אלימות המתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית זינקה לרמות שיא מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. כעת גובר החשש כי יחידות צה"ל, המופקדות על הגנת אזרחים ועל סיכול התקפות נגד פלסטינים, מאוישות בחלקן בידי אותם אנשים שעל פי החשד עומדים בעצמם מאחורי האלימות.

ארגוני זכויות אדם ומומחים משפטיים טוענים כי יחידות ההגנה המרחבית במילואים של צה"ל, המוכרות בראשי התיבות "הגמ"ר", מטשטשות את הגבול בין מתנחלים אזרחים לבין אנשי צבא. לטענתם, היחידות משתמשות בסמכותו של הצבא כדי להחריף אלימות שכבר משתוללת ממילא, תוך התחמקות ממתן דין וחשבון בזכות "האזור האפור" שבו הן פועלות.

משימתן של היחידות היא להגיב לאירועים ביטחוניים בתוך היישובים שבהם הן מוצבות ובסביבתם, והן מאוישות ברובן על ידי תושבים מקומיים המשרתים במילואים.

משימתן של היחידות היא להגיב לאירועים ביטחוניים בתוך היישובים שבהם הן מוצבות ובסביבתם, והן מאוישות ברובן על ידי תושבים מקומיים המשרתים במילואים

לפי ארגון "יש דין", העוקב אחר אלימות מתנחלים, שבעה פלסטינים נורו למוות בידי חיילים ששירתו ביחידות ההגמ"ר במהלך 40 ימי המלחמה עם איראן בלבד.

הסוגיה משכה לאחרונה את תשומת לב הרשויות בישראל. בחודש שעבר הודיע הצבא כי הוא בודק את התנהלותם של חיילים בכמה תקריות הקשורות לאלימות מתנחלים, בעוד המשטרה הודיעה על פתיחת חקירות מקבילות של חשדות לעבירות שביצעו מתנחלים.

חיילים ומתנחלים מתאספים בכפר איד'נא, מצפון לעיר חברון שבגדה המערבית, במהלך עונת מסיק הזיתים, ב-12 באוקטובר 2025 (צילום: HAZEM BADER / AFP)

באחד המקרים החמורים שאירעו לאחרונה, צה"ל מסר כי הוא בודק את התנהלותם של חיילים שלכאורה עמדו מנגד בזמן שמתנחלים רעולי פנים הציתו כלי רכב בכפר הפלסטיני שוקבא, ליד רמאללה, בחודש שעבר.

באחד המקרים החמורים שאירעו לאחרונה, צה"ל מסר כי הוא בודק את התנהלותם של חיילים שלכאורה עמדו מנגד בזמן שמתנחלים רעולי פנים הציתו כלי רכב בכפר הפלסטיני שוקבא, ליד רמאללה, בחודש שעבר

לוחמי מג"ב עצרו בהמשך ארבעה אזרחים ישראלים וחייל מילואים המשרת ביחידת הגמ"ר, בחשד להשתתפות בתקיפה. נשקו של איש המילואים הוחרם והוא הושעה משירות מילואים עד לסיום החקירה.

במרץ האחרון פתח מתנחל המשרת ביחידת הגמ"ר באש לעבר צנחן רחיפה ישראלי בגדה המערבית, לאחר שחשד בטעות שמדובר בחדירת מחבל. באותו יום, איש מילואים אחר בהגמ"ר ירה לפי החשד לעבר בתים פלסטיניים במחנה הפליטים אל-ערוב שמצפון לחברון, לפני שנעצר בידי צה"ל.

התקריות הללו הן חלק ממה שמבקרים מתארים כדפוס רחב הרבה יותר. על פי דיווחים, עשרות חיילי הגמ"ר הודחו בשנים האחרונות משירות בשל הפרות נהלים, בהן תקיפות של פלסטינים. צה"ל צמצם לאחרונה את מספר אנשי ההגמ"ר הפעילים בגדה המערבית, צעד שנתפס כהודאה בלתי מוצהרת בבעיות האופפות את הרחבת תפקידם.

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, גינה בעבר את אלימות המתנחלים. בחודש מרץ הוא כינה תקיפות נגד אזרחים פלסטינים וחיילים בגדה המערבית כ"בלתי מקובלות מוסרית וערכית" וכמכשול אסטרטגי משמעותי.

הרמטכ"ל אייל זמיר במפגש עם קצינים בגדה המערבית, 18 במרץ 2026 (צילום: דובר צה"ל)

אולם, המבקרים טוענים כי עליו לעשות יותר כדי לרסן יחידות שחומשו בידי צה"ל ופועלות תחת שרשרת הפיקוד שלו – יחידות שלא רק כשלו בבלימת אלימות של מתנחלים קיצונים, אלא במקרים רבים אף השתתפו בה בעצמן.

"לא יהססו להשתמש בנשק"

התעצמות יחידות ההגמ"ר חפפה לתקופה שבה אלימות המתנחלים הגיעה לשיאים חדשים, כשלכך מתלוות טענות רבות על חיילים שהשתתפו בפעולות אלימות או נמנעו מלפעול נגד מתנחלים, גם בזמן שהתקיפות התרחשו לנגד עיניהם.

התעצמות יחידות ההגמ"ר חפפה לתקופה שבה אלימות המתנחלים הגיעה לשיאים חדשים, כשלכך מתלוות טענות רבות על חיילים שהשתתפו בפעולות אלימות או נמנעו מלפעול נגד מתנחלים

עבור פלסטינים החיים בסמוך להתנחלויות, תקריות של התנהגות פסולה מצד חיילי הגמ"ר אינן רק נתון סטטיסטי – מדובר במציאות היומיומית שלהם.

סעיד עוואד, תושב הכפר הפלסטיני אבו שבאן שבדרום הר חברון, אמר לזמן ישראל כי אלימות המתנחלים גברה באופן דרמטי אחרי השבעה באוקטובר. לפני המלחמה, לדבריו, הפלסטינים יכלו לפחות לצפות שכוחות הביטחון יערכו חקירה ראשונית אחרי תקיפות של מתנחלים. "זה לא היה אידיאלי, אבל זה היה משהו", אמר עוואד.

אולם כיום, המגיבים הראשונים בשטח הם לעתים קרובות חיילי ההגמ"ר עצמם. לדברי עוואד, אותם חיילים מגנים לעתים קרובות על מתנחלים תוקפים – ולפעמים אף מסייעים להם באופן פעיל. טענות אלו עולות גם מעדויות שאסף ארגון "שוברים שתיקה" מחיילים ששירתו בגדה המערבית.

חייל ביחידת הגמ"ר עוצר פלסטיני בגדה המערבית, 14 במאי 2026 (צילום: מרשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

"הם לובשים מדי צבא. הם נושאים רובי M16, והם מגיעים לאירועים האלה", סיפר לארגון חייל בעילום שם. "ברור באיזה צד הם נמצאים, וברור שהם לא יהססו להשתמש בנשק שלהם ולהפחיד אנשים".

"הם לובשים מדי צבא. הם נושאים רובי M16, והם מגיעים לאירועים האלה", סיפר לארגון "שוברים שתיקה" חייל בעילום שם. "ברור באיזה צד הם נמצאים, וברור שהם לא יהססו להשתמש בנשק שלהם ולהפחיד אנשים"

החייל תיאר תקרית אחת שבה היה מעורב אדם שתואר כמתנחל אלים ומוכר. האיש, ששמו לא נמסר, "השתולל" לדבריו, וככל הנראה הטריד פלסטינים, בעודו לבוש מדי צה"ל ונושא רובה שהונפק לו במסגרת יחידת ההגנה המרחבית. לפי העדות, המתנחל "עשה מה שהוא רוצה" בזמן שאנשי הגמ"ר אחרים נכחו במקום.

בינתיים, עוואד סיפר כי עוכב ונעצר על ידי חיילים, לעתים קרובות מיחידות הגמ"ר, שש פעמים שונות רק השנה. "אתה לא צריך לעשות משהו לא בסדר כדי שהם יסמנו אותך; הם פשוט רואים ערבי ועוצרים אותו", אמר. "כשאתה שואל אותם למה הם עושים את זה, אין להם תשובה".

עוואד הוא כעת אחד מחמישה פלסטינים שעתרו לבג"ץ נגד המעצרים, בטענה שהם מוחזקים מעבר לפרק הזמן המותר, מועברים לבסיסים בניגוד לתקנות ולעתים קרובות סובלים מאלימות פיזית.

העתירה, שהוגשה ב-14 במאי, מבקשת לעצור את הנוהג ונתמכת בידי כמה ארגוני זכויות אדם, בהם "המוקד להגנת הפרט", "האגודה לזכויות האזרח", "הקרן למגיני זכויות אדם" וארגון "חקל – להגנה על זכויות אדם". הצבא נדרש להשיב לעתירה עד סוף החודש הנוכחי.

חיילים מיחידת הגמ"ר בגדה המערבית יורים מעל ראשו של סעיד עוואד, תושב הכפר הפלסטיני אבו שבאן שבדרום הר חברון, במועד לא ידוע

"לקחו אותי שש פעמים, ובכל פעם אני רואה משהו אחר", עוואד סיפר. "מכסים לך את העיניים, מרביצים לך, מקללים אותך".

בתקרית אחת שתועדה במצלמה, עוואד נראה צועק על שני חיילים חמושים – את אחד מהם זיהה מתקריות קודמות כחייל בשירות סדיר – בזמן שמתנחלים נראים תוקפים רועים בשדה

הוא תיאר מפגשים חוזרים ונשנים עם חיילי הגמ"ר, שלעתים פועלים בשיתוף עם חיילים סדירים. בתקרית אחת שתועדה במצלמה, הוא נראה צועק על שני חיילים חמושים – את אחד מהם זיהה מתקריות קודמות כחייל בשירות סדיר – בזמן שמתנחלים נראים תוקפים רועים בשדה מאחוריהם.

לאחר שהוא מתקרב אל החיילים, אחד מהם מרים את הרובה ויורה שני כדורים מעל ראשו של עוואד מטווח קצר. חיילי הגמ"ר נכחו אף הם במקום, אמר עוואד, אף שבסרטון לא נראה כל חייל אחר שמתערב או מנסה להרגיע את המצב. "זה שטח צבאי סגור", נשמע אחד החיילים אומר בסרטון. כשעוואד מבקש לראות מסמך שמוכיח את ההכרזה, נראה שהחייל מתעלם ממנו.

עוואד ציין כי המפגשים יכולים לכלול הצהרות מפורשות מצד מתנחלים במדים בנוגע לכוונותיהם. "הם אומרים לנו, 'אנחנו רוצים לגרש אתכם'", אמר.

לפי ארגוני זכויות אדם ישראליים, מתנחלים קיצונים מנהלים מסע מתואם של הטרדות ואלימות שנועד לדחוק רועים בדואים מאדמות בשטח C בגדה המערבית, שבו לישראל יש שליטה אזרחית.

פלסטינים במתחם של אולם רב-תכליתי מקומי המשמש כמקלט זמני לעקורים בכפר כפר א-לבד, סמוך לעיר טולכרם שבגדה המערבית, 3 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Leo Correa)

משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) דיווח במרץ כי כ-1,700 פלסטינים נעקרו מבתיהם מאז תחילת השנה, וכי 38 קהילות פלסטיניות התרוקנו לחלוטין מתושביהן מאז 2023.

למרות האיומים, עוואד מתעקש שעזיבה אינה באה בחשבון מבחינתו. "אנחנו לא יכולים אפילו לחשוב על עזיבה. אלה הבתים שלנו… אין לנו לאן ללכת".

אחריות רחבה יותר

המחלוקת סביב יחידות ההגמ"ר נובעת בין השאר מהתפקיד הייחודי שהן ממלאות.

ישראל נשענה מאז ומתמיד על כוחות הגנה שגויסו בתוך הקהילה המקומית. מסגרות ביטחון התנדבותיות התקיימו ביישובים יהודיים עוד לפני הקמת המדינה. עד שנת 1936, כמעט כל קיבוץ, מושב או עיירה יהודית בארץ ישראל המנדטורית החזיקו יחידת שמירה מקומית שסופקה בנשק ובציוד בידי שלטונות המנדט הבריטי והסוכנות היהודית.

ישראל נשענה מאז ומתמיד על כוחות הגנה שגויסו בתוך הקהילה המקומית. מסגרות ביטחון התנדבותיות התקיימו ביישובים יהודיים עוד לפני הקמת המדינה

המסורת הזאת נמשכת כיום באמצעות כיתות כוננות אזרחיות התנדבותיות, הפועלות ביישובים בעוטף עזה, לאורך גבול הצפון ובהתנחלויות ברחבי הגדה המערבית.

חייל עומד על המשמר במהלך טקס החנוכה של ההתנחלות יציב, סמוך לעיירה הפלסטינית בית סאחור שבגדה המערבית, 19 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

כיתות אזרחיות אלה נועדו לשמש קו הגנה ראשון בעת פיגועים עד להגעת תגבורת צבאית. רבות מהן זכו לשבחים נרחבים על עזרתן בהגנה על קהילותיהן במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, כאשר כוחות צה"ל איחרו להגיב למספר רב של התקפות בו-זמניות.

אולם, יחידות ההגמ"ר פועלות במעמד אחר לגמרי. אף שגם הן מופקדות על תגובה לאירועים ביטחוניים בתוך ההתנחלויות שבהן הן מוצבות ובסביבתן, חבריהן הם אנשי מילואים הפועלים תחת פיקוד צבאי פורמלי, ולא מתנדבים אזרחיים. לעתים קרובות אותו אדם משרת בשתי המסגרות, באופן שמטשטש את ההבחנה בין השתיים.

"יש לך חייל שהוא גם מתנחל והוא פועל בחצר האחורית של עצמו", אמר יונתן קנוניץ', מנהל המחקר של ארגון "יש דין", המנטר הפרות זכויות אדם נגד פלסטינים.

אף שיחידות ההגמ"ר קיימות כבר עשרות שנים, תפקידן התרחב משמעותית אחרי השבעה באוקטובר, כשהצבא הסתמך יותר ויותר על תושבים מקומיים להגנת העורף, בעוד יחידות חי"ר סדירות שבדרך כלל היו מוצבות בגדה המערבית הועברו למאמץ המלחמתי בעזה.

אלפי מתנחלים שגויסו בהמשך לשירות מילואים לא נשלחו לעזה או ללבנון, אלא הוצבו במסגרות הגנה מרחבית. לפי צה"ל, עד סוף 2024 הונפקו כ-7,500 כלי נשק לאנשי הגמ"ר ברחבי הגדה המערבית

אלפי מתנחלים שגויסו בהמשך לשירות מילואים לא נשלחו לעזה או ללבנון, אלא הוצבו במסגרות הגנה מרחבית. לפי צה"ל, עד סוף 2024 הונפקו כ-7,500 כלי נשק לאנשי הגמ"ר ברחבי הגדה המערבית, אף שהצבא לא חשף מהו גודלן הכולל של היחידות הללו.

חיילים ישראלים נפרסים לאחר עימותים בין פלסטינים, שאינם נראים בתמונה, לבין מתנחלים ישראלים שהקימו אוהלים על אדמותיהם בכפר חלחול שמצפון לחברון בגדה המערבית, ב-1 באוגוסט 2023 (צילום: Hazem Bader/AFP)

השינוי הביא עמו תחומי אחריות נרחבים יותר לחיילי ההגמ"ר, כולל סיורים מחוץ להתנחלויות, שירות במחסומים ולעתים גם פעולות התקפיות בתוך כפרים פלסטיניים, ציין קנוניץ'. לדבריו, הרחבת תחומי האחריות לא לוותה בהכשרה ובפיקוח שניתנים בדרך כלל ליחידות צבאיות רגילות.

הצבא, עם זאת, דוחה את הטענה הזאת. מקור צבאי אמר לזמן ישראל כי אנשי הגמ"ר עוברים את אותה הכשרה שעוברים חיילי מילואים אחרים, כולל הכשרת נשק, תרגילי קליעה ומטווחים, וכן הדרכה המותאמת לאתגרים הייחודיים של פעילות בגדה המערבית – כולל אופן התגובה לדיווחים על אלימות מתנחלים.

אך מבחינת קנוניץ', החששות חורגים מפרוטוקולי הכשרה ומהוראות פתיחה באש. הבעיה הבסיסית, לטענתו, היא ניגוד העניינים המובנה שנוצר כאשר מתנחלים מופקדים על שיטור סכסוכים עם שכניהם הפלסטינים. "תאר לעצמך שיש לך סכסוך עם השכן שלך… אבל השכן שלך הוא גם זה שאוכף את החוק", אמר.

האזור האפור

בדצמבר 2025 נכנס איש מילואים בהגמ"ר לכפר דיר ג'ריר בבגדים אזרחיים ופתח באש, אירוע שבו נפצעו שני פלסטינים. זמן קצר לאחר מכן הוא תועד נוהג בטרקטורון ופוגע בגבר פלסטיני שהתפלל בצד הדרך.

בדצמבר 2025 נכנס איש מילואים בהגמ"ר לכפר דיר ג'ריר בבגדים אזרחיים ופתח באש, אירוע שבו נפצעו שני פלסטינים. זמן קצר לאחר מכן הוא תועד נוהג בטרקטורון ופוגע בגבר פלסטיני שהתפלל בצד הדרך

צה"ל אמר כי החייל פעל ב"חריגה חמורה מסמכותו", החרים את נשקו והדיח אותו מתפקידו. אך הרשויות הצבאיות והאזרחיות נחלקו בשאלה מי מהן אחראית לחקירת העבירה. בסופו של דבר החייל נעצר לחקירה במשטרה, ולאחר מכן שוחרר למעצר בית למשך חמישה ימים בבוקר שלמחרת. עד כה טרם הוגש נגדו כתב אישום.

לדברי המבקרים, השימוש הנרחב ביחידות הגמ"ר יצר למעשה מצב שבו מתנחלים קיצונים פועלים נגד פלסטינים כשהם חמושים בידי הצבא ונושאים את סמכותו של הצבא, אך פטורים במידה רבה מלשאת בתוצאות מעשיהם.

"בכך שהם לובשים מדים, המתנחלים מקבלים מתנה שלא תסולא בפז – סמכויות שלטוניות רחבות הכוללות עיכוב, מעצר, החרמה ושימוש בכוח, והם משתמשים בהן ככלים לקידום אג'נדה של גירוש וטיהור אתני של הגדה"

"בכך שהם לובשים מדים, המתנחלים מקבלים מתנה שלא תסולא בפז – סמכויות שלטוניות רחבות הכוללות עיכוב, מעצר, החרמה ושימוש בכוח, והם משתמשים בהן ככלים לקידום אג'נדה של גירוש וטיהור אתני של הגדה המערבית ותושביה, באמצעות פירוק התשתית הכלכלית, החברתית והרכושית שעליה נשענים חיי התושבים", אמרה עו"ד ד"ר קמאר משרקי-אסעד מארגון "חקל", המספק סיוע לבעלי קרקעות פלסטינים.

אסעד אמרה לזמן ישראל כי מאז תחילת המלחמה, הארגון הגיש "מאות תלונות בנוגע לאירועי הטרדה, החרמה, מעצרי שווא, גירוש חקלאים מאדמותיהם ומניעת עיבוד חקלאי". התביעות נוגעות לפעולות של חיילים סדירים ושל אנשי יחידות הגמ"ר כאחד.

בעוד שישראל ממעטת להעמיד לדין מתנחלים הנאשמים בהטלת אימה על פלסטינים, הסיכוי שחיילים יועמדו לדין נמוך אף יותר, שכן יחידות ההגמ"ר מוגנות בידי אזור משפטי אפור סביב פעילותן, מסביר קנוניץ'.

"אין קושי [לנקוט צעדים משפטיים נגד חיילים מתנחלים]; הקושי הוא שישראל לא רוצה לנקוט צעדים משפטיים", אמר.

חיילי צה"ל עומדים מאחורי מתנחל רעול פנים המניף רוגטקה ומשליך אבנים לעבר פלסטינים שהתאספו למסיק הזיתים השנתי, במהלך תקיפת מתנחלים ישראלים על הכפר ביתא שבגדה המערבית, מדרום לשכם, ב-10 באוקטובר 2025 (צילום: Jaafar Ashtiyeh/AFP)

לדברי קנוניץ', כאשר "יש דין" פנה לצבא בנוגע לתקריות שבהן היו מעורבים חיילי הגמ"ר, צה"ל טען כי לא ניתן להעמיד את החיילים לדין בבית דין צבאי משום שהעבירות המיוחסות להם לא בוצעו במסגרת צבאית – אף שבאותו זמן הם שירתו בשירות מילואים פעיל.

כשנשאל מדוע חיילים-מתנחלים החשודים בעבירות אלימות נגד פלסטינים אינם מועמדים לדין במערכת המשפט הצבאית, אמר מקור צבאי לזמן ישראל כי ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית נתונה בידי שרשרת הפיקוד של החייל

כשנשאל מדוע חיילים-מתנחלים החשודים בעבירות אלימות נגד פלסטינים אינם מועמדים לדין במערכת המשפט הצבאית, אמר מקור צבאי לזמן ישראל כי ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית נתונה בידי שרשרת הפיקוד של החייל.

יחידות ההגמ"ר פועלות תחת חטיבות מרחביות, שעליהן מפקדים קצינים בסדיר ובקבע. אך אם המפקד קובע כי תקרית מסוימת אינה מצדיקה העברה למצ"ח, לא נפתחת חקירה פלילית צבאית בעניין.

במקביל, המשטרה נמנעת במידה רבה מחקירת מקרים כאלה, בטענה שהחשודים הם חיילים ולכן נמצאים תחת סמכות גורמי האכיפה הצבאיים.

התוצאה, אמר קנוניץ', היא שמקרים רבים פשוט נופלים בין הכיסאות, והיעדר הענישה מעודד את התוקפים להמשיך בפעילותם. "העבריינים מקבלים רוח גבית מישראל לעשות את זה שוב", אמר קנוניץ'.

חייל ישראלי תולה את דגל ישראל מעל בית משפחת איוב עבד אל-באסט א-תמימי, שלפי הטענה השתלטו עליו מתנחלים במהלך הלילה, בחברון, סמוך לאזור ההתנחלות תל רומיידה שבגדה המערבית, ב-24 במרץ 2025 (צילום: Hazem Bader/AFP)

אסעד טענה כי הצבא למעשה מאפשר לעבריינים חוזרים להמשיך בפעילותם בכך שהוא נמנע מהגשת כתבי אישום או מנקיטת צעדים משמעתיים, ומאפשר לחיילים שהואשמו בהתנהגות פסולה להישאר בתפקידיהם. "לאורך כל התקופה הזאת, הצבא העלים עין באופן בוטה מהתופעה הזאת", אמרה.

ארגוני זכויות אדם רואים באלימות הגוברת ובסירוב לפעול נגדה תוצר ישיר של תמיכת הממשלה במפעל ההתנחלויות. תחת סמכותו של שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', שמעמדו מעניק לו השפעה רחבה על המדיניות בגדה המערבית, הממשלה אישרה בנייה בהתנחלויות והכשירה מאחזים בלתי חוקיים בקצב חסר תקדים. מסוף 2022 ועד אפריל 2026 אישרה או הכשירה הממשלה 103 התנחלויות, עלייה דרמטית לעומת שנים קודמות.

הממשלה אישרה בנייה בהתנחלויות והכשירה מאחזים בלתי חוקיים בקצב חסר תקדים. מסוף 2022 ועד אפריל 2026 אישרה או הכשירה הממשלה 103 התנחלויות, עלייה דרמטית לעומת שנים קודמות

כשהחוק הוא הפקר

יחידות ההגמ"ר אינן הראשונות שמואשמות בכך שהן מכילות קיצונים העלולים לנצל לרעה את סמכותם כדי לקדם את האידאולוגיה שלהם; חיילים הן מהגדה המערבית והן משטח ישראל הואשמו לא אחת בהתעללות בפלסטינים ובכשלים מבצעיים.

במרץ הורה הרמטכ"ל זמיר להשעות את גדוד "נצח ישראל" (941) של החטיבה המרחבית מנשה מפעילות מבצעית בגדה המערבית, לאחר שחייליו הואשמו במעצר ובתקיפה של צוות רשת CNN. החיילים תועדו אומרים כי כל הגדה המערבית שייכת ליהודים, וכי הם נוקמים על הריגתו של מתנחל ימים קודם לכן.

באופן דומה, בדצמבר 2023 השעה צה"ל את הפעילות המבצעית של יחידת "ספר המדבר" בעקבות טענות רבות להתעללות באזרחים פלסטינים.

היחידה, שהתמקדה במאבק בהברחות נשק וסמים, הייתה ידועה בגיוס נערי הגבעות – פעילי ימין קיצוני מההתנחלויות המזוהים עם מאחזים בלתי חוקיים ומואשמים לעתים קרובות באלימות נגד פלסטינים. על פי דיווחים, המגויסים הובאו ליחידה כחלק ממאמץ של צה"ל ושל מנהיגי ההתנחלויות לנתב את האנרגיות שלהם למסגרת ממושמעת וחוקית יותר.

היחידה, שהתמקדה במאבק בהברחות נשק וסמים, הייתה ידועה בגיוס נערי הגבעות. על פי דיווחים, המגויסים הובאו ליחידה כחלק ממאמץ לנתב את האנרגיות שלהם למסגרת ממושמעת וחוקית יותר

אבל כאשר יחידות ההגמ"ר פועלות בשירות המתנחלים ברחבי הגדה המערבית, שבה נראה כי הקיצוניות מגיעה לשיאים חדשים של אלימות והרס בוטים, האיום מבחינת פלסטינים רבים הופך לחמור הרבה יותר.

"צריכה להיות שוויוניות; צריך להיות חוק וסדר", אמר עוואד. "חיילי ההגמ"ר האלה לא פועלים לפי החוק. הם עושים מה שהם רוצים".