אחרי קרוב לשלוש שנים של מלחמה, שוק העבודה הפגין בשנה החולפת חוסן יחסי, עם שיעור אבטלה של פחות מ־4% ותעסוקה שחזרה לרמתה מלפני המלחמה, כ־60%.

מצד שני, מספר המשרות הפנויות עדיין גבוה, השכר בקושי עלה, והכניסה המואצת של הבינה המלאכותית מחייבת היערכות מחודשת בהייטק ובענפים נוספים.

זו התמונה הגדולה שמצטיירת מדוח שוק העבודה לשנה החולפת, שמתפרסם הבוקר (חמישי). אלא שמתחת לכותרת "החוסן" מסתתרות אוכלוסיות ואזורים שנסוגים לאחור, שכר שכמעט אינו עולה, והתמכרות לעבודה זולה וזרה בפריון נמוך.

ערב הבחירות, לא נראה שהשרים קמים בבוקר וחושבים על המשבר בהייטק, על המובטלים בצפון או על ההשלכות של הצפת המשק בעובדים זרים

על הדוח המושקע של משרד העבודה חתום המנכ"ל רובי שמש, והוא נפתח בהקדמה של השר בפועל יריב לוין, שתשומת הלב שלו נתונה לעניינים אחרים.

בינתיים הממשלה מקדמת מהלכים שרק ינציחו חלק מהתחלואים הכרוניים של המשק, או יזניחו משברים שעדיין נמצאים בהתהוות. ערב הבחירות, לא נראה שהשרים קמים בבוקר וחושבים על המשבר בהייטק, על המובטלים בצפון או על ההשלכות של הצפת המשק בעובדים זרים.

חיילי מילואים, 2026 (צילום: דובר צה"ל)

הינה כמה מהסוגיות שעולות מהדוח, וייאלצו להמתין לטיפולה של הממשלה הבאה: בניגוד לדרום, שכבר התאושש ושיעורי התעסוקה בו דומים לאלה שבשאר הארץ, אזור הצפון נפגע באופן העמוק והמתמשך ביותר.

הנפגעים ביותר הם היישובים שפונו, במרחק של עד 3.5 קילומטרים מהגבול, שבהם שיעור התעסוקה עומד על 74% בלבד – נמוך בארבע נקודות אחוז מרמתו לפני המלחמה. הנפגעים הישירים בקו העימות הצפוני הם הגברים, ששיעור התעסוקה בקרבם ירד ל־64% בלבד.

קבוצות שונות באוכלוסייה נעות במסלולים שונים: חלקן עדיין לא חזרו למסלול מאז תחילת המלחמה, ואחרות רושמות שיאים היסטוריים. הגברים היהודים הלא־חרדים משלמים את המחיר המתמשך של שירות המילואים, ושיעור התעסוקה בקרבם ירד משיא של 87% לפני ארבע שנים ל־86% כיום.

הגברים היהודים הלא־חרדים משלמים את המחיר המתמשך של שירות המילואים, ושיעור התעסוקה בקרבם ירד משיא של 87% לפני ארבע שנים ל־86% כיום

קפיצה במספר האברכים

הגברים החרדים מתייצבים על שיעור תעסוקה של 53%, וכל השאר רשומים בכוללים, כפי שהיה לאורך כל העשור האחרון. אפשר לשכוח מהיעד הממשלתי של 65% עד סוף העשור. שיעור המובטלים החרדים גבוה יחסית, ועומד על 5%, כך שגם מי מהם שרוצה להיכנס לשוק העבודה מתקשה בכך. מספר בני הישיבות קפץ בעשור שקדם למלחמה ב־83%, לכ־170 אלף.

זהו שיעור צמיחה גבוה בהרבה מקצב הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית, ואפשר להסביר אותו באי־הוודאות סביב חוק הגיוס, שדחקה בהם להישאר בישיבות.

אילוסטרציה: נשים חרדיות בהייטק, 2009 (צילום: אביר סולטן/פלאש90)

יש גם נתונים מעודדים. כך, למשל, שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים עומד על 76%, נתון גבוה יחסית המשקף שיפור קל לעומת העשור האחרון. הם הצליחו להתאושש מהפגיעה שספגו במהלך המלחמה, ונהנו באופן חלקי מהביקוש הגבוה בענף הבנייה, שאליו הצטרפו בשנה החולפת 14 אלף אזרחי ישראל הערבים.

גם שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות נמצא בשיא, ועומד על 49%, לעומת 32% לפני כעשור. המגמה הזו לא נעצרה למרות המלחמה, בין היתר הודות לכך שהן מועסקות בענפים יציבים כמו חינוך ובריאות.

שיעור התעסוקה בקרב נשים יהודיות ירד מעט בשנות המלחמה, ל־83%, אך הן עדיין יוצאות לעבוד יותר מאשר לפני עשור, אז עמד שיעור התעסוקה בקרבן על פחות מ־80%. עם זאת, לא ברור אם מדובר במשרות איכותיות, או שיוקר המחיה מאלץ אותן לקחת כל עבודה אפשרית.

שיעור התעסוקה בקרב נשים יהודיות ירד מעט בשנות המלחמה, ל־83%, אך הן עדיין יוצאות לעבוד יותר מאשר לפני עשור, אז עמד שיעור התעסוקה בקרבן על פחות מ־80%

המילואים בלמו את הצעירים

מה שברור הוא שבנות זוג של משרתי מילואים התקשו לחזור לעבודה; וגם כאשר חזרו, הן נאלצו לעיתים להתפרנס מפחות שעות עבודה, וקידומן הואט. הנשים החרדיות הקדימו את היעד הממשלתי, וכבר עובדות בשיעור של 81%, בעיקר בחינוך, ופחות בענפים בעלי פריון גבוה יותר.

חוסר המעש בקרב נשים ירד, ואילו בקרב גברים נרשמה תמונה הפוכה. אפילו בקרב גברים חרדים, שבדרך כלל לומדים בישיבה, שיעור חוסר המעש עלה מ־6% ל־11%. גם בקרב צעירים ערבים נרשמה הרעה קלה, ל־17%. בקרב צעירים יהודים עלה שיעור חוסר המעש מ־7% ל־10%, ואפשר להסביר זאת בסבבי המילואים, שאינם מאפשרים להם להתייצב בלימודים או בקריירה.

אילוסטרציה: עובדי הייטק (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אחד הנושאים המדאיגים ביותר על סדר היום הציבורי כרגע הוא ענף ההייטק, שאחראי לכחמישית מהתוצר וליותר ממחצית מהייצוא. בענף מועסקים יותר מ־400 אלף עובדים, שהם 11.5% מכוח העבודה. מאז תחילת המהפכה המשפטית ופרוץ המלחמה נרשמה האטה בקצב העלייה בתעסוקה בענף. עם זאת, בשנה החולפת חלה התאוששות בגיוסי ההון ונרשם שיא באקזיטים.

אלא שחשרת העננים מתעבה ובדוח שירות התעסוקה שפורסם השבוע, התברר שמספר מובטלי ההייטק בשיא של 16 אלף בחודש מאי והפיטורים בחברות יגדילו את המספר לכ־20 אלף ומעלה בקיץ הנוכחי. המשבר נובע מהתחזקות השקל, החשיפה לבינה מלאכותית והסביבה הגאופוליטית שלפי רשות החדשנות גרעו גם 3,500 משרות פיתוח לעומת השנה הקודמת ודחקו יותר עובדים לחו"ל.

מציפים את המשק בזרים

פערי השכר בין ערבים וחרדים לבין האוכלוסייה הכללית התרחבו בתקופת הקורונה, וכך גם הפערים בין נשים לגברים. ההרעה נובעת בעיקר מעליות השכר בהייטק באותן שנים, ומכך שגברים חילונים מועסקים בענף הזה בשיעור גבוה יותר מכל שאר הקבוצות. השינוי הדרמטי ביותר, שגם הדוח הזה מצביע עליו, הוא ייבוא העובדים הזרים שמציפים את המשק.

אם בשני העשורים הקודמים שאפו הממשלות לצמצם את מספר העובדים הזרים כדי לעודד תעסוקת ישראלים ולהגדיל את הפריון, הרי שמתחילת המלחמה מיושמת מדיניות הפוכה של פתיחת שערי הארץ

אם בשני העשורים הקודמים שאפו הממשלות לצמצם את מספר העובדים הזרים כדי לעודד תעסוקת ישראלים ולהגדיל את הפריון, הרי שמתחילת המלחמה מיושמת מדיניות הפוכה של פתיחת שערי הארץ. מספר העובדים הזרים קפץ מ־150 אלף ל־230 אלף, והיעד הוא להגיע ל־300 אלף.

הדוח מתייחס רק לחשש מפגיעה בתעסוקה ובשכר של עובדים ישראלים בעלי השכלה ומיומנויות נמוכות, ולתמריץ שנוצר למעסיקים לייבא עוד עובדים זולים במקום לאמץ טכנולוגיות מתקדמות ולהגדיל את הפריון. אין בו התייחסות לפגיעה בזכויות העובדים המוחלשים, או לכך שהמדינה אינה ערוכה לקלוט את האנשים האלה ולספק את צורכיהם.

עובדים זרים עובדים בחקלאות סמוך לגבול ישראל עם רצועת עזה, 25 בדצמבר 2023 (צילום: משה שי/פלאש90)

השכר תקוע ברוב הענפים

"דוח שוק העבודה של משרד העבודה הוא דוח מקצועי, רציני ומבוסס נתונים, והוא מציג תמונה חשובה של ההתפתחויות בשוק העבודה בישראל", כותב הכלכלן עמית בן־צור, מנכ"ל "פורום ארלוזורוב".

בהתייחסו לדוח, הוא מציין את היציבות היחסית בשיעורי התעסוקה גם בתקופת המלחמה, את ההתקדמות בשילוב נשים ערביות וחרדיות בתעסוקה, ואת הצורך להיערך לשינויים כמו כניסת הבינה המלאכותית, המחסור בעובדים וההשקעה בהכשרות מקצועיות.

"לצד זאת, הנתונים בדוח ממחישים שהאתגר המרכזי של שוק העבודה בישראל אינו רק כמה אנשים עובדים, אלא גם באילו עבודות הם עובדים. השכר הריאלי כמעט שלא עלה, השכר במגזר הציבורי נשחק והמחסור בעובדים אינו מתורגם לשיפור בשכר או באיכות המשרות.

"הנתונים בדוח ממחישים שהאתגר המרכזי של שוק העבודה אינו רק כמה אנשים עובדים, אלא גם באילו עבודות. השכר הריאלי כמעט שלא עלה, השכר במגזר הציבורי נשחק והמחסור בעובדים אינו מתורגם לשיפור בשכר"

"בניתוח של פורום ארלוזורוב אנו רואים האטה בשכר גם בענפים בעלי שכר בינוני, כאשר בכ־75% מהענפים במשק השכר נמוך מהמגמה ארוכת־השנים. בחלק מהמקרים ההאטה מתחילה כבר בתקופת הקורונה, ולא רק לאחר ה-7 באוקטובר.

"לכן קשה להסביר את התופעה רק בכניסת עובדים זרים או בשחיקת השכר במגזר הציבורי. ייתכן שיש כאן ביטוי לכוח שוק של מעסיקים, שפעל לריסון שכר העובדים באופן בולט מאז הקורונה. גם התאוששות התעסוקה בהייטק, כפי שהיא מוצגת בדוח, נראית כמובלת בעיקר על ידי מקצועות טכנולוגיים, ולכן מעלה חשש לקיטוב בהתאוששות בין קבוצות עובדים שונות.

הכלכלן עמית בן־צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב (צילום: ארן דולב)

"דווקא בשאלות האלה של איכות העבודה, אי־השוויון בשכר, פריון העבודה והיכולת של עובדים להתקדם לרמת חיים גבוהה יותר, הדוח עוסק הרבה פחות.

"למשל, בפרק העוסק בעובדים הזרים: הדוח מתייחס להגדלת המכסות כאל נתון כמעט מובן מאליו, אף שזה אינו פתרון אובייקטיבי או קבוע מראש, אלא בחירת מדיניות שצריכה לאזן בין המחסור בעובדים לבין הסיכונים לפגיעה בשכר, בפריון ובתעסוקת עובדים ישראלים.

"בנוסף, הדוח כמעט שאינו עוסק בשמירה על זכויותיהם החוקיות של העובדים הזרים, אף שהממונה על זכויות עובדים זרים פועל תחת משרד העבודה עצמו.

"הגיע הזמן שהשיח יעבור ממדידת כמות המשרות למדידת איכות המשרות. שוק עבודה חזק אינו נמדד רק בשיעור תעסוקה גבוה, אלא גם ביכולת של העבודה לספק שכר הוגן, ביטחון כלכלי ואופק להתקדמות"

"באופן רחב יותר, הדוח ממעט לעסוק ביחסי העבודה ובצורות ההעסקה במשק. למשל, בהייטק נדרש להבחין בין שכירים, פרילנסרים, עובדי קבלן ומועסקים במיקור חוץ, משום שאיכות המשרה, הביטחון התעסוקתי וכוח המיקוח של העובדים עשויים להיות שונים מאוד בין הקבוצות.

"הגיע הזמן שהשיח הציבורי יעבור ממדידת כמות המשרות בלבד למדידת איכות המשרות. שוק עבודה חזק אינו נמדד רק בשיעור תעסוקה גבוה, אלא גם ביכולת של העבודה לספק שכר הוגן, ביטחון כלכלי ואופק להתקדמות".