תחקירים של "ניו יורק טיימס" ו"הארץ", חושפים פרטים ממבצע שישראל ניהלה במשך שנים שנועד לגייס את נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינז'אד כנכס מודיעיני ולהציבו בראש המדינה לאחר הפלת המשטר.
על פי הדיווחים, אנשי מוסד נפגשו עמו בכמה הזדמנויות מחוץ לאיראן, בין השאר בבודפשט, וראש המוסד לשעבר דדי ברנע אף נפגש עמו אישית.
ישראל מימנה לכאורה חלק מנסיעותיו וממגוריו, ואחמדינז'אד אמר למקורביו כי אם יחזור לשלטון יהיה מוכן להכיר בישראל, לוותר על תוכנית הגרעין ולהצטרף להסכמי אברהם.
בסוף פברואר, לאחר שתקיפה ישראלית פגעה במתחם שבו הוחזק תחת פיקוח בטהרן, אנשי מוסד חילצו אותו לבית מסתור, אך הוא הסתייג מהמבצע ועזב את המקום בנסיבות לא ברורות. לפי גורמים איראניים, הוא מוחזק כיום במעצר בית בידי מודיעין משמרות המהפכה.
תחקיר "הארץ" מוסיף כי אחמדינז'אד היה רק המרכיב הסופי בתוכנית רחבה שכונתה "חתול במגפיים", שבמסגרתה תכננו ישראל והמוסד לחמש ולאמן כ־16 אלף לוחמים כורדים בעיראק, לסייע להם לפלוש למערב איראן בחיפוי חיל האוויר, להפעיל קבוצות מיעוטים ומשתפי פעולה בתוך המדינה ולעורר התקוממות נגד המשטר.
בכירי אמ"ן והמועצה לביטחון לאומי הזהירו כי סיכויי התוכנית נמוכים, וגם בכירי ממשל טראמפ הטילו בה ספק, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד ברנע המשיכו לקדם אותה.
שלושה ימים לפני תחילת המתקפה אף דרש הרמטכ"ל אייל זמיר לעצור את המבצע, לאחר שהתברר שחיסול חמינאי הוצג כתנאי להצלחתו.
לבסוף, הכורדים סירבו לצאת לדרך ללא אישור מפורש מארצות הברית, טראמפ התנגד בפומבי לכניסתם לאיראן, והתוכנית להפלת המשטר ולהמלכת אחמדינז'אד קרסה.
ראשי האופוזיציה תוקפים את בליץ החקיקה של הקואליציה בסוף כהונת הכנסת, לקראת ישיבות הסיעה השבועיות שלהם, ומאשימים את הממשלה בניצול ימיה האחרונים כדי להעביר צעדים שנויים במחלוקת.
"זה השבוע האחרון של הכנסת הזאת. הקואליציה משתוללת כדי להעביר ברגע האחרון חוקים נגד הדמוקרטיה, נגד חיילי צה"ל ונגד שלטון החוק, וכן לחלק ג'ובים למקורבים, כסף למשתמטים ולקדם כפייה דתית", אומר ראש האופוזיציה יאיר לפיד.
בנאום בישיבת סיעתו, יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מכנה את מהלך החקיקה "מכירת חיסול של מדינת ישראל ושל כל ערכי היסוד שלנו".
הקואליציה ממהרת להעביר שורה של הצעות חוק שנויות במחלוקת לפני פיזור הכנסת ביום שישי, לקראת הבחירות ב־27 באוקטובר, במסגרת הסכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למפלגות החרדיות. לפי ההסכם, המפלגות החרדיות תומכות בחקיקה שמקדמת הקואליציה בתחומי המשפט והתקשורת, בתמורה לצעדים שנועדו להגן על תלמידי ישיבות מפני שירות צבאי.
ליברמן גם מתחייב שלא יצטרף לממשלה עתידית שתכלול את המפלגות החרדיות, בתגובה לדבריו האחרונים של מנהיג מפלגת ישר גדי איזנקוט, שהסתמן כמועמד המוביל להחליף את נתניהו. איזנקוט אמר כי יהיה מוכן לשבת בקואליציה עם ש"ס החרדית, בתנאי שתכיר בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תאמץ את ערכי מגילת העצמאות ותתחייב לכך שכל הישראלים יבצעו שירות לאומי.
"ישראל ביתנו לא תשב בקואליציה עם המפלגות החרדיות", אומר ליברמן. "מי שיושב איתן שלא יבנה עלינו".
בתגובה ברשת X, אומר מנהיג הדמוקרטים יאיר גולן, שמפלגתו תקיים את ישיבת הסיעה שלה בהמשך היום, כי הוא מציב קו נוקשה אף יותר.
שמעתי את חברי ליברמן מציב קו אדום ואני משווה ומעלה:
אף אחת ממפלגות קואליציית ה-7 באוקטובר לא תהיה שותפה לממשלה שנקים.
— Yair Golan – יאיר גולן (@YairGolan1) July 13, 2026
"שמעתי את חברי ליברמן מציב קו אדום, ואני מעלה: אף אחת ממפלגות קואליציית 7 באוקטובר לא תהיה שותפה בממשלה שנקים", הוא אומר.
בעקבות בקשת יחידת התביעות של המשטרה, בוטל כתב אישום שהוגש בחודש יוני נגד רעות בן חיים, שמחתה נגד העברת סיוע הומניטרי לעזה.
בן חיים הואשמה בשני סעיפים בשל מעורבותה בתקרית במאי 2025, שבה היא וארגון צו 9 שהקימה חסמו משאיות סיוע בדרכן מאשדוד לעזה.
היא הואשמה בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו וביצירת הפרעה במקום ציבורי שעלולה להביא להפרת הסדר.
המשטרה לא מסרה הסבר לביטול כתב האישום.
"כתב האישום כולו היה מביש ומיותר מלכתחילה, ובכל זאת נדרש לחץ ציבורי כדי שהמשטרה תירגע", אמרה בן חיים לאתר וואלה. "נמשיך להיאבק נגד התחזקותו מחדש של חמאס ובעד עצירת שיקומה של עזה, עד לפירוז הרצועה", הוסיפה.
מליאת הכנסת החלה לדון בחוק היסוד השנוי במחלוקת, המעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד" של העם היהודי ושל מדינת ישראל, לקראת הצבעה סופית הצפויה בהמשך היום, בזמן שמחוץ למשכן הכנסת מתקיימות הפגנות קולניות נגד החקיקה.
"לליכוד אין בעיה עם זה שלימוד התורה הוא ערך חשוב מאוד במדינת ישראל" – הנושא הראשון בישיבת המליאה: חוק יסוד לימוד תורה. הישיבה נפתחה בחילופי דברים בין יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ לחברי האופוזיציה @OfirKatzMK @Meravbenari @EitanGinzburg https://t.co/K9yOPr79Ig pic.twitter.com/HunGgiRVDp
— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) July 13, 2026
הקואליציה צפויה לאשר את החוק בעל מעמד מעין-חוקתי בהמשך היום, במסגרת מאמץ חקיקה אחרון לפני שהכנסת תתפזר ביום שישי לקראת הבחירות שייערכו ב־27 באוקטובר.
המפלגות החרדיות קידמו את החוק כחלק ממאמציהן הרחבים לשמר את הפטור הגורף משירות צבאי לגברים חרדים. אף שהנוסח האחרון של החקיקה כבר אינו משווה במפורש בין לימוד תורה לשירות צבאי, הוא יהפוך את לימוד התורה לערך היחיד המעוגן במפורש בחוק יסוד. מתנגדי החוק טוענים כי בכך הוא למעשה מועלה מעל כל יתר הערכים הלאומיים.
הצעת החוק עוררה התנגדות חריפה, גם בתוך הקואליציה ובציבור הרחב, אך עדיין צפויה לעבור.
זהו אחד מכמה צעדים שנויים במחלוקת שהקואליציה מבקשת לאשר השבוע, במסגרת הסכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למפלגות החרדיות.
צעדים נוספים כוללים חקיקה שתאסור זמנית את מעצרם ואת העמדתם לדין של תלמידי ישיבות המשתמטים מגיוס, בתמורה לתמיכת המפלגות החרדיות בהצעות חוק שמקדמת הקואליציה לצמצום סמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה, וכן בחקיקה להקמת ועדת חקירה שתמונה בידי הממשלה לבדיקת הכשלים סביב מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023.
לפי סדר היום השבועי של הכנסת, חברי הכנסת צפויים לקיים בימים הקרובים הצבעות סופיות גם על חוק רפורמת התקשורת של שר התקשורת שלמה קרעי, על הצעה שתעניק לממשלה שליטה בתקציב תאגיד השידור הציבורי "כאן", על חקיקה שתבטל את רפורמת הכשרות של הממשלה הקודמת, על הצעת חוק להסדרת מתווה ממלכתי להנצחת ה-7 באוקטובר ועל חקיקה שתרחיב מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה.
בכאן מדווחים על חברי כנסת מהליכוד שמקבלים בשעות האחרונות שיחות טלפון עם הצעה לתפקידים כדי שיפרסו מהפריימריז של הליכוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו