באופן מסורתי, בתי חולים בכלל וחדרי מיון בפרט נתפסים בישראל כמקום שלא מומלץ להתקרב אליו בחודשי החורף כשהשפעת בשיאה והצפיפות בלתי נסבלת. עכשיו מתברר שהקיץ מתחיל לתת פייט.
מחקר חדש ורחב היקף של מרכז טאוב מגלה שבמהלך אירועים של עומס חום כבד נרשמת עלייה משמעותית בפניות לחדרי המיון ובמשך האשפוז של הפונים. מכיוון שהטמפרטורות בקיץ בישראל עולות בהתמדה ומספר אירועי החום הקיצוניים גדל, המשמעות היא ששינוי האקלים עולה לנו בבריאות.
ארבעה חוקרים – אור סימן טוב, פרופסור אלכס וינרב, אינה רוגוזובסקי וד"ר מאיה שדה – ניתחו במשך יותר משנתיים את נתוני הפניות למיון והאשפוז בבתי החולים בשנים 2010–2023. את מאגר הנתונים העצום, שהועמד לרשותם על ידי משרד הבריאות, הם הצליבו עם נתוני הטמפרטורה והלחות של השירות המטאורולוגי.
בשבועות של עומס חום גבוה נרשמה עלייה של 41% בהגעה למיון של אנשים שאובחנו עם מחלות ריאה, עלייה של 28% בהגעה של מאובחנים עם מחלת כליה, ועלייה של 18% בהגעה של מאובחנים עם מחלות לב וכלי דם
התוצאות מובהקות: בשבועות של עומס חום גבוה נרשמה עלייה של 41% בהגעה למיון של אנשים שאובחנו עם מחלות ריאה, עלייה של 28% בהגעה של מאובחנים עם מחלת כליה, ועלייה של 18% בהגעה של מאובחנים עם מחלות לב וכלי דם.
"כדאי לשים לב לממצא לגבי מחלות הכליה", אומרת ד"ר שדה, ראשת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב. "הכליה עובדת מאוד קשה בסיטואציה של עומס חום גם אם אנשים שותים הרבה. יש מחקרים נוספים שמראים שבעיקר אצל אנשים שעובדים בחוץ בחום הכליות לא עומדות בזה".
אירועי חום קיצוניים גורמים לעקה פיזיולוגית. החשיפה לעומס חום גורמת לזרימה מאסיבית של דם אל העור לשם קירור הגוף ומלווה בהזעה מוגברת, בעלייה בקצב פעימות הלב ובעומס על הלב ומערכת הנשימה.
מחקר שערכה פרופסור מיה נגב מאוניברסיטת חיפה העלה שבטמפרטורה של 32 מעלות יש בישראל עלייה של 32% בסיכון לשבץ מוחי לעומת 27 מעלות. גם בעולם מחקרים הצביעו על קשר הדוק בין אירועי חום קיצוניים להסלמה בחזית הבריאותית.
מחקר נרחב שנערך במקסיקו סיטי הראה שבטמפרטורה של מעל 34 מעלות עקומת הפניות לבתי החולים מטפסת בחדות והצפיפות מחייבת אותם לשחרר חולים שבמצבי שגרה היו נשארים באשפוז. התוצאה – עלייה בתמותה הן בבתי החולים והן מחוץ להם.
נתון נוסף שנבדק במחקר החדש של מרכז טאוב הוא הקשר בין עומסי חום גבוהים למשך האשפוז. לפי הממצאים, כל עלייה של מעלה בממוצע בחודשי הקיץ מאריכה את משך האשפוז בכ־20%
נתון נוסף שנבדק במחקר החדש של מרכז טאוב הוא הקשר בין עומסי חום גבוהים למשך האשפוז. לפי הממצאים, כל עלייה של מעלה בממוצע בחודשי הקיץ מאריכה את משך האשפוז בכ־20% (משתנה מעט לפי סוג המחלה). בחישוב כולל, עלייה של יחידה אחת בעומס החום (מדד שמשלב טמפרטורה ולחות) בחודשי הקיץ מובילה לכ־5,500 ימי אשפוז עודפים בגין כלל המחלות.
מכיוון שבין השנים 2014–2025 נרשמה עלייה ממוצעת של שתי יחידות עומסי חום בחודשי הקיץ בישראל, החוקרים מעריכים שהעלויות העודפות למערכת הבריאות בגין התארכות האשפוזים בעשור הזה עמדו על כ־380 מיליון שקל.
מעבר לעלויות, מדובר במערכת שמשוועת למיטות והצפיפות בה עולה בהרבה על המקובל במדינות המפותחות. העובדה שבין השנים 1980 ל־2024 עלתה טמפרטורת המקסימום היומית הממוצעת ביולי בכשלוש מעלות לא באה לידי ביטוי בהגדלת מספר המיטות.
במערכת הבריאות מודעים בשנים האחרונות להשלכות הבריאותיות של שינוי האקלים וההתחממות. המשרד להגנת הסביבה פרסם לפני כארבע שנים דוח לפיו במהלך כל גל חום קיצוני בישראל נרשמת תמותה עודפת של כ־45 בני אדם, נתון שמשתלב בתמונה המוכרת מגלי חום בעולם. בגל החום האחרון שפקד את אירופה הרשויות בצרפת דיווחו על תמותה עודפת של כאלף בני אדם.
בישראל הכיסוי המזגני (97% ממשקי הבית) רחב בהרבה מבאירופה, אבל מתברר שגם אנחנו לא חסינים מפגעי החום וזו הפעם הראשונה שבפני מערכת הבריאות מונח מסד נתונים כה רחב.
"אלה לא נתונים שמערכת הבריאות לא יכולה להתמודד איתם, אבל הם בהחלט נותנים להבין את הדגשים ואיפה צריך יותר להשקיע"
"השקענו המון במחקר הזה כי עד עכשיו לא היה משהו שאפשר להתבסס עליו לצורך קביעת מדיניות", אומרת ד"ר שדה, "אני מרגישה שזה שירות חשוב לציבור. רצינו להבין עד כמה השד נורא. אלה לא נתונים שמערכת הבריאות לא יכולה להתמודד איתם, אבל הם בהחלט נותנים להבין את הדגשים ואיפה צריך יותר להשקיע".
החדשות הטובות – עם כוכבית – הן שעל אף העלייה בתחלואה, בפניות למיון ובמשך האשפוז בעת עומס חום קיצוני, לא נרשמה עלייה במקרי התמותה בבתי החולים.
מצד שני, אם לוקחים בחשבון את הנתונים על עודפי התמותה של המשרד להגנת הסביבה, ייתכן שהתמותה באירועי חום קיצוניים מתרחשת דווקא מחוץ לבתי החולים. בגלי החום באירופה, במקרים רבים נמצאים קשישים או אנשים במעמד סוציו־אקונומי נמוך כשהם ללא רוח חיים בבתיהם הלוהטים ונטולי המזגן.
ניתוח הנתונים של החוקרים ממרכז טאוב העלה קשר מובהק בין מצב סוציו־אקונומי לבריאות, אם כי אולי לא הקשר שהיינו מצפים למצוא: מתברר שבמהלך אירועים של עומס חום כבד נרשמה עלייה משמעותית יותר בפניות למיון בגלל מחלות לב ודרכי הנשימה דווקא במרכז הארץ וביישובים בעלי פרופיל סוציו־אקונומי גבוה (7–10).
בפריפריה החברתית והגיאוגרפית לא ממהרים להגיע לקבל טיפול רפואי גם כשהחום יוצא משליטה. "זה אומר שהאוכלוסייה החלשה ממש בצרות. זה אומר שיש בישראל אנשים שיש להם הרבה פחות נגישות לבתי חולים"
בפריפריה החברתית והגיאוגרפית לא ממהרים להגיע לקבל טיפול רפואי גם כשהחום יוצא משליטה. "זה אומר שהאוכלוסייה החלשה ממש בצרות", אומרת ד"ר שדה, "זה אומר שיש בישראל אנשים שיש להם הרבה פחות נגישות לבתי חולים, הם לא מגיעים והם נפגעים".
בעולם כבר יש לתופעה הזו שם: (חוסר) צדק אקלימי; בישראל היא פשוט מצטרפת לפערים ההולכים וגדלים בין אלה שיש להם לאלה שאין להם, במקרה הזה אין להם אפילו איך להגיע למיון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו