הכל התחיל כשגורם בוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) עיין בתסקיר הסביבתי הנלווה לתת"ל (תוכנית תשתית לאומית) 175 – תוכנית להקמת שדה סולארי ענק ברמת בקע שבנגב.

הוא זכר שבקרב אנשי המקצוע דובר על כך שצוות מיוחד נשלח לשטח המיועד לתוכנית כדי לנטר את נוכחותה של שנונית באר שבע – לטאה שמרחבי הלס של צפון הנגב הם המקום היחיד בעולם שבו היא מתגוררת, ושמוגדרת כמין בסכנת הכחדה חמורה.

יתרה מכך, במערכת הדיווחים הדיגיטלית של רשות הטבע והגנים כבר הופיעו דיווחים על התצפיות שצוות הדוגמים ערך ועל המפגשים שלו עם הלטאה החמקמקה.

בדיקה קצרה עם צוות המומחים שיצא לשטח העלתה שהם אכן ערכו דוח על נוכחות השנוניות – ואף פגשו רבות מהן בשטח המיועד להקמת השדה הסולארי – אבל משום מה הוא לא מצא את דרכו אל החומר שהוגש

והינה, בתסקיר שהוגש לוועדה, השנונית הנדירה איננה. אם לדייק, צוין שם ש"על פי המודלים היא לא נצפתה בסקרי שטח התוכנית ולכן בימים אלה נערך סקר ייעודי לאיתורה". אבל איפה תוצאות הסקר? הפער הזה נראה מוזר, והגורם מהוועדה התחיל לרחרח.

בדיקה קצרה עם צוות המומחים שיצא לשטח העלתה שהם אכן ערכו דוח על נוכחות השנוניות – ואף פגשו רבות מהן בשטח המיועד להקמת השדה הסולארי – אבל משום מה הוא לא מצא את דרכו אל החומר שהוגש לוועדה לתשתיות לאומיות.

כשחברי הוועדה הצביעו בעד התוכנית ואישרו הקמת שדה סולארי על שטח של יותר מ־4,000 דונם, הם לא היו מודעים לכך שהשטח הזה מהווה בית חם – תרתי משמע – ללטאה הנדירה.

מכאן התלקח אירוע שמסעיר בימים האחרונים את קהילות שומרי הטבע והמתכננים. האם מישהו החליט להעלים את השנונית בשביל לסלול את דרכו של פרויקט התשתית הגדול? תלוי את מי שואלים.

כך או כך, ברור שהמצב שבו אושרה תוכנית ענק מבלי שכל המידע הרלוונטי – בפרט על בעל חיים נדיר שנמצא בסכנת הכחדה עולמית – מונח בפני הערכאה המחליטה הוא בעייתי מאוד. לנוכח זאת, החברה להגנת הטבע פנתה לראשי הוות"ל בדרישה להורות בצעד חריג על ביטול אישורה של התוכנית "בשל פגם חמור בתהליך שבו הוסתר מידע קריטי מהוות"ל ומהציבור".

השדה הסולארי שמקדמת חברת או.פי.סי אנרגיה שבבעלות עידן עופר, בהשקעה של כ־1.4 מיליארד דולר, הוא אחד הפרויקטים הגדולים בישראל של אנרגיית שמש

רמת בקע ממוקמת כ־15 קילומטרים מדרום לבאר שבע וחלקה מהווה מתחם של "אלביט" ואזור ניסויים. השדה הסולארי שמקדמת חברת או.פי.סי אנרגיה שבבעלות עידן עופר, בהשקעה של כ־1.4 מיליארד דולר, הוא אחד הפרויקטים הגדולים בישראל של אנרגיית שמש. השדה אמור להשתרע על יותר מ־4,000 דונם ומתוכנן לייצר חשמל בהיקף של כ־500 מגה־ואט.

על אף שמדובר באנרגיה ירוקה שעדיפה בהרבה על שרפת פחם או גז, פיתוח של שדות קרקעיים נתון בשנים האחרונות במחלוקת עזה בין משרד האנרגיה, שמקדם אותם במרץ, לארגוני הסביבה ושמירת הטבע, שטוענים שאת הפאנלים צריך להעלות על הגגות ושרבבות פאנלים סולאריים שמכסים את הקרקע מחסלים את השטחים הפתוחים ופוגעים פגיעה אנושה בחי ובצומח.

אילוסטרציה: פאנלים סולאריים בהודו (צילום: Sajjad HUSSAIN / AFP)

למרות זאת, השדה ברמת בקע נתפס בעיני הירוקים כרע במיעוטו וכפשרה שיש לבלוע כדי להציל שטחים אחרים, שנחשבים עשירים יותר בערכי טבע ונוף.

במסגרת תהליך אישור התוכנית, על היזם לערוך תסקיר סביבתי בו נבחנים ערכי הטבע שנמצאים בשטח התכנית וההשפעה האפשרית של מימושה עליהם. לצורך כך שכרה או.פי.סי את שירותיה של "גיאו טבע", חברה מנוסה ובעלת מוניטין בתחום.

"גיאו טבע" גייסה למשימה שורה של חוקרים והניחה על שולחן הוות"ל גרסה ראשונה של תסקיר השפעה על הסביבה ביוני 25'. בהמשך התסקיר התעדכן שלוש פעמים נוספות – ביולי 25', אוקטובר 25' וגרסה אחרונה בפברואר 2026.

הלטאה חיה רק במקום אחד בעולם – מישורי הלס בצפון הנגב, והיא הולכת ומתמעטת בגלל כרסום מואץ בשטחים הפתוחים לטובת תשתיות ופיתוח. אם השנונית תיכחד מהנגב, היא תיכחד מעל פני הפלנטה

בכל הגרסאות האלה מוזכרת שנונית באר שבע ובכולן מסופר על הסקר שנערך "בימים אלה". השנונית, שאורכה כ־20 סנטימטרים ומשקלה כשבעה גרם, היא לטאה המותאמת לחיים באקלים חם ויבש. ההתאמה מתבטאת למשל בכך שהשתן שלה משחתי כדי למנוע איבוד נוזלים, או בעובדה שהיא מרימה את הגחון מעל פני הקרקע כדי שלא תתחמם מהאדמה הלוהטת.

השנונית ניזונה בעיקר מחרקים, ובאביב היא חופרת גומה באדמה ומטילה שלוש–שש ביצים, שכעבור חודשיים בוקע מהן הדור הבא. הלטאה חיה רק במקום אחד בעולם – מישורי הלס בצפון הנגב, והיא הולכת ומתמעטת בגלל כרסום מואץ בשטחים הפתוחים לטובת תשתיות ופיתוח. אם השנונית תיכחד מהנגב, היא תיכחד מעל פני הפלנטה.

כדי להבין כמה שנוניות חיות בשטח המיועד לפאנלים הסולאריים – אם בכלל – נשכר על ידי "גיאו טבע" צוות דוגמים בראשות ד"ר בועז שחם, זואולוג ומומחה זוחלים בעל שם.

הצוות יצא לשטח מספר פעמים ודגם כמה משבצות מתוכו. "בסקרים כאלה אף פעם לא סורקים את כל השטח ולא פוגשים כל לטאה", אומר גורם מקצועי, "אי אפשר לסרוק מטר־מטר כשמדובר באלפי דונמים, זה לא ריאלי מבחינת היקף עבודה ותקציב. סורקים חלק מהשטח ועושים אקסטרפולציה כדי להעריך את הנתונים של כל האזור".

הדוגמים הופתעו לגלות שהשטח רוחש שנוניות. הם תיעדו יותר ממאה מפגשים עם שנונית באר שבע והעלו את הממצאים למערכת של רשות הטבע והגנים שבה חוקרים רבים נוהגים לתעד תצפיות מהשטח.

"כשראיתי את הדיווחים הופתעתי", אומר מומחה בתחום, "לא הייתי מצפה שימצאו כל כך הרבה שנוניות במשבצת השטח הזו. המשמעות היא שבשטח הכולל של התוכנית יש אלפי שנוניות"

"כשראיתי את הדיווחים הופתעתי", אומר מומחה בתחום, "לא הייתי מצפה שימצאו כל כך הרבה שנוניות במשבצת השטח הזו. המשמעות היא שבשטח הכולל של התוכנית יש אלפי שנוניות, וזה משהו שחייבים לקחת בחשבון כשמקדמים את התוכנית.

"השנונית לא יכולה להתקיים מתחת לפאנלים סולאריים צפופים, הרי היא בעצמה סולארית וזקוקה לחשיפה לשמש, והיא גם זקוקה לשדה ראייה פתוח כדי לחמוק מטורפים. יש כאלה שאומרים שאפשר לעשות להן רילוקיישן, אבל לטאות לא עובדות בהייטק. אין שום ביטחון שהן יוכלו לשרוד בטריטוריה אחרת שהן יועברו אליה.

עידן עופר נושא דברים במהלך מסיבת עיתונאים להכרזה על המונית החשמלית הראשונה בעולם בעלת סוללה מתחלפת, טוקיו. 26 באפריל 2010 (צילום: KAZUHIRO NOGI / AFP)

"אולי צריך לצמצם את התוכנית, אולי לדלל, אולי להטיל מגבלות מסוימות על היזם שיאפשרו לאוכלוסיית השנוניות להמשיך להתקיים. יש לנו כאן אחריות עולמית".

רק שהנתונים על הימצאות השנונית בשטח – על אף שהדוגמים סיימו את עבודתם בסוף הקיץ שעבר – לא היו מונחים בפני חברי הוועדה לתשתיות לאומיות בבואם להכריע.

"כשאומרים במשך שנה ש'בימים אלה נערך סקר' – אז מה קורה עם הסקר?" תוהה גורם באחד מארגוני הסביבה. "בסוף יש כאן מידע שמשפיע על התוכנית, בין אם על הגודל שלה או על עצם אישורה, ולא טרחו להעביר אותו לחברי הוועדה".

רק שהנתונים על הימצאות השנונית בשטח – על אף שהדוגמים סיימו את עבודתם בסוף הקיץ שעבר – לא היו מונחים בפני חברי הוועדה לתשתיות לאומיות בבואם להכריע

בחברה להגנת הטבע רואים את השתלשלות העניינים בחומרה. "המידע שהוסתר היה עשוי לגרום לשינוי ניכר בתוכנית ואף לדחייתה", נכתב במכתב ששיגרו היועץ המשפטי של החברה עו"ד אסף בן לוי והמתכנן אסף זנזורי לראשי הוות"ל.

"די בנתונים הראשוניים כדי להראות שמדובר באחת מהאוכלוסיות המשמעותיות ביותר שתועדו אי פעם בתחום התפוצה העולמי של המין […] על פי המידע האקולוגי והמדעי, מדובר במין ששרידותו תלויה אך ורק בשמירת בית הגידול, לא ניתן להצילו באמצעות העתקת פרטים או בדרך אחרת. לפיכך סוגיית תפוצת השנוניות בשטח התוכנית היא קריטית".

אדמת לס בצפון הנגב (צילום: רשות הציבור)

בחברה להגנת הטבע מבהירים שאם המידע היה מונח בפני חברי הוועדה זה היה עשוי להשפיע על תוצאות ההצבעה: "אם המידע היה מובא בפני הוועדה נציגי הארגונים שעניינם איכות סביבה ודאי שלא היו תומכים באישור תוכנית שפוגעות אנושות במין זה […]

"מדובר לכאורה בהטעיה מכוונת וחמורה של הוות"ל והציבור על ידי היזם ועורך התסקיר, שידעו כי אילו הנתונים היו מוצגים מבעוד מועד הוות"ל הייתה בסבירות גבוהה ביותר מצמצמת את שטח התוכנית וייתכן שאף דוחה אותה לחלוטין".

האירוע החריג הזה מתדלק מחלוקת שמתנהלת כבר שנים סביב אחד העיוותים הבולטים בתפר שבין תכנון, בנייה וסביבה: העובדה שהיזם הוא זה ששוכר את החברה שמבצעת את התסקיר הסביבתי ומשלם לה ישירות.

בחברות שמבצעות את התסקירים עובדים אנשי מקצוע וחוקרים ישרי דרך, ולעיתים הם נאלצים להתמודד עם סיטואציה בלתי אפשרית שבה האמת המדעית והמקצועית עלולה לעמוד בסתירה לאינטרס הכספי

בחברות שמבצעות את התסקירים עובדים אנשי מקצוע וחוקרים ישרי דרך, ולעיתים הם נאלצים להתמודד עם סיטואציה בלתי אפשרית שבה האמת המדעית והמקצועית עלולה לעמוד בסתירה לאינטרס הכספי – ולרוב מדובר בהרבה מאוד כסף – של מי ששכר אותם למשימה.

"כשאקולוג כותב דוח הוא צריך לחשוב עשר פעמים על הניסוחים אם הוא רוצה לקבל הזמנת עבודה מיזם גם בפעם הבאה", אומר גורם בתחום, "כשהתשלום מגיע ישירות מהיזם זה עקום, אני רואה את זה כמעט בכל תוכנית, תמיד יש ריח לא טוב".

נקבת שנונית באר שבע בגן לאומי תל ערד (צילום: בעז שחם, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0)

הפתרון הוא שהיזם אומנם יישא בעלות הסקר הסביבתי, אבל הוא יפקיד את התשלום בקרן ייעודית והמשרד להגנת הסביבה הוא זה שיבחר את הסוקרים, יבצע את ההתקשרות ויעביר להם את התשלום. כבר כמה שנים יש דיבורים על הצורך הדחוף בשינוי החוק, אבל בינתיים דבר לא קרה.

בחזרה לשנונית ולרמת בקע, גם רשות הטבע והגנים פנתה בדאגה לוות"ל, ובימים אלה מתקיים דיאלוג בין הצדדים בניסיון למצוא פתרון לסבך שנוצר. "היתה לנו הרגשה שמנרמלים את האירוע", אומר גורם בתנועה הסביבתית, "וזה לא משהו שאפשר לעבור עליו בשתיקה. זה אירוע חריג בכל רמה. אנחנו מקווים שהוא יטופל בצורה הולמת".

מחברת "גיאו טבע" נמסר בתגובה: "אנו דוחים את הטענה מכל וכל. התסקיר כלל התייחסות מפורשת לשנונית באר שבע, לרבות המלצות לביצוע העבודות בתיאום עם הגורמים המקצועיים, ובהם רשות הטבע והגנים. גיאו טבע היא מהמשרדים המובילים בישראל בתחום הייעוץ הסביבתי, ופועלת על בסיס סטנדרטים מקצועיים מחמירים ובהתאם לכל דרישות התכנון והרגולציה".

"במסגרת הליך הרישוי הארצי אף תתקיים ישיבת התייעצות עם רשות הטבע והגנים לצורך בחינת הנושא כנדרש"

מהוועדה לתשתיות לאומיות נמסר בתגובה: "הוועדה פנתה ליזם התוכנית ולאחר קבלת עמדתו ייבחנו הדברים לעומקם. הוועדה לתשתיות לאומיות רואה חשיבות רבה בשמירה על ערכי הטבע, המגוון הביולוגי והמינים המוגנים, ונותנת לכך משקל בהליכי התכנון וקבלת ההחלטות.

"במסגרת תסקיר ההשפעה על הסביבה, הוצגה הימצאותה של שנונית באר שבע בתחום התוכנית, ובהתאם לכך נקבעה בה הוראה מחייבת שלפיה תכנון ביצוע העבודות, בהיבטי ההגנה על המין, ייבחן בשיתוף רשות הטבע והגנים בשלב הרישוי.

אילוסטרציה: פאנלים לייצור אנרגיה סולארית באילת (צילום: משה שי/פלאש90)

"במסגרת הליך הרישוי הארצי אף תתקיים ישיבת התייעצות עם רשות הטבע והגנים לצורך בחינת הנושא כנדרש".