תוחלת חיי הערבים קצרה ב-4.4 שנים משל היהודים. לממשלה יש אחריות לכך

בקצרה

• על פי נתוני הלמ"ס, גברים ערבים בישראל חיים בממוצע 77.7 שנים לעומת 82.1 לגברים יהודים – פער של 4.4 שנים.
• תמותת תינוקות בחברה הערבית עומדת על 5.1 ל-1,000 לעומת 2.1 אצל יהודים, לפי נתוני משרד הבריאות מ-2022.
• לפי דוח של משרד הבריאות במחוז הדרום יש 1.92 רופאים לכל 1,000 נפש, לעומת 4.97 במחוז תל אביב; פי 2.6 פחות.
• הממשלה אישרה העברת 57 מיליון שקל מתוכנית לסיוע לחברה הערבית לטובת משרד המורשת וירושלים – מתוכם כ-11 מיליון למימון ההילולה במירון.
• הממשלה כבר קיצצה כ-220 מיליון שקל מתוכנית החומש לחברה הערבית ומתכוונת לקצץ כ-570 מיליון שקל נוספים.
• שיעורי התחלואה בסוכרת בחברה הערבית גבוהים כמעט פי שניים מהממוצע בחברה היהודית, ושיעורי התמותה מסוכרת גבוהים פי 2.3.

מבט על כפר בדואי לא מוכר בנגב, דרום ישראל, 21 בנובמבר 2024 (צילום: יניב נדב/פלאש90)

הפערים הבריאותיים בין אזרחים ערבים ויהודים בישראל מתועדים ומוכרים – אך בשני העשורים האחרונים לא צומצמו במידה משמעותית. לפי נתוני למ"ס לשנת 2024, גברים ערבים חיים בממוצע 77.7 שנים לעומת 82.1 שנים לגברים יהודים – פער של 4.4 שנים.

תמותת תינוקות בחברה הערבית עומדת על 5.1 מקרים לכל אלף לידות חי, לעומת 2.1 אצל יהודים.

הממשלה קיצצה במאות מיליוני שקלים את התוכניות לצמצום פערים עם החברה הערבית.

האם יהודים חיים יותר שנים מערבים ישראלים?

הפערים בין יהודים לערבים בתחום הבריאות מתועדים בכל מדד מרכזי: תוחלת חיים, תמותת תינוקות ושיעורי תחלואה – ובכולם החברה הערבית נמצאת בנחיתות מובהקת.

על פי הלמ"ס, גברים ערבים חיים בממוצע 77.7 שנים לעומת 82.1 לגברים יהודים – פער של 4.4 שנים. תמותת תינוקות בחברה הערבית עמדה ב-מ-2022 על 5.1 מקרים לכל אלף לידות חי, לעומת 2.1 אצל יהודים.

מבט על אום אל-פחם, דצמבר 2021 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

בחברה הבדואית בנגב המצב גרוע עוד יותר. מרכז טאוב תיעד ב-2024 שסוכרת נפוצה בחברה הערבית כמעט פי שניים מאשר בחברה היהודית, ושיעורי התמותה ממנה גבוהים פי 2.3.

ב-2021 אישרה הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט בהחלטה 550 ("תקאדום") תוכנית חומש של 30 מיליארד שקל לצמצום פערים חברתיים וכלכליים בחברה הערבית, ובכלל זה השקעה בתשתיות בריאות. בהתחלה, הצטיינה התוכנית בביצוע תקציבי גבוה. מאז 2023 – עם הקמת הממשלה הנוכחית – החל תהליך שיטתי של הסטת הכספים למטרות אחרות.

למה יש פחות רופאים בפריפריה, בה גרים רוב הערבים?

מחוז הדרום, שבו מרוכזים יישובים בדואים רבים, מצויד ב-1.92 רופאים לאלף נפש – לעומת 4.97 בתל אביב, פי 2.6 פחות, לפי דוח שוויוניות הבריאות של משרד הבריאות. הפיזור הגאוגרפי של הרופאים משקף תת-השקעה כרונית בפריפריה.

לפי נתונים שאסף ארגון "רופאים לזכויות אדם", רופא משפחה יחיד בחברה הערבית מטפל לעתים ב-2,000 עד 3,000 מטופלים – עומס כפול ויותר מהמקובל.

צוות רפואי עם רופאה ערביה, אילוסטרציה (צילום: Malik Nalik / iStock)

הריחוק הגאוגרפי מבתי חולים מוסיף נטל נוסף: לפי דוח של מרכז טאוב מ-2025, 18% מהאזרחים הערבים נוסעים למרחקים גדולים לקבלת שירות רפואי, לעומת 12% מהיהודים. הגישה הגאוגרפית לשירותי חירום – שבץ מוחי, אוטם לב – מושפעת ישירות ממרחק בתי החולים, ומסבירה חלק מפערי תוחלת החיים.

מה קרה לתקציב שנועד לקדם בריאות בחברה הערבית?

בספטמבר 2025 אישרה הממשלה העברת 57 מיליון שקל מתוכנית לצמצום פערים בחברה הערבית לטובת משרד ירושלים ומסורת ישראל – מתוכם כ-11 מיליון שקל למימון עלויות ההילולה במירון. ההעברה התבצעה ערב ראש השנה.

ביולי דווח כי הממשלה מתכוונת לקצץ כ-570 מיליון שקל נוספים מתוכנית 550. זאת, לאחר קיצוץ של 220 מיליון שקל שכבר בוצע בשלהי 2025.

דפוס הקיצוץ אינו ייחודי לתחום הבריאות: בעתירה לבג"ץ שהגישה התנועה לזכויות האזרח ביוני נכתב כי 90% מתקציב התחבורה שיועד לחברה הערבית במסגרת אותה תוכנית הופנה לפרויקטים אחרים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר חיים כץ משתתפים בטקס חתימת הסכם גג בקריית גת. 29 באוקטובר 2025 (צילום: Liron Moldovan/Flash90)

שאלות העולות מהנושא

הממשלה אישרה העברת 57 מיליון שקל מתוכנית לצמצום פערים בחברה הערבית למשרד המורשת, כ-11 מיליון מהם למימון ההילולה במירון. מדוע?  

לא ברור. ההחלטה קבעה יעדי השקעה ייעודיים שלא ניתן לנתב ממנה כספים למטרות שאינן קשורות אליה.

במחוז הדרום יש פחות ממחצית הרופאים לאוכלוסייה לעומת מחוז תל אביב. למה הממשלה ושר הבריאות חיים כץ לא דואגים לפריסת רופאים מאוזנת יותר?

לא ברור למה. משרד הבריאות מפעיל תמריצים לפריסה בפריפריה, אך אלה אינם מחייבים.

לסיכום: ילד שנולד כיום לאם ערבייה יחיה בממוצע 4 שנים פחות מילד שנולד לאם יהודייה. הסיבה אינה גנטית – היא גאוגרפית, מערכתית ותקציבית. הכסף שנועד לצמצם את הפער הזה מגיע לתחומים כמו משרד המורשת, מה שמעלה את השאלה: האם ממשלה שמכירה בפערים אך מסיטה את הכספים שיועדו לסגירתם – מחויבת באמת לסגור אותם?

מקורות: איגוד רופאי בריאות הציבור, דצמבר 2025 – נתוני הלמ"ס: תוחלת חיים 2024 (publichealth.doctorsonly.co.il); ynet, אפריל 2024 – דוח אי-שוויון במערכת הבריאות; מרכז טאוב, 2024 – מערכת הבריאות בישראל; מרכז טאוב, 2025 – פרדוקס מערכת הבריאות; ynet, 18.9.2025 – על חשבון המגזר הערבי: מיליונים לטובת הילולת מירון; TheMarker, 8.7.2026 – הפרדוקס של הממשלה: תקצץ 570 מיליון שקל בחברה הערבית; "כלכליסט", יוני 2026 – עתירה לבג"ץ: תקציבי תחבורה הועברו מהמגזר הערבי; "וואלה", מרץ.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.