יצחק פינדרוס

ח"כ יצחק פינדרוס, המוצב במקום השלישי ברשימת יהדות התורה לכנסת ה־26, אמר בריאיון לעיתון "משפחה", שפורסם ב־15 באוקטובר 2026: "בתחילת הקדנציה הצביעו ליושב ראש כנסת, ואני חושב שיש בזה חילול השם". לפי ynet ו־mako, הדברים כוונו לבחירתו של אמיר אוחנה, הומו מוצהר, ליו"ר הכנסת (ynet; mako). האגודה למען הלהט"ב הגישה נגדו קובלנה לוועדת האתיקה של הכנסת (mako). פינדרוס, ח"כ מדגל התורה, נשאר ברשימה אחרי שבספטמבר הוחלט בדגל התורה שלא לשבץ בה את משה גפני ואורי מקלב (ynet). ב־2022 אמר על בית המשפט העליון: "אתה יודע מה החלום שלי? להביא D9 ולפוצץ את הבניין הזה" ("וואלה"), ובאותו יום: "אני לא מתחרט" ("וואלה").

נולד ב־1971 בירושלים●2001–2007 ראש עיריית ביתר עילית●סגן ראש עיריית ירושלים●ב־2018 נפסלה מועמדותו לראשות עיריית אלעד●ב־2020 מזכ"ל דגל התורה●נכנס לכנסת ב־2019, ושוב ב־2020, ב־2021 וב־2023●יו"ר סיעת יהדות התורה בכנסת ה־23 ובכנסת ה־25; מינואר 2023 יו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור●ביולי 2025 יצא מהכנסת עם פרישת יהדות התורה מהממשלה●בינואר 2026 שב לכנסת במקום ישראל אייכלר●בספטמבר 2026 הוצב במקום השלישי ברשימת יהדות התורה●באוקטובר 2026 הוגשה נגדו קובלנה לוועדת האתיקה בעקבות דבריו על יו"ר הכנסת אוחנה

"חילול השם"

בריאיון לאברהם פריינד בעיתון "משפחה", שפורסם ב־15 באוקטובר 2026, שנה פינדרוס את הישגי מפלגתו בכנסת היוצאת, ובהם תקציבים למוסדות החינוך החרדיים ולשירותי הדת, ואמר: "בדברים מסוימים לא הייתה סייעתא דשמיא. יש משהו אחד שלדעתי היה תקלה: בתחילת הקדנציה הצביעו ליושב ראש כנסת, ואני חושב שיש בזה חילול השם. אומרים ש'הנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל', אני לא הייתי אז חבר כנסת עדיין אבל למיטב ידיעתי לא קיבלו על זה את אישור גדולי ישראל. כתוב 'ולא תקיא הארץ אתכם': החילול השם של הדבר הזה – אני חושב שיש לזה מחיר". לפי ynet, הדברים כוונו לבחירתו של אמיר אוחנה, "יו"ר כנסת שהוא הומו מוצהר" (ynet). לפי mako, כשנשאל על מינוי דומה בעתיד, אמר כי הנושא יצטרך להיות מובא בפני גדולי ישראל (mako).

באותו ריאיון אמר כי יהדות התורה לא תצטרף לממשלה בלי חוק הגיוס: "קבענו כעובדה ברורה: אנחנו לא מצטרפים לאף ממשלה בלי הדבר הזה". על כישלון החוק בכנסת היוצאת אמר: "יולי אדלשטיין באיזשהו מקום עבד עלינו, הוא היה חבר שלי וברמה האישית הרגשתי מרומה". על מפלגת "הציבור החרדי", המציעה השתלבות בצבא ובתעסוקה, אמר: "שום דבר לא היה משתנה גם אם 100% מהחרדים היו מתגייסים. רוצים שנהיה ישראלים, ואנחנו יודעים שאם נהיה ישראלים לא נהיה חרדים. אנחנו חיים במדינה, משלמים מיסים ומשתדלים לשמור על החוק". כשהמראיין שאל "משתדלים?", השיב: "אלא אם כן החוק מונע מאיתנו לשבת וללמוד תורה, אבל אנחנו חרדים" (ynet).

ח"כ איתן גינזבורג ממפלגת ביחד הגיב: "תקשיבו טוב טוב לדברים של מס' 3 ביהדות התורה, והפנימו את קווי היסוד של הממשלה שנתניהו רוצה להקים – בלי להט"בים בתפקידי מפתח". יו"ר האגודה למען הלהט"ב, נמרוד גורנשטיין, מסר: "חבר הכנסת יצחק פינדרוס, האדם שאמר שאנחנו מסוכנים יותר מחמאס, קובע עכשיו שאסור לראות להט"בים בעמדות מפתח ציבוריות. שבועיים לפני הבחירות הוא שוב משתמש בנו ומגדיל את השנאה כדי לקושש קולות", והוסיף: "הגשנו היום קובלנה לוועדת האתיקה. יש גבול למה שחבר כנסת יכול להגיד על אזרחים" (ynet; mako).

המקום השלישי

ברשימת יהדות התורה שהוגשה לוועדת הבחירות ב־8 בספטמבר 2026 מוצב פינדרוס במקום השלישי, אחרי יעקב אשר ויצחק גולדקנופף ולפני מאיר פרוש ("כיכר השבת"). ברשימת דגל התורה עצמה הוא שני, אחרי אשר (ynetnews).

שלושה ימים קודם לכן הוחלט, לפי ynet, "בבתי הרבנים המובילים את המפלגה" להיפרד מגפני, ותיק חברי הכנסת, ומח"כ אורי מקלב (ynet). JDN, שדיווח באותו ערב כי ההחלטה טרם הוכרעה, כתב כי "לפי המתווה שפורסם, ח"כ יעקב אשר צפוי לעמוד בראש התנועה וח"כ יצחק פינדרוס יישאר ברשימה", וכי "גורמים בדגל התורה מציינים כי השארתו של פינדרוס קשורה גם לזיהויו עם בית הגרמ"ה הירש" (JDN). באף אחד מהדיווחים לא מיוחס לפינדרוס חלק בהדחת גפני.

בכנסת ה־25 נכנס פינדרוס במסגרת החוק הנורווגי, במקומו של גולדקנופף, בינואר 2023 (ynet). ב־17 ביולי 2025, כשפרשה יהדות התורה מהממשלה ושריה שבו לכנסת, יצא מהכנסת (JDN); לפי ynet, עד יום לפני כן כיהן כיו"ר סיעת יהדות התורה (ynet). ב־21 בינואר 2026 שב לכנסת, אחרי שישראל אייכלר מונה לסגן שר התקשורת והתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי ("כיכר השבת"). לפי The Times of Israel, נתניהו הסדיר את המהלך, והוא מאפשר לפינדרוס להוסיף קול בעד חוק הגיוס (The Times of Israel).

מביתר עילית לירושלים

פינדרוס נולד ב־1971 בירושלים, להורים שעלו מארצות הברית, נשוי ואב לשישה ומתגורר בירושלים (ערוץ הכנסת). ב־2001 נבחר לראשות עיריית ביתר עילית (Dei'ah veDibur), וב־2007 הפסיד למאיר רובינשטיין (Arutz Sheva).

בהמשך כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם דגל התורה. במאי 2016 דווח כי לפי ההסכם בדגל התורה ימונה לממלא מקום ראש העיר ("בחדרי חרדים"). ב־2018 התמודד לראשות עיריית אלעד כמועמד משותף של דגל התורה וש"ס, ובית המשפט המחוזי בלוד פסל את מועמדותו משום שמרכז חייו אינו באלעד; בית המשפט העליון דחה את ערעורו (ynet). בדצמבר 2018 מונה למנכ"ל המכון החרדי למחקרי מדיניות ("כיכר השבת"), בינואר 2020 ויתר על המקום השביעי ברשימה, ודווח כי צפוי להתמנות למזכ"ל דגל התורה ("כיכר השבת"); במרץ 2020 כבר כונה מזכ"ל התנועה ("כיכר השבת").

באפריל 2019 נבחר לכנסת לראשונה, ובבחירות שנערכו בספטמבר באותה שנה לא נבחר ("סרוגים"). ביוני 2020 נכנס לכנסת ה־23 במקום מאיר פרוש, במסגרת החוק הנורווגי (Yeshiva World News), ומונה ליו"ר סיעת יהדות התורה (ערוץ הכנסת). ב־2021 נבחר מהמקום השביעי ("כיכר השבת"). בבחירות 2022 הוצב במקום השמיני ולא נבחר (כיפה). ב־11 בינואר 2023 דווח כי נבחר פה אחד ליו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור (JDN), ובהמשך כיהן שוב כיו"ר סיעת יהדות התורה (ערוץ 7).

"להביא D9"

בפאנל שנערך בליל יום העצמאות 2022 בישיבה התיכונית "נהורא" במבוא חורון ("הארץ"), עם ח"כ שמחה רוטמן, אמר פינדרוס כי תפקידו כחבר כנסת הוא "לתקן את עם ישראל על ידי הקמת עוד תורה" ו"לא על ידי בית המשפט העליון". לפי תיעוד שהגיע לידי "וואלה", אמר: "אתה יודע מה החלום שלי? להביא D9 ולפוצץ את הבניין הזה. לא להעמיד שם את השופטים שלי. זה החלום שלי" ("וואלה").

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, אמרה: "מצער ומקומם כי חבר בכנסת ישראל בחר ביום העצמאות, יום חגה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, לבטא שאיפות מסוכנות כלפי בית המשפט העליון בשפה אלימה ובוטה". לפי "הארץ", אמר פינדרוס אז: "מה חידשתי בדברים? רוטמן אמר שצריך למנות שופטים משלנו ואני חושב שאין לנו אינטרס בזה כי מבחינתי הגאולה תבוא כשלא יהיה בית משפט עליון" ("הארץ"). אחרי שהרשות השופטת הגיבה לדבריו, אמר בתגובה: "כל צופה שפוי מבין שדבריי נאמרו כמטאפורה ביחס לדיקטטורה השיפוטית של בג"ץ, וכביטוי לחשיבות לימוד התורה וערכיה". באותו ערב אמר ל"וואלה": "אני לא מתחרט. צריך למוטט את בית המשפט העליון, זה מוסד שמפריע", ו"הסברתי את עמדתי בצורה הכי טובה, נראה לך שאני משחק בנדמה לי? בפוליטקלי קורקט?". יו"ר יהדות התורה דאז, משה גפני, אמר: "אנחנו נגד אלימות, הוא לא התכוון לזה וזה ברור לגמרי" ("וואלה").

בינואר 2023, בדיון בוועדת החוקה, אמר על נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות: "אסור לחיות לעשות את מה שעשתה. היה צריך לפטר אותה" (ערוץ 7). במרץ 2023 ניהל דיון לילי בוועדת החוקה, ומארגני המחאה טענו כי "ניהל את הדיון בבריונות וביצע מחטף שיאפשר לממשלה להמשיך לדהור לעבר הדיקטטורה" (JDN). ב־27 ביוני 2023, כשניהל את דיוני הוועדה על עילת הסבירות במקום רוטמן, אמר: "יועצת משפטית לממשלה שמונתה על ידי ממשלה אחרת – הייתי מפטר אותה מיד", והוסיף כי היועצת מונתה על ידי "אויב מספר 1 של ראש הממשלה"; כשנשאל למי התכוון, השיב: "גדעון סער" ("וואלה").

פינדרוס חתום, יחד עם ח"כ אופיר כץ ואחרים, על תיקון חוק־יסוד: הממשלה בעניין נבצרות ראש הממשלה, שהתקבל במרץ 2023 (אתר הכנסת), ועל הצעת החוק שנועדה למנוע ביקורת שיפוטית על מינוי שרים, שהוגשה אחרי פסילת מינויו של אריה דרעי ולא הושלמה (אתר הכנסת).

המחאה והשמאל

בליל הבחירות בנובמבר 2022 אמר, בפנותו לבוחרי השמאל: "לא נתייחס אליכם באכזריות שאתם התייחסתם אלינו. אנחנו אנשים מתורבתים, לא חיות אדם כמוכם. בשלטון שגנבתם, התייחסתם אלינו, דרכתם עלינו. חשבתם שאנחנו סמרטוטים. אנחנו בני אדם. נתייחס אליכם יפה, לא נרדוף אתכם, לא נציק לכם" (ynet).

ביוני 2023 אמר בריאיון לתוכנית "אנשים" בקשת על המפגינים נגד ההפיכה המשטרית: "הם מדברים על דמוקרטיה ועולם מערבי, מדובר בחבורת אנרכיסטים רעה, רשעות כזאת להתעלל בילדים, כשהם אומרים לי דמוקרטיה, אני צוחק להם בפרצוף" (ice). ב־4 ביולי 2023, למחרת ההפגנה בנמל התעופה, תועד במהלך דיון בוועדת החוקה אומר: "מה זה הדבר הזה? פשיסטים, צריך לגמור אותם" ("מעריב").

ב־29 ביוני 2026, בוועדת החינוך, אמרה לו ח"כ עדי עזוז: "אמרת שכל מי שחוסם כביש צריך לירות לו ברגליים כמו בארה"ב. אז אפשר להגיד שאתה בעד לירות לגולדקנופף ברגליים כי הוא חסם כביש?". פינדרוס השיב: "אבל להתחיל עם נעמה לזימי". לזימי השיבה: "זו התרת דם והסתה" (ynet).

משפחות החטופים

ב־26 במרץ 2024, לאחר שאישרה ועדת הכנסת את פגרת הפסח, אמר חן אביגדורי, שרעייתו ובתו נחטפו ושוחררו: "כל אחד מחברי הכנסת שהרים את ידו אני הולך טוב טוב לבדוק מה הוא עושה". פינדרוס, שנכח באולם, הגיב: "יאללה יאללה" ("כאן"; "כיכר השבת"). כעבור שבוע, בדיון בוועדה שבראשה עמד, אמר לבני המשפחות: "נפגעתי כי טענו שאני הולך נגד משפחות החטופים, אני עושה את הכל כדי לטפל במשפחות החטופים והנרצחים. עשו עליי סיבוב מאוד גדול בתקשורת" ("סרוגים").

ב־10 ביוני 2024, באותה ועדה, אמר לאסתר בוכשטב, אמו של החטוף יגב בוכשטב: "יש פה משפחות שכולות. אתם רוצים לעשות פוליטיקה, רוצים להעיף את ביבי – תשלחו אותו לאן שאתם רוצים" ("כאן"). ב־2 בספטמבר 2024, בוועדת החוקה, אמר לבן משפחה של חטוף: "שמענו אותך מספיק", וכשח"כ ולדימיר בליאק אמר לו "הדם של החטופים על הידיים שלך", השיב: "על הידיים שלכם" ("מעריב").

בפברואר 2025 אמר בריאיון ל"מעריב": "מצוות פדיון שבויים היא לעשות כל מה שאפשר וצריך בלי רעש. מרוב השיווק של הדבר הזה שוכחים שיש צד שני למטבע ושחמאס מעלה את המחיר כשהוא רואה שיש הפגנות ומהומות וקמפיינים" ("מעריב").

מנגד, הוועדה לפניות הציבור בראשותו קיימה דיונים חוזרים בעניין משפחות הנרצחים במסיבת הנובה, ויחד עם ח"כ קארין אלהרר הגיש הצעת חוק בעניינם, שעליה חתמו 45 חברי כנסת ושעלתה לקריאה טרומית במרץ 2024 (ice).

"שיקסע", הקהילה הגאה ו"המחיר"

ב־1 במרץ 2021, כשעה לפני שבג"ץ הכיר בגיור הרפורמי (N12), נשאל בכנס על חיילת שעברה גיור בבית הדין הצבאי, והשיב: "היא שיקסע, היא גויה, כי אם היא התגיירה גיור צה"לי, היא לא יהודייה בהגדרה ההלכתית" (ynet). למחרת אמר: "המילה שיקסע לא הייתה במקומה", ו"אני מתנצל בפני אלה שעברו גיור על פי ההלכה ונפגעו מהדברים" (N12). באותו יום הבהיר ל־ynet: "גיור שאינו על פי ההלכה איננו תופס, והנשים הללו אינן יהודיות" (ynet).

ביוני 2023 אמר בתוכנית "אנשים": "בתפיסה שלי, הדבר הכי מסוכן למדינת ישראל, יותר מדאעש, חיזבאללה וחמאס – זה הפריצות בעריות, כי זה מה שכתוב בתורה", ו"במקבילה שלי אני צריך למנוע לא רק למנוע את מצעד הגאווה – אלא למנוע בכלל את התנועה הזאת" (ynet). לפי "הארץ" הוסיף: "עזוב את הכלכלה, זה יותר מסוכן מאשר בלי צה"ל" ("הארץ"). אז כיהן כיו"ר סיעת יהדות התורה. באוקטובר 2026 אמר על בחירת אוחנה ליו"ר הכנסת כי "יש בזה חילול השם" (ראו לעיל).

בדצמבר 2024, בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחס למחיר שמשלם הציבור הדתי־לאומי במלחמה ואמר: "אין לי איך להסתכל להם בעיניים. אבל אני רואה גם את המחיר שהם משלמים ביציאה מהדת. זו התשובה למה אני לא נמצא שם" (ערוץ 7). למחרת אמר במליאה כי "השקר הנוראי שפורסם בערוצי התבהלה שאני דיברתי נגד חיילי צה"ל אתמול הוא פשוט שקר גס", וכי "שאלו אותי מה הסיבה שהחרדים נוהגים אחרת, אמרתי כי יש מחיר שהם משלמים. מחיר תרתי-משמע, מחיר כואב בדם" (ynet).

חוק ההשתמטות והפרישה מהממשלה

במרץ 2025 קרא גפני לאמץ בסיעת יהדות התורה את "מתווה פינדרוס", שלפיו הסיעה תתמוך בתקציב, אך תקבע לראש הממשלה מועד להעברת חוק הגיוס, ואם לא יעמוד בו – תצביע נגד הקואליציה ("בחדרי חרדים"). ב־14 ביולי 2025 הודיעה דגל התורה על פרישה מהממשלה ומהקואליציה, ופינדרוס היה בין חברי הכנסת שחתמו על מכתבי ההתפטרות (ynet). ביום שבו פינה את משרדו אמר: "אפשר לומר בפירוש שכשלנו", ו"בג"ץ והיועמ"שית עומדים לנו על הראש" (JDN).

ב־16 בפברואר 2026, במליאת הכנסת, אמר: "מה שהיה אתמול בבני ברק הוא מעשה נוראי, שאסור שיקרה", ופנה לחברי האופוזיציה: "מה חשבתם לכם כשלקחתם מיליון, מיליון וחצי אזרחים, והפכתם אותם ללא לגיטימיים ופליליים? מה חשבתם שיקרה?!" (JDN). ב־1 ביוני 2026 כתב לנשיא יצחק הרצוג: "קשה להבין את שתיקתך הרועמת לנוכח המשבר החמור הפוקד כיום את מדינת ישראל ברדיפתה את בני הציבור החרדי", והוסיף כי "גם אם לשם כך ייאלצו ישיבות מיר, פונביז', חברון, גור ועוד ללמוד במערות כבימי היוונים והרומאים" יעשו זאת (חרדים10).

ב־1 ביולי 2026, לפני ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק־יסוד: לימוד תורה, נאם פינדרוס במליאה עד שהגיע ראש הממשלה, ופנה לחברי האופוזיציה: "הגרמנים אמרו על היהודים אותו דבר, 'הם רוצים רק כסף'" (ynet). בנאום אמר כי הוא חתום על הצעת החוק של גפני, והוסיף: "אתם רוצים להכניס אותם לכלא?! אתם רוצים להפוך אותם ללא לגיטימיים?! תסתכלו לעצמכם במראה, לא בפניי, ותתביישו!" (JDN). במאי 2026 אמר ל"כיכר השבת" על גוש נתניהו: "אנחנו לא חלק מהגוש הזה, נקודה" ("כיכר השבת").

"שוחד חוקי"

בפברואר 2025, כיו"ר הסיעה, אמר ל"מעריב" על הכספים הקואליציוניים: "יש כספים קואליציוניים אמיתיים, שהם סכומים של עשרות מיליארדים, וזה בעצם שוחד חוקי של פקידי ממשלה לפוליטיקאים כדי להחזיק אותם קצר", ו"למה הבת שלי שלומדת בגן חרדי מקבלת כסף קואליציוני, אבל הבת של השכנה החילונית מקבלת תקציב חינוך רגיל?" ("מעריב").

בדצמבר 2024 שלח, באמצעות עורך דינו, מכתב התראה ל-TheMarker ודרש הבהרה ופיצוי של 100 אלף שקל, שלדבריו ייתרמו לשיקום נפגעי המלחמה, בשל כותרת משנה שלפיה "ח"כ פינדרוס פועל להעביר את החוק הרחק מעיני הציבור", בעניין הצעת חוק על סוכני ביטוח (JDN).

על דבריו על בית המשפט העליון אמר פינדרוס כי נאמרו "כמטאפורה ביחס לדיקטטורה השיפוטית של בג"ץ" ("וואלה"). על המילה "שיקסע" התנצל באופן חלקי, בפני "אלה שעברו גיור על פי ההלכה ונפגעו מהדברים" (N12), ועל הדיווחים על דבריו בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי מדובר ב"שקר גס" (ynet). על אירוע "יאללה יאללה" אמר: "עשו עליי סיבוב מאוד גדול בתקשורת" ("סרוגים"). לא מצאנו תגובה שלו לדבריו בליל הבחירות 2022, על המפגינים, על היועצת המשפטית לממשלה, לאסתר בוכשטב, לח"כ בליאק, על "הגרמנים" ועל ח"כ לזימי.

להרחבה: התיק המלא על משה גפני · התיק המלא על מאיר פרוש · התיק המלא על יצחק גולדקנופף · חוק ההשתמטות מגיוס · המתקפה על בית המשפט העליון