לפני כחודש הודיעה הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) על התקשרות עם חברה איטלקית המתמחה בתחום הרכבלים, ropes, שתסייע בתכנון והנעת פרויקט הרכבל בירושלים.
אבל עוד בטרם יבשה הדיו על ההודעה, הודיעה החברה האיטלקית על נסיגתה מהפרויקט. זה היה יכול להיראות כתקלה נקודתית אם לא היה מדובר בריטואל.
לחברה האיטלקית שנסוגה מהרכבל הירושלמי קדמו שלוש חברות צרפתיות וחברה שווייצרית אחת, שגילו עניין ראשוני, בחנו את הנתונים – ומיהרו לברוח כשהבינו לאיזה שדה מוקשים פוליטי הן נכנסות.
לחברה האיטלקית שנסוגה מהרכבל הירושלמי קדמו שלוש חברות צרפתיות וחברה שווייצרית אחת, שגילו עניין ראשוני, בחנו את הנתונים – ומיהרו לברוח כשהבינו לאיזה שדה מוקשים פוליטי הן נכנסות
רצף הנסיגות הזה חושף בראש ובראשונה את השלומיאליות של יזמית הרכבל הרל"י, שהוציאה כבר למעלה מ-30 מיליון שקל על הפרויקט, בשורה של עשרות חוזים פטורים ממכרז, עוד לפני שהמכרז על הקמת הרכבל אפילו פורסם.
מדובר בפרויקט חסר כל היגיון תחבורתי או תיירותי, שאם היה יוצא לפועל היה מסב נזק אדיר לירושלים. יזמית הרכבל, הרשות לפיתוח ירושלים, שהיא גוף ציבורי עתיר ממון, משווקת לציבור שוב ושוב אשליות במקום לקבל את המציאות כפי שהיא.
רוב מוחלט של אנשי המקצוע – מהנדסי תחבורה, ארכיאולוגים, אדריכלים, מתכנני ערים, מומחי שימור, מורי דרך ואפילו ארגון משתמשי התחבורה הציבורית – יצאו נגד הפרויקט. מדובר בפשע תכנוני ונופי שאין בו שום היגיון תחבורתי או תיירותי אמיתי, אבל אצל הרל"י, כמו גם אצל מהנדס העיר ירושלים, הספין ויחסי הציבור קודמים לבדיקת ההיתכנות הבסיסית.
רוב מוחלט של אנשי המקצוע – מהנדסי תחבורה, ארכיאולוגים, אדריכלים, מתכנני ערים, מומחי שימור, מורי דרך ועוד – יצאו נגד הפרויקט – פשע תכנוני ונופי, חסר היגיון תחבורתי או תיירותי
אלא שהסיפור כאן עמוק בהרבה מהתנהלות חובבנית של פקידים עירוניים. החברות האירופאיות לא נסוגו בגלל קשיים טופוגרפיים בגיא בן הינום; הן נסוגו בגלל המשמעות הפוליטית והמדינית של הפרויקט.
מדובר במיזם פוליטי מובהק שנועד לשרת את עמותת המתנחלים אלע"ד, לשנע המוני מבקרים ישירות אל מתחם "מרכז קדם" העצום שהיא מקימה בסילואן, ואם הוא יקום הוא יסייע למדיניות הישראלית של מחיקת הנוכחות הפלסטינית באגן ההיסטורי.
כשמנהלי החברות בצרפת, בשוויץ ובאיטליה הבינו את המשמעות האמיתית של המיזם, הם הבינו גם את מה שבירושלים מסרבים להפנים: שום חברה לא תסכן את המוניטין הבינלאומי שלה, ותחשוף את עצמה לסנקציות ולתביעות, כדי לקדם את הפרויקט ההתנחלותי הזה.
השבוע הודיעה בריטניה על הרחבת הסנקציות נגד ישראל והיא תאפשר הטלת סנקציות גם על חברות, קבלנים, בנקים ומשקיעים המעורבים בבנייה בהתנחלויות.
המגמה הזו לא צפויה להסתיים ללא שינוי במדיניות ישראל ביחס לפלסטינים ולהתנחלויות. הפיאסקו של הרכבל אינו הקדימון לעתידה של ישראל כמדינה מצורעת, אלא המציאות. הוא ממחיש בדיוק איך ייראה הבידוד של ישראל התלויה במערב אפילו כדי להוציא לפועל מיזם הנדסי בסיסי הדורש מומחיות זרה.
מי שאינו מסוגל למצוא חברה שתסייע לו לנסח מכרז להקמת הרכבל, יגלה בעתיד הלא רחוק שחברות זרות יסרבו להניח גם פסי רכבת, למכור ציוד רפואי מתקדם או לחלוק מידע רגיש וטכנולוגיות חדשניות, אפילו אם הן מרוויחות מכך.
המגמה לא צפויה להסתיים ללא שינוי במדיניות ישראל ביחס לפלסטינים ולהתנחלויות. פיאסקו הרכבל אינו הקדימון לעתיד ישראל כמדינה מצורעת, אלא המציאות. וממחיש בדיוק איך ייראה הבידוד של ישראל
הרכבל לעיר העתיקה תוכנן כדי לחבר את מתחם התחנה במערב ירושלים לסילואן שבמזרח ירושלים ולהביא עשרות אלפי תיירים היישר לעמותת אלע"ד שמפעילה את האתר הארכאולוגי עיר דוד בסילואן ולייהד את הנרטיב של האזור. בפועל, הפרויקט הזה עושה בדיוק את ההפך. הוא לא מגיע לסילואן, אבל מוכיח שבשביל פרויקט ההתנחלות שלה, ישראל מתנתקת מהעולם.
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו