בין עוצמה חכמה לדיפלומטיה של בידוד

כשכיהנתי כשגריר ישראל בקנדה בתקופת ממשלת יאיר לפיד ונפתלי בנט, הייתה לי הזכות לייצג מדינה שביקשה להציג לעולם הרבה יותר מעוצמתה הצבאית. ממשלה שהורכבה ממגוון רחב של השקפות פוליטיות וחברתיות, ושעל אף חילוקי הדעות הפנימיים ביקשה לקדם מדיניות חוץ יוזמת, להרחיב את מעגל שותפיה ולחזק את מעמדה של ישראל במשפחת העמים.

גם אז התמודדנו עם ביקורת, עוינות וניסיונות לערער על הלגיטימיות של ישראל. אך לא הסתפקנו בהתגוננות. ביקשנו לבנות אמון, ליזום שיתופי פעולה ולהציג לעולם מדינה דמוקרטית, מגוונת ויצירתית, הרואה בהשתלבות בקהילה הבינלאומית מקור לעוצמה ולהזדמנויות.

האמנתי אז, ואני מאמין גם היום, כי תפקידה של הדיפלומטיה אינו רק להגן על עמדות המדינה, אלא לפתוח בפניה אפשרויות חדשות. דיפלומטיה במיטבה אינה רק אמנות ניהול המחלוקות, אלא בראש ובראשונה אמנות יצירת שותפויות ובריתות.

גם כשכיהנתי כשגריר בממשלת לפיד-בנט התמודדנו עם ביקורת, עוינות וניסיונות לערער את הלגיטימיות של ישראל. אך לא הסתפקנו בהתגוננות וביקשנו לבנות אמון, ליזום שיתופי פעולה ולהציג מדינה דמוקרטית 

ממשלת לפיד-בנט ביטאה תפיסה מדינית הפוכה לזו המאפיינת את ממשלת בנימין נתניהו הנוכחית: לא מדינה נצורה המשלימה עם בידודה, אלא מדינה החותרת להרחיב את מעגל ידידיה; לא דיפלומטיה ריאקטיבית המסתפקת בהדיפת ביקורת, אלא מדיניות חוץ אקטיבית המבקשת לעצב את המציאות.

גם הרכב הממשלה עצמו היה נכס דיפלומטי. הוא אפשר לנו להציג את רב־גוניותה של החברה הישראלית ואת יכולתה לגשר על מחלוקות ולבנות שותפויות בקרב מגוון רחב של זרמים פוליטיים שונים, כיאה לחברה פלורליסטית ודמוקרטית.

ביחסים הבינלאומיים מקובל המושג "עוצמה חכמה" (Smart Power): שילוב בין עוצמה צבאית וכלכלית לבין השפעה מדינית, דיפלומטית ותרבותית. הכוח הצבאי נועד להסיר איומים וליצור תנאים ביטחוניים טובים יותר; תפקידה של המדינאות הוא להפוך הישגים אלה למציאות יציבה ובת־קיימא.

כאן טמון אחד מכשליה המרכזיים של ממשלת נתניהו: היעדר תכלית מדינית והיקלעות לבידוד בינלאומי מסוכן. כאשר הציג נתניהו את חזון "סופר־ספרטה", הייתה זו נורת אזהרה. בידוד אינו חזון לאומי, אלא איום אסטרטגי שיש לעשות כל מאמץ למנוע.

ממשלת לפיד-בנט חיזקה את העצמאות האסטרטגית של ישראל במקביל להעצמת שיתופי פעולה בינלאומיים. ממשלת נתניהו, לעומת זאת, הובילה לצמצום הקשרים הבינלאומיים ולבדלנות.

אחד מכשלי ממשלת נתניהו: היעדר תכלית מדינית והיקלעות לבידוד בינלאומי מסוכן. כשנתניהו הציג את חזון "סופר־ספרטה", הייתה זו נורת אזהרה. בידוד אינו חזון לאומי, אלא איום אסטרטגי שיש לעשות כל מאמץ למנוע

כשלון הניהול הדיפלומטי-הסברתי בשנים האחרונות איננו רק אסטרטגי, הוא גם טקטי. מדי יום אנו חוזים בהתנהלות פומבית שערורייתית ביחס לסוגיות המדיניות שעל הפרק: התבטאויות קיצוניות ומתלהמות של שרים, גמגום מכוון של ראש הממשלה אל מול פורעים הפוגעים בצלמי עיתונות ובדיפלומטים זרים, התנהלות שמקוממת אף את הטובים שבידידי ישראל ברחבי העולם, כולל בארה"ב, וגורמת לישראל נזק מדיני והסברתי בל ישוער.

ההסברה איננה עומדת בפני עצמה, היא תלויה במהותה של המדיניות ובאופייה של הדיפלומטיה. אי אפשר לאורך זמן לתחזק דימוי חיובי למדיניות כושלת ולדיפלומטיה בדלנית ותבוסתנית.

מחלוקות עם מדינות ידידותיות הן חלק בלתי נפרד מהיחסים הבינלאומיים. הן לכשעצמן אינן מהוות את הבעיה העיקרית, כל עוד הדיפלומטיה הננקטת ביחס אליהן מושכלת, מכבדת וחותרת להבנות הדדיות ולדיאלוג קונסטרוקטיבי, גם בהיעדר הסכמות.

המחירים שישראל משלמת בזירה הבינלאומית כתוצאה מהדיפלומטיה המופקרת של הממשלה הנוכחית הם קטסטרופליים. ישראל זקוקה לדיפלומטיה של תיקון ובנייה: לשיקום האמון עם בעלות ברית, להרחבת השותפויות האזוריות ולקידום שיתופי פעולה בתחומי הכלכלה, המדע, הטכנולוגיה והתרבות. אלה אינם רק אמצעים לשיפור תדמיתנו, אלא נכסים אסטרטגיים המייצרים אינטרסים משותפים ושגשוג הדדי.

המחירים שישראל משלמת בזירה הבינלאומית בשל הדיפלומטיה המופקרת של הממשלה קטסטרופליים. ישראל זקוקה לדיפלומטיה של תיקון: שיקום האמון עם בעלות ברית, הרחבת השותפויות האזוריות וקידום שיתופי פעולה

ישראל זקוקה להמשכיותה של הדרך המדינית שהחלה ממשלת לפיד-בנט ונקטעה בטרם עת, לחידוש תפיסת עולם הרואה בדיפלומטיה יוזמת, ברב־צדדיות ובשיתופי פעולה בינלאומיים מרכיבים חיוניים בביטחונה ובשגשוגה.

ד"ר רונן הופמן כיהן כשגריר ישראל בקנדה וכחבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מייסד משותף של המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור ומרצה בתחום היחסים הבינלאומיים.