נתניהו יודע - או ברית עם ערב הסעודית או מדינת קריפטו

דוחה במקום מכה – הציר החדש של האחים המוסלמים, כשאיראן ברקע נגד ערב הסעודית, לקראת ההסכם עם ישראל.

*  *  *

כאשר ישראל מתכנסת לבחירות גורליות, מטבע הדברים כל תשומת הלב מופנית לזירה הפנימית. אבל למען האמת, מתחת לפני השטח מתרחשים תהליכים אזוריים ואפילו עולמיים, שלא יאפשרו לממשלה היוצאת לחזור בהרכבה הנוכחי.

בשל הדרישות מן העולם, ישראל תיאלץ לשנות כיוון – ואפילו באופן דרמטי – מרצונה או תחת לחצים. ראש הממשלה בנימין נתניהו ער לזה, ונתן תחזית מקפיאת דם שלפיה על מנת להיחלץ מן הלחצים עליה, היא תצטרך לעבור לכלכלת קריפטו.

בשל דרישות מן העולם, ישראל תיאלץ לשנות כיוון – ואפילו באופן דרמטי – מרצונה או תחת לחצים. נתניהו ער לזה, ונתן תחזית מקפיאת דם שלפיה כדי להיחלץ מן הלחצים ישראל תצטרך לעבור לכלכלת קריפטו

התמיכה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בנתניהו איננה ללא מחיר. יש התחייבות של נתניהו לצרכים של ארצות הברית, שיתבררו אחרי הבחירות. אלה אינם בהכרח מלחמה משותפת באיראן – או שהמלחמה המשותפת תהיה פועל יוצא של התהפוכות האזוריות.

רמז לבאות אפשר למצוא בהיערכות האזורית החדשה. אמנת מכה, שחיברה באוגוסט את ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן לברית הגנה משותפת, עדיין קיימת על הנייר, אבל בפועל באה להחליף אותה ברית חדשה שנחתמה בסוף השבוע בדוחה בין טורקיה, פקיסטן, קטאר ואינדונזיה – ברית "בדר". איראן איננה חתומה עליה, אבל היא מרחפת מעליה: ערב החתימה מיהרו שר הפנים והרמטכ"ל של פקיסטן לשיחות באיראן. הם דילגו על ערב הסעודית.

באופן רשמי, הברית עוסקת בשיתוף פעולה בתעשייה הביטחונית, והשם "בדר" הוסבר כ"ירח מלא" – סמל להשלמה בין ארבע המדינות. אבל השם איננו מקרי. הוא נושא את שם הקרב שניהל הנביא מוחמד נגד מכה הכופרת בראשית האסלאם. בעוד אמנת מכה העמידה את ערב הסעודית כציר הברית, השם "בדר" הופך את היוצרות: כעת מכה היא האויב – גרוע מזה: היא חזרה לימי הכפירה שלפני התאסלמותה.

במילים אחרות, דוחה מחליפה את מכה. קטאר וטורקיה, נושאות הדגל של האחים המוסלמים, בונות ציר חלופי, עם איראן ברקע – ציר שמופנה נגד ערב הסעודית, לקראת ההסכם שלה עם ישראל.

בברית "בדר" במקום ברית מכה – דוחה מחליפה את מכה. קטאר וטורקיה, נושאות הדגל של האחים המוסלמים, בונות ציר חלופי, עם איראן ברקע – ציר שמופנה נגד ערב הסעודית, לקראת ההסכם שלה עם ישראל

מדוע, פתאום, במקום ברית שמכה במרכזה, נוצרת ברית שמכה היא האויב שלה? אומנם ברמז, אבל מי שמכיר את האסלאם יודע לפרש נכון את הרמז הזה.

הסיבה היא שבמדינות ברית בדר מבינים שהשלמת הנורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל צפויה אחרי הבחירות – הנשיא טראמפ אמר לאחרונה שהיא קרובה מתמיד.

אבל השלמת הנורמליזציה לא תיתכן בממשלה עם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. כרגע נתניהו מרחיק רק את בן גביר, אבל לנוכח מה שקורה עם הטרור היהודי, לא רק שערב הסעודית לא יכולה לקבל ממשלה כזאת – יש סימני מורת רוח גם בקרב מדינות הסכמי אברהם.

מדינות המפרץ התנו את ההסכמים עם ישראל בביטול כל תוכניות הסיפוח. ישראל עמדה בתנאי הזה אז, אבל איננה עומדת בו כיום, בגלל בן גביר וסמוטריץ', שעימם התחילו הסנקציות שעלולות להתדרדר לכלכלת קריפטו.

המוצא היחיד מכך הוא נורמליזציה עם ערב הסעודית. טורקיה נכשלה כישלון כפול: היא לא הצליחה להפוך את אמנת מכה, שבה היא שותפה עם ערב הסעודית ופקיסטן, לחוד חנית נגד ישראל, וגם לא שכנעה את מצרים להצטרף לאמנה כדי להפנות אותה מאיראן לישראל. ולא רק שנכשלה – היא רואה במו עיניה כיצד מה שחששה ממנו יותר מכול, ברית סעודית-ישראלית, קורם בסופו של דבר עור וגידים – גם אם עדיין לא רואים את זה, וגם אם זה התעכב בגלל טבח העוטף; נוסף על כך היא רואה גם את סיומם המתקרב של היחסים המיוחדים בין ישראל לקטאר.

השלמת הנורמליזציה לא תיתכן בממשלה עם בן גביר וסמוטריץ'. לנוכח מה שקורה עם הטרור היהודי – לא רק שערב הסעודית לא יכולה לקבל ממשלה כזאת, יש סימני מורת רוח גם בקרב מדינות הסכמי אברהם

בעוד מצרים דחתה את השתדלויות טורקיה לצרף אותה לאמנת מכה במתכונתה האנטי-ישראלית, כעת – גם בלי אמנה – היא מוכנה לשלוח צבא להגנת ערב הסעודית מפני החות'ים. הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי ביקש מהפרלמנט לאשר את המהלך, והדגיש שמדובר בהגנה על שטח ערב הסעודית ולא בתקיפה בתימן. ההצבעה נדחתה, ויש בפרלמנט הסתייגויות, כי זכר התבוסה המצרית בתימן בימי גמאל עבד א-נאצר טרם נשכח – והחות'ים ממהרים להזכיר אותו.

הניצחון הגדול של ישראל באיראן – שלא תורגם להישגים מדיניים – הוא מודל להכרעת החות'ים, אם ייעשה ביד אחת עם ערב הסעודית והממשלה החוקית בתימן, שיספקו את הכוחות הקרקעיים – מה שהיה חסר באיראן. מהלך כזה גם יביא לפיוס בין ערב הסעודית לאמירויות, שגם הן מאוימות מברית בדר החדשה.

לברית בין ערב הסעודית לישראל יש משמעות עצומה, ובגלל זה העולם מתעניין בה: היא מאפשרת נתיב העוקף את מצר הורמוז אל הים התיכון, דרך ישראל.

זה מסביר את העניין של פקיסטן, כי הודו היא חלק אינטגרלי מברית ישראל-חצי האי ערב, ולכן פקיסטן מצטרפת לציר שמנסה לחסום אותה. תפקידה של אינדונזיה נובע מעסקאות הנשק שלה עם טורקיה, מאכזבתה מישראל על שדחתה אותה מתפקיד בעזה, ומהידרדרות מעמדה של ישראל מאומת סטארט-אפ לאומת קריפטו. ישראל שאחרי הבחירות תהיה חייבת להחזיר את אינדונזיה למסלול החיובי, ושיפור יוקרתה של ישראל בעולם ושיקום יחסיה עם ארצות הברית יסייעו פה.

כל עוד ישראל נעדרת מן התמונה, בשל הרכב הממשלה הנוכחית, כבר מקדמים את סוריה כנתיב עוקף, ובכלל זה את חוף טרטוס. אבל אי אפשר להעביר את נתיבי האנרגיה מאזור בעייתי אחד, מצרי הורמוז, לאזורים בעייתיים אחרים – עיראק וסוריה. חוף טרטוס הוא המסוף של קטאר וטורקיה. ישראל היא המסוף של סעודיה והמפרץ.

זאת הסיבה שמצרים מעוניינת לעזור לערב הסעודית – כדי להפוך אף היא למסוף האנרגיה הגדול של חצי האי ערב. האמת היא שיש מספיק לכולם, לישראל ולמצרים, והתמלוגים שירדן תקבל עשויים להציל את כלכלתה המקרטעת ולייצב אותה.

אבל כדי שזה יקרה, ישראל חייבת לחזור לעשתונותיה ולהיות גורם אזורי מייצב, ולא חלק מן האנרכיה הכללית.

ישראל, למצרים וירדן יכולות להפוך למסופי אנרגיה, והתמלוגים עשויים להציל את כלכלת ירדן המקרטעת. אבל כדי שזה יקרה, ישראל חייבת לחזור לעשתונותיה ולהיות גורם אזורי מייצב, לא חלק מן האנרכיה הכללית

מן הבחינה הזאת, עופר וינטר לא יכול להחליף את סמוטריץ', כי תוכנית ההגירה שלו היא ההפך הגמור ממה שיידרש מישראל בימים שאחרי הבחירות.

נקווה שזאת תהיה מערכת הבחירות האחרונה שמסחררת את ישראל בסיסמאות, בספינים, בהפחדות ובאשליות חסרות שחר.

ובא לבוחר גואל.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.