הממשלה הבאה בישראל חייבת לומר "עד כאן". אסור שמה שקרה יחזור, והרפורמות הדרושות כדי למנוע זאת אינן עולות כסף ואינן מחייבות מהפכה חוקתית. חקיקה שתגביל שימוש לרעה בכוח צריכה להיות הצעד הראשון של הממשלה החדשה.
ישראל עברה את המשבר הדמוקרטי החמור בתולדותיה. ממשלה שבראשה עמד ראש ממשלה הנאשם בפלילים ניסתה לשלול מבית המשפט העליון את סמכותו לבטל חוקים, הבלם החוקתי האחרון מול רוב פרלמנטרי.
המהלך קרע את המדינה, פגע במעמדה של ישראל בקרב בעלות בריתה הדמוקרטיות וחשף שני משברים בו־זמנית: משבר של לגיטימיות שלטונית ומשבר של משילות. יש לטפל בשניהם לפני כל דבר אחר.
ישראל עברה את המשבר הדמוקרטי החמור בתולדותיה. ממשלה שבראשה ראש ממשלה הנאשם בפלילים ניסתה לשלול מבית המשפט העליון את סמכותו לבטל חוקים, הבלם החוקתי האחרון מול רוב פרלמנטרי
מילטון פרידמן טען לעיקרון שתקף כאן במלוא עוצמתו: אמנסיפציה קודמת לשווקים. לחירות כלכלית יש משמעות רק כאשר זכויות היסוד והחירויות הבסיסיות של האדם מובטחות. מה ערכה של יעילות השוק כאשר שלטון החוק נתון במתקפה, וכוחה של המדינה עלול להיות מופנה נגד אזרחיה? קודם כול יש להגן על הזכויות האזרחיות והדמוקרטיות. רפורמה כלכלית, מדיניות חברתית, הוויכוח על הגיוס: כל אלה נשענים על היסוד הזה. ממשלה שמדלגת על היסודות וממהרת לקדם תוכניות מדיניות בונה על חול.
התגובה המקובלת רואה בכך סיפור על ממשלה אחת. אין זה כך. זהו סיפור על כשל מבני: מעקות בטיחות שמעולם לא נבנו, ומנגנוני אחריותיות שהתקיימו רק כהמלצות. הלקח אינו לקוות שמנהיגים עתידיים יהיו טובים יותר. הלקח הוא לבנות מערך שיקשה על כל מנהיג, מכל מפלגה, לנצל לרעה את הכוח שהופקד בידיו.
החוקים הראשונים של ממשלה חדשה צריכים לעסוק לא במדיניות אלא בכוח: מי מחזיק בו, באילו מגבלות, ומה קורה כאשר המגבלות האלה מופרות. הרפורמות האלה אינן עולות דבר. אין בהן מוסדות חדשים ואין בהן הוצאות חדשות. הן דורשות רק אומץ פוליטי. בחקיקתן תעניק הממשלה החדשה את מה שאף רפורמה כלכלית אינה יכולה לתת: אמינות מחודשת, פתיחה דמוקרטית חדשה, ואות ברור לכך שהמדינה פותחת דף חדש על בסיס כללים חדשים.
המתווה כבר קיים. ב־2006, כאשר חשדות פליליים הגיעו עד לנשיא המדינה ולראש הממשלה, מינתה הממשלה ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, כדי לנסח קוד אתי לשרים. הוועדה הגישה את המלצותיה ב־2008. נשיא המדינה וראש הממשלה הורשעו לימים.
החוקים הראשונים של ממשלה חדשה צריכים לעסוק לא במדיניות אלא בכוח: מי מחזיק בו, באילו מגבלות, ומה קורה כשהמגבלות הללו מופרות. הרפורמות האלה אינן עולות דבר והן דורשות רק אומץ פוליטי
צה"ל כבר מציב לקציניו רף גבוה יותר. מקצינים נדרש לגלות אמינות ולשמש דוגמה אישית. אסור להם לקבל מתנות הקשורות בשירותם, וניתן להשעותם עוד בשלב החקירה. ראש ממשלה, לעומת זאת, אינו חייב לפנות את תפקידו עד להרשעה חלוטה. ממשלה אחר ממשלה הותירה את המלצות הוועדה על המדף, זה שמונה עשרה שנים. מחיר ההזנחה הזו ניכר היום לכל ישראלי.
נדרשות שש רפורמות.
1
הגבלת כהונתו של ראש הממשלה לשמונה שנים רצופות, שתי קדנציות מלאות. ככל שהכוח מרוכז זמן רב יותר בידי אדם אחד, כך המבנים המוסדיים מתכופפים כדי לשרת את המשך כהונתו ולא את האינטרס הציבורי.
2
כלל שיחייב שרים, וגם את ראש הממשלה, לפנות את מקומם עם הגשת כתב אישום בעבירות של מרמה והפרת אמונים או בעבירות שיש עמן קלון. מאז 1993, מכוח עיקרון אריה דרעי של בית המשפט העליון, חלה נורמה זו על שרים. ואולם החוק בישראל עדיין מאפשר לראש ממשלה להמשיך לכהן לאורך המשפט, ההרשעה והערעור. את הפער הזה יש לסגור.
3
איסור קבוע על חזרתם לתפקיד של פוליטיקאים שהורשעו. כיום הם מנועים מלכהן במשך שבע שנים, ולאחר מכן רשאים לחזור. יש לבטל אפשרות זו. מי שהורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים או בעבירה שיש עמה קלון לא יוכל לכהן כחבר כנסת, שר או ראש ממשלה.
נדרשת הגבלת כהונת ראש הממשלה ל-8 שנים רצופות, שתי קדנציות מלאות. ככל שהכוח מרוכז זמן רב יותר בידי אדם אחד, כך המבנים המוסדיים מתכופפים כדי לשרת את המשך כהונתו ולא את האינטרס הציבורי
4
ביסוס עצמאותו של בית המשפט העליון ועיגונה.
5
קוד אתי עם "שיניים". גילוי נאות מלא של ההון והאינטרסים הכלכליים, שיפורסם ברשת; איסור גורף על קבלת מתנות בכל שווי שהוא; וגוף עצמאי לאכיפת האתיקה, בעל סמכויות חקירה של ממש ויכולת להטיל סנקציות של ממש.
6
עיגון בחוק של ההלכה הפסוקה שגיבש בית המשפט העליון בעניין אמון הציבור. פרופ' אסא כשר טוען זה עשרות שנים כי אמון הציבור הוא מבחן משפטי ולא תחרות פופולריות. הגיע הזמן לקבוע את הרף הזה במפורש בחוק. במשך שלושים שנה, בפרשות שלמה אייזנברג, אריה דרעי, יצחק רוכברגר והתנועה לאיכות השלטון, בנה בית המשפט, פסק דין אחר פסק דין, את מערך האחריותיות של ישראל: טוהר מידות כתנאי לכהונה; אמון הציבור כרף הגבוה מזכויות הפרט; לגיטימציה דמוקרטית כמקנה את הזכות לכהן, אך לא את הזכות לכהן בלי יושרה; ומבחן של אינטרס ציבורי הבוחן את מכלול ההתנהלות ולא רק את חוקיותה הטכנית. עקרונות אלה מעוגנים בפסיקה בלבד, ולכן חשופים לתקיפה פוליטית בעתיד. עיגונם בחוק יסגור את הפרצה שאפשרה לטענה "עוד לא הורשעתי" לשמש הגנה מלאה מפני נשיאה באחריות.
* * *
והחשוב מכול: את כל הרפורמות האלה יש לחוקק לא כחקיקה רגילה אלא כחוקי יסוד, שתיקונם בעתיד יחייב רוב של 80 חברי כנסת. ההכרעה המבנית הזו לבדה היא שמבדילה בין מעקות בטיחות לבין המלצות.
החשוב מכול: את כל הרפורמות האלה יש לחוקק לא כחקיקה רגילה אלא כחוקי יסוד, שתיקונם בעתיד יחייב רוב של 80 חברי כנסת. ההכרעה המבנית הזו לבדה היא שמבדילה בין מעקות בטיחות לבין המלצות
הדרישה ל־80 קולות לתיקון כל אחת מרפורמות האחריותיות מעגנת אותן היטב. זה הלקח החד ביותר של 2023: מעקות בטיחות שנבנו בחקיקה רגילה ניתנים לפירוק בחקיקה רגילה. רוב מינימלי של 61 מספיק כדי להרוס בישיבה אחת את מה שנבנה במשך עשרות שנים.
שווייץ אינה יכולה לשנות את חוקתה בלי רוב של הבוחרים וגם רוב של הקנטונים. חוק היסוד של גרמניה מוציא עקרונות מסוימים לחלוטין מכלל אפשרות של תיקון. מערך האחריותיות של ישראל זקוק לאותה הגנה.
דרישה ל־80 קולות, שני שלישים מהכנסת, פירושה שכל ממשלה עתידית שתבקש לפרק את מעקה הבטיחות האחרון תצטרך תחילה לבנות הסכמה אמיתית וחוצת מפלגות. זו משימה פוליטית שונה מאוד מזו שנוסתה ב־2023.
שתי התנגדויות צפויות.
הראשונה: הרפורמות האלה נגועות במניעים פוליטיים. ההתנגדות הזו רק ממחישה את הטענה. אם אפשר לפטור רפורמות של אחריותיות כ"מפלגתיות", סימן שהגירעון באחריותיות כבר הפך לנורמה. שש הרפורמות חלות על כל מנהיג, מכל מפלגה. למעקות הבטיחות לא משנה לאיזו מפלגה אתה שייך.
השנייה: בלי חוקה כתובה הרפורמות האלה אינן מספיקות. נכון, אך חוקה כתובה היא מפעל של דור שלם. את שש הרפורמות אפשר לחוקק בתוך שבועות, ללא עלות. אם ייחקקו כחוקי יסוד שתיקונם מחייב 80 קולות, הן יזכו ליציבות מעין־חוקתית בלי להמתין להבשלתו של המפעל החוקתי כולו.
דרישה ל־80 קולות, שני שלישים מהכנסת, פירושה שכל ממשלה עתידית שתבקש לפרק את מעקה הבטיחות האחרון תצטרך לבנות הסכמה אמיתית וחוצת מפלגות. זו משימה פוליטית שונה מאוד מזו שנוסתה ב־2023
ג'יימס מדיסון כתב בפדרליסט מס' 47 כי ריכוז הסמכויות המחוקקת, המבצעת והשופטת בידי גורם אחד הוא ההגדרה המובהקת של עריצות. בתי המשפט, החברה האזרחית והאזרחים בישראל עמדו בפרץ ב־2023. על הממשלה הבאה לבנות את המבנה באופן קבע, בחוק יסוד שתיקונו מחייב 80 קולות, כדי שלא יהיה צורך לעמוד בפרץ שוב.
מעקות הבטיחות לא ייבנו מעצמם. הרגע לבנות אותם הוא הרגע שלפני שנזדקק להם. עבור ישראל, הרגע הזה הוא עכשיו.
סיימון פינק, יליד אוסטרליה, מנהל השקעות בישראל, בעל ניסיון אקדמי ומקצועי במשפטים, פוליטיקה וכלכלה. לסיימון עניין רב במדיניות ציבורית ועובד כעת על ספר אודות חופש ודמוקרטיה בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו