מי בעד אפרטהייד?

על מה למעשה הבחירות המתקרבות? מתחת לרעש הכללי עומדת הכרעה היסטורית. לאישור העם עומדת באופן גלוי ומפורש תכנית למשטר אפרטהייד בין הירדן לים. תפקידו ההיסטורי המרכזי של "גוש השינוי" הוא להציב חומה בצורה שתעצור את ההידרדרות, ותכין את הקרקע לשיקום דמוקרטי וליציבות עתידית.

לאפרטהייד פנים מגוונות בבחירות אלה. ראשית, קיימת תוכנית מדינית גלויה. הממשלה הנוכחית – בניגוד לקודמותיה – הניחה את קלפיה על השולחן והצהירה בריש גלי על שאיפתה לכונן משטר עליונות יהודית בכל הארץ.

הממשלה פעלה בנחישות לדחוק ולמחוק את זכויות הפלסטינים באמצעות הפיכה משפטית, הרחבה מסיבית של התנחלויות, הריסות וגזל קרקעות בגדה ובנגב, טרור יהודי, טיהורים אתניים ומתקפת השמדה בעזה.

לאפרטהייד פנים מגוונות בבחירות אלה. ראשית, קיימת תוכנית מדינית גלויה. הממשלה הנוכחית – בניגוד לקודמותיה – הניחה את קלפיה על השולחן והצהירה על שאיפתה לכונן משטר עליונות יהודית בכל הארץ

מול שרטוט עתיד בוטה זה, כל דיון ב"דמוקרטיה הישראלית" הוא עדות לעיוורון שהוביל את ישראל לעברי פי פחת. רק סילוק המשטר הנוכחי יאפשר דיון אמיתי בסוגיה.

שנית, אותו עיוורון לאפרטהייד סביבנו מעוות את השפה. המושגים "גוש נתניהו", "הימין", "תומכי ההתיישבות" או "ארץ ישראל השלמה" הם כינויים מכובסים המסתירים את התמיכה במשטר גזעני בכל הארץ.

למשל, מקור המושג "ימין" הוא בצורת הישיבה בפרלמנט הצרפתי, אך במצבה הנוכחי של ישראל, הימין התנתק לחלוטין מהדמוקרטיה. מדובר באגד מפלגות גזעניות המבקשות לבסס בחוק עליונות יהודית מוחלטת.

פעולות הטרור והטבח של חמאס בשבעה באוקטובר סיפקו אמנם לגיטימציה להאצת הדיכוי והגזל, אך עם או בלי חמאס מטרת הגוש נותרה בעינה: עליונות יהודית ופירוק הלאומיות הפלסטינית.

שלישית, הגיאוגרפיה של הבחירות כבר יצרה אפרטהייד. עיקרון יסוד בדמוקרטיה קובע שכל התושבים הקבועים תחת השלטון שותפים לעיצוב אופיו בקלפי. אולם מיליוני פלסטינים בגדה ובעזה מנושלים מזכות בחירה זה עשרות שנים, ולפלסטינים אזרחי המדינה מובטחות זכויות חלקיות ושבריריות בלבד – כפי שהודגם בפסילת מועמדותו של סמי אבו שחאדה.

מקור המושג "ימין" הוא בצורת הישיבה בפרלמנט הצרפתי, אך במצבה הנוכחי של ישראל, הימין התנתק לחלוטין מהדמוקרטיה. מדובר באגד מפלגות גזעניות המבקשות לבסס בחוק עליונות יהודית מוחלטת

אין עוד מדינה המתיימרת להיות דמוקרטית שבה חיים מיליוני תושבי קבע ללא זכות בחירה, לצד מאות אלפי יהודים בעלי זכויות מלאות, ביניהם חברי פרלמנט ושרים מכהנים. לכן, מעבר לשחיתות, לזחיחות, לשערוריית הגיוס, ליוקר המחייה ולבידוד הבינלאומי, "הפיל שבחדר" הוא משטר האפרטהייד המועמק.

רבים יטענו כי האפרטהייד הישראלי אינו תופעה חדשה אלא נבנה במשך עשורים, ואשליית "ניהול הסכסוך" שימשה לו כמסך עשן. אכן כך, אבל עקב התוכניות הברורות והבוטות של הממשלה הנוכחית, הבחירות האלה קריטיות מאי פעם. אין היכן להסתתר – או התנגדות אקטיבית לאפרטהייד בצהרי היום, או שקיעת המדינה אל לילה ארוך.

זאת ועוד, סוגיית האפרטהייד חורגת מעבר לגוש בנימין נתניהו. גם בתוך גוש השינוי ישנם גורמים התומכים בהנצחת העליונות היהודית במרחב. מכאן שהשאיפה להפיל את נתניהו – חיונית ככל שתהיה – רחוקה מלהיות מספקת.

בתוך הגוש חובה לחזק את הכוחות הדמוקרטיים, ובמיוחד את השותפות היהודית-ערבית. באור זה, ניסיונות ההחרמה של המפלגות הערביות בידי גוש השינוי לא רק מהווים עוולה מוסרית, אלא חצי התאבדות פוליטית, כמו גם מכשול מרכזי בדרך לכינונה האפשרי של דמוקרטי אמיתית במדינה.

הברירה העומדת בפנינו חדה: עוד קדנציה של גוש האפרטהייד, או ממשלת "אחדות" לאומנית, יובילו לכך שישראל לא תוכל להיחלץ מלפתית החנק של גזענות ממוסדת. משטרי אפרטהייד נידונים לסנקציות בינלאומיות, לתקופות ארוכות של אלימות, למלחמות אזרחים, משברים כלכליים וחוסר ביטחון תמידי. רוב אזרחי ישראל מייחלים למדינה מתוקנת, אך המשך השלטון הנוכחי ירסק תקוות אלו סופית.

אין עוד מדינה המתיימרת להיות דמוקרטית שבה חיים מיליוני תושבי קבע ללא זכות בחירה, לצד מאות אלפי יהודים עם זכויות מלאות, ביניהם חברי פרלמנט ושרים מכהנים. לכן "הפיל שבחדר" הוא משטר האפרטהייד

למרות שהבחירות הקרובות אינן שוויוניות או חופשיות במלואן, הן עדיין מהוות כלי בלימה קריטי מפני כניסתה הסופית של ישראל למשפחת מדינות האפרטהייד המצורעת. האחריות כולה מונחת לפתחנו.

פרופ' אורן יפתחאל מלמד וחוקר באוניברסיטאות בן-גוריון ולונדון ואחד ממייסדי תנועת השלום "ארץ לכולם". ספרו האחרון עם אחמד אמארה "אדמה מרוקנת - הגאוגרפיה המשפטית של הבדואים", יצא ב2025 בהוצאת פרדס.