כרטיס חינם לכיוון המיון

את רגעי הסכנה האלה מכיר כל מי שנוסע מדי פעם באוטובוס: אדם מבוגר עולה בתחנה, אבל אינו יכול להתיישב מייד, משום שקודם עליו לתקף את נסיעתו. לנהג אין זמן להמתין, ומייד עם היציאה מהתחנה הוא מאיץ.

באוטובוסים החשמליים החדשים התאוצה חדה במיוחד. כשמדובר בנוסע מבוגר ששיווי המשקל שלו מעורער, יש סיכוי לא מבוטל שבדרכו למכשיר התיקוף הוא יאבד את שיווי משקלו, ייפול וישבור כמה עצמות.

אם בעבר עמדה מול הסכנה לשלום הנוסעים חובת התשלום המקודשת, מאז שאזרחים ותיקים זכאים לנסיעה חינם באוטובוסים התיקוף ממלא צורך טכני־בירוקרטי בלבד. האם בשם צורכי ההתחשבנות בין משרד התחבורה לחברות האוטובוסים מוצדק לסכן את הנוסעים בגיל השלישי?

בעשור האחרון אושפזו 1,520 בני אדם בבתי חולים בגלל נפילות באוטובוסים. יותר משני שלישים מהם בגיל השלישי, רובם נשים

בעיריית תל אביב־יפו משוכנעים שהגיע הזמן להפסיק את האבסורד הזה. סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה, מיטל להבי, סיפרה השבוע בכנס שפתח את שבוע הבטיחות בדרכים כי פנתה לשרת התחבורה מירי רגב בדרישה לבטל את חובת התיקוף לאזרחים ותיקים.

"בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז הרחבת מדיניות הנסיעה החינמית לאזרחים ותיקים בתחבורה הציבורית", כתבה להבי לרגב, "אנו עדים לבעיה בטיחותית חמורה ההולכת ומחריפה באוטובוסים העירוניים.

אוטובוס בכניסה לירושלים, 1 באוגוסט 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"העובדה שגם נוסעים מבוגרים נדרשים לבצע תיקוף לצורך רישום הנסיעה והעברת התשלום למפעילי התחבורה הציבורית, יוצרת מצב מסוכן מרגע העלייה לאוטובוס ועד ההגעה למושב […] התופעה החריפה עם כניסתם המואצת של האוטובוסים החשמליים שלהם תאוצה חזקה ומהירה יותר.

"לא ייתכן כי אוכלוסייה אשר המדינה עצמה הכירה בזכותה לנסיעה חינם תידרש לבצע פעולה טכנית שמסכנת את שלומה הפיזי רק לצורך רישום סטטיסטי […] חובתנו לוודא כי נהלים תפעוליים אינם באים על חשבון חיי אדם ובטיחותם".

רגב לא טרחה להשיב.

השימוש במונחים כמו חיי אדם ובטיחות אינו הגזמה. על פי נתוני מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות ב"שיבא", בעשור האחרון אושפזו 1,520 בני אדם בבתי חולים בגלל נפילות באוטובוסים. יותר משני שלישים מהם בגיל השלישי, רובם נשים. יותר מ־150 אשפוזים בשנה, והמספר הזה לא כולל נוסעים שנפלו באוטובוס, הגיעו למיון ושוחררו לאחר טיפול מבלי להתאשפז.

להבי מודעת לכך שהתיקופים של האזרחים הוותיקים נחוצים לצורך ההתחשבנות עם המפעילות, אבל לדבריה "העלות לקופה הציבורית של כל פצוע שמגיע לאיכילוב עולה לאין ערוך על הנזק מאי־תיקוף"

16% מהמאושפזים נזקקו לשיקום, 11 נפצעו קשה ואנוש ושבעה בני אדם מתו כתוצאה מנפילה באוטובוס. "אין לנו פילוח סטטיסטי מאומת לגבי זה", אומר גורם בתחום התחבורה, "אבל ברור לנו שחלק משמעותי מהפציעות הוא של נוסעים בגיל השלישי שמנסים להגיע למכשיר התיקוף".

לצד הסיכון הפיזי, חובת התיקוף של מי שפטורים מתשלום או שכבר שילמו עבור הנסיעה במסגרת מנוי (חופשי־חודשי למשל) יוצרת מצבים שבהם נוסעים נדרשים לשלם קנס על נסיעה שכבר שילמו עליה או שממילא לא היו אמורים לשלם.

סגנית ראש עיריית תל אביב־יפו מיטל להבי (צילום: יהושע יוסף)

כך למשל ב', סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, שעלתה לרכבת הקלה בתל אביב בתחנת "שלמה" ביפו מבלי לתקף משום שמכשיר התיקוף על הרציף לא הגיב. כשהגיעה לתחנת היעד פנתה מיוזמתה לפקח, הסבירה מה קרה וגם הראתה לו שרכשה מבעוד מועד מנוי חופשי־יומי, כך שלא היה לה אינטרס כספי להתחמק מתיקוף.

אף שבפועל שילמה מראש על הנסיעה, ועל אף שהיא זו שניגשה אליו, הפקח נתן לה דוח בסך 180 שקלים. לתדהמתה, גם הערעור שהגישה לנת"ע נדחה.

להבי מודעת לכך שהתיקופים של האזרחים הוותיקים נחוצים לצורך ההתחשבנות עם המפעילות, אבל לדבריה "העלות לקופה הציבורית של כל פצוע שמגיע לאיכילוב עולה לאין ערוך על הנזק מאי־תיקוף.

אם הטכנולוגיה קיימת, אפשר להשתמש בה גם כדי לשפות את חברות האוטובוסים על הנוסעים בגיל השלישי ולשחרר אותם מחובת ההגעה למכשיר התיקוף

"חוץ מזה, עם קצת מאמץ אפשר לפתח טכנולוגיה שתספור את הנוסעים לצורך התחשבנות גם בלי שכל אחד יצטרך לתקף. מדינת ישראל כבר מצאה פתרונות טכנולוגיים לבעיות סבוכות יותר".

למעשה, הטכנולוגיה הזו כבר פותחה ונכנסה לשימוש בזמן האחרון באוטובוסים של חברת "אלקטרה". מדובר בקרן שסופרת כל נוסע שחוצה את דלת האוטובוס. במקביל מתבצעת ספירה של מספר התיקופים, ועל הלוח האלקטרוני באוטובוס מופיעים שני הנתונים – כמה נוסעים יש באוטובוס וכמה מתוכם תיקפו.

עמדת תיקוף רב קו בתחנת הרכבת הקלה "אלנבי" בתל אביב, 20 באוגוסט 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

המטרה – להלחיץ את אלה שמתחמקים מתיקוף (במסגרת הטרנד "נמות ולא נתקף") ולגרום להם לשלם עבור הנסיעה. אם הטכנולוגיה קיימת, אפשר להשתמש בה גם כדי לשפות את חברות האוטובוסים על הנוסעים בגיל השלישי ולשחרר אותם מחובת ההגעה למכשיר התיקוף.

אפשרות נוספת הציע בכנס אייל הרשטיק, מנהל המטה לבטיחות בדרכים בעיריית תל אביב. לדבריו אפשר להציב מכשירי תיקוף בתחנות האוטובוס, כמו אלה שמוצבים בתחנות הרכבת הקלה, ואז הנוסעים יוכלו לתקף בנחת בעת שהם ממתינים לאוטובוס.

אם מדינת ישראל עומדת להשקיע מאות מיליארדים ברשת המטרו, היא יכולה להשקיע סכום הרבה יותר צנוע כדי לספק הגנה בסיסית לאזרחיה הוותיקים

זה אומנם פרויקט תשתיתי הכרוך בעלויות, אבל אם מדינת ישראל עומדת להשקיע מאות מיליארדים ברשת המטרו, היא יכולה להשקיע סכום הרבה יותר צנוע כדי לספק הגנה בסיסית לאזרחיה הוותיקים.

ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.