רפורמת "צדק תחבורתי" הוצגה בידי שרת התחבורה מירי רגב כהישג שיוזיל את הנסיעה בתחבורה ציבורית לכ-2.8 מיליון ישראלים. אבל הנתונים מראים אחרת: לפי משרד התחבורה עצמו, רק כ-400 אלף איש – כ-14% מהזכאים – מימשו את ההטבות שמעניקה הרפורמה בפועל. ובינתיים, בתקופת כהונתה של רגב מחירי השימוש בתחב"צ לרוב האוכלוסייה עלו בכ-45%. 

למה תחבורה ציבורית?

תחבורה ציבורית זמינה ונגישה היא אחד הכלים המרכזיים לצמצום פערים חברתיים-כלכליים. מי שאינו יכול להשתמש ברכב פרטי – ובהם בעלי הכנסה נמוכה, קשישים, בני נוער, חיילים, סטודנטים ואנשים עם מוגבלויות – תלוי לחלוטין באוטובוסים וברכבות כדי להגיע לעבודה, ללימודים ולשירותים בסיסיים.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

מירי רגב, שרת התחבורה, בנתה את מעמדה הציבורי כנציגת הפריפריה והשכבות המוחלשות. נתוני התקציב מספרים סיפור אחר – על אפלייה לטובה של יישובים ואזורים ספציפיים מטעמים פוליטיים.

כאשר מודדים את כהונתה של רגב במספרים, מתברר כי בתקופת כהונתה חלה עלייה חדה במספר תאונות הדרכים ברחבי המדינה. ב-2025 נהרגו 455 בני אדם בתאונות דרכים בכבישי הארץ, שיא שלילי של 19 שנה.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

מירי רגב נכשלה בניהול מערך התחבורה הציבורית בישראל. תחת משמרתה, מחירי הנסיעה זינקו במצטבר בכ-60%, פרויקטים לאומיים, כמו חשמול מסילות הרכבות, נדחו בשבע שנים מהיעד המקורי, ורק 14% מהזכאים להנחות במסגרת רפורמת "צדק תחבורתי" נהנים ממנה בפועל. השרה בחרה להשקיע מיליונים בקמפיינים של יחסי ציבור ובנסיעות לחו"ל, בזמן שהשירות לנוסע הגיע לשפל.

"צדק תחבורתי": כיצד התייקרה הנסיעה מ-5.5 ל-9 שקלים?

שרת התחבורה מירי רגב משווקת את רפורמת "צדק תחבורתי" כבשורה חברתית חסרת תקדים, אך הנתונים היבשים מראים מציאות הפוכה. עבור רוב הציבור הישראלי. מדובר במבצע שיווקי יקר הממומן, למעשה, דרך העלאת מחירים גורפת, הפוגעת קשות במעמד הביניים העובד.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.