מאת אביב לביא
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
משרד התחבורה מחזיק בסמכות לאשר, לבטל ולהסיט קווי תחבורה ציבורית, ולקבוע אילו תקציבים יוקצו לאילו קווים. שלוש החלטות שקיבל המשרד בשנים האחרונות מציבות זו לצד זו תמונה של סדר עדיפויות: ביטול תקציב של כחצי מיליארד שקלים שנועד לשפר את השירות לכלל הציבור, הקצאה של 100 מיליון שקלים בכספים קואליציוניים לתגבור קווים למגזר אחד, והמשך הפעלה של 46 קווים ייעודיים שבחלקם, לפי נתוני המשרד עצמו, עולים בודדים ביום.
הנתונים פורסמו בתחקיר TheMarker. הביקורת כאן אינה על הציבור שהקווים משרתים, אלא על מי שמקצה את המשאבים ומחליט מה יבוטל ומה יישאר.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

רפורמת "צדק תחבורתי" הוצגה בידי שרת התחבורה מירי רגב כהישג שיוזיל את הנסיעה בתחבורה ציבורית לכ-2.8 מיליון ישראלים. אבל הנתונים מראים אחרת: לפי משרד התחבורה עצמו, רק כ-400 אלף איש – כ-14% מהזכאים – מימשו את ההטבות שמעניקה הרפורמה בפועל. ובינתיים, בתקופת כהונתה של רגב מחירי השימוש בתחב"צ לרוב האוכלוסייה עלו בכ-45%.
תחבורה ציבורית זמינה ונגישה היא אחד הכלים המרכזיים לצמצום פערים חברתיים-כלכליים. מי שאינו יכול להשתמש ברכב פרטי – ובהם בעלי הכנסה נמוכה, קשישים, בני נוער, חיילים, סטודנטים ואנשים עם מוגבלויות – תלוי לחלוטין באוטובוסים וברכבות כדי להגיע לעבודה, ללימודים ולשירותים בסיסיים.
ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

מירי רגב, שרת התחבורה, בנתה את מעמדה הציבורי כנציגת הפריפריה והשכבות המוחלשות. נתוני התקציב מספרים סיפור אחר – על אפלייה לטובה של יישובים ואזורים ספציפיים מטעמים פוליטיים.
כאשר מודדים את כהונתה של רגב במספרים, מתברר כי בתקופת כהונתה חלה עלייה חדה במספר תאונות הדרכים ברחבי המדינה. ב-2025 נהרגו 455 בני אדם בתאונות דרכים בכבישי הארץ, שיא שלילי של 19 שנה.
ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

מירי רגב נכשלה בניהול מערך התחבורה הציבורית בישראל. תחת משמרתה, מחירי הנסיעה זינקו במצטבר בכ-60%, פרויקטים לאומיים, כמו חשמול מסילות הרכבות, נדחו בשבע שנים מהיעד המקורי, ורק 14% מהזכאים להנחות במסגרת רפורמת "צדק תחבורתי" נהנים ממנה בפועל. השרה בחרה להשקיע מיליונים בקמפיינים של יחסי ציבור ובנסיעות לחו"ל, בזמן שהשירות לנוסע הגיע לשפל.
שרת התחבורה מירי רגב משווקת את רפורמת "צדק תחבורתי" כבשורה חברתית חסרת תקדים, אך הנתונים היבשים מראים מציאות הפוכה. עבור רוב הציבור הישראלי. מדובר במבצע שיווקי יקר הממומן, למעשה, דרך העלאת מחירים גורפת, הפוגעת קשות במעמד הביניים העובד.
ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

אני פאקינג בן עשרים ותשע והתחלתי להימנע ככל היותר מנסיעות באוטובוס בתל אביב בגלל כל התיאורים פה אז מה איש מבוגר מרגיש אני לא יכול לדמיין אפילו. היום אני חי בעיר אירופית נעימה הרבה יותר ולא מתחרט לרגע ובמיוחד בהקשר של תחבורה ציבורית. די לבלוף של מדינת היהודים זה פשוט לא עובד
ראש ע. ת"א ומח' וטרינרית אינם מתייחסים כראוי לחיות וחתולי הרחוב, ואם הם עושים משהו זה פעמים רבות כדי "להראות", ובכל זאת זה רעיון עדיף מאשר להרע לתנים או להגיע חלילה למצב כזה, למרות שאני אוהבת חיות בר והן אינן מפריעות או מטרידות מבחינתי.
הנזק למגוון האקולוגי גדול, הקיפודים ניזוקים ממה שמתפזר על הרצפה, והרי אם כבר להשקיע משאבים בחתולים – עדיפה ההשקעה בעיקור/סירוס.
מי שאוהב חיות בר לא פוחד מהם, והרי הם מגיעים לערים כדי לחיות ולאכול כי נגזלו מהם שטחי המחיה שלם. אם היו עושים להם תחנות האכלה ופתיונות שמונעות התרבות, הם לא היו מגיעים.
אפשר להגביל את התאוצה של האוטובוס דרך המחשב. וגם הנהגים צריכים להתחשב, כשנהג/ת אוטובוס אחראי יוצא מהתחנה יש המון נקודות בדיקה מלבד המצב בכביש, אנשים בקרבת הרכב על המדרכה, שנוסע שירד מקדימה לא קופץ לחצות, ועוד. ואז, איזה נהג/ת נדחף לאוטובוס. כל"ל בזמן עצירה, אוטובוס צריך יותר מרחק לעצור בדיוק בגלל מבוגרים שעומדים, עגלות תינוקות, ועוד. לנהג הישראלי בד"כ לא מזיז.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותשובה מטופשת. מה הבעיה לגבות תשלום מנהגים שנכנסים לנתיב גם אם הוא בתשלום. שיבדקו במצלמה מי נכנס וישלחו לו תשלום הביתה. אין שום הצדקה לעמודים האלה. האידיוט שהחליט להציב אותם, שישלם את העלות וכך גם פיצוי לכל ההרוגים והפצועים שגרם. כלא היה ראוי גם.
כתבה חשובה על הנתיבים המהירים ואני מסכים עם רוב הנקודות. יש בעיה אחת והיא אופן הצגת הבעיה המרכזית. מהכתבה עולה כאילו הפעלת הנתיבים באה על חשבון נתיב האוטובוסים שהיה קיים מימים ימימה. זה לא המצב.
המציאות היא שבין הקמת הנתיב ועד הפעלתו היה פרק זמן שבו איפשרו לאוטובוסים רגילים להשתמש בו – וטוב שעשו זאת. אבל משעה שהופעלו הנתיבים המצב חזר לקדמותו, והאוטובוסים חזרו לעמוד בפקק שהיה קיים גם כשלא היה קיים נתיב נפרד בכלל. הדבר דומה לתלונה על כך שברגע שתופעל הרק"ל באלנבי כבר לא יהיה ניתן לחנות על הרחוב השומם. הלו! אם לא היו בונים אותה אז לא היה אפשר לחנות שם בכלל!
בקיצור, כתבה קצת מטעה, אבל אני מסכים עם הסנטימנט. נוסעי התחב"צ צריכים להיות במקום הראשון וטוב יעשו,אם ימצאו דרך לשלב כמה שיותר קווי אוטובוס בשימוש בנתיבים האלה, שהם אכן מאוד מהירים (ואולי דווקא בזכות העמודונים האלה).