הפעם האחרונה שבה ניסה עידן (שם בדוי) ליצור קשר עם בנו הקטן הייתה לפני חודש. הוא שלח הודעת ווטסאפ, אך גם הפעם לא זכה למענה. "לגדול שלי אני לא יכול אפילו לכתוב, כי הוא חסם אותי בטלפון לפני כמה שנים", הוא אומר.
אני פוגשת אותו בבית קפה בתל אביב, איש מבוגר, כבן 60, עם עיניים עצובות. בכיר במקצועו עם שתי התמחויות, גרוש ואב לשני בנים, שהיום כבר עברו את גיל 18. בפתיחות ובכאב הוא מספר לי מה הוביל לעשר שנים של ניכור ונתק מילדיו.
"בחיים לא דמיינתי שכך ייראו חיי. בודד וערירי לעת זקנה. זה יותר גרוע מלהיות לבד. כשאתה לבד אולי מישהו עוד יבוא, אבל אני ערירי, וזו בדידות אין-סופית".
"הקטן כל הזמן ניסה לשכנע אותי לחזור הביתה. האמא סיפרה להם על הקשר שניהלתי מחוץ לנישואים, והיה ברור שהם תפסו צד. הגדול הפסיק לדבר איתי בכלל, והקטן בעיקר קילל אותי כשניסיתי לפגוש אותו"
עידן מספר כי כבר בתקופה שהיה נשוי התקשה להיות האבא שרצה להיות. "הרגשתי שהאבהות שלי נבחנת ומבוקרת בכל רגע ורגע על ידי אשתי. לא הצלחתי לעמוד בלחץ שלה. כשהתחלתי לחשוב על גירושים, היה לי קשה עם המחשבה שלא אזכה להרדים את ילדיי, לכסות אותם ולתת להם נשיקת לילה טוב כל ערב.
"מאוד אהבתי את הילדים, אבל בגלל התסכול והיחסים עם אשתי לשעבר, לא הצלחתי להביא את זה לידי ביטוי. עם הזמן הבנתי שאולי אם אצא מהבית אוכל להיות אבא יותר טוב. החלטתי לעבור לגור לתקופה מסוימת בבית הוריי כדי לחשוב על ההמשך. לא צפיתי את הפיצוץ שהגיע בעקבות העזיבה שלי".
בחודשים הראשונים, עידן הגיע לבקר את הילדים בבית וביקש להישאר איתם לבד, אך אשתו תמיד הייתה שם. "הילדים כעסו על כך שעזבתי את הבית, והפגינו את זה בכל דרך אפשרית", הוא אומר. "הם צעקו שאם אני לא מתכוון לחזור אז הם לא רוצים שאגיע בכלל, ודחפו אותי החוצה באופן כמעט פיזי.
"הקטן עוד הסכים לבוא איתי לחדר כושר מדי פעם, אבל כל הזמן ניסה לשכנע אותי לחזור הביתה. באותו שלב הבנתי שהאמא סיפרה להם על הקשר שניהלתי מחוץ לנישואים, והיה ברור שהם תפסו צד. הבן הגדול הפסיק לדבר איתי בכלל, והקטן בעיקר קילל אותי כשניסיתי לפגוש אותו".
בליווי פסיכולוגים פרטיים ועובדים סוציאליים, ניסה עידן לייצב את היחסים שלו עם בניו סמוך לפרידה מהאם. "ניסיתי לגשת אליהם בכל מיני דרכים. יום אחד הגעתי לבית הספר של הקטן, אבל כשניסית לדבר איתו, הוא גירש אותי. בכל אותה תקופה הוא אמר לי דברים קשים, כמו 'אם תמות לא אומר עליך קדיש'".
לאחר שניסיונותיו לקיים הסדרי ראייה עם בניו נכשלו, פנה עידן לעזרת בית המשפט, כדי שמומחים מטעמו יבדקו את הסוגיה. פקידת סעד הסבירה את הנתק מהאב בכך שהבנים חוו את החולשה של האם, וחשו כי גורל הסכסוך בידם.
ביהמ"ש קבע כי אמנם לאב יש חלק במצב שנוצר, ושיחסיו עם ילדיו רעועים עוד לפני שעזב את הבית, אך אין הצדקה לנתק המוחלט ביניהם. כמו כן הכיר ביהמ"ש בהתנהגות האלימה של הבנים כלפי האב – פיזית ומילולית, והגדיר את הילדים כ"ילדים מורדים" שמסרבים לקשר עם אביהם, ופסק להם מזונות מינימליים.
שינוי משמעותי בפסיקה
"מדובר בפסיקה מאוד חריגה לאותה תקופה. מושגים כמו 'ניכור הורי' או 'ילדים מורדים' לא היו שגורים אז בפי השופטים כמו היום", אומרת עו"ד אורית דרור הראל, מומחית לדיני משפחה אשר ייצגה את עידן בהליך.
"אפשר לראות בפסיקת מזונות מורדים סוג של סנקציה, שביהמ"ש הטיל לאחר שלא הצליח לחדש את הקשר בין האב לילדיו. לצערי, הנזק שנגרם לילדים על ידי הסתה של האם כלפי האב מהרגע שהחליט לעזוב את הבית, היה בלתי הפיך".
המושג "ניכור הורי" בשפה המשפטית מתייחס לתופעה שבה על רקע הפרידה בין ההורים, מתרחק הילד מאחד מהם עד לניתוק מוחלט ללא הצדקה, כלומר, מבלי שחווה אלימות פיזית או מילולית מצד ההורה המנוכר. לפי המומחים, ההליך מתרחש לרוב בעידוד ההורה האחר (המנכר) בין אם בהסתה אקטיבית או סמויה.
בעשור שחלף מאז התנהל ההליך של עידן, נרשמה עלייה דרמטית בשימוש במושג "ניכור הורי" בפסקי דין הניתנים על ידי כל הערכאות בבתי המשפט בישראל. לפי מחקר של מרכז המידע והמחקר בכנסת, בעוד שבשנת 2008 היו 2-3 פסקי דין כאלה בשנה, נכון לסוף 2019 מדובר בכמעט 40 פסקי דין שבהם נעשה שימוש במונח. בבתי הדין הרבניים עלה מספר האזכורים משניים ב-2018 ל-5 ב-2019.
אבל לדברי ליאור חיות, דובר העמותה למאבק בניכור הורי, בפועל תופעת הניכור ההורי רחבה בהרבה. "רק מהמקרים שפונים אלינו לעמותה, אני יכול להסיק שבישראל חיים היום יותר מ-30 אלף ילדים מנותקי קשר עם הוריהם. מדובר בתופעה חמורה, שגורמת לשיברון לב של ההורה המנותק. רבים לא עומדים בזה, וההערכות מדברות על עשרות מקרים של התאבדויות הורים בשנה", אומר חיות.
"אני יכול להסיק שבישראל חיים היום יותר מ-30 אלף ילדים מנותקי קשר עם הוריהם. מדובר בתופעה חמורה, שגורמת לשיברון לב של ההורה המנותק. ההערכות מדברות על עשרות מקרים של התאבדויות הורים בשנה"
מנתוני העמותה גם עולה כי התופעה חוצת מעמדות, מגזרים ואפילו מגדרים. "החלוקה אצלנו בעמותה בין אמהות לאבות היא ממש חצי-חצי. חצי מההורים המנוכרים הם אמהות. תופעת הניכור ההורי פוגעת בכולם – דתיים, חילוניים, יהודים, ערבים, פרופסורים ופועלים פשוטים, אף אחד לא חסין", מסביר חיות.
בדרך כלל זה מתחיל בבגידה
פעמים רבות מתחיל הניכור בנקמה של ההורה "הנעזב", בהורה "העוזב" על רקע בגידה. "אם ביהמ"ש מזהה הסתה של אחד ההורים, יש ביכולתו להפעיל סנקציות. הבעיה היא שלעתים ההסתה אינה נראית לעין", אומרת עו"ד דרור הראל.
"בתיק שאני מטפלת בו כעת, הילדים לא מוכנים להיפגש עם אמם. היה מאוד קשה לאתר את הסיבה לכך, כי האב הפגין כלפי חוץ מסרים שלפיהם הקשר עם האם חשוב לילדים. עם זאת לאחר שאנשי מקצוע טיפוליים בדקו את המקרה לעומק, התברר כי האב סיפר לילדים על הבגידה של האם, ומאז משדר להם שהקשר שלהם עם האמא מאוד יפגע בו, ושהוא לא יהיה לטובתם".
"בתיק שאני מטפלת בו כעת, הילדים לא מוכנים להיפגש עם אמם. היה קשה לאתר את הסיבה לכך, כי האב הפגין מסרים שלפיהם הקשר עם האם חשוב לילדים. בסוף התברר כי האב סיפר לילדים על הבגידה של האם"
מי שכיהן כשופט במשך 15 שנה בביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים, השופט בדימוס פיליפ מרכוס, אומר כי המודעות לתופעת הניכור ההורי עלתה רק בשנים האחרונות. "אני זוכר את התקופה שבה הייתי עורך דין וטיפלתי בתיקי גירושים, שרק בדיעבד אני יכול לומר שהיה בהם ניכור הורי. אז לא היו נהלים מיוחדים, והעניין טופל כחלק מהתיק, בלי לתת תשומת לב מקצועית מיוחדת לעניין ניתוק הילדים. אחרי שמוניתי לשופט, וקראתי על הנושא מאמרים מדעים ופסקי דין בארץ ובחו"ל, יכולתי לזהות מקרים שבהם סובלים הילדים מניכור הורי".
מרכוס חבר כיום במיזם "בין לבין", שפועל למען ילדים והורים בפרידה ולאחריה ומשמש בו כחבר בוועדה לשימור קשר ומניעת ניכור, שמגבשת תכניות מניעה בתחום הזה.
"טיפלתי במקרה שבו זמן קצר אחרי לידת הבן, האישה עזבה את בעלה ולא אפשרה לו לראות את הילד בטענה שהאב מתעלל", אומר מרכוס. "אחרי שאנשי מקצוע בתחום הטיפולי בדקו את המקרה, התברר שאין הצדקה לנתק של הילד מהאב, שאין התעללות ושהאם סובלת מהפרעת אישיות גבולית, שמאופיינת בניתוק הקשר עם האנשים הקרובים אליה.
"איימתי עליה שאגזור עליה מאסר של שלושה ימים, בשל ביזיון צו בית משפט. כשאמרתי לה: 'את תהיי בכלא רק 3 ימים, אבל בזמן הזה הילד יהיה עם אבא שלו', היא הפסיקה מיד את המניפולציות שלה. במקרה פגשתי את האבא הזה באיזו חתונה 8 שנים אחרי המשפט, ושמחתי לשמוע שהוא בקשר עם בנו".
לעתים יש ברקע אלימות
אבל יש מקרים שבהם סרבנות הילד לקשר נובעת מאלימות שהוא חווה מאחד ההורים. "באחד התיקים ייצגתי אמא שילדיה סירבו להיות בקשר עם האב", אומרת דרור הראל. "השופט מינה מומחים שיבדקו את טיב הקשר, ואלה גילו שהאב נהג להתעלל בילדיו.
"הוא איים עליהם, נעל אותם בחדרים, הפריד בינם לבין הילדים של בת זוגתו החדשה, והפך אותם לילדים סוג ב' בביתו. למרות שהאב ביקש לחייב את הילדים ואת האם בהסדרי הראייה, בית המשפט לא מצא לנכון לעשות כך, וקבע שאין טובת הילדים בחידוש הקשר עם האב".
"האב נהג להתעלל בילדיו. הוא איים עליהם, נעל אותם בחדרים, הפריד בינם לבין הילדים של בת זוגתו החדשה, והפך אותם לילדים סוג ב' בביתו. במקרה הזה, בית המשפט קבע שאין טובת הילדים בחידוש הקשר עם האב"
לרשות השופטים בישראל עומדים כיום מגוון כלים להתמודדות עם מקרים שבהם אנשי מקצוע מזהים כי אחד ההורים מסית ומנכר את ילדיו מההורה השני. עם זאת מרכוס מציין כי לא כל השופטים משתמשים בכל הכלים שעומדים לרשותם.
"בניגוד למדינות אחרות, ביהמ"ש לענייני משפחה בארץ משמש הן כגוף שיפוטי והן כגוף טיפולי, וזאת בזכות יחידת הסיוע שצמודה לבית המשפט, ומאפשרת לו לבחון כל נושא באמצעות אנשי מקצוע מתחומי הטיפול הרלוונטיים".
לדבריו, חשוב לטפל בבעיית הניכור ההורי גם בפן המניעתי ולעשות זאת במסגרת הקהילה. "גיבשתי תכנית בת שלושה שלבים, כאשר בשלב הראשון חשוב להעלות את המודעות לניכור ההורי בציבור", אומר מרכוס.
"בשלב השני חשוב להכשיר מורים ועובדים סוציאליים, שפוגשים את הילדים בקהילה, כיצד לזהות ולאתר ילדים שסובלים מניכור הורי, כבר בתחילת התהליך.
"בשלב השלישי, במקרה שכבר נותק הקשר, או שהוא בשלבים מתקדמים לקראת ניתוק, צריכה להיות התערבות מידית של ביהמ"ש, כפי שקורה היום במחוז ת"א".
בתחילת 2019 הופעל בבית בבית המשפט לענייני משפחה בת"א נוהל לטיפול במצבי ניכור הורי. השופט ארז שני מונה ל"שופט מוקד" שירכז את התיקים שבהם לא מתקיימים ביקורים אצל אחד ההורים וקיים חשש לניכור. המטרה העיקרית היא לדון בתיקים אלה בתוך פרק זמן קצר – 10 ימים לכל היותר. מדובר בפיילוט לתכנית שיזמה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שבימים אלה כעת נבחנת האפשרות להכיל אותה בכל המחוזות בארץ.
גם בתי הדין הרבניים בתמונה
גם בתי הדין הרבניים אינם מקלים ראש במקרים של ניכור הורי. לפני כשבוע (9.02) פורסם פסק דין רבני שבו נענש האב על ידי בית הדין באמצעות הגבלת הסדרי ראייה שלו עם בתו, בגלל החשד כי ניכר בין הבן שלו לאמו.
לדברי עוה"ד ענבר לב, מדובר בפסיקה מעוררת מחלוקת: בשביל למנוע ניכור הורי בין בן לאמו, יש לפגוע ביחסיה של בת עם אביה, ולמעשה לגרום לה לניכור הורי נגדי?" אבל הפסיקה מעידה על הגישה הנחרצת של בתי הדין לניכור הורי.
במקרה אחר ייצגה עו"ד פנינה יחזקאל כחלון אם שביקשה לעבור להתגורר בחו"ל יחד עם הילדים, ובית הדין אישר זאת בתנאי שיתקיים קשר רציף עם האב ושהילדים יגיעו לבקרו בארץ.
"האם טענה כי במהלך השהייה שלהם בחו"ל לא היה לאב כל רצון לדבר עם הילדים בטלפון", אומרת יחזקאל כחלון. "האב לא קיים את הקשר מרחוק, והאם ביקשה לפטור את הילדים מהביקורים בארץ. אבל בית הדין היה מאוד נחרץ וחד משמעי בפסיקתו, וקבע שאם האם לא תדאג לקיים את המפגשים של הילדים עם האב בארץ, יבוטל ההיתר שניתן לה לשהות איתם בחו"ל".
אבל המודעות הגוברת לנושא במערכת המשפטית ובשיח הציבורי אינה מנחמת את עידן, או מצליחה לחלחל אל תוך התא המשפחתי המפורק שלו.
"על השידה שלי בסלון יש תמונה אחת של הוריי שנפטרו, ואחת של ילדיי שאיני רואה. אלה אינם ואלה אינם. אני מוצא את עצמי במבוכה גדולה במיוחד דווקא בשיחות חולין, כשאנשים מתחילים לספר על הילדים שלהם"
לדבריו, עד לאחרונה המשיך לשלם את חובותיו כלפי ילדיו – עבור חוגים וטיפולים, אבל אז קיבל פנייה מאחד מהם. "לפני כמה חודשים הקטן הודיע לי שהוא לא רוצה יותר ממני כלום. ניסיתי לדבר איתו ועם גרושתי, אבל זה לא עזר.
"זו אבדה קשה. אני חי את זה יום יום. על השידה שלי בסלון יש תמונה אחת של הוריי שנפטרו כבר, ואחת של ילדיי שאיני רואה. אלה אינם ואלה אינם. אני מוצא את עצמי במבוכה גדולה במיוחד דווקא בשיחות חולין, כשאנשים מתחילים לספר על הילדים שלהם ושואלים אותי על הילדים שלי. זה פצע שלא יירפא לעולם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוניכור הורי זו תופעה בלתי נתפסת. זה יכול לקרות לכל אחד ואחת. חשוב מאד ללמוד ולהבין את התופעה ולהשתמש בכל הכלים למנוע אותה. חשוב גם כחברה להוקיע הורים מנכרים, ולמי שקרוב לילדים כאלו – לעזור להם לצאת מהמצב הזה.
זהבה פרידלנד- מטפלת רגשית