JavaScript is required for our website accessibility to work properly. באיזו זכות המדינה כופה על ילד ישראלי, יהודי, יליד הארץ, לבחור בין אבא לבית? | זמן ישראל

דעה באיזו זכות המדינה כופה על ילד ישראלי, יהודי, יליד הארץ, לבחור בין אבא לבית?

מדינת ישראל החליטה השבוע לגרש תושב אתיופי שחי בישראל מזה 17 שנה, ואיתו את יואל, בנו בן ה-12, שנולד בישראל לאמא יהודיה והוא אזרח ישראלי לכל דבר ● "באפשרותו של יואל להסתגל לחיים במדינת מוצאו של אביו או במדינה אחרת", נימק את ההחלטה פרופ' שלמה מור-יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, באחד הרגעים הבעייתים של הכהונה שלו ● לשר הפנים אריה דרעי יש עוד כמה ימים להפוך את ההחלטה

יואל טגן
יואל טגן

שר הפנים אריה דרעי התגאה אתמול בכך שעוד לפני הבחירות הוא יספיק להעלות לישראל 43 אזרחים אתיופים שעל פי חוקי ההלכה, כך לפי דרעי, אינם יהודים אך הוא מאפשר להם לעלות רק מסיבות הומניטריות – קירבה לבני משפחה שחיים בארץ. ממש באותו זמן, רשות האוכלוסין שכפופה לדרעי מגרשת לאתיופיה ילד ישראלי ויהודי שנולד כאן.

יואל טגן
יואל טגן

כשסיפורו של יואל טגן הגיע למערכת "יהיה בסדר" בגלי צה"ל לפני כשלושה חודשים, חשבנו שזה לא יכול להיות. שמדובר באי הבנה. ילד ישראלי לכל דבר, אזרח, יליד הארץ, יהודי – בלי קופת חולים וביטוח לאומי? אין חיה כזו.

אבל מתברר שבג'ונגל הישראלי הכול אפשרי, ויואל בן ה-12, ילד פתח תקוואי חמוד שאוהב כדורסל ואוהב את החיים, מצא את עצמו נופל בין כמה כיסאות בגלל הסיפור המשפחתי הלא שיגרתי שלו: אביו של יואל, שאינו יהודי, הגיע לישראל מאתיופיה לפני כ-17 שנה. בארץ הוא פגש את אמו של יואל, ישראלית, יהודייה ואזרחית מן השורה. הם התחתנו, הולידו את יואל, והאב התחיל בתהליך המדורג של קבלת מעמד ואזרחות. לאחר מספר שנים הזוגיות עלתה על שרטון וההורים התגרשו.

העניינים הסתבכו כשהאם עזבה את הארץ ועברה לחיות בארצות הברית עם בן זוגה החדש. לדבריה היא בקשר הדוק עם יואל, שיחות סקייפ על בסיס קבוע, אבל בתי המשפט – בארצות הברית וגם בישראל – קבעו שהמשמורת המלאה על הילד תהיה בידי האב שנשאר איתו בארץ.

רק שכאן התעוררה בעיה: לאביו של יואל אמנם היה היתר שהייה ועבודה בישראל, אבל אין לו מעמד של תושב. והתברר שיש סעיף בחוק, לפיו ילד יכול להיות מבוטח בביטוח הלאומי ובביטוח בריאות רק אם אחד מהוריו הוא תושב ישראל. בפועל, אף אחד מהוריו של יואל לא עונה להגדרה. כשיואל חלה בשפעת עם חום גבוה, אביו לא יכל לקחת אותו לקופת חולים או לרופא משפחה.

הבעיה הזו נפתרה כשמנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר שמע את האייטם ששידרנו בגל"צ והודיע שלא ייתכן כי ילד ישראלי לא ייהנה ממטריית ההגנה הבסיסית של הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות. ואכן, שפיגלר והיועצים המשפטיים של הביטוח הלאומי מצאו פתרון יצירתי שעוקף את הלקונה בחוק והחזירו את יואל למעגל הזכאים. בעקבות כך קופת החולים חידשה מייד את תוקף הכרטיס המגנטי שלו ונשמעה צפירת ארגעה.

רק שעכשיו מתקדרת מעל ראשם של יואל ואביו עננה מדאיגה הרבה יותר. ביום ראשון השבוע הגיע לביתם שליח עם מעטפה, ובתוכה מסר מרשות האוכלוסין וההגירה: ועדה מיוחדת שדנה במעמדו של האב, החליטה שהוא צריך לעזוב את הארץ עד סוף החודש (כלומר עד סוף השבוע הבא). באשר ליואל, הוא יצטרך לבחור בין הישארות בארץ לבד – ילד בן 12 ללא הורים – לבין עזיבת הארץ יחד עם אביו.

"זה לבחור בין אבא למדינה, ולא בא לי. בא לי את שניהם"

המדינה מאלצת את יואל טגן, בן 12, להחליט אם להישאר בישראל בלי הורים, או לעזוב לאתיופיה. זה מה שהיה לו לומר. תקשיבו לו ותגידו: איך יכולה מדינה להציב בפני ילד שאלה כזו?לכתבה המלאה: https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-MAGAZINE-1.8553246

Posted by ‎Haaretz הארץ‎ on Wednesday, February 19, 2020

"באפשרותו של יואל להסתגל לחיים במדינת מוצאו של אביו או במדינה אחרת", נימק את ההחלטה פרופ' שלמה מור-יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, באחד הרגעים הבעייתיים של הכהונה שלו.

אפשר לתהות על בסיס מה מור-יוסף סבור שילד ישראלי, שמעולם לא היה באתיופיה, יסתגל בקלות לחיים במדינה שהוא לא מכיר ולא רוצה לחיות בה. אבל יותר חשובה השאלה באיזו זכות המדינה כופה על ילד ישראלי לעמוד במבחן הזה. וסליחה על הדמגוגיה: מעניין אם מור-יוסף היה כותב דברים דומים לו היה מדובר בבן משפחתו שהוא ישראלי, יהודי ויליד הארץ לא פחות ולא יותר מיואל.

למעשה מדובר כאן במפגש נפיץ בין זכויות: מצד אחד זכותה של המדינה לגרש את אביו של יואל, שבפני עצמו אין לו מעמד בישראל והמדינה לא חייבת לאפשר לו להישאר כאן; ומצד שני זכותו של יואל לחיות כאן את חייו עם אביו כמו כל ילד ישראלי רגיל.

אפשר לתהות על בסיס מה מור-יוסף סבור שילד ישראלי, שמעולם לא היה באתיופיה, יסתגל בקלות לחיים במדינה שהוא לא מכיר ולא רוצה לחיות בה. אבל יותר חשובה השאלה באיזו זכות המדינה כופה על ילד ישראלי לעמוד במבחן הזה

ברשות האוכלוסין סבורים שלגיטימי לדרוש מהילד לשלם על הטעויות או החטאים של הוריו (יש שיאמרו שמדובר בסך הכול בהתגלגלות נסיבות החיים ובחירות שההורים עשו בין חלופות גרועות, אבל זה נושא לדיון אחר). לטעמי, זו גישה מעוותת ולא מוסרית.

לילד שהינו אזרח יש זכויות יסוד מול המדינה במנותק ממעשיהם של הוריו. הרי במקרים רבים ילד זכאי להגנה מפני הוריו, והמדינה, שאחראית על שלומו, דואגת להגן עליו מפניהם: ילדים מוצאים מהבית אם הוריהם מסכנים אותם, המדינה נוקטת סנקציות נגד הורים שלא שולחים את ילדיהם למערכת החינוך, וכן הלאה.

כלומר, החוק וגם המוסר החברתי מכירים בכך שלמדינה יש חובות כלפי ילד ושלילד יש זכויות שנגזרות מהיותו אזרח שגוברות על הקשר בינו לבין הוריו. ואילו כאן נדרסת ברגל גסה הזכות הבסיסית ביותר של ילד ישראלי – לממש את עצם אזרחותו – רק בשם זכות המדינה לגרש את האב.

ברשות האוכלוסין אומרים שכשיואל יגדל ויהיה עצמאי הוא יוכל לחזור לארץ, ושהזכות לחיות כאן כאזרח ישראלי נשמרת לו. אפשר גם להפוך את הטיעון: המדינה רשאית לשמור את זכותה לגרש את האב עד שיואל יגיע לגיל 18 ואז לממש אותה. או-אז, איש לא יוכל לבוא אליה בטענות.

ההחלטה השערורייתית של רשות האוכלוסין התקבלה בזעזוע על ידי גורמים רבים: ילדי בית הספר שבו יואל לומד יצאו אתמול להפגין, ראש עיריית פתח תקווה, איש הליכוד רמי גרינברג, יצא למאבק למען השארתו בארץ, וכך גם חברי הכנסת גדי יברקן מהליכוד ופנינה תמנו-שטה מכחול לבן.

לדרעי יש עוד כמה ימים להפוך את ההחלטה. לא בשביל תעמולת הבחירות – בשם הצדק והחוב המוסרי הבסיסי של מדינת ישראל כלפי אחד מילדיה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 813 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 27 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

החרדים איימו לתמוך בוועדת חקירה ממלכתית לטבח - הליכוד הצביע בעד חוק המעונות

מועצת אוקטובר: טרגדיה של עם הפכה לספין מגעיל ● צה״ל מאשר: ראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד עודה חוסל ● הכנסת תצביע ביום שני הקרוב על פיזורה לקראת בחירות בספטמבר או אוקטובר ● לפיד: כל הדיבורים על 'פשרות עם החרדים הם טעות פוליטית ושגיאה מוסרית יאיר גולן: החרדים יהיו בחוץ, זו התחייבות ● לבקשתו של ראש הממשלה בוטל יום עדותו במשפטו

לכל העדכונים עוד 19 עדכונים

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

להקים את הסנהדרין

ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.

אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 632 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים

לכשכש בכלב - הפסיכולוגיה של החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון

החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון בצל הבחירות הקרבות ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה: כשהצורך הביטחוני פוגש את כשל המהמר, רציונליות מוגבלת ומנהיג הזקוק לשינוי סדר היום. 

*  *  *

הסרט "לכשכש בכלב" משנת 1997 מתאר נשיא אמריקאי המסובך בפלילים, ש"ממציא" מלחמה במדינת אויב. במקום לעסוק בפרשיות הפליליות של הנשיא, הציבור בסרט עוסק באיום החיצוני, בצורך להכריע את האויב ובחיזוק האחדות הפנימית. המלחמה אינה העיקר בסרט. העיקר הוא מאמץ "הנדסת תודעה" של הציבור.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 861 מילים

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים

תגובות אחרונות

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד העיר את הרוב הדומם

מעקב זמן ישראל המחאה הציבורית בעקבות תחקיר זמן ישראל נושאת פירות: ראש עיריית רחובות מתחיל לסגת מההחלטה להציב בית כנסת בתוך בית ספר יסודי בעיר ● במקביל, הציבור החילוני התייצב בהמוניו לצד גלידריה שנפתחה בשבת וספגה התנכלויות מצד העירייה ● שוב הוכח כי לציבור יש יכולת להיאבק בהדתה ובפגיעה באיכות החיים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 810 מילים ו-2 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.