הממשלה נותנת רוח גבית לטרור ביהודה ושומרון

פסק הלכה המתיר ליהודים לקטוף זיתים מאדמות פלסטיניות, תקיפה קשה של הצלמת היהודייה-אמריקאית היידי לוין ומשלחת דיפלומטית אירופית בידי מחבלים יהודים-ישראלים, ותקיפות רבות של תושבים מקומיים ערבים – כל האירועים הללו התרחשו ביהודה ושומרון בסוף שבוע אחד בלבד.

האירועים האלה ממחישים כיצד לגיטימציה אידיאולוגית, מדיניות ממשלתית שאינה מצליחה לבלום את האלימות ואכיפה בלתי מספקת יוצרות יחד איום ביטחוני, מדיני וכלכלי על ישראל.

האלימות והרחבת הבנייה במאחזים הבלתי-חוקיים מעוררות לחץ בינלאומי, מסנקציות אישיות נגד קיצונים וארגונים ועד דיונים על הגבלות סחר. אם המשבר יגלוש גם למערכת הפיננסית הישראלית, המחיר עלול להיות חמור.

מי תקף את הצלמת היידי לוין?

ביום שישי, 16 באוקטובר, תקפו עשרות פורעים ליהודים באבנים חקלאים פלסטינים ומלווים שבאו לסייע להם במסיק בכפר אבו פלאח שבאזור רמאללה. בין המותקפים הייתה היידי לוין, צלמת אמריקאית ותיקה של העיתון "וושינגטון פוסט" – מהעיתונים הנחשבים בעולם, שלבשה אפוד שעליו הכיתוב PRESS. היא הוכתה, נפצעה באורח קשה, סבלה משברים ומפגיעות נוספות ונזקקה לניתוח. הפורעים גם שרפו עצי זית.

למוחרת, בכפר הנוצרי הפלסטיני א-טייבה, הותקפה משלחת של דיפלומטים מצרפת, מבלגיה ומפולין. לפי הדיווח של "וושינגטון פוסט", התוקפים, שהיו רעולי פנים, תקפו את חברי המשלחת ופגעו ברכב דיפלומטי בלגי. בין הנוכחים היה גם ראש עיר צרפתי.

צלמת העיתונות האמריקאית היידי לוין שוכבת על אלונקה בחדר המיון של בית החולים הממשלתי ברמאללה, ומקבלת טיפול לאחר שהותקפה בידי מתנחלים בעת שצילמה חקלאים פלסטינים במסיק זיתים בכפר הפלסטיני אבו פלאח. 16 באוקטובר 2026 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)

האם הרב דב ליאור התיר לקטוף זיתים מעצים של ערבים?

ובתוך אותו סוף שבוע פרסם הרב דב ליאור, רב בכיר בציונות הדתית, פסק הלכה המתיר ליהודים "לקטוף" (לגנוב) זיתים מעצים שנמצאים באדמות של פלסטינים.

הנימוק של הרב: העם היהודי מעולם לא ויתר על ארץ ישראל, ולכן הקרקע, לשיטתו, נחשבת למעשה רכוש שנגזל מהיהודים. קטיפת הזיתים, כתב, "מבטאת את הבעלות היהודית" ו"מגשימה את מצוות כיבוש הארץ".

בצה"ל המליצו לבחון חשד להסתה מצד הרב ליאור, ובמשטרה החליטו לבחון אם דבריו הם דברי הדחה לפשע.

הפסק בא כתגובה ישירה לפסיקה של רבני גוש עציון, שאסרו לאחרונה לקטוף זיתים של ערבים משום שזהו גזל. ארגון רבני צהר תקף את ליאור, קבע שגזל אסור מכל אדם – יהודי ונוכרי כאחד – והזכיר שליאור עצמו פסק בעבר אחרת.

הפסיקה של רבני גוש עציון מבוססת היטב על ההלכה והמסורת היהודית, הרואות בפעולות כמו מסיק במטעים של חקלאים פרטיים "גזל גוי", כלומר גניבה לכל דבר ועניין. הפסיקה של הרב ליאור סוטה מהמסורת. 

מימין לשמאל: הרב דוב ליאור, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ופעיל "כך" ועוצמה יהודית ברוך מרזל, בזמן קמפיין הבחירות של עוצמה יהודית, 15 לפברואר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הוויכוח בין רבני גוש עציון לרב ליאור אינו רק דיון תאורטי בדיני קניין. הוא פורסם בעיצומה של עונת המסיק, כאשר פלסטינים מתמודדים עם טרוריסטים יהודים-ישראלים התוקפים אותם בעיצומו של המסיק, חוסמים את הגישה שלהם למטעים ופוגעים בפרנסתם. הוא מתיימר לספק הצדקה דתית (שנויה מאוד במחלוקת) לגזל ושוד – עבירות פליליות חמורות.

הרב דב ליאור הוא ממובילי הקו הלאומני-קיצוני ביהדות הדתית-לאומית. הוא כיהן במהלך 39 שנים בתפקיד הרב של קריית ארבע, ומהווה מקור סמכות עבור חוגים מסוימים בהתנחלות ובימין הדתי.

דב ליאור תומך באופן פומבי בשר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר. בתחילת ספטמבר השנה הגיעו בן גביר וחבר מפלגתו, שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף, לביתו של הרב דב ליאור ועדכנו אותו במהלכים שהם מקדמים לקראת סגירת הרשימות לכנסת. לאחר ששמע את הדברים, הרב הביע תמיכה ובירך את השניים. פגישה זו סוקרה בהרחבה בערוץ 7.

בן גביר רואה ברב דב ליאור פטרון פוליטי שיש להתייעץ עימו ולבקש את ברכתו. מנגד, הרב דב ליאור מפרסם פסק הלכה שמאפשר ליהודים לעבור על החוק ולפגוע ברכוש של פלסטינים.

חובשים פלסטינים וחייל ישראלי מעניקים טיפול לפלסטיני שנורה בידי חיילים ישראלים, בעקבות תקיפת מתנחלים נגד מוסקי זיתים פלסטינים בכפר אבו פלאח שבגדה המערבית. 16 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Leo Correa)

כאשר השר שתפקידו לאכוף את החוק מכיר ברב שקורא לעבירה על החוק, אין פלא שהמשטרה לא מצליחה בהתמודדות נגד הטרור היהודי. הדבר מקבל דגש רב לאור העדויות הרבות שלפיהן השר בן גביר משפיע על רוח המשטרה בהתאם לתפיסותיו הפוליטיות.

מה הממשלה עושה כדי לעצור את הפורעים היהודים ביו"ש?

התגובה הממשלתית לשלושת האירועים ממחישה את הפער בין הצהרות על שלטון החוק לבין המציאות בשטח. לאחר התקיפה של היידי לוין, לשכת ראש הממשלה טענה כי "העובדות עדיין אינן ברורות". אך העובדות היו ברורות מאוד – הצילומים הראו פורעים מכים את לוין באלימות רבה.

התגובה הראשונית של לשכת ראש הממשלה מעצימה את הפגיעה בתדמיתה של ישראל. הממשלה היא האחראית על הביטחון בשטח; מהתמונות ברור לחלוטין שנכשלה בכך. תגובה אחראית הייתה מתחילה בגינוי הפורעים היהודים ובהבטחה שייתפסו ויעמדו לדין. מנגד, התגובה הראשונית נמנעה מהתנערות חד-משמעית מהאלימות.

התמונה דומה גם במקרה של תקיפת הדיפלומטים הזרים. בעקבות אותו אירוע הדגישה לשכת ראש הממשלה כי המשלחת נכנסה לאזור רגיש ללא תיאום מוקדם עם צה"ל. במקום לקחת אחריות על מה שמתרחש בשטח בשליטה ישראלית ולגנות את התוקפים, שר החוץ סער בחר לתקוף את הדיפלומטים.

צילום מסך מתוך תיעוד שהופץ ברשתות החברתיות מציג גבר עוטה אבנט כחול-לבן-אדום, מהסוג המשמש נבחרי ציבור בצרפת, נשען על כלי רכב בעוד רעולי פנים חוסמים ומכתרים מכונית שבה נסעו פעילים בכפר הנוצרי טייבה שבגדה המערבית. 17 באוקטובר 2026 (צילום: UGC / AFP)

מכך נובע שיש מקומות בישראל שאליהם ניתן להיכנס רק בתיאום ביטחוני מתוך חשש לאלימות של יהודים – או במילים אחרות, אין משילות.

באופן חריג יחסית, המשטרה עצרה חשודים בעקבות האירועים הללו. אך חשוב לציין שאירועים אלה זכו לחשיפה נרחבת משום שהפגיעה הייתה בעיתונאית אמריקאית ובדיפלומטים אירופים. סביר שחשיפה זו הגבירה את המוטיבציה של גורמי הביטחון לחקור אותם. בעקבות מרבית אירועי הטרור היהודי לא התבצעו מעצרים.

האם באמת יש גל של טרור יהודי בשטחים?

ניתוח של המכון למחקרי ביטחון לאומי מינואר קובע כי האלימות הלאומנית של יהודים-ישראלים בשטחים התרחבה מתופעה מקומית לשיטת פעולה רחבה, וכי הממשלה ומערכות הביטחון לא התגייסו באופן נחרץ מספיק לבלימתה.

לפי הניתוח, יותר מ-90% מתיקי הפשיעה האידאולוגית של ישראלים נגד פלסטינים נסגרים ללא כתבי אישום, ושיעור ההרשעות זניח. עוד צוין כי כשני שלישים מהפלסטינים שנפגעו ב-2024 לא הגישו תלונה למשטרה, בין השאר בשל חוסר אמון ופחד.

זהראן שנאבלה, שלפי הטענה נפצע מידי מתנחלים סמוך למקום עבודתו בכפר קוסרה, מדרום לשכם, ב-4 באפריל 2026 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

כאשר הקורבן אינו מאמין שתלונתו תטופל, ההרתעה נשחקת. כך נוצר מעגל שבו האלימות משתלמת למבצעיה והמדינה מאבדת בהדרגה את יכולתה לאכוף את חוקיה.

הנתונים מצביעים על מגמה שלילית חמורה. לפי נתוני ארגון "יש דין" מאמצע אוקטובר, נרשמו לפחות 170 תקיפות של מתנחלים מאז 27 בספטמבר – כלומר ממוצע של יותר משבעה אירועים אלימים ביום. התקיפות כוונו נגד פלסטינים, עיתונאים, פעילי שמאל ישראלים ומשקיפים זרים.

מדובר במגמה מתמשכת שהולכת וגוברת. לפי נתוני צה"ל ושב"כ, במשך 2025 אירעו 867 אירועי פשיעה לאומנית שביצעו מתיישבים ישראלים ביו"ש. לפי נתוני כוחות הביטחון, ב-2024 התבצעו 682 תקיפות – עלייה של 27%.

בדוח משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) על השפעת תקיפות המתנחלים בשנים 2023–2025 מתועדים פצועים, נזק לרכוש ועקירת קהילות. הדוח ממחיש שהמחיר אינו מסתכם בפציעות: פגיעה במטעים, מניעת גישה לקרקע והפחדת תושבים עלולות לשלול מאנשים את מקור פרנסתם ולדחוק אותם מבתיהם.

אבלים נושאים את גופתו של אמיר מעתסם עודה, פלסטיני בן 28 שלפי הדיווחים נהרג יום קודם לכן בתקיפה של מתנחלים ישראלים, בכפר קוסרה שמדרום לשכם בגדה המערבית, ב-15 במרץ 2026 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

הטרור היהודי כולל גם עשרות מעשי הרג. לפי נתוני ארגון "בצלם", בשנתיים שמאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023 נהרגו 20 פלסטינים מירי מתנחלים; לפי תוכנית התחקירים "זמן אמת" בכאן 11, בחודשיים מרץ-מאי השנה לבדם נהרגו 12 פלסטינים מפגיעות מתנחלים.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מופקד על המערכת הפוליטית המנחה את משטרת ישראל. שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' מחזיק בסמכויות הנוגעות למדיניות ההתיישבות ולמנהל האזרחי ביהודה ושומרון. שניהם שייכים למחנה פוליטי התומך בהרחבת ההתיישבות בכל מחיר כיעד מרכזי.

שני השרים מקדמים מדיניות התיישבות המרחיבה את השליטה הישראלית בשטח באמצעות הכשרת מאחזים בלתי חוקיים רבים ומתן תשתית להקמת מאחזים נוספים. התוצאה היא שילוב מסוכן: יותר נקודות חיכוך בין האוכלוסיות, יותר הזדמנויות לאלימות, תמיכה בסביבה שממנה יוצא חלק ניכר מהטרור היהודי, ואי-הקניית כלים מספיקים למערכת הביטחון להתמודד עם הטרור.

גם החלטות של שר הביטחון ישראל כ"ץ פגעו ביכולת מערכת הביטחון להתמודד עם טרור יהודי. בנובמבר 2024 הפסיק כ"ץ את חידוש צווי המעצר המנהלי נגד ישראלים החשודים בטרור; בינואר 2025 ביטל חמישה צווים קיימים ללא קבלת עמדת שב"כ. בכך צמצם את יכולת מערכת הביטחון לפעול נגד חשודים שהוגדרו מסוכנים, כאשר איסוף ראיות פליליות מספיקות או העמדתם לדין אינם תמיד אפשריים.

לוחם אש מההגנה האזרחית הפלסטינית מכבה שרפה שכילתה מכוניות ועצי זית במגרש גרוטאות, בעקבות מתקפה שבוצעה לכאורה בידי מתנחלים ישראלים בכפר עין יברוד, מצפון-מזרח לרמאללה שבגדה המערבית. 4 באוקטובר 2026 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

המעצר המנהלי הוא כלי חריג, שאינו תחליף להליך פלילי. אך במקרים שבהם קיימת סכנה ממשית ולא ניתן לסכלה באמצעים אחרים, הוא עשוי למנוע פיגועים ולספק הגנה לפלסטינים ולכוחות הביטחון. כ"ץ צמצם כלי מניעה שהיו בידי מערכת הביטחון, בשעה שהאלימות מצד מתנחלים הלכה והחריפה. התוצאה היא פגיעה ביכולת המדינה להגן על תושבים, לאכוף את החוק ולסכל מעשי טרור.

האם האלימות של מתנחלים פוגעת ביחסי החוץ?

ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם ביקורת בינלאומית הולכת וגוברת. היא מתמקדת בשתי זירות: עזה ויו"ש.

בזירה העזתית, הביקורת על ישראל שנויה במחלוקת. רוב העולם המערבי הזדעזע ממעשי הזוועה, הרצח, האונס והחטיפות שביצע חמאס בטבח ב-7 באוקטובר ותמך בזכותה של ישראל להגן על עצמה ולתקוף את ארגון הטרור הפונדמנטליסטי בעזה.

רבים בעולם הזדעזעו מהמספר הגבוה של האזרחים שנהרגו בעזה, אך לישראל היה מה לענות לביקורת עליה, כיוון שחמאס התחבא מאחורי ומתחת לאוכלוסייה אזרחית, ולא ניתן לנהל מלחמה בתנאים כאלה בלי לפגוע באזרחים. זאת, אף שככל שהמלחמה התארכה והתברר שנתניהו התחמק מלסיים אותה, באופן שעיכב גם את שחרור החטופים ועלה בחייהם של חטופים וחיילים ישראלים, הביקורת על ישראל במערב גברה. 

מפגינים מתאספים למחאה בעקבות נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במושב ה-81 של העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק. 24 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Madison Swart)

לגבי יו"ש, המצב שונה. כמעט כל מדינות העולם לא מכירות בזכותה של ישראל לשלוט ביו"ש, תומכות בפתרון שתי המדינות ומתנגדות לקיומן של ההתנחלויות.

עד כה, מדינות המערב קיבלו את הנוכחות הישראלית בשטחים כעובדה והסתפקו בגינויים; אבל כיום, הרחבת המאחזים הבלתי-חוקיים, התגברות הטרור היהודי, התגובה הרפה של כוחות הביטחון והתבטאויות קיצוניות של שרים מעוררות זעם גם במדינות הידידותיות ביותר, ודוחפות אותן להתערב ולהפעיל לחץ על ישראל.

בניגוד לסוגיית עזה, להסברה הישראלית אין שום תשובה לביקורת על מדיניותה הנוכחית ביו"ש. גם מדינות שמכירות בזכותה של ישראל להילחם נגד ארגוני טרור רצחניים בעזה ובלבנון לא מכירות ב"זכותם" של ישראלים להרוג, לפצוע ולהשחית רכוש של פלסטינים, ובוודאי לא מקבלות תקיפות של עיתונאים, דיפלומטים ועובדי סיוע שהינם אזרחיהן-שלהן.

בכך הממשלה אחראית הן לעוול שיוצר הטרור היהודי והן לנזק הבינלאומי שכבר נגרם לישראל – נזק שיש סימנים לכך שהוא עלול להתעצם בתקופה הקרובה, כפי שמשתקף בהחלטות של מדינות אירופיות רבות בחודשים האחרונים.

התקיפה של לוין והתקיפה של המשלחת האירופית הפכו את האלימות בשטח לאירוע מדיני בעל השלכות מיידיות. במקרה של לוין, מדובר בעיתונאית ותיקה של אחד מכלי התקשורת המשפיעים בעולם, שהותקפה בעת שסיקרה אירוע בעל חשיבות ציבורית. במקרה של התקיפה בא-טייבה, בין הנפגעים היו נציגים של מדינות אירופיות וראש עיר צרפתי.

הפגנה בניו יורק נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והמלחמה בעזה, 26 בספטמבר 2024 (צילום: John Lamparski / AFP)

הפגיעה בהם אינה רק פגיעה באנשים פרטיים; היא פגיעה בנציגי מדינות ידידותיות וביכולתה של ישראל להבטיח את ביטחונם.

התגובות מארצות הברית ומאירופה היו חריפות. שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, גינה אות התקיפות בחריפות, וכך גם שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו. גם מדינות אירופיות דרשו חקירה והעמדה לדין.

בצל האירועים הללו, בחודשים האחרונים מתקדמת בעולם המערבי מדיניות של צעדים כלכליים נגד גורמים המעורבים בבניה בהתנחלויות ובאלימות.

בין השאר, הטיל האיחוד האירופי סנקציות אישיות על אישים וארגונים רבים כאלה; במאי השנה, למשל, הטיל האיחוד סנקציות נגד תנועת "נחלה", ארגון "רגבים", ארגון "השומר יו"ש" ועמותת "אמנה", כולם ארגונים הקשורים להתיישבות במאחזים. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים ואיסור להעמיד כספים ומשאבים כלכליים.

ביוני הודיעו בריטניה, אוסטרליה, קנדה, צרפת, ניו זילנד ונורווגיה על סנקציות נגד חברות המממנות ומאפשרות אלימות מתנחלים. בספטמבר, קנדה ו-11 מדינות אירופיות החליטו על צעדים הנוגעים למוצרים מההתנחלויות, כפי שפורסם בלה מונד.

מפגינים פרו-פלסטינים בעצרת מחאה במדריד, ספרד, בקריאה לסיום המלחמה בעזה. 4 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Bernat Armangue)

ביולי דווח ב-Euronews כי הנציבות האירופית הציגה אפשרויות להרחבת ההגבלות על יבוא מוצרים מההתנחלויות, לרבות איסורים מלאים או חלקיים ומכסים מגבילים, במסגרת הדיון האירופי בהגבלות סחר.

הסנקציות שנשקלות היום לא ישפיעו רק על הסחר הישיר של מדינות מערביות עם ההתנחלויות עצמן, שעליו חלות מגבלות שונות מזה שנים רבות, אלא גם על כל גוף הנמצא איתן בקשרים עסקיים, כלומר, על חלק ניכר מהכלכלה הישראלית.

כשליש מהמסחר הישראלי מתנהל עם האיחוד האירופי, בנוסף למסחר עם בריטניה, קנדה, אוסטרליה וכן למסחר עם מדינות ערב. ברור שפגיעה בהסכמים המסחריים עם המדינות הללו תפגע קשות בכלכלה הישראלית. בתרחישים קיצוניים, שבהם ישראל תנותק מהמסחר הבינלאומי כפי שנעשה לרוסיה ולאיראן, הכלכלה הישראלית צפויה לקרוס כליל.

השרה למשימות לאומיות ולהתיישבות אורית סטרוק, שנייה מימין, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלישי משמאל, משתתפים בטקס במאחז החקלאי הבלתי חוקי חוות מיתרים, שבו נמסרו טרקטורונים להתנחלויות ולמאחזים חקלאיים בלתי חוקיים, 3 באפריל 2025 (צילום: פרדי ברמי)

מה הממשלה צריכה לעשות כדי להציל את יחסי החוץ?

ממשלה שרוצה להגן על ישראל צריכה להילחם בטרור היהודי באותה נחישות שבה היא נלחמת ודורשת ממדינות אחרות להילחם בטרור המופנה נגד ישראלים. כל דבר פחות מכך אינו רק כישלון מוסרי וביטחוני – הוא עלול להפוך לסיכון כלכלי אסטרטגי שהציבור הישראלי כולו ישלם עליו את המחיר.

המאבק בטרור היהודי אינו עניין פנימי בלבד. הוא נוגע ישירות ליכולת של ישראל לשמר קשרי מסחר והשקעות, להגן על חברות ישראליות מפני סנקציות ולהבטיח שהמערכת הפיננסית תמשיך לפעול בסביבה בינלאומית יציבה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.