לקראת הבחירות לכנסת ה-26 שהתקיימו בשבוע שעבר נשמעו הערכות לפיהן היקף ההצבעה במעטפות הכפולות יגדל מאוד ביחס לבחירות הקודמות ויגיע ליותר מ-600 אלף.
בידיעות שהתפרסמו בבוקר יום הבחירות נכתב ונאמר כי "בוועדת הבחירות המרכזית נערכים לספירה של כ-650 אלף מעטפות כפולות". לפי ההערכות שפורסמו, מספר המעטפות הכפולות היה אמור לגדול בכשליש ביחס לבחירות הקודמות.
זאת, לפי אותן הערכות, בשל המלחמות בשלוש השנים האחרונות, שהביאו לגיוס המוני של מאות אלפי חיילי מילואים ולפינוי של מאות אלפי תושבים מבתיהם.
עם היוודע תוצאות מדגמי הבחירות ביום שלישי בערב, היו פוליטיקאים שנאחזו בהערכות הללו כדי "לנבא" שההצבעה במעטפות הכפולות תשפיע על התוצאות בצורה דרמטית ותפעל לטובת הגוש הפוליטי שלהם.
עם היוודע תוצאות מדגמי הבחירות ביום שלישי בערב, היו פוליטיקאים שנאחזו בהערכות הללו כדי "לנבא" שההצבעה במעטפות הכפולות תשפיע על התוצאות בצורה דרמטית ותפעל לטובת הגוש שלהם
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, אמר בנאומו באותו ערב: "לא בטוח שהמדגם משקף את תוצאות האמת. מעולם לא היו כל כך הרבה מעטפות כפולות. אני מעריך שמדובר ב-14 או 15 מנדטים, רובם של חיילים ומילואימניקים, וכנראה אין הרבה קולות למפלגות הערביות והחרדיות. אני מקווה שביום שישי (לאחר ספירת המעטפות הכפולות) נראה תמונה הרבה יותר אופטימית".
ליברמן: "חייבים להחזיק מעמד עד שנראה את תוצאות האמת". לדבריו, היקף המעטפות הכפולות חריג ועשוי לייצג 14–15 מנדטים: "רובם חיילים ואנשי מילואים, ולכן החלוקה שם לא בהכרח תהיה כמו בציבור הכללי. את התמונה האמיתית נדע כנראה רק ביום שישי בבוקר" pic.twitter.com/SFvycronnX
— i24NEWS (@i24NEWS_HE) October 27, 2026
התמונה שהתגלתה בפועל ביום חמישי בערב הייתה מפתיעה – אבל בכיוון שונה מאוד מזה שליברמן צפה. עם ספירת המעטפות הכפולות, התברר שההערכות לגבי מספרן היו מוגזמות באופן קיצוני. עם זאת, ההערכה הרשמית שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית לפני הבחירות עמדה על 430–480 אלף מעטפות כפולות, והמספר בפועל נפל בתוך הטווח הזה.
לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, נספרו 451,988 מעטפות כפולות, ובהן נספרו 449,358 קולות כשרים. מספר הקולות הללו מהווה כ-7.9% מכלל המצביעים, ושווה ערך לכ-9.5 מנדטים.
לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, נספרו 451,988 מעטפות כפולות, ובהן נספרו 449,358 קולות כשרים. מספר הקולות הללו מהווה כ-7.9% מכלל המצביעים, ושווה ערך לכ-9.5 מנדטים
בבחירות הקודמות, ב-2022, נספרו קצת יותר מעטפות כפולות: 462,807. כיוון שמספר המצביעים הכללי היה נמוך יותר בבחירות 2022, משקל המעטפות הכפולות בהצבעה הכללית היה אז גבוה יותר בצורה משמעותית: כ-9.7% מהמצביעים.
ההערכות המוקדמות צפו אפוא גידול חד במספר המצביעים במעטפות הכפולות; אבל התוצאה בפועל הייתה שמספרן לא גדל כלל, ואפילו ירד מעט.
כיוון שמספר המעטפות הכפולות לא היה חריג, ההשפעה הפוליטית שלהן הייתה שולית. בחישוב הכולל של הקולות, מצביעי המעטפות הכפולות הגדילו את כוחו של הליכוד במנדט אחד והקטינו את כוחה של ש"ס במנדט אחד (העבירו מנדט מש"ס לליכוד).
| מפלגה | קלפיות רגילות בלבד | תוצאה סופית | שינוי |
|---|---|---|---|
| הליכוד | 26 | 27 | +1 |
| ש"ס | 7 | 6 | −1 |
| כל שאר המפלגות | – | – | ללא שינוי |
ש"ס והליכוד משתייכות כבר כשני עשורים לאותו גוש פוליטי, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ונודדות איתו מהקואליציה לאופוזיציה. אם המציאות הזאת תימשך, להצבעה במעטפות הכפולות לא תהיה כל השפעה על יחסי הכוחות בכנסת ועל הרכב הממשלה העתידית.
עם זאת, בימים האחרונים מתנהלים מגעים בין יהדות התורה לגוש השינוי על האפשרות שיהדות התורה תצטרף לממשלה בראשות גדי איזנקוט, תתמוך בה או תשתף איתה פעולה בחקיקה תמורת תקציבים. רוב הדיווחים הללו לא מזכירים את ש"ס, אך פורסם כי יו"ר ש"ס אריה דרעי מתעלם מפניות של נתניהו.
בתרחיש שקיים, אך אינו נראה סביר כרגע, שבו ש"ס תשתף פעולה עם גוש השינוי, לעובדה שהמנדט השביעי של ש"ס עבר לליכוד עשויה להיות השפעה מסוימת על הרכב הממשלה הבאה והחקיקה
בתרחיש שקיים, אך אינו נראה סביר כרגע, שבו ש"ס תשתף פעולה עם גוש השינוי, לעובדה שהמנדט השביעי של ש"ס עבר לליכוד עשויה להיות השפעה מסוימת על הרכב הממשלה הבאה והחקיקה, אך בשום מקרה לא מדובר בהשפעה מכרעת. ההצהרות של ליברמן ואחרים בפוליטיקה ובתקשורת, לפיהן המעטפות הכפולות ישנו את המשחק הפוליטי כולו, התבדו לגמרי.
מדוע מספר המצביעים במעטפות הכפולות לא גדל?
במעטפות הכפולות (המכונות לעיתים "קולות החיילים") רשאים להצביע חיילים בסדיר ובמילואים ושוטרים; חולים מאושפזים ואנשי צוותים רפואיים שאינם יכולים לצאת מבתי החולים; אנשים עם מוגבלויות, היכולים להצביע רק בקלפיות נגישות; אסירים וסוהרים.
עוד רשאים להצביע בהן דיפלומטים המייצגים את ישראל וישראלים בשליחות הסוכנות היהודית וקק"ל בחו"ל, וכן בני זוגם וילדיהם עד גיל 20; עובדי צוותי אוויר וימאים; נשים במעונות לנשים מוכות.
נפתחו הבחירות לכנסת ה-26 בנציגויות ישראל ברחבי העולם: הצבעה בשגרירות בפיג'י, שגרירות שנפתחה רק בשנה האחרונה pic.twitter.com/Ryl75Pq2U8
— החדשות – N12 (@N12News) October 15, 2026
בנוסף, מאפשרת המדינה להצביע במעטפות כפולות גם לאזרחים שפונו מבתיהם בידי המדינה. בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר פונו כ-180 אלף תושבים מאזור גבול הצפון ועוטף עזה. הזכות להצביע במעטפות הכפולות שמורה להם עד היום, אף שהפינוי המאורגן הסתיים.
מקצת מהמפונים – לפי הערכות, כ-20 או 30 אלף איש – לא שבו לבתיהם וכנראה כבר לא ישובו, אך הם יכולים להגיע להצביע ביישובי מגוריהם; חלקם כבר החליפו את כתובתם הרשמית ומצביעים ליד ביתם החדש. כך שבניגוד לפרסומים על "הצבעה של מפונים רבים במעטפות כפולות" לא מדובר במספרים גדולים.
רובם הגדול של המצביעים במעטפות הכפולות היו תמיד ונשארו חיילי צה"ל. למעשה, חלק ניכר מהחיילים מצביעים בקלפיות רגילות ליד בתיהם – רוב החיילים בבסיסים העורפיים הפתוחים. אבל לוחמים ותומכי לחימה בצה"ל ושוטרי מג"ב בבסיסים סגורים ובפעילות מבצעית יכולים להצביע רק ביחידותיהם.
ההערכות על גידול של כ-150 אלף במספר המצביעים במעטפות הכפולות מבוססות על גיוס המילואים הנרחב והמתמשך מאז השבעה באוקטובר. עד לאחרונה, לצה"ל הייתה אפשרות לגייס 240 אלף אנשי מילואים בו-זמנית בכל זמן נתון; בספטמבר, הממשלה החליטה לצמצם את מסגרת הגיוס ל-200 אלף.
צה"ל אינו מפרסם את סדרי הכוחות שלו. לפי פרסומים שצה"ל אישר, בשיא המלחמה בעזה ובלבנון אכן שירתו מאות אלפי חיילים במילואים. לאחרונה פורסם כי בכל זמן נתון מגויסים כיום עשרות אלפי חיילים למילואים
אבל העובדה שצה"ל יכול לגייס כל כך הרבה חיילי מילואים אינה אומרת בהכרח שהוא עושה זאת. צה"ל אינו מפרסם את סדרי הכוחות שלו. לפי פרסומים שצה"ל אישר, בשיא המלחמה בעזה ובלבנון אכן שירתו מאות אלפי חיילים במילואים. לאחרונה פורסם כי בכל זמן נתון מגויסים כיום עשרות אלפי חיילים למילואים.
![לוחמי חטיבת המילואים 5 מתאמנים במל"י בצאלים, ספטמבר 2024 (צילום: דובר צה](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/09/5998870613365736663.jpg "לוחמי חטיבת המילואים 5 מתאמנים במל"י בצאלים, ספטמבר 2024 (צילום: דובר צה")
זאת, בניגוד למציאות ב-2022, שבה שירתו כ-200 אלף אנשי מילואים לאורך השנה כולה, כלומר, פחות מ-20 אלף, וכנראה רק אלפים בודדים, בכל זמן נתון.
אבל מספר המצביעים במעטפות כפולות לא גדל כלל. המסקנה ההגיונית והסבירה מהעובדה הזאת היא שמספר החיילים בשירות פעיל ביחידות השדה ובבסיסים הסגורים של צה"ל אינו גדול כיום יותר מאשר ב-2022 (וזאת גם אם מתעלמים מהמפונים שנוספו למצביעים במעטפות הכפולות). המסקנה הזאת מעמידה בסימן שאלה את ההנחה שרבבות חיילי מילואים מגויסים כיום.
מספר המצביעים במעטפות כפולות לא גדל כלל. המסקנה ההגיונית והסבירה מהעובדה הזאת היא שמספר החיילים בשירות פעיל ביחידות השדה ובבסיסים הסגורים של צה"ל אינו גדול כיום יותר מאשר ב-2022
יתרה מזאת: לפי נתוני צה"ל וועדת הבחירות, שיעור ההצבעה בקרב החיילים, כמו בכלל המדינה, רשם עלייה חדה, מ-73.7% בבחירות ב-2022 ל-79.9% בבחירות בשבוע שעבר. גם מספר האנשים בקבוצת הגיל המיועדת לשירות סדיר גדל בכ-40 אלף, אף כי קרוב למחציתם הם ערבים וחרדים שרובם לא מתגייסים, כך שמספר החיילים הסדירים גדל גם הוא, לפי ההערכות, בכ-20 אלף איש.
אולם מספר החיילים שהצביעו ביחידותיהם לא גדל, אף ששיעור ההצבעה עלה. ההסבר ההגיוני ביותר לכך הוא שסדרי הכוחות בפועל, בסדיר ובמילואים יחד, אינם גדולים יותר מאשר ב-2022. וזאת למרות הגידול העצום בהיקף המשימות ופתיחתן של שלוש גזרות חדשות – בסוריה, לבנון ועזה.
מקור צבאי, ששוחח עם זמן ישראל שלא לציטוט, הסביר כי בשל שחיקת הלוחמים במילואים, יחידות השדה צמצמו מאוד את סדרי הכוחות שלהן בפועל. לדבריו, לוחמים במילואים נמצאים כיום "שבוע בשטח, שבוע בבית": מחצית מהיחידה משרתת שבוע, ולאחר מכן יוצאת הביתה לשבוע ומוחלפת בחציה השני. כל זאת, בזמן ששני חצאי היחידה רשומים כלוחמים בשירות פעיל.
התוצאה, לפי אותו מקור, היא שחיילים שרשומים כמגויסים ל-"100 ימי מילואים" בשנה מבצעים בפועל רק 50, חיילים שרשומים כמגויסים לכ-80 ימים מגויסים רק ל-40, וכו'.
בנוסף, לפי אותו מקור, יחידות רבות בנויות על סד"כ חסר: במקום שלושה גדודים בחטיבת מילואים, יש בהן גדוד אחד או שניים בלבד, ובמקום שלוש או ארבע פלוגות בגדוד – רק אחת או שתיים.
הרמטכ"ל אייל זמיר וראש אגף כוח אדם בצה"ל דדו בר כליפא התריעו שוב ושוב בפני הממשלה והכנסת כי צה"ל סובל ממחסור חמור בחיילים. נראה כי שיעור ההצבעה הנמוך במעטפות הכפולות, והדיווח של אותו מקור צה"לי על המצב בשטח, מאוששים את אזהרותיהם.
מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה.
למי הצביעו החיילים והמצביעים במעטפות הכפולות?
המצביעים במעטפות הכפולות הצביעו לכל המפלגות, אבל נטו באופן מובהק להצבעה למפלגות הימין הקיצוני, שנמצאות בקואליציה היוצאת, ביחס לשאר המצביעים.
המצביעים במעטפות הכפולות הצביעו לכל המפלגות, אבל נטו באופן מובהק להצבעה למפלגות הימין הקיצוני, שנמצאות בקואליציה היוצאת, ביחס לשאר המצביעים
הקואליציה היוצאת קיבלה 48% מהקולות במעטפות הכפולות. זאת בשל הצבעה מסיבית של מצביעי המעטפות הכפולות (כאמור, בעיקר חיילים) לציונות הדתית, שקיבלה כ-10% מקולותיהם (לעומת 4.7% בקלפיות הרגילות), ולעוצמה יהודית, שקיבלה כ-8% מהקולות במעטפות הכפולות (לעומת 5.5% ברגילות).
| גוש | שיעור מהמעטפות | שיעור בקלפיות הרגילות |
|---|---|---|
| הקואליציה (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, עוצמה יהודית, הציונות הדתית, עמך ישראל) | 48.4% | 43.4% |
| גוש השינוי (ישר!, ביחד, ישראל ביתנו, הדמוקרטים) | 40.4% | 37.5% |
| המפלגות הערביות (הרשימה המשותפת, רע"ם) | 5.9% | 15.5% |
| המילואימניקים | 3.9% | 2.6% |
הליכוד קיבל דווקא קצת פחות במעטפות הכפולות (18.7%) מאשר בקלפיות הרגילות (20.7%). גם המפלגות החרדיות קיבלו במעטפות הכפולות פחות – ש"ס קיבלה 4.9% מהן ויהדות התורה 4.1%, לעומת 5.3% ו-5.6% בהתאמה בקלפיות הרגילות.
גם מפלגת ביחד קיבלה במעטפות הכפולות הרבה יותר מאשר ברגילות (13.5% בכפולות, 9% ברגילות). ואילו ישר! קיבלה ממצביעי הכפולות פחות (15%) מאשר בקלפיות הרגילות (16%), וכך גם הדמוקרטים – 6% בכפולות לעומת 6.5% ברגילות. ישראל ביתנו קיבלה שיעור כמעט זהה של קולות (5.8% ו-5.9%, בהתאמה).
בסך הכול, בזכות ההצבעה המאסיבית של חיילים למפלגת ביחד, מפלגות גוש השינוי קיבלו 40.4% מהקולות במעטפות הכפולות, יותר מאשר בקלפיות הרגילות (37.5%).
המפלגות הערביות קיבלו במעטפות הכפולות הרבה פחות מאשר בהצבעה הכללית. הרשימה המשותפת קיבלה רק 3.1% מהקולות במעטפות הכפולות, לעומת 9.3% ברגילות, ורע"ם – 2.7% בכפולות ו-6.2% ברגילות.
המפלגות הערביות קיבלו במעטפות הכפולות הרבה פחות מאשר בהצבעה הכללית. הרשימה המשותפת קיבלה רק 3.1% מהקולות במעטפות הכפולות, לעומת 9.3% ברגילות, ורע"ם – 2.7% בכפולות ו-6.2% ברגילות
אך כיוון שמספר המצביעים בכפולות מהווה מיעוט של פחות מ-8% מכלל המצביעים, וההבדלים בין ההצבעה במעטפות הכפולות והרגילות למפלגות הגדולות אינם גדולים, השפעת המעטפות הכפולות על תוצאות הבחירות בכללותן הייתה שולית.
| מעטפות כפולות | קלפיות רגילות | |
|---|---|---|
| הליכוד | 18.7% | 20.7% |
| !ישר | 15.1% | 16.1% |
| ביחד | 13.5% | 9% |
| הציונות הדתית | 9.9% | 4.7% |
| עוצמה יהודית | 8.1% | 5.5% |
| הדמוקרטים | 6% | 6.5% |
| ישראל ביתנו | 5.8% | 5.9% |
| ש″ס | 4.9% | 5.3% |
| יהדות התורה | 4.1% | 5.6% |
| המילואימניקים | 3.9% | 2.6% |
| הרשימה המשותפת | 3.1% | 9.3% |
| רע″ם | 2.7% | 6.2% |
מבוקר יום חמישי שעבר, עם סיום ספירת המעטפות הרגילות, עד ערב אותו יום, עם סיום ספירת הכפולות, השתנו תוצאות הבחירות במנדט אחד בלבד: הליכוד קיבלה מנדט אחד יותר וש"ס קיבלה מנדט אחד פחות. התוצאות לגבי כל שאר המפלגות לא השתנו.
אם בבחירות היו משתתפים חיילים בלבד, מי היה מנצח בהן?
בתרחיש דמיוני, בו הכנסת הייתה נבחרת רק בידי מצביעי המעטפות הכפולות, הליכוד הייתה מקבלת 25 מנדטים (שני מנדטים פחות ממה שקיבלה במציאות); ישר! – 20 מנדטים (אחד פחות מאשר במציאות); ביחד – 18 מנדטים (לעומת 12 בלבד במציאות); הציונות הדתית 13 (יותר מכפליים מששת המנדטים שקיבלה במציאות);
עוצמה יהודית הייתה מקבלת 11 מנדטים (שבעה במציאות); הדמוקרטים שמונה (כמו במציאות); ישראל ביתנו שמונה (לעומת שבעה במציאות – זאת, אף ששיעורי ההצבעה למפלגה במעטפות הכפולות והרגילות היו כמעט זהים, בגלל השינוי במבנה חלוקת המנדטים); ש"ס הייתה מקבלת שבעה מנדטים (לעומת שישה במציאות, אף שקיבלה פחות קולות במעטפות הכפולות); יהדות התורה הייתה מקבלת חמישה מנדטים (לעומת שבעה במציאות);
המילואימניקים הייתה בתרחיש הזה מקבלת חמישה מנדטים ונכנסת לכנסת, כיוון שקיבלה כ-4% ממצביעי הכפולות ורק 2.6% מהרגילות; שתי המפלגות הערביות לא היו עוברות את אחוז החסימה.
המילואימניקים הייתה בתרחיש הזה מקבלת חמישה מנדטים ונכנסת לכנסת, כיוון שקיבלה כ-4% ממצביעי הכפולות ורק 2.6% מהרגילות; שתי המפלגות הערביות לא היו עוברות את אחוז החסימה
בסך הכול, בתרחיש הדמיוני של כנסת המתבססת על המעטפות הכפולות בלבד, הקואליציה היוצאת בראשות נתניהו הייתה מקבלת 61 מנדטים, לעומת 53 שקיבלה בהצבעה הכללית, וכנראה מרכיבה גם את הממשלה הבאה. זאת, בגלל שיעור ההצבעה הגבוה לעוצמה יהודית ולציונות הדתית ושיעור ההצבעה הנמוך למפלגות הערביות במעטפות הללו.
| כלל ארצי | מעטפות כפולות בלבד | |
|---|---|---|
| הליכוד | 27 | 25 |
| !ישר | 21 | 20 |
| ביחד | 12 | 18 |
| הציונות הדתית | 6 | 13 |
| עוצמה יהודית | 7 | 11 |
| הדמוקרטים | 8 | 8 |
| ישראל ביתנו | 7 | 8 |
| ש″ס | 6 | 7 |
| יהדות התורה | 7 | 5 |
| המילואימניקים | 0 | 5 |
| הרשימה המשותפת | 11 | 0 |
| רע″ם | 8 | 0 |
גוש השינוי היה מקבל 54 מנדטים, ולא 48 כמו במציאות, בשל שיעור ההצבעה הגבוה לביחד והנמוך למפלגות הערביות במעטפות הכפולות. כלומר, גוש השינוי היה מקבל יותר מנדטים מכפי שקיבל במציאות, אבל הסיכוי שלו להרכיב ממשלה בראשות גדי איזנקוט היה נותר נמוך.
כך שהניחוש של ליברמן, שהמפלגות הציוניות קיבלו שיעור קולות גבוה יותר במעטפות הכפולות מאשר בהצבעה הכללית והמפלגות הערביות והחרדיות קיבלו פחות, היה נכון. זה המצב מדי מערכת בחירות, כיוון שמרבית הצעירים הערבים והחרדים אינם מתגייסים.
אבל ליברמן טעה לגמרי כאשר צפה שדפוס ההצבעה הזה ישפיע בפועל, בצורה משמעותית, על תוצאת הבחירות. זאת, כיוון שהתבסס על תחזיות מוטעות, לפיהן מספר המצביעים במעטפות הכפולות היה אמור להיות גבוה בהרבה מאשר במערכות הבחירות הקודמות.
ליברמן טעה כשצפה שדפוס ההצבעה הזה ישפיע בפועל, בצורה משמעותית, על תוצאת הבחירות. זאת, כיוון שהתבסס על תחזיות מוטעות, לפיהן מספר המצביעים במעטפות הכפולות היה אמור להיות גבוה בהרבה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו