הלחץ הבינלאומי על ישראל מתרחב: מסנקציות אישיות נגד קיצונים וארגונים ועד דיונים על הגבלות סחר. אם המשבר יגלוש גם למערכת הפיננסית הישראלית, המחיר עלול להיות חמור בהרבה. נתניהו הודה בסוף השבוע שהמדיניות של ממשלתו עלולה להוביל לחרם על המערכת הבנקאית הישראלית – אך התייחס לתרחיש הבלהות הזה כעובדה ולא כאיום שיש לנסות למנוע באמצעים מדיניים.
הגורם המרכזי שמלבה כיום את הכוחות האנטי-ישראלים בעולם המערבי ודוחף בעלות ברית ותיקות של ישראל לקרר את היחסים ואף להטיל סנקציות על ישראל הוא מהלכי הממשלה בשטחי יהודה ושומרון (הגדה המערבית), בשנים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים.
בזמן כהונתו של בצלאל סמוטריץ' כשר במשרד הביטחון האחראי על ההתיישבות חל גידול עצום במספרם ובשטחם של המאחזים הבלתי-חוקיים, והם מקבלים ציוד ותמיכה מהממשלה; מאז הטבח ב-7 באוקטובר חל גידול חד במספר תקיפות הטרור של מתנחלים קיצונים מהמאחזים נגד אזרחים ערבים, וכוחות הביטחון, בלחץ הממשלה, אינם פועלים כדי למגר אותן; ולאחרונה מקדם סמוטריץ' מכרז לבנייה בשטח E1, שבעולם מתנגדים לו בחריפות.
כמעט כל מדינות העולם וכל מדינות המערב אינן מכירות בזכותה של ישראל על יו"ש ומתנגדות לקיומן של ההתנחלויות. אבל עד לשנים האחרונות, הן הסתפקו בגינויים פורמליים. בחודשים האחרונים מקודמים במדינות מערביות רבות צעדים כלכליים נגד גורמים המעורבים בהתנחלויות.
בין השאר, במאי הטיל האיחוד האירופי, לא בפעם הראשונה, סנקציות נגד ארבעה גופים העוסקים בקידום המאחזים. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים ואיסור להעמיד כספים ומשאבים כלכליים לרשות הגורמים שנכללו ברשימה. הגופים שנכללו ברשימה היו תנועת "נחלה", ארגון "רגבים", ארגון "השומר יו"ש" ועמותת "אמנה".
ביוני הודיעו בריטניה, אוסטרליה, קנדה, צרפת, ניו זילנד ונורווגיה נגד חברות המממנות ומאפשרות פעילות בהתנחלויות. בספטמבר, קנדה ו-11 מדינות אירופיות וקנדה הודיעו כי ינהיגו חרם על מוצרים מההתנחלויות.
ביולי הודיעה הנציבות האירופית כי היא שוקלת את האפשרות להרחיב את ההגבלות הקיימות על ייבוא מוצרים מההתנחלויות (הכוללות מכס על מוצרים מההתנחלויות שאינו מוטל על מוצרים משטח ישראל שבתוך הקו הירוק), לאיסור מלא או חלקי על ייבוא תוצרת מהן, במסגרת הדיון האירופי בהגבלות סחר.
הכיוון של החודשים האחרונים ברור: ממשלות זרות עוברות בהדרגה מגינוי מילולי לבחינת כלים כלכליים שנועדו לשנות את התנהגותה של ישראל.
מה הסיכון הפיננסי בצעדים בינלאומיים נגד ישראל?
לישראל יש סיבה טובה להתייחס למגמה זו ברצינות. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. ב-2024, הסחר עם האיחוד היווה 32% מכלל הסחר הישראלי בסחורות; ב-2023, הוא היווה כ-22% מהמסחר של ישראל בשירותים.
החרפה ביחסים עם אירופה עלולה להשפיע על יצואנים, על השקעות, על הסכמי מחקר, על מימון ועל החלטות עסקיות, השקעות, הסכמי מחקר, מימון והחלטות עסקיות.
צעדים ממוקדים נגד מוצרים מההתנחלויות עשויים להיות ניתנים לספיגה עבור חלק מהחברות, אך הרחבה של צעדים כלכליים לחברות ישראליות שיש להן קשרים עסקיים עם ההתנחלויות – כלומר, רובן הגדול של החברות בארץ – עלולה להגדיל את העלויות וליצור אי-ודאות עסקית.
הסיכון החמור ביותר הוא תרחיש שבו הלחץ יגיע גם לבנקים ולמערכת הפיננסית. מערכת פיננסית תלויה באמון, בגישה למימון וביכולת לבצע עסקאות מעבר לגבולות. חרם על המערכת הבנקאית הישראלית – בשל מימון פעילות ביישובים ביו"ש – עלול להיות מכה אנושה לכלכלה הישראלית, התלויה ביכולת העברת כספים באופן שוטף בין ישראל לעולם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה בסיכון הזה בעצמו. בריאיון שקיים נתניהו לערוץ הטלוויזיה הכלכלי ערוץ 10 הוא אמר:
"צריך להבין שיכולות להיות סנקציות. וסנקציות בנקאיות, אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת. אתה יודע מה היא, אתה יודע מה זה המטבעות שעוקפים את זה, וגם על זה אני עובד". בנימין נתניהו, ריאיון לערוץ 10, 23 באוקטובר 2026
כשהמראיין, רועי כ"ץ, שאל את נתניהו אם הכוונה למטבעות קריפטו, נתניהו השיב בחיוב.
במערכת הפיננסית הגיבו להודעת נתניהו בחריפות. בנק ישראל הבהיר אתמול:
"מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות. הצעד הנכון עבור כלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים של המדינה, ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעותיהן השליליות על המשק. סוגיה זו מצויה תחת אחריותו של הדרג המדיני, ומן הראוי לפעול כדי לקדמה".
כלומר, בנק ישראל, הגורם המקצועי, ואולי המבוגר האחראי, אמר מפורשות את מה שהיה אמור להיות ברור מאליו – סנקציות כלכליות משמעותיות על המערכת הפיננסית יהיו הרסניות לכלכלת ישראל. קריפטו לא ימנע את הנזק. תפקיד הממשלה הוא למנוע את הסיכון הזה.
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, מסר בשם הפורום בתגובה לדברי נתניהו:
"ישראל היא מהמובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות קריפטו ובלוקצ'יין. לקריפטו פוטנציאל לחזק את החיבור של ישראל לשווקים הפיננסיים העולמיים ולייעל העברות הון".
"יחד עם זאת, הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים: רשתות בלוקצ'יין ציבוריות מאפשרות שקיפות ומעקב אחר עסקאות. פורום חברות הקריפטו נכון לפעול עם הממשלה והרגולטורים לקידום רפורמה מתאימה בתחום, לחיזוק הכלכלה וקשריה עם העולם".
יותר מ-100 כלכלנים בכירים, אנשי עסקים ובכירים לשעבר בשירות הציבורי פרסמו הבוקר תגובה חריפה לדברי נתניהו. על המכתב חתומים, בין השאר, חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' יואל מוקיר, נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' יעקב פרנקל, ומנכ"לי משרד האוצר לשעבר ירום אריאב, אבי בן בסט, דוד ברודט וחיים שני.
במכתב נכתב:
"מערכת הבנקאות הישראלית, החברות, היצואנים, המשקיעים, ובראשם סקטור ההייטק, מנוע הצמיחה של המשק, לא יוכלו לתפקד… האבטלה תזנק, ההשקעות הזרות תיעלמנה כליל, ומעמדה הכלכלי של ישראל בעולם יקרוס...ישראלים לא יוכלו להשתמש בכרטיסי אשראי…אתרי סחר בינלאומיים כמו אמזון ועלי אקספרס ייחסמו בפני לקוחות מישראל…
"עובדים זרים ינטשו את הארץ בהמוניהם מכיוון שלא יוכלו להעביר כספים למשפחותיהם…מערכת הבריאות לא תוכל לרכוש ציוד רפואי ותרופות…סנקציות כלכליות יחריבו כליל את המודל המאפשר את קיומה של ישראל כמשק מודרני ומתקדם. כמו בדרום אפריקה, איראן ורוסיה, רמת החיים של אזרחי ישראל תצנח דרסטית, והיכולת של המדינה לממן את הביטחון ולהגן על עצמה מפני אויביה תיפגע אנושות.
"נתניהו מוביל את מדינת ישראל במודע אל עבר חרם ובידוד כלכלי בינלאומי, וכל מה שיש לו להציע למשק הישראלי הוא פתרון תמוה המקובל בארגוני פשיעה, ושלא יעזור במאומה".
נתניהו התייחס לביקורת, ואמר בריאיון לערוץ 14: "אני שומע את ההתנגדות, אני מביא אותה בחשבון. אני מודה לבנק ישראל על העצות, אני מקשיב, אבל אני עושה מה שאני חושב שנכון".
כלומר, נתניהו מודה שחרם על המערכת הבנקאית הישראלית הוא תרחיש אפשרי. אי-אפשר לנתק את ההקשר – הסיכון לחרם נובע ממדיניות הממשלה, שכושלת בטיפול בטרור היהודי ביו"ש, מעודדת הקמת מאחזים בלתי חוקיים בשטחים, ושריה משמיעים לעיתים קרובות אמירות הקוראות לפגיעה בפלסטינים.
במילים אחרות, המדיניות של הממשלה היא הגורם לסיכון של פגיעה קשה במערכת הפיננסית הישראלית.
רוסיה שרדה חרם פיננסי, למה ישראל לא יכולה?
חרם כלכלי משמעותי על מוסדות פיננסיים מוטל על צפון קוריאה, רוסיה, בלארוס ואיראן. בכל אותן מדינות החרם יצר נזק כלכלי עצום, וצמצם משמעותית את הסחר וההשקעות של ארה"ב ומדינות אירופה בהן.
בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה, במרץ 2022 נותקו שבעה בנקים רוסיים גדולים ממערכת התשלומים הבינלאומית SWIFT. בהמשך נותקו שאר הבנקים הרוסיים.
ניתוק זה עצר למעשה את עיקר הפעילות הבינלאומית של הבנקים הרוסיים. היכולת לגייס הון והשקעות מהמערב נפגעה אנושות, הממשל הרוסי נאלץ לתמוך בבנקים, וכל תחום מימון העסקים נפגע באופן מהותי.
רוסיה, כמו מדינות מוחרמות אחרות, אכן משתמשת בקריפטו כדי לעקוף את החרם, אך מהלך זה לא מוביל להשקעות מגורמי השקעה לגיטימיים כגון קרנות השקעה בינלאומיות ולא מנע את הפגיעה הקשה של הסנקציות בכלכלת רוסיה, כמו גם בכלכלת איראן.
מה שמאפשר לרוסיה להמשיך להתקיים למרות הסנקציות היא העובדה שיש לה כלכלה מוטת מחצבים. יש לה נפט, גז, ברזל, תעשייה כבדה שמייצרת את כל המוצרים הבסיסיים ומסורת של ייצור עצמי מהתקופה הקומוניסטית. היא יכולה לשרוד, בקושי, ממכירת מחצבים ומייצור עצמי.
ואילו לישראל יש משק קטן, מפותח ופתוח מאוד. לכן יש לכלכלת ישראל תלות מוחלטת בייצוא ובייבוא, ובהיותה חלק מהכלכלה העולמית. החלק היחסי הגבוה של הטכנולוגיה בתוצר הישראלי יוצר תלות גבוהה בהשקעות זרות, בניגוד לתלות הנמוכה של רוסיה.
ניתוק מהמערכת הפיננסית העולמית, או אף החלטה של מדינות ספציפיות חשובות להימנע מקשרים עסקיים עם בנקים ישראלים עלולות להיות מדרון חלקלק מסוכן ביותר, שעלול לסכן את יציבות המערכת הפיננסית ולהוביל לפגיעה קשה בצמיחה ובחסכונות ובכיס של מרבית הישראלים. שימוש בקריפטו או באמצעים אחרים יכול לצמצם רק במעט, אם בכלל, את הנזק (אם לא להחריף אותו).
יתרה מזו: צבא רוסיה נשען על גודלו העצום ועל שטחה של המדינה הגדולה בעולם. צה"ל נשען על יתרונו האיכותי, התלוי בטכנולוגיה מתקדמת. סנקציות מהסוג שהוטלו על רוסיה עלולות בתרחישי קיצון אף להביא להשמדת ישראל.
במלים אחרות: נתניהו הודה שהמדיניות שלו עלולה להוביל את המדינה לחורבן כלכלי.
מה יכולה הממשלה לעשות למניעת חרם פיננסי בינלאומי?
הממשלה יכולה למנוע סיכון של חרם על המערכת הפיננסית ע"י מלחמה אמיתית בטרור היהודי, עצירת הבנייה במאחזים הלא-חוקיים, ומניעה של התבטאויות שרים שקוראים לפגיעה אנושה בפלסטינים או לפגיעה בחפים מפשע.
אבל נתניהו אינו נוקט בצעדים כאלה; כעת, נתניהו מתכנן ממשלה בהרכב זהה עם מדיניות זהה – שעלולה, כפי שנתניהו עצמו אומר, להוביל למצב בו תהיה החרמה של המערכת הפיננסית הישראלית.
בריאיון בערוץ 10, נתניהו יכל להציג את המדיניות שתמנע את התממשות האיום. במקום זאת, הוא הצביע על צעדים דמיוניים שנועדו, כביכול, לצמצם את הנזק מהתממשותו. הפתרון שהציע – קריפטו – כלל לא ימנע עצירת השקעות מצד גופי השקעה לגיטימיים.
בכך נתניהו מציג את הסיכון, שהמדיניות שלו עצמה היא הגורם העיקרי שעלול להוביל להתממשותו, מבלי להציע דרכים למנוע אותו.
אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו