JavaScript is required for our website accessibility to work properly. החוב הממשלתי | זמן ישראל
נושא
החוב הממשלתי
נושא
החוב הממשלתי

הממשלה הבאה תשלם את החשבון שהשאיר לה נתניהו

ממשלת נתניהו קיבלה לידיה משק עם עודף תקציבי וחוב נמוך יחסית, אך הממשלה הבאה תירש חוב גבוה יותר, תשלומי ריבית שתפחו והוצאות ביטחון כבדות ● לצד ההתחייבויות הקואליציוניות והשחיקה בשירותים הציבוריים, מרחב הפעולה הכלכלי שלה יהיה מצומצם ● גם חילופי שלטון לא יאפשרו לפתוח דף כלכלי חדש ● פרשנות

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 967 מילים ו-1 תגובות

החוב הממשלתי זינק ל-1.4 טריליון שקל

החוב הממשלתי של ישראל  גדל בשלוש השנים האחרונות בכ־360 מיליארד שקל – זינוק של כ־35% – והגיע לכ־1.4 טריליון שקל בסוף 2025. במקביל, יחס החוב הציבורי לתוצר עלה מכ־60% בתחילת 2023, עם הקמת הממשלה הנוכחית, לכ־68.5% בסוף 2025.

הגידול החד אינו מקרי. המלחמות בעזה, בלבנון ובאיראן והפינוי ההמוני של אזרחים בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר חייבו את הממשלה להגדיל באופן דרמטי את הוצאות הביטחון ולממן גם פיצויים, שיקום והוצאות אזרחיות. כדי לממן את הגירעון, הממשלה נאלצה להגדיל את גיוסי החוב. למלחמה נוספו גם ניהול בזבזני של המדינה והתעקשות של הממשלה להעביר תשלומי ענק קואליציוניים.

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
למאמר המלא עוד 691 מילים

דירוג האשראי של ישראל צלל לשפל היסטורי – לא רק בגלל המלחמה

בסוף 2022 נהנתה ישראל מיחס חוב-תוצר נמוך, דירוג אשראי גבוה ואמון רב מצד שוקי ההון וסוכנויות הדירוג. בתוך כשלוש שנים בלבד התמונה השתנתה באופן דרמטי: החוב הציבורי זינק במאות מיליארדי שקלים, תשלומי הריבית תפחו בעשרות מיליארדים, יחס החוב-תוצר עלה לכ-69%, ושלוש סוכנויות דירוג האשראי הורידו את דירוגה של ישראל.

הסיבות להידרדרות הן העלויות הכבדות של המלחמה, וגם המדיניות הממשלתית. כבר ב-2023 הזהירו סוכנויות הדירוג מפני הפגיעה במוסדות המדינה ובהפרדת הרשויות בעקבות מהלכי הממשלה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
למאמר המלא עוד 1,820 מילים

האם הממשלה מנהלת מדיניות של ימין כלכלי – או פופוליזם תקציבי?

במרץ 2003 הציג שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, את חזונו הכלכלי במשל "האיש השמן והאיש הרזה. הנאום דימה את המגזר הפרטי לאדם רזה, הסוחב אדם שמן – המגזר הציבורי. הוא ביטא את תפיסת העולם של הימין הכלכלי, ונועד להצדיק קיצוצים נרחבים, שנתניהו ביצע במגזר הציבורי, שירותי הרווחה והקצבאות, ביניהםן גם קצבאות הילדים. המגזר החרדי היה בין הנפגעים העיקריים.

מאז זרמו מים רבים בירדן והתחלפו ממשלות רבות, אך המשל רלוונטי לבחינת מדיניות הממשלה ה-37 של ישראל בראשות אותו נתניהו עצמו. האם ממשלת נתניהו הנוכחית עדיין נאמנה למדיניות "הקלה על האיש הרזה"? או שהיא פועלת למען "האיש השמן"?  "ימין כלכלי"?

ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
למאמר המלא עוד 1,001 מילים

הפקרות בריבית דריבית

הזינוק בתשלומי הריבית ל־64 מיליארד שקל חושף את החשבון האמיתי של המלחמה והגירעון ● כסף שמופנה להחזר חובות במקום לחינוך, בריאות ותשתיות ● בלי הכרעה ברורה וריסון תקציבי, ישראל לא רק נלחמת בהווה אלא משעבדת את העתיד ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 605 מילים

כלכלת בחירות בעזרת השם

שר האוצר מבטיח להוריד מיסים, לייעל את מערכת הביטחון ולקדם רפורמות "פורצות דרך" – אך המדינה עדיין בלי תקציב, הריבית על החוב מזנקת, והגירעון מתרחב ● ד"ר גלי אינגבר מזהירה: "אם הולכים לכלכלת בחירות ושופכים כסף על התנחלויות וחרדים – איך בדיוק יורידו מיסים? זה לא מסתדר, זה הזוי"

לכתבה המלאה עוד 1,274 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.