הממשלה הבאה תשלם את החשבון שהשאיר לה נתניהו

בטקס חילופי שר האוצר, אם וכאשר יתקיים, כדאי לשר הבא לחסוך את הנאומים ולגשת ישר לבדיקה: כמה מהכסף של הממשלה הבאה כבר הובטח, כמה יידרש לתשלום על העבר וכמה יישאר כדי לשנות משהו.

ייתכן שזו תהיה הפתעה למי שמדמיין שהחלפת ממשלה פותחת דף כלכלי חדש. את הדף אפשר להחליף. את הוראות התשלום, השר יגלה, קשה יותר.

כשהממשלה הנוכחית נכנסה לתפקידה בסוף 2022, ישראל סיימה שנה עם עודף תקציבי של כעשרה מיליארד שקל. עודף תקציבי אינו קופת חיסכון שממנה אפשר לממן כל הבטחה לנצח. משמעותו היא שבאותה שנה המדינה הכניסה יותר משהוציאה. חלק מההכנסות החריגות נבע אז מגאות בענפי ההייטק והנדל"ן.

הגירעון מודד את הפער בין הכנסות המדינה להוצאותיה בתקופה מסוימת. החוב, לעומת זאת, הוא מה שהצטבר לאורך השנים. יחס החוב לתוצר עלה מכ־60.5% בתחילת 2023 לכ־68.5% בסוף 2025

אבל המשמעות הייתה שנקודת הפתיחה של הממשלה הנוכחית הייתה נוחה: יחס החוב לתוצר ירד, ולמדינה היה מרווח נשימה שאפשר לה להתמודד עם משבר. המרווח הזה אפשר למדינה ללוות כספים בשעת חירום בלי להתחיל מייד לחנוק את המשק.

ואז הגיע המשבר – אותה מלחמה ארורה, שהביאה עימה חשבון עצום: חימוש, מילואים, שיקום פצועים וסיוע למי שאיבדו את ביתם. העודף התקציבי כבר היה אז היסטוריה רחוקה, הגירעון זינק, ואיתו גם החוב הממשלתי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון על תקציב המדינה, 7 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בספטמבר האחרון אומנם ירד הגירעון ל־3.2% מהתוצר, בחישוב של 12 החודשים האחרונים. אלא שבנק ישראל הסביר כי חלק מהתוצאה נבע מהתקציב ההמשכי בתחילת השנה, שהוביל להוצאות אזרחיות נמוכות מהמתוכנן, ומהכנסות גבוהות מהמגמה ארוכת הטווח.

כלומר, חלק מהשיפור משקף כסף שטרם הוצא. כשמשימה ציבורית נדחית, החשבון יכול להיראות טוב יותר, בזמן שהבעיה ממשיכה להמתין לממשלה הבאה.

הגירעון מודד את הפער בין הכנסות המדינה להוצאותיה בתקופה מסוימת. החוב, לעומת זאת, הוא מה שהצטבר לאורך השנים. יחס החוב לתוצר עלה מכ־60.5% בתחילת 2023 לכ־68.5% בסוף 2025. התחזית העדכנית צופה ירידה ביחס הזה בהמשך, ואלה חדשות טובות.

תשלומי הריבית שהממשלה היוצאת תוריש לממשלה הנכנסת יהיו גבוהים בכ־50% מאלה שירשה היא עצמה

ובכל זאת, הממשלה הבאה תתחיל את דרכה עם רמת חוב גבוהה מזו שירשה הממשלה הנוכחית, ועם פחות מרווח נשימה להתמודדות עם ה"הפתעה" הבאה.

לחוב יש גם תכונה פוליטית אכזרית במיוחד: אפשר ללוות כסף עכשיו ולהשאיר לממשלות הבאות את תשלומי הריבית. חלק מההכנסות העתידיות ממיסים ישמש למימון החלטות שכבר התקבלו, עוד לפני ששר חדש יוכל להוסיף מורה, לפתוח מרפאה או לשפר קו אוטובוס. תשלומי הריבית שהממשלה היוצאת תוריש לממשלה הנכנסת יהיו גבוהים בכ־50% מאלה שירשה היא עצמה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וחברי הקואליציה חוגגים את העברת תקציב המדינה לשנת 2026 במליאת הכנסת, 30 במרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם כשהריבית בשוק יורדת, הלוואות שנלקחו בעבר בריבית קבועה אינן מתעדכנות כולן באותו בוקר. חשבון המלחמה ממשיך להגיע גם כשהכותרות מתחלפות.

גם ההוצאה הביטחונית לא תחזור בהכרח לממדיה הקודמים ביום שתיפסק האש. בתקציב 2026 משקלה המתוכנן ביחס לגודל המשק יהיה כמעט כפול מזה של 2022. לצד עלויות הלחימה יישארו צורכי בניין הכוח והשיקום לשנים הבאות.

הממשלה הבאה תצטרך להחליט מה חיוני ולדרוש הסברים גם ממערכת הביטחון. קיצוץ אוטומטי בכל יתר המשרדים הוא דרך קלה להעביר את הקושי למי שממתין לשירות.

מבחינה טכנית, אפשר לשנות גם את בסיס התקציב. אלא שמרגע שהכסף נכלל בו, מי שיבקש לבטל את ההקצאה יוצג כמי ש"מקצץ". פעולה כזו עלולה לעורר התנגדות ציבורית עזה לממשלה החדשה

מול האילוץ העצום הזה החליטה הממשלה הנוכחית לחלק בנדיבות את ההקצאות הקואליציוניות. מאות מיליוני שקלים הוכנסו לבסיס התקציב – המסגרת שממנה מתחיל התקציב הבא – במקום להישאר כתוספות המחייבות דיון מחדש.

מבחינה טכנית, אפשר לשנות גם את בסיס התקציב. אלא שמרגע שהכסף נכלל בו, מי שיבקש לבטל את ההקצאה יוצג כמי ש"מקצץ". פעולה כזו עלולה לעורר התנגדות ציבורית עזה לממשלה החדשה. כך הופכת החלטה של הממשלה היוצאת לבעיה הפוליטית של הממשלה הנכנסת.

ח"כ אריה דרעי מביט בראש הממשלה בנימין נתניהו בזמן ההצבעה על תקציב המדינה, 13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם ביטול הכספים הקואליציוניים לא יספיק לבדו למימון עלויות הביטחון והשיקום. החשבון גדול בהרבה. חשיבות הביטול היא גם בסדר הפעולות: לפני שמבקשים מהציבור להסתפק בפחות, הממשלה צריכה להראות שהיא מסוגלת לוותר על ההוצאות שמשרתות את הישרדותה שלה. בלי לעמוד במבחן הזה, כל קריאה ל"אחריות תקציבית" נשמעת כמו דרישה שאחרים יהיו אחראים במקומך.

בינתיים מתרחב הפער בין גודל התקציב לבין השירותים שהאזרח יכול לקבל ממנו. לפי ניתוח תקציב 2026, ההוצאה האזרחית המתוכננת לתושב, לאחר התאמה לעליית המחירים, נמוכה בכ־3% מזו של 2025.

לכן, אף שהממשלה היוצאת התפארה ב"תקציב שיא", הדבר לא לימד הרבה על התור שהתארך במרפאה או על המענה שהלך והצטמצם למשפחה במצוקה.

על תוספת תקציבית אפשר להכריז במסיבת עיתונאים. על שיקום משרד שאינו מתפקד מקבלים פחות כותרות ופחות הוקרה ציבורית

בתחומים האלה מצטבר חוב נוסף, שאינו מופיע באיגרות החוב של המדינה: עבודה ציבורית שלא נעשתה בזמן או משרד ממשלתי שהוזנח בתקופת כהונתה של הממשלה היוצאת. טיפול שנדחה עלול להפוך לבעיה ממושכת. פער לימודי במוסדות החינוך הממלכתיים עלול להקשות על השתלבות בשוק העבודה. מחסור בתשתיות תחבורה גוזל זמן מעובדים וממעסיקים.

קשה יותר להצמיד לכל אלה מספר אחד, אבל הממשלה הבאה תצטרך להתמודד גם איתם. הטיפול בחלק מהבעיות ידרוש כסף רב יותר דווקא משום שהוזנחו.

ח"כים חרדים חוגגים את אישור התקציב במליאת הכנסת, 30 במרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ומעל כל זה, הציבור כבר התחיל לשלם. ב־2025 הועלה המע"מ, הוקפאו מדרגות מס ההכנסה והוגדלו דמי הביטוח הלאומי. אלה צעדים שסייעו לצמצום הגירעון, אבל משמעותם היא שהממשלה הבאה תפגוש ציבור שכבר ספג העלאות מיסים. כל דרישה נוספת תופנה למשקי בית ולעסקים שכבר נשאו בחלק מהחשבון, עוד לפני חילופי השלטון.

לכן הממשלה הבאה עלולה להיקלע למלכודת: כדי לשפר את השירותים הציבוריים היא תצטרך להשקיע, וכדי לייצב את התקציב היא תידרש לרסן הוצאות. אם תסתפק בקיצוץ רוחבי, היא עלולה להעמיק את הבעיות שייקרו את ההתמודדות עימן בעתיד. אם תנסה לקיים מייד את כל הבטחותיה, היא עלולה להוסיף חוב על החוב שירשה.

יהיה עליה לשנות את הרכב ההוצאה, לבנות מחדש את יכולת הביצוע ולפרוס את התיקון על פני כמה שנים.

הממשלה הנכנסת תידרש לשלם על העבר, לממן את צורכי הביטחון בהווה ולתקן שירותים ציבוריים שנשחקו, ובה בעת לנסות להפנות משאבים לעתיד

זו עבודה מתסכלת במיוחד מבחינה פוליטית. על תוספת תקציבית אפשר להכריז במסיבת עיתונאים. על שיקום משרד שאינו מתפקד מקבלים פחות כותרות ופחות הוקרה ציבורית. ואחרי שהציבור נשא בעלויות המלחמה, קשה יהיה לבקש ממנו לממן גם את שיקום המערכות שהיו אמורות לעזור לו במהלכה.

המורשת הכלכלית הכבדה של ממשלת בנימין נתניהו היא צמצום האפשרויות שיעמדו לרשות מי שיבואו אחריה. הממשלה הנכנסת תידרש לשלם על העבר, לממן את צורכי הביטחון בהווה ולתקן שירותים ציבוריים שנשחקו, ובה בעת לנסות להפנות משאבים לעתיד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מוכר את החמץ של מדינת ישראל, 21 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ייתכן שהיא תיאלץ לקבל החלטות לא פופולריות כבר בתחילת דרכה. לציבור כדאי לזכור אז מי קיבל את ההחלטות ומי השאיר אחריו את החשבון.