אולי זה האוויר היבש והנוף המשכר של אילת, החברה המענגת של חברי לשכת יועצי המס, או שמא התקרובת שהוגשה בכנס שלהם בעיר הדרומית, שגרמו לבצלאל סמוטריץ' לסמן עתיד מזהיר לכלכלת ישראל בשנים הקרובות, ולצאת בהבטחות מפתות לחלק עוד מהעוגה לכולם, מבלי לשכוח גם את הפרוסות העודפות למקורבים. נוסף על כך, גם להתחיל דיאטה – בעזרת השם, ממחר.
שר האוצר הציג תמונה אופטימית, שבה אפשר יהיה "לעטוף מפונים וניצולים ומילואימניקים ובני משפחותיהם", לתת "רשתות ביטחון לעסקים", לייעל את מערכת הביטחון שתתכנס ל"תקציב סביר", לפתוח את שוק האשראי לתחרות, למשוך תעשיית ענק של קרנות גידור, ועוד רפורמות שיזניקו את הכלכלה ויעודדו השקעות במשק.
באותה נשימה הוא הבטיח להוריד מיסים, לעודד עלייה בהטבות מס, ולהגדיל את היצע הדיור "בעשרות אלפי יחידות דיור". הוא הפנה למסכים הירוקים בבורסה, שביצעה ראלי של עליות שנבלמו מעט בימים האחרונים; לשקל שתיקן בחזרה וכבר מלחיץ את היצואנים ומשפר את מצב הרוח של היבואנים; ואפילו לירידה בפרמיית הסיכון של אגרות החוב הממשלתיות – למרות הורדות דירוג האשראי.
לפחות שמונה פעמים הוא חזר על צמד המילים "בעזרת השם", וציין את "הניסים והנפלאות שהביאו להישגים כבירים" בזירות השונות. אין ספק שנצטרך הרבה ניסים כדי לממש את התחזיות של סמוטריץ'
סמוטריץ' רואה "קפיצה כלכלית אדירה", וכמו כל איש מכירות טוב מזהיר את כל מי שמפקפק ש"מי שלא יהיה חלק מהזינוק הזה פשוט יפספס את הרכבת ויפסיד". לפחות שמונה פעמים הוא חזר על צמד המילים "בעזרת השם", וציין את "הניסים והנפלאות שהביאו להישגים כבירים" בזירות השונות. אין ספק שנצטרך הרבה ניסים, נפלאות וסיעתא דשמיא כדי לממש את התחזיות האלה.
ההצעה לחיסכון נבלמה
אלא שבמציאות הלא אלטרנטיבית של שר האוצר, הבורסה עלתה והשקל תיקן רק הודות למתווה סיום המלחמה – וכולם יודעים למי התודה בהקשר הזה. במה שנוגע לכלכלה הריאלית, המשק ניצב בפני משקולות אדירות שיכבידו על הישראלים לשנים קדימה, והעיתוי הפוליטי לא יכול היה להיות גרוע יותר.
במשרד האוצר אומרים שהתקציב "יפורסם ממש בקרוב", אלא שבשנים נורמליות, עם ממשלה מתפקדת, הוא כבר היה אמור להיות מונח על שולחן הכנסת – עם רפורמות המעודדות צמיחה, ואפילו התאמות שמאפשרות מרווח נשימה הודות לסיום המלחמה.
בפועל, סמוטריץ' רק נפגש עם ראש הממשלה, ללא צמרת האוצר, והכול עדיין בשלב הדיבורים. במשרד מחפשים מקורות מימון חלופיים, וכמו החצבים בסתיו – שוב נשלפה מהמגירה התוכנית לצמצום ההטבות בקרנות ההשתלמות, שיכולה הייתה להחזיר לקופת המדינה סכום של כ־1.7 מיליארד שקלים בשנה, שלדעת הכלכלן הראשי ממילא מיטיב בעיקר עם שלושת העשירונים העליונים.
במשרד האוצר אומרים שהתקציב "יפורסם ממש בקרוב", אלא שבשנים נורמליות, עם ממשלה מתפקדת, הוא כבר היה אמור להיות מונח על שולחן הכנסת
זהו סכום צנוע שלא ישנה בהרבה את התמונה הכללית, אבל כשמחפשים מן הגורן ומן היקב – כל שקל קובע. סמוטריץ' בלם את היוזמה הזו, שתפגע בוודאות בקהל הבוחרים הפוטנציאלי שלו – רבים מהם עובדי המגזר הציבורי.
הביזה בעיצומה
במקום לשמר תקציבים חיוניים שיתמכו בשיקום החברה והכלכלה ואולי ישרתו מנועי צמיחה, הביזה בעיצומה. קשה להאמין, אבל שר האוצר מבקש מוועדת הכספים לאשר מחר (שני) סכומים עצומים לטובת צרכים סקטוריאליים, מטרות תמוהות ובזבוזים מיותרים – על חשבון התקציבים האזרחיים לשנת 2025.
משרד ההתיישבות של אורית סטרוק יקבל 194 מיליון שקלים – על חשבון תקציבים שיועדו לדיור, לחינוך ולפיתוח. הסכום כולל 3.7 מיליון שקלים לשינוי שם המשרד ל"התיישבות ומשימות לאומיות" ו־2.5 מיליון שקלים להנצחת הרב חיים דרוקמן. אפשר לקרוא לזה גם משרד ההתנחלויות.
משרדה של סטרוק יקבל 194 מיליון שקלים – על חשבון תקציבים שיועדו לדיור, לחינוך ולפיתוח. זה כולל מטרות תמוהות כמו 3.7 מיליון שקלים לשינוי שם המשרד ו־2.5 מיליון להנצחת הרב דרוקמן
משרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ישאב כ־330 מיליון שקלים, בין היתר עבור מטוס "כנף ציון", תכנון הקמת לשכה ומעון חדש לראש הממשלה ("פרויקט שירה"), וכן עבור ניקיון, תחזוקה, אבטחה והסברה.
התקציב ישמש גם את מנהלת החטופים, שמעסיקה מאות עובדים היושבים במגדל משרדים בבני ברק – בעוד שורדי השבי עצמם נאלצים לגייס כספים מהציבור כדי לשרוד.
נמצאו גם שישה מיליון שקלים לטובת מערך הגיור, וכ־34 מיליון שקלים נוספים למנהרות הכותל, ששואבות עוד ועוד כספים – כאילו בכוונתן לחבר את הקיר הקדוש לרכבת הקלה בתל אביב. כל זאת נוסף על עשרות מיליוני שקלים שאושרו בשבוע שעבר לגרעינים התורניים – בעיקר על חשבון תקציבי החינוך.
המשוואה לא מסתדרת
נשארנו עם עלויות אדירות לשיקום נזקי המלחמה, ועם קפיצה מבהילה של כ־12% בריבית על ההלוואות של כולנו – ליותר מ־50 מיליארד שקל השנה, ולאזור ה־58 מיליארד בשנה הבאה וצפונה בהמשך. אף עסק לא יחזיק מעמד עם חובות שנערמים בקצב הזה, והמשמעות היא שצריך לצמצם את הגירעון. הבעיה היא שהבזבוזים בעיצומם – ואין שום סימן שזה הולך להשתנות.
"הולכת להיות כאן שפיכת כספים אדירה לשיקום הדרום והצפון ולתיקון כל הנזקים שגרמה המלחמה עם איראן, כמו למשל בסורוקה, שעוד לא התחילו לשקם"
האם באמת אפשר להוריד מיסים, לצמצם גירעון, לממן את החזרת המדינה למצב סביר אחרי המלחמה הארוכה בתולדותיה – ועדיין להשאיר מקום לצרכים הביטחוניים שלא הלכו לשום מקום?
"משהו במשוואה לא מסתדר. להערכתי הוא לא יוכל להוריד מיסים", אומרת ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למנהל עסקים במכללה למינהל. "אם ההוצאות גדולות מההכנסות – יש גירעון, וככה הוא גדל. נכון שלאחרונה היה גידול בהכנסות ממיסים, ומכירת וייז תכניס הרבה כסף לתקציב השנה הבאה, שהיו אמורים להשתמש בו כדי להחזיר חלק מהחוב ולצמצם אותו.
"אבל זו שנת בחירות, והוא מכריז שיוריד מיסים – וזה לא מסתדר עם הצורך להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון. אין מה לעשות, זה כבר לא צבא קטן וחכם. צריך להחזיר אותו לכשירות, והולכת להיות כאן שפיכת כספים אדירה לשיקום הדרום והצפון ולתיקון כל הנזקים שגרמה המלחמה עם איראן, כמו למשל בסורוקה, שעוד לא התחילו לשקם.
"צריך לזה עשרות מיליארדים, חוץ מתקציב הביטחון שגם ככה היה מאוד גדול ערב המלחמה – וצריך להשאיר משהו לחינוך, לתחבורה, לחקלאות ולכל השאר. יש הרבה הוצאות אזרחיות שייפגעו. מצד שני, צריך גם להקטין את הגירעון. איך יורידו מיסים? זו המאסה הקריטית של ההכנסות.
"השנה תהיה השלישית שבה, לפי הלמ"ס, נסיים בגירעון של מעל 5%. בשנה שעברה הוא היה מעל 8%, ובשנה שלפניה מעל 5% – כלומר שלוש שנים ברציפות בחריגה מהאזור של 3% וקצת, שבו היינו לפני המלחמה"
![ד"ר גלי אינגבר (צילום: קובי אשכנזי)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/10/gali-280x360.jpg "ד"ר גלי אינגבר (צילום: קובי אשכנזי)")
"השנה תהיה השלישית שבה, לפי הלמ"ס, נסיים בגירעון של מעל 5%. בשנה שעברה הוא היה מעל 8%, ובשנה שלפניה מעל 5% – כלומר שלוש שנים ברציפות בחריגה מהאזור של 3% וקצת, שבו היינו לפני המלחמה.
"האתגר הוא לצמצם את הגירעון בחזרה, וכן את יחס החוב–תוצר שעלה ל־71%, כשערב המלחמה היינו ב־60%. היחס עלה משמעותית, אבל צריך לסייג שבאופן יחסי למדינות המפותחות – היחס הנוכחי עדיין מהנמוכים. הכול נובע מהמלחמה, שגרמה להוצאות גדולות; וברגע שאין מקורות מימון – נוצר גירעון, שמגדיל את החוב ומעלה את יחס החוב–תוצר".
כלכלת בחירות
הורדת מיסים יכולה להיות צעד מתבקש במשק שנמצא בהאטה, אלא שזה לא המקרה כרגע, וברור שבדרגים המקצועיים לא סבורים שיש היגיון במהלך כזה. אחת האמירות התמוהות בנאום של מי שאמור להיות שר האוצר, ולא יועץ נדל"ן, הייתה הקריאה "להתמקח עם הקבלנים או להמשיך לשבת על הגדר" – בשעה שזה כבר קורה: מחירי הדירות יורדים, בעוד שמחירי השכירות ממשיכים לעלות.
הקריאה לנגיד בנק ישראל להוריד ריבית אינה רצינית, וככל שפרופסור אמיר ירון יישאר עצמאי, הוא יפעל רק בהתאם לציפיות האינפלציה. ספק אם זריקת הכספים הקואליציוניים – על חשבון מנועי צמיחה – מעודדת אותו לעשות זאת.
"הוא שופך כספים קואליציוניים על החרדים כדי שיתרצו ויצביעו בעד התקציב, וברור שהוא הולך לשפוך כספים על ההתנחלויות – כי הוא לא עובר את אחוז החסימה"
מעבר למעשה הקוסמות ששר האוצר מנסה לשווק, הכיוון בשטח ברור: כלכלת הבחירות כבר החלה. העלויות לשיקום יצטרכו לקבל מענה, וזה יבוא על חשבון מנועי הצמיחה שאמורים להנביט את הווייז והמלאנוקס הבאות.
ד"ר אינגבר: "הבעיה היא שראש הממשלה לא ממש מתפקד לאחרונה, וסמוטריץ' עושה מה שבא לו. לכן הוא מצהיר, ואם מישהו לא יעצור אותו – הוא מסוגל להחליט שהוא מוריד מיסים ומגדיל תקציבים. ואגב, זה מה שהוא עושה.
"הוא שופך כספים קואליציוניים על החרדים כדי שיתרצו ויצביעו בעד התקציב, וברור שהוא הולך לשפוך כספים על ההתנחלויות – כי הוא לא עובר את אחוז החסימה.
"בהינתן שאנחנו הולכים לכלכלת בחירות, וישפכו הרבה כסף על התנחלויות ועל חרדים רק כדי שיהיו מרוצים – וגם על רשויות ליכודיות, כי גם שם בטח ישפכו כסף – ובהנחה שרוצים למצוא חן בעיני הקהל, תהיה שפיכת כספים אדירה. ואני שואלת שוב: איך בדיוק יורידו מיסים? זה לא מסתדר. זה הזוי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו