בסופו של דבר, הבחירות המתקיימות היום הן על ההפיכה המשטרית. בכל יתר השאלות, למרות התהומות הפוליטיים בין המחנות, אין באמת מרחק אידיאולוגי ממשי.
גוש השינוי אינו מעוניין להקים מדינה פלסטינית בגדה המערבית, וגם הימין יודע שלא ניתן באמת למנוע "אחת ולתמיד" באמצעות "חוק גיוס" את גיוסם לשירות צבאי של צעירים חרדים.
גוש נתניהו, שהגה את המונחים "רל"ביסטים" ו"קפלניסטים", מעוניין לצייר תמונה של מחלוקת פרסונלית על הישארותו או סילוקו של ראש הממשלה הכמעט נצחי, המכהן בתפקיד הזה לסירוגין ב-30 השנים האחרונות – אך הסיפור אינו בנימין נתניהו עצמו, אלא המפתח המסתובב התקוע בגבו ודורך אותו שוב ושוב. נתניהו אינו יכול לשרוד פוליטית ואישית ללא ההפיכה המשטרית.
שורה של ניסים קטנים החזיקה בקושי רב את הדמוקרטיה ושלטון החוק בחתיכה אחת לאורך ארבע שנים מסויטות. חסד גדול עשה גדעון סער, בכהונתו כשר המשפטים בממשלת בנט-לפיד, בפאזה שבה העמיד פנים של פוליטיקאי הגון, כאשר מינה את גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה.
חסד גדול עשה גדעון סער, בכהונתו כשר המשפטים בממשלת בנט-לפיד, בפאזה שבה העמיד פנים של פוליטיקאי הגון, כאשר מינה את גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועמ"שית
החסד היה בבחירה במי שלא ניתן לשבור אותה בשום מצב. הנס היה בעיתוי: היועצת מונתה לתפקידה בפברואר 2022, לתקופה של שש שנים. הקדנציה שלה צלחה את ממשלת הבלהות של נתניהו. אילו הייתה מסתיימת במהלכה, לא היה כוח בעולם שהיה מונע מהממשלה למנות חדל-אישים מושחת לתפקיד היועץ, שהיה נותן יד לווידוא הריגה של מערך הייעוץ המשפטי והפרקליטות ומיישם את ההפיכה המשטרית מתוך המבצר עצמו.
זה כבר קרה בעבר, יותר מפעם אחת: בפרשת בר-און חברון נמנעה בסופו של דבר כהונתו בתפקיד של עסקן בינוני ומטה שהממשלה מינתה כלאחר יד לתפקיד שבעבר מילאו ענקי משפט. אך בקדנציות שלאחר מכן, דבר לא עצר את מינוים של יועצים מטעם: יהודה וינשטיין שהיה פרקליט הבית של משפחת נתניהו, אביחי מנדלבליט שהיה מזכיר ממשלה כביכול מקצועי-ולא-פוליטי באקווריום של ראש הממשלה. זו הייתה המדרגה שממנה היו מתחילים לספור כלפי מטה, במינוי חדל האישים הבא.
עדותו של מנדלבליט כעד הגנה בשבועות האחרונים במשפט נתניהו היא עדות עצובה למה שקורה למי שמונו לתפקיד שאליו לא התאימו, משיקולים אפלים, ובתאונה היסטורית נאלצו להתיישר חלקית. חקירות תיקי האלפים נגד נתניהו התנהלו על אפו וחמתו של מנדלבליט, שניסה בכל דרך להצר את צעדי החוקרים, להקל באישומים החמורים ולחסום כיווני חקירה מסוכנים.
עדותו של מנדלבליט כעד הגנה בשבועות האחרונים במשפט נתניהו היא עדות עצובה למה שקורה למי שמונו לתפקיד שאליו לא התאימו, משיקולים אפלים, ובתאונה היסטורית נאלצו להתיישר חלקית
העובדה שמנדלבליט נחקר בחקירת שתי וערב על ידי מקורבו המשפטי הנוכחי של נתניהו, סנגורו עמית חדד, היא הקארמה בהתגלמותה: ככה ייעשה לאיש שהיה מוכן לכבוש לעצמו תפקיד נכבד, שאליו הוברג על ידי המנהיג על מנת שיעשה סבוטז' לטובתו.
מנדלבליט נתן כמה שאפשר, אך היה לו גבול פנימי שלא אפשר לו לקעקע את ליבת האחריות המקצועית שלו – אכיפת חוק ושלטון החוק. את הלקח העצוב הזה מגלים כל מי שנתניהו מינה לתפקידים בכירים ובתמורה הוא בסך הכול מצפה מהם לנאמנות אישית מוחלטת על חשבון אחריות מקצועית ושיקולים ממלכתיים: מצחי הנגבי ועד אייל זמיר, מיולי אדלשטיין ועד יואב גלנט.
כהונתה של אסתר חיות כנשיאת בית המשפט העליון לאורך שנתה הראשונה של ממשלת ההפיכה המשטרית גם היא בבחינת נס קטן.
חיות, מכוחה של מקריות גרידא, זכתה לכהן שש שנים בתפקיד הנשיאה מתוך 20 השנים שלה בעליון. זה אירוע כמעט רנדומלי, הנובע מהגיל הצעיר יחסית שבו קודמה, בצירוף מועד פרישתה לגמלאות של קודמתה בתפקיד, מרים נאור, בשנת 2017. אשר גרוניס ומרים נאור, שהיו נשיאים לפני חיות, הספיקו לבלות רק שלוש שנים בתפקיד כל אחד; כך גם יצחק עמית, שהמהומה סביב מינויו כרסמה שנה תמימה מארבע השנים שבהן התפקיד היה מיועד לו, בהתאם לעקרון הסניוריטי.
חמש השנים הראשונות בנשיאותה של חיות לא היו רגועות בשום צורה: היא צלחה את איילת שקד ואמיר אוחנה כשרי משפטים, קבעה ב-2020 כי "שום מבצר לא נופל" והמשיכה עם אבי ניסנקורן וגדעון סער כשרים רק כדי לחזות, מבועתת, בנאום יריית הפתיחה של ההפיכה המשטרית מפיו של יריב לוין בינואר 2023.
חיות צלחה את שקד ואוחנה כשרי משפטים, קבעה כי "שום מבצר לא נופל" והמשיכה עם ניסנקורן וסער כשרים רק כדי לחזות, מבועתת, בנאום יריית הפתיחה של ההפיכה המשטרית מפיו של יריב לוין בינואר 2023
המטען, הניסיון והצלקות שצברה בחמש השנים הללו הכינו אותה לשנה הקשה בחייה: זו החלה בנאום תשובה שבו קבעה כי אין מדובר ברפורמה משפטית אלא בהפיכה משטרית שתכליתה לשנות את זהותה היסודית של המדינה כיהודית ודמוקרטית, והסתיימה בפסקי הדין ההיסטוריים שהתערבו בחוקי יסוד – בעניין עילת הסבירות ובעניין סעיף הנבצרות.
הרגע הזה ייצרב בהיסטוריה, מאחר שהוא מנקז אליו נסיבות אישיות, משפטיות ומשטריות שרק בהצטרפן יחד הוא הפך לרגע מכונן: העובדה שבית המשפט העליון גיבש, קידם ושיפר לאורך עשור וחצי את הדוקטרינות להתערבות שיפוטית בחוקי יסוד, והגיע מצויד בכלים שאפשרו את ההתערבות; הרכבו של העליון, ברגעים האחרונים שבהם עדיין כיהנו בו 15 שופטים, תוך התגייסות המחנה הליברלי ומחנה האמצע, ככל הניתן, על מנת למנוע את המפולת; והעובדה שאם פסק הדין היה אחר, מזימותיה של הממשלה למוטט את כיסי ההתנגדות האחרונים בדרגים המקצועיים הבכירים היו מתממשות.
התרחשויות אפלות נוספות שאירעו אינן יכולות להיחשב לא לניסים ואף לא למקריות.
זה לא מקרי שהקואליציה חוקקה חוק יסוד ההופך את שיטת מינוי השופטים לפוליטית; זה לא מקרי שהיא חוקקה חוק המאפשר לשלטון להשתלט הלכה למעשה על ערוצי הטלוויזיה, להחניק כל ביקורת ולהכפיפם לגחמותיו
זה לא מקרי שהקואליציה חוקקה חוק יסוד ההופך את שיטת מינוי השופטים לפוליטית; זה לא מקרי שהיא חוקקה חוק המאפשר לשלטון להשתלט הלכה למעשה על ערוצי הטלוויזיה, להחניק כל ביקורת ולהכפיפם לגחמותיו; זה לא מקרי שנחקק חוק ההופך את הייעוץ המשפטי לממשלה לבובת סמרטוטים חסרת שיניים. אלה הן תוצאות מתחייבות של ההפיכה המשטרית.
ההנחה הפוליטית השלטת היא שאם גוש נתניהו ינצח בבחירות והוא עצמו יהיה זה שירכיב גם את הממשלה הבאה, לא יהיו עוד ניסים. המערכת המשפטית – כמו, כך נראה, גם המדינה כולה – לא תוכל לשרוד ארבע שנים נוספות של ניסיונות למוטטה.
ההנחה הפוליטית השלטת היא שאם גוש נתניהו ינצח בבחירות והוא עצמו יהיה זה שירכיב גם את הממשלה הבאה, לא יהיו עוד ניסים. המערכת המשפטית לא תוכל לשרוד ארבע שנים נוספות של ניסיונות למוטטה
בית המשפט העליון יוכחד, עם פרישת עוד ועוד משופטיו; היועצת – גם אם "חוק היועמ"ש" יוקפא ולא ייכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה – תסיים את כהונתה בשלב מסוים, ובמקומה ימונה לתפקיד ליצן חצר האוחז ברישיון עריכת דין. השלטון יוכל לפעול ככל העולה על רוחו בלא כל בקרה – לא מוסדית, לא שיפוטית ולא ציבורית. המבצר ייפול.
על זה הבחירות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואבל יובל, המהפכה המשטרית הזו לא הגיעה מהחלל החיצון. לא נוצרה יש מאין ובחלל ריק. היא צומחת על אדמה פוריה המדושנת בבבונים, משיחיים, טפילים, אנשי שלושת הכפ'ים ומרכז הג'ובים. זו המדינה שלנו.
זה לא כאילו יווצר פה איזה מהפכון בשלטון והופ: חזרה לה לפתע הדמוקרטיה הליברלית, כמו היפיפייה הנרדמת שמתעוררת בנשיקה וחוזרת לשגשג, אנחת רווחה ונשכח חלום הבלהות. רק בסרטים הוליוודיים הפתרון מגיע במלואו בתום 90 הדקות של הסרט.
לא ולא ולא. זה העם וזו המדינה. וזו גם הבעיה!