ניסנקורן: אני נפרד מהתפקיד כי לא הסכמתי לקיצוץ בסמכויות

ניסנקורן בטקס הפרידה ממשרד המשפטים: ״לא הסכמתי, ולעולם לא הייתי מסכים לקבל קיצוץ בסמכויות שר המשפטים ועיקור התפקיד החשוב הזה מתוכן. לצערי, התעקשותי, גם כאשר הלכו והתגלו מחלוקות בעניין זה במפלגתי שלי, הביאה אותי לעשות צעד פוליטי המאלץ אותי להיפרד מכם היום״.

עוד אמר ניסנקורן: "גם פוליטיקאים שבמילים מכובסות שולחים היום מסר מאיים למערכת, ועוד בשעה המאתגרת הזו, תורמים להחלשתה ולפגיעה בדמוקרטיה שלנו."

נאום ניסנקורן המלא:

היועץ המשפטי לממשלה, מ"מ המנכ"לית, עובדות ועובדים יקרים.
כאשר עמדתי כאן ביום כניסתי לתפקיד, הבטחתי שאהיה חומה בצורה בהגנה על שלטון החוק. הבטחתי שתקבלו את ההגנה הנדרשת כדי שתוכלו לבצע את שליחותכם המקצועית ללא מורא.

כמובן שהמערכת אינה חסינה מביקורת ותמיד יש צורך בתיקונים ורפורמות, ובתקופה קצרה עשינו שינויים גדולים. אבל הצבתי גבול ברור בין ביקורת בונה להשתלחות חסרת רסן בשומרי הסף, בין שיח עניני, למתקפות שמטרתן לפגוע ולהחליש את המערכת, ולא לחזקה.

נכנסתי לתפקיד במטרה אחת, המטרה לשמה נשלח כל נבחר ציבור – לשרת את אזרחי ישראל, לשרת את האינטרסים הלאומיים, ולא את האינטרס האישי, לא של ראש הממשלה ולא של אף אדם אחר.
העיקרון הזה ליווה אותי בכהונתי ולאורו פעלתי.

שר משפטים שאומר שיש לשמור על עצמאות שומרי הסף ומסרב לדרישות הזויות להכניס פוליטיזציה למינוי בכירי שלטון החוק ושופטי ישראל – הוא שר שמבצע את עבודתו, הוא שר משפטים שפוי.

במדינה מתוקנת אמירה כזו לא מחוללת סערה, ויישומה אינו דורש מאבקים פוליטיים. אלא ששפיות ושמירה על עקרונות שלטון החוק הן עמדות קשות לעיכול עבור מי שמבקש לחבל במערכת ולהסית נגדה, עבור מי שהאינטרס האישי שלו גובר על האינטרס הציבורי.

מבקשי רעתה של המערכת הפיצו וממשיכים להפיץ שקרים ותאוריות קונספירציה מופרכות.

גם פוליטיקאים שבמילים מכובסות שולחים היום מסר מאיים למערכת, ועוד בשעה המאתגרת הזו, תורמים להחלשתה ולפגיעה בדמוקרטיה שלנו.

מי שמבין את תפקידו לא נרתע. ותפקידנו, כמשרתי ציבור, לשמור אמונים לדמוקרטיה הישראלית, לשלטון החוק, ולאזרחי ישראל.

מימין משמאל, יהודים וערבים, דתיים וחילונים, אף אחד לא רוצה לחיות במדינה בה שר המשפטים נכנע ומתכופף בפני ניסיונות ההשתלטות של נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים על מערכת שלטון החוק.

לצערי, בישראל של היום, זה לא ברור מאליו.

מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים סיגל יעקובי, אבי ניסנקורן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט בארוע הפרידה מניסנקורן ב-3 בינואר 2021 (צילום: גדעון שרון, לע"מ)
מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים סיגל יעקובי, אבי ניסנקורן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט בארוע הפרידה מניסנקורן ב-3 בינואר 2021 (צילום: גדעון שרון, לע"מ)

חלק נכבד מזמני נאלצתי להקדיש לבלימת המתקפות – בניסיון לפגוע בתקינות עבודת ועדות האיתור לבחירת פרקליט מדינה, המשנה ליועץ המשפטי ואף היועץ המשפטי לממשלה הבא. בלמתי ניסיונות חוזרים ונשנים להטיל מורא על שופטים ולהביא אותם לחקירה פוליטית בפני חברי כנסת. בלמתי ניסיון חמור לפגוע בהתנהלות התקינה והנקייה של הוועדה לבחירת שופטים.

נאבקתי כדי שהכנסת תוכל לעבוד ולפקח על החלטות הממשלה בעת חירום. מנעתי פגיעה אנושה ומסוכנת בזכות להפגין, שמרתי על הזכות לפרטיות ועל תקנות חירום שפויות ודמוקרטיות לאור משבר הקורונה.

עשיתי מה שאמור להיות אלמנטרי בכל דמוקרטיה – שמרתי על בתי המשפט פתוחים ומתפקדים.
אם אחד מהמאבקים האלו היה נכשל חלילה, מוסדות הדמוקרטיה וזכויות האזרח היו נפגעים אנושות, פגיעה שספק אם היינו מצליחים להשיב בקרוב לאחור.
נאבקתי עבור הערכים לשמם נכנסתי לפוליטיקה. בעת הזו, כשיסודות שלטון החוק וזכויות האדם הפכו מותקפים ופגיעים, אין לנו פריווילגיה להתקפל בפני המאיימים והתוקפים.

גם כאשר הדבר דרש מאבקים מחוץ וגם כשזה יצר משבר פוליטי מבית, לא שכחתי את העיקרון היסודי הזה. לא הסכמתי, ולעולם לא הייתי מסכים לקבל קיצוץ בסמכויות שר המשפטים ועיקור התפקיד החשוב הזה מתוכן. לצערי, התעקשותי, גם כאשר הלכו והתגלו מחלוקות בעניין זה במפלגתי שלי, הביאה אותי לעשות צעד פוליטי המאלץ אותי להיפרד מכם היום.

זה לא אומר שאפסיק להיאבק, בדיוק להפך – הצעד הזה נועד להבטיח שתוכלו לעבוד בעצמאות, ללא מורא ובלי הצורך להתמודד עם מתקפות יום-יומיית. המהלך נועד להסיר את האיום המרחף מעליכם ומעל יציבות שלטון החוק – אחת ולתמיד.

חברות וחברים. בזמן קצר עשינו דברים גדולים. הובלנו רפורמות חשובות לחיזוק מערכות החוק והצדק, ולייעול ושיפור השירות לציבור. הרפורמה שהובלתי במח"ש יצאה אל הפועל ותחזק את האמון הציבורי ביחדה החשובה הזו. תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שנכנסו סוף סוף לתוקף, יטיבו עם מאות אלפים בשנה המבקשים סעד מבית המשפט.

הסרנו חסמי בניה בחברה הערבית, הדרוזית והצ'קרסית ובשטחים חלקלאיים – ולצד זאת האצנו את פעולות התכנון וההסדרה שהיו תקועות יותר מדי שנים. קידמנו מדיניות מחמירה של הפרקליטות והיועץ המשפטי למאבק בנשק הבלתי חוקי ובפשיעה בחברה הערבית.

קידמנו את השיווין בין כל אזרחי ישראל ללא הבדל דת, גזע, מגדר ונטייה מינית – בין השאר, קידמנו את זכויותיהם של בנות ובני הקהילה הגאה במפגש עם משרדי הממשלה, ואת שילבם וזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות.ֿ

חיזקנו את היחידות החברתיות במשרד, ובפרוייקט "מגדלור של זכויות" הנגשנו לציבור את זכויותיו ופעלנו לתת לו את הכלים לממשן.

לאחר שנתיים בהן לא כונסה, הועדה לבחירת שופטים בראשותי מינתה עשרות שופטות ושופטים מצויינים בהליך תקין ועל בסיס כישוריהם ומקצועיותם. מנעתי ניסיונות לפגוע בעבודת הוועדה וניסיון חמור לפוליטיזציה של מינוי שופטי בית המשפט העליון.

יש לנו עוד דרך ארוכה. גם בכנסת הבאה, בכל תפקיד בו אכהן, אמשיך לקדם את המהלכים שהנעתי במשרד המשפטים וטרם הושלמו: הקמת ערכאה משפטית חדשה של בתי משפט שלום מנהליים ועיגון סמכויות בתי המשפט הקהילתיים. אמשיך לקדם את החקיקה לאימוץ מסקנות צוות הקנאביס והשלמת מהלך של לגליזציה אחראית בישראל. אקדם את חוק הפונדקאות ואת השלמת המהלך החשוב שהתחלנו, בעיגון עקרון השוויון בקובץ חוקי היסוד של מדינת ישראל.
עובדות ועובדים יקרים, אני רוצה להודות לכם על פועלכם. אני אומר היום בביטחון גדול, החומר האנושי במשרד המשפטים הוא מהמשובחים בשירות הציבורי.

תודה על המסירות, המקצועיות והשליחות שאתם ממלאים. תודה ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט על העמידה המורכבת מאין כמותה להגנה על יסודות החוק והצדק, למ"מ המנכ"לית המסורה והמצויינת סיגל יעקובי, למשנים ליועץ המשפטי לממשלה, למשנים לפרקליט המדינה, לסמנכ"לים, לראשי היחידות והאגפים, ליועצת המשפטית של המשרד לאה רקובר, לעובדות ולעובדים כולם. בזכותכם, הציבור הישראלי יכול להיות גאה מאוד בעבודת משרד המשפטים.

 

נאומו המלא של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט:

ח"כ אבי ניסנקורן, שר המשפטים היוצא,

עו"ד סיגל יעקובי, מ"מ מנכ"ל המשרד,

חברי הנהלת משרד המשפטים,

מכובדיי,

לפני שבעה חודשים וחצי, עמדת פה אבי באולם הזה, והצגת שלוש משימות שניצבו לנגד עיניך – שמירה על הדמוקרטיה הישראלית, הגנה על שלטון החוק וחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט.

הצהרת כי תשמש חומת מגן למערכת אכיפת החוק, כדי שתוכל למלא את שליחותה הציבורית.

ואכן, מערכת אכיפת החוק זקוקה להגנה שכזו, נוכח הניסיונות הבלתי פוסקים לגרור אותה אל תוך השדה הפוליטי ולפגוע בלגיטימיות הציבורית של תהליכי קבלת ההחלטות שלה.

בתקופת כהונתך, פעלת ללא לאות כדי להגשים את המשימות הללו.
יצאת ללא מורא נגד התקפות לא ראויות על מערכת אכיפת החוק והעומדים בראשן.

סיכלת יוזמות שנועדו לפגוע בעצמאות של מערכות החוק והמשפט במדינת ישראל.

ופעלת ללא הרף להגן על זכויות אדם וחירויות יסוד, ולקדם את הזכות לשוויון שבראייתך היא העיקרון הבסיסי ביותר בדמוקרטיה.

אתה מילאת את התפקיד שלקחת על עצמך, של מגן שלטון החוק, מתוך מחויבות עמוקה לערכים הדמוקרטיים הבסיסיים של שלטון החוק, שוויון הכול בפני החוק, ועצמאות מערכות החוק והמשפט, בדגש על התביעה הכללית.

ויודגש – מערכת תביעה עצמאית, לא פוליטית, שפועלת בלא מורא, כאשר אך ורק החוק עומד לנגד עיניה, היא היא אבן הראשה של כל משטר דמוקרטי.

כך בהחלטות של התביעה הכללית, וכך גם במישור של הייעוץ המשפטי, שחייב להיות מקצועי וענייני, על מנת לאפשר לדרג המדיני להגשים את מדיניותו בתוך גבולות החוק.

בנוסף לכך , הצבת כאחד מהיעדים של משרד המשפטים את קידום זכויות האדם, תחת הכותרת: "משרד המשפטים – מגדלור של זכויות".

בתפיסתך הדגשת, שמשרד המשפטים הוא לא רק אבן יסוד בשמירת שלטון החוק במדינה, אלא גם משרד חברתי, שמקדם ערכים חברתיים, כמו קבלת השונה, קידום השוויון, הנגשת שירותים לאוכלוסיות מוחלשות, לאנשים עם מוגבלות, ועוד.

אכן, עבודתך במשרד המשפטים מתאפיינת בשילוב בין ביצור ערכי הדמוקרטיה לבין קידום רפורמות מערכתיות וחתירה לתקן את מה שדורש תיקון, והדברים כמובן אינם מצויים בסתירה – ההיפך הוא הנכון.

אפשר להדגים זאת בפעולות שנקטת בהקשר של המחלקה לחקירות שוטרים – בצד עמדתך הנחרצת נגד פגיעה בעצמאות עבודתה של פרקליטות המדינה, שהמחלקה לחקירות שוטרים היא חלק בלתי נפרד ממנה, דרשת בתוקף, כפי שאתה יודע לדרוש, כי יינקטו סידרה של צעדים משמעותיים לחיזוק האמון במחלקה לחקירות שוטרים, והבאת לכך שצעדים כאלה אכן יבוצעו בפועל.

בתקופת כהונתך, התמודדו הממשלה כולה, ומשרד המשפטים בפרט, עם אתגר המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

מדובר באתגר ניהולי חריג, בשל הצורך לשמור על הרציפות התפקודית של המשרד ועובדיו במציאות קשה שבה עובדים רבים נדבקו למרבה הצער במחלה, עובדים רבים עוד יותר נמצאו בבידוד, והמשרד כולו עבר למתכונת של עבודה מפוצלת בקפסולות, כאשר השגרה שמאפיינת את משרד המשפטים של ישיבות רבות משתתפים התחלפה בשגרה עמוסה לא פחות של ישיבות זום.

אכן, בתקופת הקורונה העבודה לא רק שלא פחתה, אלא שגם הלכה והתגברה בשל הצורך להעמיד לרשות הממשלה את התשתית המשפטית הדרושה לשם התמודדות עם האתגרים הרבים שהתעוררו בתקופה זו במגוון רחב של תחומים – בבריאות, בכלכלה, בחינוך, ועוד.

יחד עם ממלאת מקום מנכ"ל המשרד, עו"ד סיגל יעקובי, שעושה עבודה יוצאת מן הכלל בתנאים קשים ביותר, ויחד עם העובדים המצוינים והמסורים של המשרד, הצליח משרד המשפטים ליצור תשתית פיסית וניהולית איכותית ביותר, שמאפשרת לעובדיו להמשיך ולתת את השירות המשפטי הטוב ביותר, לממשלה ולציבור הרחב.

בהקשר המהותי, עמדת על כך שפעולות הממשלה להתמודדות עם אתגרי הקורונה ייעשו לפי החוק, ועל כך שגם אל מול צורכי השעה הדוחקים, יישמרו זכויות יסוד, עליהן הגנת ושמרת מכל משמר, ובתי המשפט ימשיכו לפעול.

אמנם, למתבונן מהצד, תקופה של שבע חודשים וחצי נראית תקופה קצרה, אבל כל מי שנמצא בבניין הזה, בוודאי בתקופה הנוכחית, יודע שזו תקופה מאוד ארוכה מבחינת האתגרים והעבודה מסביב לשעון, ומבחינתך זו בהחלט הייתה תקופה עתירת עשייה ורבת הישגים.

אפשר להזכיר, בקליפת האגוז, בין הנושאים שעסקת בהם בצד אתגר ההתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, את הרפורמה בשימוש בקנאביס, תקנות סדר הדין האזרחי, קידום זכויות קהילת הלהט"ב, בחינת מדיניות האכיפה של דיני התכנון והבניה במגזר הערבי, הטיפול בבית המשפט הכלכלי ובבית המשפט הקהילתי, קידום הקמת בית משפט שלום מנהלי, מינוי שופטים, ועוד ועוד.

אני מאמין שבתקופה הזו עמדת על האיכויות המיוחדות של עובדי המשרד, שפועלים ללא לאות לשם קידום מדיניות הממשלה בגבולות הדין, ומשמשים דוגמא ומופת לשירות ציבורי ממלכתי, איכותי ותורם.

בשם הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה והתביעה הכללית אני מודה לך אבי על התמיכה והגיבוי לעבודת מוסדות החוק והמשפט, אני מודה לך על העבודה המשותפת, על הנכונות להקשיב ועל העצה הטובה, ומאחל לך הצלחה בהמשך הדרך.

אני מבקש בהזדמנות הזו להודות גם לאנשי לשכתך הנאמנים והמצוינים, שסייעו בידך מסביב לשעון, פשוטו כמשמעו, כדי לעמוד בשלל המשימות והאתגרים – רון, מרגנית, דקלה, עדי, וכל האחרים. תודה מקרב לב.

אני מבקש בהזדמנות הזו גם לאחל הצלחה רבה לממלא מקום שר המשפטים הנכנס, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון – בני גנץ.
אני משוכנע שנעבוד ביחד כדי לתת מענה לכל האתגרים, ולקדם את שלטון החוק במדינת ישראל.

תודה רבה.

כל הזמן // יום שישי, 16 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

כולנו משתתפים בניסוי שנקרא פייסבוק

ב-2010 עשתה פייסבוק ניסוי ב-60 מיליון בני אדם. תוצאת הניסוי עודדה 300 אלף מצביעים מתנדנדים ללכת להצביע בבחירות. כשמודעים לעובדה שטראמפ נבחר ב-2016 על חודם של 100 אלף קולות בלבד, הניסוי הזה מבהיר בדיוק מה כוחו של אחד התאגידים הגדולים בעולם.

אין כמעט מישהו שלא מכיר כיום את המונחים דאטה או ביג דאטה. בעולם שבו האינטרנט הפך למעין תודעה קולקטיבית של האנושות, המידע הזמין לנו בקצות האצבעות הוא אדיר מעבר לכל תפישה.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. אפילו מהפכת הקרוא וכתוב שפרצה ממכבש הדפוס הראשון של גוטנברג, מתגמדת ככל הנראה לעומת הררי הפטאבייט שמכיל העולם הדיגיטלי נכון להיום (Petabyte שווה מיליון טרהבייט, או 10 בחזקת 15).

כדי לעשות סדר בעומס המידע הבלתי נתפש הזה, כי המוח האנושי ודאי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם. יש שתי דרכים עיקריות לעשות זאת – האחת היא לתכנן אלגוריתם סטטי שפשוט עושה מה שאומרים לו, ולא יודע לחרוג מעבר לגבולות שהוצבו לו; והדרך השנייה היא ליצור אלגוריתם שלומד בכוחות עצמו – או "למידת מכונה" כפי שהיא נקראת.

מעולם, בכל 6,000 שנות ההיסטוריה הכתובה, לא עמדה האנושות מול כמויות כאלה עצומות של מידע. כדי לעשות סדר בעומס הזה, כי המוח האנושי לא יועיל לנו, משתמשים באלגוריתמים ובכוח החישוב העילאי שלהם

השיטה הזו היא החדשה יותר מבין השתיים, והיא זו שתפסה תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק.

הנה כמה דוגמאות.

הבינות המלאכותיות של גוגל (Rank Brain, Bert / Deep Rank) משתמשות בכמויות עצומות של נתונים כדי לקבוע אילו תוצאות חיפוש ומודעות פרסום יוצגו למשתמשים בכל רגע נתון. בסופו של יום זה מה שמביא לגוגל הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בכל רבעון.

דבר דומה מתרחש גם בעולם המסחר במניות. אם בעבר המילה "בורסה" העלתה בדמיון מגדלי ענק מלאים בסוחרים המנפנפים בידיהם, כיום המגדלים הללו מלאים במחשבי על שמעבירים מיליוני דולרים לכאן ולכאן בשברירי שנייה. אלגו-טריידינג כמעט אינו מצריך התערבות אנושית, ויש חברות שיודעות למנף היטב את שברירי השנייה הללו לטובת לקוחותיהן.

מומחית המחשבים הישראלית, דר' קירה רדינסקי פיתחה גם היא מספר אלגוריתמים מתקדמים תוצרת כחול-לבן. אלגוריתם Debra שפותח על ידי רדינסקי ב-2012 הצליח לחזות את העתיד ברמת דיוק של 80%, ושימש את ארגון האומות המאוחדות לחיזוי אסונות, מגיפות, מהפכות פוליטיות ואפילו רצח עם. בהמשך פיתחה רדינסקי אלגוריתם דומה למטרות שיווק בחברה שהקימה – Sales Predict – שלבסוף נמכרה לאיביי ב-40 מיליון דולר.

גם לפייסבוק יש את האלגוריתמים המתקדמים שלה, ואלו מיועדים לקבוע בעיקר מה תראו בניוזפיד שלכם – החל מפרסומות (שמביאות לה הכנסות של מיליארדי דולרים בכל רבעון), וכלה בתכנים של חברים, קבוצות ודפים בהם אתם חברים ועוד. אבל בניגוד לגוגל, שממנה עוד אפשר לצאת כאשר אתם מסיימים את החיפוש – פייסבוק היא בועה סגורה שבעתיים.

היינו מצפים שאלגוריתמים חכמים כאלה יצוצו בכל פינה כדי לעשות את חיינו נוחים יותר; אבל למעשה השימוש העיקרי שלהם כיום הוא… כן, ניחשתם – לעשות כסף; אבל לא רק

עולם של מניפולציות

בשנת 2010 פייסבוק הודתה שעשתה ניסוי ב-60 מיליון בני אדם: הוצגו להם שתי מודעות זהות שמזכירות להם שהיום הוא יום הבחירות, אבל באחת מהן היה הבדל קטן – תמונות של החברים שסימנו בפייסבוק "הצבעתי". במצב כזה, בו מוצגים לנו אנשים מוכרים ש"כבר רכשו" (אם נשאיל מונח מעולם השיווק) – יופעל עלינו לחץ כלשהו לעשות אותו דבר.

זה נקרא "אפקט העדר" או "לחץ חברתי"; או במילים קצת יותר מודרניות ומכובסות – "הוכחה חברתית" (Social Proof). ההבדל בין המודעות היה מינורי לחלוטין ולגמרי בלתי מורגש, אבל הוא הצליח להניע 300 אלף אמריקאים להצביע בבחירות.

זה לא נשמע הרבה, 300 אלף לעומת 300 מיליון אמריקאים; אבל אם נתקדם מעט אל העתיד – נגיע לשנת 2014. במהלך תקופה זו פנה אחד המועמדים לנשיאות ארצות הברית לחברה בשם קיימברידג' אנליטיקה, לצורך קמפיין בחירות דיגיטלי שהיה עתיד להעלות אותו על כס הנשיאות.

אותו מועמד לנשיאות ידע היטב עם מי יש לו עסק. לקיימברידג' אנליטיקה כבר היה ניסיון רב בהטיית בחירות בעשרות מדינות אחרות בעולם, בהן היא השתמשה כשפני ניסוי להוכחת הטכנולוגיה השיווקית שלה. מעבר לכך, החברה היא בעצם חטיבה אזרחית של יישומים צבאיים לשינוי התנהגות, שנוסו בהצלחה בעבר.

לא ניכנס כאן לשיטות בהן השתמשה קיימברידג' אנליטיקה, למרות שזה נושא מעניין בפני עצמו; מי שרוצה להעמיק מוזמן לראות את הסרט התיעודי המרתק של נטפליקס – The Great Hack.

הנקודה היא שבאמצעות מידע שהודלף מפייסבוק אודות 90 מיליון אמריקאים, וכן נתונים נוספים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את דונלד טראמפ אל כס הנשיאות בארצות הברית.

באמצעות מידע שהודלף מפייסבוק על 90 מיליון אמריקאים, ונתונים שנשאבו ממקורות אחרים, הצליחה קיימברידג' אנליטיקה לבצע מניפולציות עדינות ומתוחכמות מאין כמותן – שלבסוף העלו כנראה את טראמפ לנשיאות

פער הקולות בין זכייה להפסד היה 100 אלף איש בלבד. זוכרים את הניסוי של פייסבוק מ-2010? הניסוי הצליח לשכנע 300 אלף איש להצביע בבחירות. אומנם באותו ניסוי תמים לא התיימרה פייסבוק להשפיע על השאלה למי להצביע, אבל בזה כבר טיפלה קיימברידג' אנליטיקה 6 שנים לאחר מכן – כפי שראינו.

שוב פייסבוק מצאה עצמה במרכזה של שערוריית פגיעה בפרטיות. בעוד שלקיימברידג' אנליטיקה זה עלה ביוקר – החברה נסגרה – לפייסבוק זה היה לא יותר מפגיעה קטנה בכנף: כולה קנס קטן של 5 מיליארד דולר. כלום ושום דבר לעומת המיליארדים שהיא מכניסה בכל רגע מפרסום.

מי שחושב שכוחה של פייסבוק מסתכם רק בפרסומות שגורמות לנו לקנות יותר, מוטב שיפקח עיניים. לא צריך להיות גאון טכני כדי להבין איך עובדת מערכת הפרסום בפייסבוק. כל מי שיודע כיצד לתמרן את האלגוריתמים באמצעות פרסום מדויק בסכין מנתחים, יכול לקבוע גם את תוצאות הבחירות – ולא רק אם נשתה זירו או קולה.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 889 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

נתניהו לסער: "הליכוד זה הבית שלך; הצטרף אלינו ונקים ממשלת ימין יציבה"

עמיר פרץ נפגש עם חברי כנסת בניסיון לגייס את תמיכתם במועמדותו לנשיאות ● דיווח: על רקע האפשרות שישתפו פעולה, אנשי רע"ם העבירו דרישות לליכוד, רובן - תביעות תקציביות; ברשימה הערבית המאוחדת לא דורשים את ביטול חוק הלאום וחוק קמיניץ ● עותרים דורשים מבג"ץ להכריז על נבצרות נתניהו, כי פעל בניגוד עניינים כשמנע מינוי שר משפטים

עוד 14 עדכונים

למקרה שפיספסת

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות

מצעד הפרעונים המצרי

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית.

בתקופות מסוימות זהות אחת הייתה דומיננטית יותר מהשאר, אולם בתקופות אחרות היו הזהויות משולבות זו בזו. מאז עלייתו של סיסי לשלטון ב-2013, ניכר כי הפרעוניות הפכה לרכיב חשוב – אם כי לא בלעדי – של הזהות המצרית, כפי שגם הוכיח הטקס לחנוכת התעלה השנייה של סואץ שנערך באוגוסט 2015.

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית

הזהות הפרעונית באה גם לידי ביטוי בטקס פתיחת המוזיאון הלאומי החדש לתרבות המצרית בקהיר שנערך ב-3 באפריל. המשטר בחר לציין את האירוע ברוב פאר והדר בפסטיבל מרשים ומתוקשר. הייתה זו הזדמנות מחודשת עבור המשטר להדגיש את זהותה הפרעונית של מצרים ולשווק דימוי של עוצמה.

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש.

העברת המומיות למוזיאון החדש היא חלק מתכנית ממשלתית רחבה, הכוללת שיפוץ וחידוש המוזיאון המצרי בכיכר תחריר, הקמת מוזיאון חדש וגדול ממדים בקרבת הפירמידות אשר יציג את אוצרות קברו של תות ענח אמון, הקמת מוזיאון "בירות מצרים" בבירה המנהלית החדשה, ואת המוזיאון הלאומי לתרבות המצרית. הקמת הבירה המנהלית החדשה, כמו גם העברת פרטי המוזיאון החשובים, הם גם עדות לירידה בחשיבותה ובמרכזיותה של כיכר תחריר, שהייתה "הלב הפועם" של מצרים במהלך מחאות האביב הערבי שהובילו להפלת משטרי מובארכ ומורסי.

הטקס המפואר והמושקע כלל אלפי ניצבים בלבוש פרעוני, שסיפקו תפאורה לשיירת הרכבים שהובילו את המומיות ועוצבו כסירות פרעוניות השטות על הנילוס. הוא שם דגש על הקשר בין מצרים המודרנית למצרים הקדומה ועל מעמדה של מצרים כערש התרבות. כדברי אחת השדרניות:

"מצרים וההיסטוריה הם תאומים זהים. מצרים היא ערש התרבויות כולם. במצרים נולדה ההיסטוריה והציוויליזציה האנושית לפני אלפי שנים. זוהי תרבות מהקדומות והאדירות שידעה האנושות. אך היא התפתחה והתקדמה ושרדה את תהפוכות הזמן".

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש

אין ספק כי תכנית המוזיאונים החדשה נועדה למשוך תיירות חוץ ולשפר את מצבו הרעוע של ענף התיירות המצרי שעדיין לא התאושש מאז המהפכה ב-2011 וספג מכה אנושה על רקע מגפת הקורונה.

סרט תדמית שהוצג במהלך האירוע הראה גם את ההשקעה העצומה של מצרים בחשיפה, שימור ושיקום אתרים היסטוריים במדינה – לא רק פרעוניים כי אם גם כנסיות ובתי כנסת עתיקים, דוגמת בית הכנסת "אליהו הנביא" שנבנה באלכסנדריה במאה ה-14 ונחנך לפני כשנה לאחר שיפוץ ממושך. המסר המובהק של הסרט הוא שבמצרים של ימינו שוררים חופש דת וחופש פולחן עבור כלל הדתות המונותאיסטיות.

המסר הזה מתכתב עם מסר נוסף שבלט מתוך הטקס והוא שהתרבות המצרית אינה רק מוסלמית או פרעונית, אלא היא מגוונת ומורכבת מרבדים שונים ותרבויות שונות – פרעונית, יוונית, קופטית, ביזנטית, אסלאמית, נוצרית, יהודית ועוד. שר התיירות והעתיקות המצרי, ד"ר ח'אלד אל-ענאני, שערך לנשיא אל-סיסי סיור במוזיאון התרבות המצרית החדש כחלק מהאירוע, טרח להדגיש את המסר הזה כמה פעמים ולהראות כי כל התרבויות הללו מרכיבות את התרבות המצרית ודרות בכפיפה אחת זו לצד זו במוזיאון החדש.

מעבר לשיקולים הכלכליים ומעל לקולות האסלאמיסטים שמחו נגד "העברת גופות" ונגד הענקת תשומת לב וכבוד למלכים ומלכות "כופרים", ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה. זאת מתוך רצון להאדיר את מעמדה של מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת.

בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט, כאשר מדינות המפרץ – במיוחד האמירויות וקטאר – צמחו כמדינות עשירות העושות שימוש בנכסים הקשים והרכים שלהן על מנת לקדם את מעמדן. עלייתן של מדינות אלה לגדולה הינה לצנינים בעיני מצרים, הממשיכים להסתכל מלמעלה על "בני המדבר" הנעדרים, לטענתם, עומק תרבותי.

ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה, שיאדיר את מעמד מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת. בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט

אולם חיזוק מעמדה של מצרים לא יכול להיעשות על בסיס העבר בלבד, ואפילו לא על בסיס צבא חזק, אלא על כלכלה איתנה והקטנת הגידול הדמוגרפי. אמרה ידועה (שמקורה אינו ברור) אומרת שמי שאין לו עבר, אין לו עתיד; אולם במקרה של מצרים, גם מי שיש לו עבר, לא בטוח שיש לו עתיד.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

ד"ר אלעד גלעדי הוא חוקר היסטוריה תרבותית וחברתית בסעודיה וכן ספרות סעודית מודרנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 670 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בני גנץ מינה את זיו שילון להוביל רפורמה באגף השיקום

חובת מסכה בשטח פתוח תבוטל החל מיום ראשון ● מיכל בת אדם בטקס פרס ישראל: "אני עצובה כי חסר כאן זוכה אחד" ● בן גביר מאיים לתבוע את יאיר גולן ● הנשיא אירח את הסגל הדיפלומטי בפעם האחרונה ● גבי אשכנזי יוצא למפגש עם שרי החוץ של יוון, קפריסין והאמירויות ● נתניהו, גנץ וכוכבי גינו את שריפת הזרים והדגלים על קברי חללים בהר המנוחות

עוד 21 עדכונים

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,444 מילים ו-1 תגובות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה