בית המשפט המחוזי פסל את ההחלטה שלא לקיים בחירות פנימיות בעבודה

הנהלת מפלגת העבודה החליטה לערער על הפסיקה המחייבת אותה לקיים פריימריז

מרב מיכאלי הודיעה שתתמודד על תפקיד יושבת ראש העבודה ● מסתמן שהורוביץ, זנדברג וגולן יישארו בצמרת מרצ; הפעילה החברתית ג'ידא רינאוי-זועבי צפויה להשתבץ במקום הרביעי ברשימה ● הפרקליטות הגישה כתב אישום מתוקן בתיק 4,000, ולפיו, ישנן אינדיקציות לכך שנתניהו הפנה כ-150 דרישות לשינוי סיקור באתר "וואלה" ● קרין נהון תצטרף למפלגתו של חולדאי

עמיר פרץ, המתנגד לעריכת פריימריז, ומרב מיכאלי, התומכת בבחירות פנימיות, בכיכר רבין בתל אביב, 29 בינואר 2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
מרים אלסטר, פלאש 90
עמיר פרץ, המתנגד לעריכת פריימריז, ומרב מיכאלי, התומכת בבחירות פנימיות, בכיכר רבין בתל אביב, 29 בינואר 2020
עוד 53 עדכונים
כל הזמן // שבת, 17 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ממשיך להתבצר בעמדתו: סמוטריץ' שב וחזר על התנגדותו לשיתוף פעולה עם רע"ם

לפיד ייפגש השבוע עם ראשי מחנה מתנגדי נתניהו; מחר יקיים מסיבת עיתונאים, שבה ידבר על הניסיונות להקים ממשלה ● שנה אחרי שהתקנה נכנסה לתוקפה - מתבטלת החובה לעטות מסכות בשטחים פתוחים; הפרויקטור אש: ישראל עוד לא הגיעה לחסינות עדר ● אחרי למעלה מחודשיים שבהם לא התכנס - הקבינט הביטחוני יקיים מחר דיון; הרמטכ"ל וראש המוסד צפויים להשתתף בישיבה

עוד 18 עדכונים

כיצד להתמודד עם סכנת הגרעין האיראני?

הנתק המדיני בין ישראל לממשל ביידן בנושא סכנת הגרעין האיראני הוא גדול והסיכויים לשנות את עמדת הנשיא ביידן בנושא החזרה להסכם הגרעין שואפים לאפס. בעוד ישראל מכינה את האופציה הצבאית, עליה להגביר את הפגיעה במתקני הגרעין של איראן ולחסל מדעני גרעין בכירים. ההתקפה המוצלחת על המתקן בנתנז היא דוגמה טובה ליכולותיה של ישראל.

הדרג המדיני והביטחוני יצא בימים האחרונים מגדרו כדי להסביר לשר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין שביקר בישראל את סכנת הגרעין האיראני וכיצד איראן מוליכה שולל את העולם.

הדרג המדיני והביטחוני יצא בימים האחרונים מגדרו כדי להסביר לשר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין שביקר בישראל את סכנת הגרעין האיראני וכיצד איראן מוליכה שולל את העולם

בקרוב יצאו לוושינגטון הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן וראש אמ"ן תמיר הימן כדי להסביר בבית הלבן וב-CIA את פעילות ההונאה האיראנית ואת ההכנות החשאיות של איראן להפוך למדינת סף גרעינית ולהשיג בטווח הארוך יותר נשק גרעיני, למרות כל הכחשותיה.

ישראל נקלעה למצוקה מדינית וביטחונית גדולה בעקבות חילופי הממשל בארה"ב. הנשיא ביידן הוא ידיד ישראל, אבל האינטרסים של ארה"ב, כפי שהוא רואה אותם, הם אחרים מאלה של ישראל. הנשיא ביידן רוצה לעצור את הדהירה האיראנית לעבר נשק גרעיני באמצעות החזרתה להסכם הגרעין מ-2015, אולם האיראנים ביצעו כבר הפרות גדולות של ההסכם, בראשן מעבר להעשרת אורניום מרמה של 4 אחוזים לרמה של 20 אחוזים וצבירת כמויות גדולות של אורניום מועשר.

בנוסף לכך, הם התקינו במתקן הגרעיני בנתנז צנטיפוגות מתקדמות שאסור היה להם להתקינן על פי הסכם הגרעין. האיראנים פשוט קובעים עובדות בשטח ומצפצפים על הפקחים הבינלאומיים.

האיראנים הם אלופי המשא ומתן והם  מקפלים את האמריקאים מעמדותיהם בשיחות וינה באופן איטי אך בטוח. התנאים שלהם ברורים ואותם הם רוצים להכתיב: התנגדות עזה להכנסת כל שינוי בהסכם הגרעין המקורי והסרה מלאה וחסרת תנאים של הסנקציות האמריקאיות שהוטלו עליה.

האיראנים הם אלופי המו"מ ומקפלים את האמריקאים מעמדותיהם. תנאיהם ברורים: התנגדות עזה להכנסת כל שינוי בהסכם הגרעין המקורי והסרה מלאה וחסרת תנאים של הסנקציות האמריקאיות

האיראנים מנצלים את הוואקום המדיני ביחסים בין הנשיא ג'ו ביידן לראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לקבוע עובדות בשטח. הם יודעים כי הנשיא ביידן איננו מעוניין בעימות צבאי עם איראן, זוהי נקודת המוצא שלו ולכן הם מרשים לעצמם להשתולל ולנסות להכתיב לארה"ב את מהלכיה הבאים.

ממשל ביידן משלה את עצמו כי יצליח לפתוח דף חדש עם טהרן. הוא איננו מבין כי מדיניות ההתפרסות שלו כלפי איראן נחשבת לחולשה גדולה וטהרן מנצלת זאת לטובתה.

האמריקאים אינם מרוצים, בלשון המעטה, מהמלחמה הימית שהסלימה בין ישראל לאיראן שמבחינתם פוגעת בהתקדמות השיחות בוינה.

ישראל מנסה לשכנע את ממשל ביידן כי הוא טועה ואחר כך לנסות ולהיכנס עמו לקרביים של הסכם הגרעין, בניסיון להפוך אותו להסכם חדש שיכלול את הדגשים החשובים לישראל. ישראל רוצה להכליל בו סעיפים חדשים הקשורים לסכנת הטילים הבליסטיים, להתפשטות האיראנית במזה"ת, להארכת מועד פקיעת ההסכם ועוד. אלו הם שינויים המשרתים גם את מדינות המפרץ ששומרות כעת על שתיקה ונותנות לישראל ולאיראן להתכתש ביניהן.

אולם, הסיכוי שהאיראנים יסכימו לכל שינוי בהסכם הגרעין שואף לאפס. ממשל ביידן בא מתוך עמדת חולשה והם באים מתוך עמדת חוזקה וכוח.

לישראל אסור להתערב במגעים בין ארה"ב לאיראן. היא צריכה לעשות כל מה שביכולתה כדי לשכנע את ארה"ב בצדקת עמדתה, אך במקביל עליה להכין את האופציה הצבאית להנחתת מכה על מתקני הגרעין של איראן.

ההתקפה על המתקן הגרעיני האיראני בנתנז המיוחסת לישראל היא צעד מבורך בכיוון הנכון.

ישראל רוצה להכליל בהסכם סעיפים חדשים המשרתים גם את מדינות המפרץ, ששומרות כעת על שתיקה ונותנות לישראל ולאיראן להתכתש ביניהן. אולם הסיכוי שהאיראנים יסכימו לכל שינוי בהסכם הגרעין שואף לאפס

גורמי מודיעין במערב טוענים כי הייתה זו פעולה מוצלחת מאוד של המוסד הישראלי, אשר הצליח להחדיר מטען חבלה גדול למתקן בנתנז ולפוצצו מרחוק. לא הייתה זו מתקפת סייבר כפי שסברו בתחילה. בפיצוץ נפגעו גם סרקזות חדשות, והערכה בישראל ובמערב היא כי יקח לאיראנים לפחות 9 חודשים להחזיר את המצב לקדמותו.

ממשל ביידן לא יאפשר לישראל לתקוף צבאית את מתקני הגרעין באיראן. הוא חושש שהדבר יביא למלחמה אזורית ויבעיר את המזה"ת. אם הממשל יראה שישראל נכנסת לשלב של הכנות מעשיות לתקוף את  מתקני הגרעין האיראניים, הוא יעשה כל מה שביכולתו לעצור את מבצע צה"ל ופירוש הדבר הוא עימות גלוי בין ישראל לממשל ביידן, שיהיה לשמחתם של האיראנים.

לכן ישראל צריכה להתמקד בזמן הקרוב בשתי משימות עיקריות:

1

התקפות יומיות על היעדים האיראניים בסוריה כדי למנוע את ההתבססות האיראנית שם.

2

נוכח ההתקפה המוצלחת על המתקן הגרעיני בנתנז, יש להגביר הפעילות החשאית של המוסד הישראלי נגד מתקני הגרעין האיראניים ונגד האישים הבכירים בפרוייקט הגרעין של איראן, כפי שנעשה במקרה של אבי פצצת הגרעין האיראנית מוחסן פחרי זאדה.

גורמים מדיניים בכירים מעריכים שיקשה מאוד על ישראל לשכנע את ממשל ביידן לשנות את דרכו. הדבר מצריך מאמץ מדיני מרוכז והפעלת גורמי השפעה על הנשיא. הסיכויים לכך אינם גבוהים. לכן צריך להכות באיראנים בלב פרוייקט הגרעין בכל העוצמה. הם מבינים רק את שפת הכוח.

ממשל ביידן לא יאפשר לישראל לתקוף צבאית את מתקני הגרעין באיראן מחשש להבערת המזה"ת במלחמה אזורית. הממשל יעשה הכל כדי לעצור הכנות מעשיות לתקיפה. פירוש הדבר עימות גלוי בין ישראל לממשל ביידן

נוכח מה שקרה במתקן בנתנז בימים האחרונים נראה כי לישראל יש את היכולות לכך. ישראל צריכה להרחיב את יריעת הפגיעה ביעדים באיראן מבלי לקחת אחריות ולהמשיך ולשמור על העמימות, עד שיקרה שינוי כלשהו במדיניות הבית הלבן בנושא.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 808 מילים

ג'וליוס גרינוולד, בנו של מהגר יהודי מגרמניה, בנה כ-5,000 בתי ספר לשחורים ב-15 מדינות דרומיות בארה"ב בתחילת המאה הקודמת ● בין מאות אלפי התלמידים שלמדו שם הסופרת מאיה אנג'לו והסנאטור ג'ון לואיס ● כשבוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים במערכת החינוך, רשת בתי הספר חדלה לפעול ● הצלם אנדרו פיילר החליט לתעד את המבנים הרעועים כדי לשמר את מורשת הפרויקט המיוחד

עוד 1,362 מילים

מלחמת העולם של נערות הגטו

הן הסתירו אקדחים בדובונים וחומרי נפץ מתחת לבגדים ● רקחו בקבוקי תבערה וזרקו אותם לעבר רכבות גרמניות ● האביסו את הנאצים בוויסקי וירו בהם למוות ● המאבק האמיץ של הנערות היהודיות במהלך השואה הפך לספר חדש ● סטיבן שפילברג כבר רכש את הזכויות לסרט

עוד 1,398 מילים

למקרה שפיספסת

המהגרים היהודים ששינו לעד את תעשיית המגזינים

הם היגרו מאירופה לארה"ב לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ● אמנים, צלמים ומעצבים שייבאו איתם אסתטיקה ייחודית, ושינו דרמטית את התפיסה של מגזינים משפיעים כמו ווג והוואניטי פייר ● תערוכה חדשה במוזיאון היהודי בניו יורק מציגה את פועלם

עוד 711 מילים

לא ספר מחקר אלא מחקר כספר

ביקורת על ספרו של תומס סואל: "מדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים?               כך מכשילים אינטרסנטים את חינוך ילדינו" (ספרית שיבולת, הוצאת סלע מאיר, 2021,319 עמ').

עטיפת הספר: מדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים
עטיפת הספר: מדוע הם שונאים בתי ספר פרטיים

הכלכלן האפרו-אמריקאי תומס סואל הוא אינטלקטואל פורה שכתב כבר עשרות ספרים. מהם הופיעו כבר  שלושה בעברית. הטוב ביניהם הינו ספר פוליטי כלכלי הנקרא: "עימות בין השקפות". כתיבתו היא כתיבה אמפירית של הוגה שקדן, הבונה טיעונים בצורה ממוסמכת ובכובד ראש.

בתי הספר בזיכיון היא הסוגיה שהוא בוחן בספר זה, כשרק נתוני ההישגים הלימודיים המובאים כטבלאות תופסים יותר ממאה עמודים, מה שהופך ספר זה למקור מצוין למחקרים בתחום.

מוסד "בית הספר בזיכיון" הינו מוסד חינוכי ציבורי המשוחרר מהגבלות הקשוחות של בתי הספר הציבוריים הרגילים, והזכאי לתמיכה מתקציב המדינה בתנאי שהישגיהם הלימודיים של תלמידיו עומדים בדרישות מסוימות (עמ' 27).

מוסד "בית הספר בזיכיון" הינו מוסד חינוכי ציבורי המשוחרר מהגבלות הקשוחות של בתי הספר הציבוריים הרגילים, והזכאי לתמיכה מתקציב המדינה בתנאי שהישגיהם הלימודיים של תלמידיו עומדים בדרישות מסוימות

על מטרת המחקר ותוצאותיו העיקריות כותב סואל בפרק השני של הספר את הדברים הבאים:

"אף על פי שמטרתנו העיקרית היא לגלות את ההבדלים בהישגיהם הלימודיים בין התלמידים בבתי הספר הציבוריים בזיכיון  לאלה שבבתי הספר הציבוריים המסורתיים, הנתונים במדגם שלנו מגלים הבדלים בתוצאות המבחנים בין רשתות  שונות של בתי ספר בזיכיון ובין כיתות שונות באותו בית ספר (עמ' 37).

על בעיתיות ההשוואה בין תלמידי בתי ספר שונים הוא כותב את הדברים הבאים:

"בכל רחבי ארצות הברית, רוב התלמידים בבתי הספר הציבוריים המסורתיים הם לבנים ואסייתיים, ואילו רוב התלמידים בבתי הספר הציבוריים בזיכיון, שלרוב  ממוקמים בקהילות של מיעוטים מעוטי הכנסה, הם שחורים והיספנים. במשך שנים רבות, הישגיהם של כלל התלמידים הלבנים והאסייתיים, שנבדקו במגוון רחב של מבחנים לימודיים, היו גבוהים בהרבה מאלה של כלל התלמידים השחורים וההיספנים. לכן ההשוואה בין תוצאות המבחנים השונים בבתי הספר בזיכיון ובבתי הספר הציבוריים המסורתיים היא בעייתית, כי משך שנים רבות היו הבדלים בין ההישגים הלימודיים של שתי אוכלוסיות התלמידים. כמו כן, במשך שנים רבות היו הבדלים בין הישגיהם של תלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה לאלה של תלמידים ממשפחות עתירות הכנסה. בנסיבות האלה קשה לברר עד כמה ההפרשים בין ההישגים הלימודיים של קבוצות שונות, למשל תלמידי בתי ספר בזיכיון לעומת תלמידי בתי ספר ציבוריים מסורתיים, נובעים מההבדלים בין בתי ספר עצמם, ועד כמה הם נובעים מההבדלים ברקע האתני והחברתי – כלכלי של התלמידים" (עמ' 31).

כדי להימנע מבחירה שרירותית של בתי ספר תוך בחירה על פי עקרון מסוים,  סואל מציין שהוחלט להתרכז ברשתות של בתי ספר בזיכיון, הפועלים במספר הבניינים הגדול ביותר בעיר ניו יורק, שבהם שוכן לפחות בית ספר ציבורי מסורתי אחד המלמד שכבות גיל דומות. נבחרו כל רשתות בתי הספר הפועלים בחמישה בנינים לפחות בעיר ניו יורק, שבהם פועלים גם בתי ספר ציבוריים מסורתיים לאותן שכבות גיל (עמ' 34).

על הצלחת בתי הספר הפועלים לפי זיכיונות תעיד העובדה שיש יותר מ-50 אלף תלמידים ברשימות ההמתנה להתקבל לבתי הספר האלו בעיר ניו יורק, שם ההוצאות על כל תלמיד נעות בממוצע סביב 20 אלף דולרים בשנה. מדובר בשווי של יותר ממיליארד דולרים בשנה, שמערכת החינוך הציבורית המסורתית יכולה להפסיד בעיר ניו יורק לבדה, אם כל התלמידים ברשימות ההמתנה אכן יצליחו להיכנס לבתי הספר בזיכיון (עמ' 87).

על הצלחת בתי הספר הפועלים לפי זיכיונות תעיד העובדה שיש יותר מ-50 אלף תלמידים ברשימות ההמתנה להתקבל לבתי הספר האלו בעיר ניו יורק, שם ההוצאות על כל תלמיד נעות בממוצע סביב 20 אלף דולרים בשנה

לעובדות אלו יש להוסיף את עובדת צמיחת בתי הספר בזיכיון לאורך חייהם הקצרים, שהחלו בשנות ה-90 של המאה ה-20, כצמיחה גבוהה בהרבה מקצב הצמיחה במגזר בתי הספר הציבוריים.

אמנם לא כל בתי הספר בזיכיון הם מוצלחים, אבל בתי ספר בזיכיון כושלים אינם מהווים איום אמיתי על בתי הספר הציבורים המסורתיים, והם אף עלולים לאבד את רישיונם (עמ' 88).

מכאן שבתי הספר בזיכיון המוצלחים הם אלה שמהווים איום אמיתי על בתי הספר הציבוריים המאוגדים המסורתיים.

שום רשת של בתי ספר בזיכיון לא הצליחה מבחינה חינוכית יותר מאשר בתי הספר בזיכיון של סאקסס ארלם, בבדפורד-סטויבסנט, בדרום ברונקס ובשכונות בני המיעוטים בעלי ההכנסה הנמוכה בעיר ניו יורק. בתי הספר בזיכיון פטורים מהחובות המוטלים על בתי הספר המסורתיים שעליהן מוטלות תנאים והסכמים.

כך למשל קוד החינוך של קליפורניה מכיל יותר מ-2,500 עמודים (!). הביורוקרטיה והסרבול הם סוגיה חשובה, וידוע למשל שבישראל קשה מאוד לפטר מורה טרם גיל הפנסיה.

לסיום אציין שהספר מכיל מידע אמפירי רב ומפורט היכול להעשיר את הסטודנטים לחינוך.

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 678 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מי היה מאמין, לפני 73 שנים, שנגיע ליום שבו מדינות ערביות מברכות את ישראל לכבוד יום העצמאות ובלוגרים מהמפרץ ירכינו ראש ביום השואה ויום הזיכרון ● באיראן משחקים שחמט עם שאר העולם ● כצפוי, שיחות הגז עם לבנון לא מתקדמות לשום מקום ● הרמדאן הופך לארוע לעשירים בלבד במדינות ערב ● ומצרים העתיקה ממשיכה להפתיע את האנושות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,213 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

תראה מה שצבע יכול לעשות

הגלובוס הירוק מוגש השבוע לעיריית כפר סבא שהוכיחה כי אולי אין חגיגה בלי עוגה, אבל בלי זיקוקים אפשר להסתדר לא רע ● ובמישור העולמי לניו זילנד, שהודיעה כי בתוך שנתיים ייאסרו כליל המשלוחים החיים ● הגלובוס השחור מוקדש לקציר הדמים של האופניים והקורקינטים החשמליים ● והטיפ: מה עושים עם שאריות צבע?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

"נתניהו יציע לסער לשמש כמ"מ רה"מ ולאלקין - יו"ר הכנסת"

נתניהו לסער: "חזור אלינו, זה הבית שלך" ● לפי דיווח, סער אמר בתגובה "בשביל לחנוק מישהו, קודם פותחים את הידיים" ● בן גביר: "שנתניהו יגיד תודה שמנענו ממנו ממשלה עם עבאס" ● דיווח: רע"ם העבירה דרישות לליכוד ללא דרישה לביטול חוק הלאום ● ניצן הורוביץ: "אנחנו במגעים עם לפיד, סער ובנט" ● מאות הפגינו נגד ההתיישבות היהודית במזרח י-ם, ביניהם ח"כים מהרשימה המשותפת ומרצ ● ארה"ב לישראל: "די לפטפטת בנושא איראן"

עוד 28 עדכונים

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות

בני גנץ מינה את זיו שילון להוביל רפורמה באגף השיקום

חובת מסכה בשטח פתוח תבוטל החל מיום ראשון ● מיכל בת אדם בטקס פרס ישראל: "אני עצובה כי חסר כאן זוכה אחד" ● בן גביר מאיים לתבוע את יאיר גולן ● הנשיא אירח את הסגל הדיפלומטי בפעם האחרונה ● גבי אשכנזי יוצא למפגש עם שרי החוץ של יוון, קפריסין והאמירויות ● נתניהו, גנץ וכוכבי גינו את שריפת הזרים והדגלים על קברי חללים בהר המנוחות

עוד 21 עדכונים

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,444 מילים ו-1 תגובות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה