ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס ברשת הטלגרם לוועידת האקלים שתיערך בשבוע הבא ואמר: "ישראל, שפיגרה בנושא הזה אחרי רוב מדינות העולם, מתחילה להדביק את הפער. אני מתכוון להודיע בוועידה שישראל מתחייבת לאפס פליטות של גזי חממה עד 2050".
דברי ראש הממשלה:
הפגישה החשובה ביותר שלי השבוע לא הייתה עם ראש מדינה, ולא עם ראש מפלגה. היא הייתה עם ניצה והילה, אמו ואחותו של בראל חדריה שמואלי הי"ד. אין מילים כדי לנחם על אובדן של ילד – גבר – כל כך מושלם. כריזמטי, ציוני, אמיץ, מצחיק ומלא חיים.
ניצה והילה העלו בפניי רעיונות להנציח את בראל, לחבר את הנוער לאהבת המדינה והארץ שלו, ואנחנו נירתם אליהם. אני רוצה להודות בהזדמנות זאת לעירית אורן גונדרס, מייסדת עמותת "אור למשפחות", על היד המצילה שהיא מושיטה למשפחות שכולות, ברגעים הקשים ביותר.
אני ממריא ביום ראשון לוועידת האקלים העולמית בגלאזגו שבסקוטלנד, יחד עם השרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר. מתוכננים לנו יומיים עמוסים: אני אפגש בנפרד עם מנהיגי בריטניה, צרפת, הודו, בחריין, קנדה, אוסטרליה ועוד.
הוועידות האלה הן, בדרך כלל, הזדמנות של מנהיגי העולם לפגוש אחד את השני ולהחליף דעות בנושאים שונים. הפעם כולם ממוקדים בנושא שלשמו נתכנס: משבר האקלים. ישראל, שפיגרה בנושא הזה אחרי רוב מדינות העולם, מתחילה להדביק את הפער. אני מתכוון להודיע בוועידה שישראל מתחייבת לאפס פליטות של גזי חממה עד 2050.
שאל אותי השבוע מישהו בלשכה: "שינוי אקלים, באמת? זה לא קצת שמאלני?" תשובתי לו: באותה מידה שחיסונים נגד קורונה זה שמאלני. או ימני. או משהו אחר חוץ ממציל חיים. הגיע הזמן להתרומם מעל האוטומטיות שבה אנחנו שופטים סוגיות, ולהיצמד לעובדות, למדע, להסתכלות עניינית על דברים. ההצפות, השיטפונות, רעידות האדמה והשריפות שאנחנו רואים – הן רק הקדמה לעתיד לבוא.
קיבלתי היום מכתב משורה של רבנים חשובים בציונות הדתית, שקוראים לי להניע את המדינה לפעולה דחופה בנושא. אצטט חלק מתוכו: "סוגיה זאת נוגעת היום לפיקוח נפש כלל עולמי, במובן המלא של הדברים. מדובר בהשפעה דרמטית על חיי אדם, בהיקפים היותר גדולים של המובן: ברעב, בצבא, במשמעויות האנושיות והביטחוניות של ההגירה, בהשלכות עצומות על איכות החיים ועל עצם קיומם.
אנחנו מיישרים קו עם העולם בשינוי התנהגות, אבל הכוח האמיתי שלנו, התרומה הגדולה שלנו, תהיה ברתימת אנרגיית ההמצאה והחדשנות של מדינת ישראל למאמץ העולמי.
היום היה לנו גיבושון. חברות הקואליציה ובני זוגם בילו יחד בשישי בצהוריים, כדי להכיר יותר טוב ולהיערך ליום שאחרי העברת התקציב. במפגש, חוץ מלספר בדיחות בינוניות שלא עמדו בתחרות עם אדיר מילר, אמרתי גם את הדברים הבאים: אנחנו צריכים להתרומם מעל המפלג. הרי זה העיקרון המארגן שעומד בבסיס החיבור הזה בין כולנו: יש כל כך הרבה דברים שאפשר לקדם לטובת אזרחי ישראל, יחד, בהסכמה, בשיתופי פעולה בממשלה ובכנסת.
על האופן שבו ניצחנו את הדלתא בלי סגרים – במאמץ הרואי – אין מחלוקת. על הצורך להגביר תחרות ולהוריד את מחירי המזון – אין מחלוקת. על שיפור יחסי החוץ של ישראל – אין מחלוקת. על מיליארדים לתחבורה ציבורית, מטרו בגוש דן, שיקל משמעותית על הפקקים – אין מחלוקת. על רתימת היכולת הטכנולוגית שלנו למאבק העולמי בשינוי האקלים – אין מחלוקת.
על המאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, בטרגדיה הזאת – אין מחלוקת. אני מבקש מכם – עד התקציב וגם אחריו – לשקף החוצה את מה שנעשה פנימה. את האמת. בגיבושון, במסגרת הבדיחות הלא מצחיקות, פניתי לחברי הקואליציה בלשון נקבה, כמחווה למרב מיכאלי. אבל בפרשת השבוע, פרשת חיי שרה, בה נסגרים פרטי השידוך בין יצחק לרבקה, הרבה לפני הפמיניזם, יש משפט פורץ דרך: "נקרא לנערה ונשאלה את פיה".
בעולם העתיק, שידוכים הם עסק לכל דבר ועניין. תורת ישראל חידשה בעניין זה את עניין ההסכמה, גם לנשים יש קול. כל עוד אין הסכמה של הנערה עצמה – אי אפשר להתקדם. רק לאחר ההסכמה שלה היא תהפוך לאחת מארבע האימהות של עם ישראל, לאחד מעמודי התווך של האומה היהודית שבדרך. שבת שלום לכן, וגם לכם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו