ראש הממשלה נפתלי בנט תקף את ההסכם המתגבש בין איראן למעצמות באירוע לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות וחדשנות במוסד: "אנחנו מתקרבים לרגע האמת, אנחנו במאני טיים. מבחינתנו – אין דבר כזה SUNSET. השמש לא תשקע על ביטחון ישראל ועל שלומם של אזרחיה.
"ההסכם לא מחייב אותנו, והמועד שמתיר לאיראן בעוד שנתיים וחצי להרכיב אין ספור צנטריפוגות – ודאי לא מחייב אותנו".
על המצב באוקראינה אמר: "מדינת ישראל נקטה מהרגע הראשון קו מדוד ואחראי, שמאפשר לנו לא רק לשמור על האינטרסים שלנו, אלא גם להועיל. להיות גורם אמין, אחד הבודדים, שיכול לתקשר באופן בלתי אמצעי עם שני הצדדים, ולסייע היכן שנתבקש. ואנחנו אכן מסייעים, בשקט".
נאום ראש הממשלה המלא:
טוב להיות איתכם. זה משפט שנכון תמיד, אבל אני מרגיש אותו הרבה יותר בימים המיוחדים האלה. כשהעולם הופך, כמעט בן לילה, לקודר ומסוכן, מתגברת אצל כולנו ההכרה בחשיבות העוצמה והחוזק.
לחוזק של מדינה יש הרבה ממדים. מדינת ישראל חזקה יותר, בפרמטרים של עוצמה, מכל אויביה אבל גם זה לא מספיק, היא צריכה להרחיב את הפער הזה הרבה יותר.
מדינה, בעיקר מדינה דמוקרטית בעידן שמאתגר דמוקרטיות, צריכה גם ממדים אחרים של חוזק. היא זקוקה לאיתנות פנימית, ללכידות ואחדות מטרה, היא זקוקה לחוזק מנטלי, שאזרחיה לא ישברו מכל ל"פ או מבצע תודעה של האויב, והיא צריכה יכולת להגן על עצמה באמצעים שהם לא רק BRUTE FORCE – באמצעים שקטים, מתוחכמים, הייתי אומר אפילו אלגנטיים. ובשביל זה יש לנו את המוסד.
כל פעם שאני מגיע לכאן, או אפילו בכל פגישת עבודה שבועית עם דדי, אני חושב לעצמי שהמוסד הוא אחד המותגים היחידים שאצלם הפער בין התדמית לבין המציאות הוא לא גדול, הוא אפילו הפוך. במוסד המציאות היא אפילו יותר מהדימוי, והדימוי של המוסד הוא גם ככה חזק ועוצמתי.
אתם באמת עושים דברים יוצאי דופן, והשאיפה שלכם למצוינות ולחדשנות, לאתגר את השיאים של התחכום ושל היכולת האנושית, מה שאנחנו רואים גם היום – פשוט מעוררת השראה. חברים, היכולות האלה שלכם יעמדו למבחנים רבים בשנים הקרובות ובזמן הקרוב. הלוואי שיכולנו להשאיר אותם בימד התאורטי או האקספרימנטלי בלבד.
אבל כמו שזה נראה כרגע, ידיכם תהיינה מלאות עבודה. המשימה הגדולה, המונומנטלית, שמוטלת על כתפיכם – היא למנוע מאיראן להפוך גרעינית.
זו משימה שאתם מתמודדים איתה כבר שנים ארוכות, אבל נראה שאנחנו מתקרבים לרגע האמת, אנחנו במאני טיים.כמה שעות טיסה מכאן, בקייב, הסדר העולמי עובר טלטלה עצומה. מדינת ישראל, מהרגע הראשון, נקטה קו מדוד, אחראי, שמאפשר לנו לא רק לשמור על האינטרסים שלנו, אלא גם להועיל. להיות גורם אמין, אחד הבודדים, שיכול לתקשר באופן בלתי אמצעי עם שני הצדדים, ולסייע היכן שנתבקש. ואנחנו אכן מסייעים, בשקט.
נוסף על כך, רק הבוקר שלחנו שלושה מטוסים מלאים בסיוע הומניטרי, בעיקר תרופות, ואנחנו נשלח עוד, כמה שיהיה צריך. אנחנו גם נערכים לסייע הומניטרית בשטח, וכמובן להקל על עליית יהודים, מכל המקומות הרלוונטיים. אבל בעוד עין אחת שלנו, כמו כל העולם, מופנית לקייב, העין השנייה צופה, דרוכה, במתרחש מערבה משם, בווינה.
אני לא פרשן ואני לא רוצה להעריך כיצד זה יסתיים. אבל אני כן רוצה לתת מפה קריאת כיוון: מבחינתנו – אין דבר כזה SUNSET. השמש לא תשקע על ביטחון ישראל ועל שלומם של אזרחיה. אני אמרתי כבר ואני חוזר ואומר במיוחד כאן – ההסכם לא מחייב אותנו, והמועד בעוד שנתיים וחצי, שמתיר לאיראן להרכיב אין ספור צנטריפוגות ודאי לא מחייב אותנו.
תראו – יום אחד, אנחנו נצטרך לשאול את עצמנו איך קרה שמדינת ישראל, ועם כל הדיבורים והמשאבים העצומים שהוקצו לנושא בעשור האחרון, מוצאת את עצמה במצב שבו היכולות האיראניות בתחום הגרעין מתקדמות כל כך. אבל זה לא הזמן לדבר על הירושה שקיבלנו, זה הזמן לפעול כדי שהמצב יהיה אחר. מבחינתי, אתם, יחד עם צה"ל כמובן – הכתובת. המשימה – עליכם.
אני רוצה לסיים בנימה אופטימית, דווקא כשנראה שהעולם הולך לכיוונים מדאיגים, מדינת ישראל הולכת ישר ומטפסת למעלה. בכל ממד, השנה האחרונה היא שנה של קפיצה קדימה: בצמיחה כלכלית, בשקט הביטחוני, ביציבות הפוליטית ובנחישות שלנו לאחות את החברה הישראלית, להרגיע את השיח ולמצוא את המחבר ולא את המפריד. שם טמון החוסן האמיתי שלנו, שם העוצמה, ואנחנו נצטרך אותה.
מאז ה־7 באוקטובר אני נושאת איתי תחושה אחת שקשה להשתחרר ממנה: ישראל כולה השתנתה, אבל לא באותו הקצב ובאותה תשומת הלב בכל מקום.
הדרום היה במרכז. הכאב שם היה מיידי, התגובה הייתה עצומה, והעיניים של כולנו הופנו לשם. בצדק. אבל ככל שעברו השבועות והחודשים, הבנתי משהו נוסף – בזמן שהשיח הציבורי מתרכז במה שנראה לעין, בצפון מתרחש משבר שקט, מתמשך, כזה שלא תמיד נכנס לכותרות.
שרה מאלי היא מנכ"לית מגבית קנדה בישראל - ארגון הגג של הפדרציות היהודיות בקנדה, מנהלת את שיתופי הפעולה מול ישראל ומול שותפים אסטרטגיים. היא מובילה יוזמות פילנתרופיות רחבות היקף ותמיכה בפרויקטים בישראל, כולל השקעות בחינוך ובשיקום קהילות בעקבות משברים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואת מה שקורה לישראל עם איראן ניתן אכן להקביל במובנים מסוימים למצב היהודים באירופה של לפני השואה, כפי שנרמז מדברי אישים שונים. ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לכך בעקיפין, וגם דברי פרידריך מרץ, קנצלר מערב גרמניה, רומזים על כך.
לדברי מרץ, הם (כלומר היהודים) לא רצו להיתפס שוב בלתי מוגנים. אפשר להשלים את דבריו במילים שלא נאמרו: כשקם מישהו שרוצה להשמיד את היהודים, כפי שקרה בעיקר בשואה.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.







































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו