ועדת החוקה המשיכה היום (ד') להכין לקריאות שנייה ושלישית את ההסדר העוסק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ובביקורת שיפוטית על חוקי יסוד (ההסדר הראשון מבין ההסדרים הכלולים בטיוטת הצעת חוק-יסוד: השפיטה שבהם דנה הוועדה). הדיון התמקד בסוגיות אי שפיטות חוקי יסוד – אילו תנאים נדרשים כדי שחוק יסוד יוכר כבלתי שפיט, ובוועדה לבחירת שופטים – האם יש צורך בהרכבי ועדה/כללי הכרעה שונים בין הליך הבחירה לבית המשפט העליון ובין הליך הבחירה ליתר הערכאות השיפוטיות.

ח"כ יואב סגלוביץ'  פתח את הדיון בהתייחסו לביטול תקצוב תכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית ע"י השר בן גביר: "הפרויקט נולד בתכנית ממשלתית למאבק בפשיעה הערבית בשבע ערים בהן עוסקים בצורה הוליסטית, ע"י מספר ארגונים ובהם הג'וינט שאתמול הוכרז ע"י השר לבט"ל כארגון שמאל ולכן עצר את הפרויקט.

ארגון הג'וינט עסק בעם היהודי עוד במלחמת העולם הראשונה. התכנית ממשלתית והכסף לא שלו, זו תכנית שמובלת עם החברה הערבית וליוויתי אותה כדי שתתרחש. ברהט יש סיירת הורים הפועלת בנושא כדי למנוע פשיעה. זה נורא לומר שמאל כמילת גנאי אבל עוד יותר נורא זה לעצור פרויקט כזה בגלל הג'וינט וצביעת מערכת אכיפת חוק בצבע פוליטי. כל זאת כשיש פי 2 נרצחים בינואר פברואר מבשנה שעברה. אני קורא לך לעשות מעשה טוב כיו"ר ועדה ולעצור את הדבר הזה".

"לתפוס את איתמר בן גביר באוזן, להוריד אותו לקרקע – הנזק שהוא עושה למדינת ישראל הוא איום ונורא". כך אמר ח"כ @YSegalovitz ל-@rothmar.@otzma_yehudit @itamarbengvir pic.twitter.com/RUgyk48L4c

— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) March 15, 2023

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הגיב לדבריו: "חבל לערבב ביקורת עניינית ואישית, אני חושב שבנושא המאבק בפשיעה הערבית לא צריך להיות ימין או שמאל. כאשר פניתי אליך כסגן שר, ללא קשר לחילוקי העמדות בינינו הצלחנו לעשות יחד הרבה דברים כולל בעיר לוד בה התגוררתי באותה עת. חשוב לנהל שיח בנושא וגם עם כל ההשגות שהיו לי יש לשים הכל בצד ולדבר נטו עניינית, אשמח לתווך בנושא ולהיות חלק מהנושא גם מול השר בן גביר וגם מול כל גורם אחר כדי שנשים את המחלוקת האישית או האידאולוגית בצד ונטפל בנושא החשוב הזה".

ח"כ אלעזר שטרן יש עתיד פנה ליו"ר רוטמן: "בסוף כשייגמר הפוגרום הזה, ייקח שנים לתקן את הנזקים המדיני הכלכלי והחברתי. מה עשית בשביל המדינה שאתה מרשה לעצמך לפרק אותה? אתה נבל, במקרה הטוב אמנם נבל ברשות התורה אבל אתה נבל".

למשמע דברים אלו התרעם היו"ר ח"כ רוטמן על השימוש במונח "פוגרום", דרש מח"כ שטרן לחזור בו ואמר שאין מקומו של המושג בכנסת.

ח"כ אורנה ברביבאי: "במציאות בה הכלכלה, המשקיעים, רואים את הפגיעה שאולי לא תצליחו לעצור לפני שתגררו לתהום. בהתייחס לכך שיו"ר המפלגה שלך הופך פרסונה נוו גרנטה, אתה נחוש להמשיך ברפורמה שהורסת את הכלכלה והיחסים הבינ"ל של ישראל?"

ח"כ אריאל קלנר: "חשוב מאוד שלפני חג החירות נוציא את עם ישראל לחירות פוליטית".
ח"כ מאיר כהן: "גם אתה כמו פורום קהלת וכל מובילי המהפכה המטורפת הזו מבינים שאתם לא במסלול. אל תהיה טובל ושרץ בידך. אתה טוען שאתה רוצה הידברות אבל ברגע שפרופ' אלבשן דיבר על עצירת חקיקה רעשתם וגעשתם. כשאתם מנצחים בהצבעה אתם מנצחים את אחיכם הטייסים, את אחיכם אנשי המילואים".

היו"ר ח"כ רוטמן: "נכון שפרו' אלבשן אמר שיש לעצור את החקיקה, אבל גם לנהל מו"מ ואז לעצור ובכל מקרה לנהל מו"מ. אני מבין שקשה לכם עם התנאי של עצירת חקיקה אך חוזר ואומר שהיו מספיק ימים בהם לא התנהלה חקיקה ואפשר לעשות המון דברים אם נכנסים למו"מ. הדרישה שהצגתם חד-צדדית ולא לגיטימית".

ח"כ קארין אלהרר: "אולי פספסת הבוקר את נגיד בנק ישראל אומר דברים מאוד מאוד קשים. אני לא מבינה איך לא קיבלת אף אחת מעשרות ההצעות שהוצעו במהלך הדיונים בוועדה ואפילו לא בנימוק ענייני".

היו"ר ח"כ רוטמן פנה למשנה ליועמ"שית: "העברנו למשרד המשפטים בדיון הקודם שאלות ואמרנו שבנוגע לחוקי יסוד נכניס הוראות כך שלא רק הכותרת "חו"י" תעניק הגנה מפני ביקורת שיפוטית גורפת כמוצע בהצ"ח, ובדיון הקודם עשינו חיבור לנוסחים ולרעיונות שהועלו בעבר, חלקם ע"י משרד המשפטים בתזכירי חו"י חקיקה. בתזכיר האחרון בו דובר על מה ראוי להגנה ולעליונות משטרית של חו"י, ההצעה של משרד המשפטים הייתה 61 בשלוש קריאות כשהקריאה השלישית היא בישיבה מיוחדת לצורך כך".

עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"שית: "חשוב להבהיר שזה לא היה תזכיר שגובש ע"י גורמי המקצוע במשרד המשפטים והובא בפני השרה, כלומר לא הייתה הצעה כמטעם גורמי משרד המשפטים להגדיר כך חו"י, אלא הייתה פניה של השרה ליועמ"ש דאז לפרסם להערות לציבור תזכיר על בסיס העקרונות שביקשה. התזכיר שהשרה ביקשה שינוסח במשרד המשפטים ישב בהרבה מובנים על גרסאות קודמות של חו"י החקיקה כשהתבקשו שני שינויים מרכזיים- שהרוב להתגברות יהיה 61 ושחקיקת חוקי יסוד תהיה ברוב של 61 בשלוש קריאות כשהקריאה השלישית בישיבה מיוחדת. השרה הגיעה עם יוזמה זו מטעמה ואנחנו גיבשנו עבורה את הצ"ח כבקשתה תוך כדי שהצגנו בפניה את הקשיים ששני השינויים הללו מעוררים במובן של פסקת ההתגברות וההגבלה של 3 קריאות בלבד ברוב 61, שנראתה לנו הגבלה לא מספיק משמעותית. הקשיים הוצגו גם ע"י היועמ"ש לממשלה והתקיים שיח, אך הוא לא שכנע את השרה בשלב הפצת התזכיר להערות הציבור ומעבר לפרסום התזכיר להערות הציבור הליך החקיקה לא התקדם. ביחס לשאלת המניעה המשפטית- הדברים לא התחדדו עד הסוף כי התזכיר לא הבשיל, אך לא מנענו את פרסום התזכיר להערות ציבור, גם במקרה של תזכיר שר המשפטים יריב לוין להערות ציבור. לא התחדדה עד הסוף השאלה אם זו עמדת הממשלה ואם יש מניעה. יחד עם זאת, עוצמת ההתנגדות להסדר הנוכחי הייתה חזקה יותר משום שזה הסדר שונה לחלוטין במכלול ובפרטים השונים שלו. גם ההצעה של היו"ר להתייחס לחו"י שאינו שפיט ככזה שמאושר בשלוש קריאות ברוב של 61, גם היא כלשעצמה לא זהה להבאת הדברים בצורה מלאה בחו"י חקיקה שמגדיר מהו חוק יסוד ואז עובר לבחון את שאלת הביקורת השיפוטית ולא מגדיר מהו חו"י רק לעניין הביקורת השיפוטית. אנחנו שותפים לעמדת יועמ"ש הוועדה שההסדר הזה – רוב של 61 בשלוש קריאות – לא נותן מענה עובר לבחון את שאלת הביקורת השיפוטית ולא מגדיר מהו חו"י רק לעניין הביקורת השיפוטית. אנחנו שותפים לעמדת יועמ"ש הוועדה שההסדר הזה – רוב של 61 בשלוש קריאות – לא נותן מענה לקשיים שהעלנו. ביחס לשאלה של רשות מכוננת או מחוקקת, לא הצלחתי להבין עד הסוף את המודל המוצע בוועדה ובאיזה כובע מחוקקת הכנסת את חוקי היסוד, בין היתר כי אין חו"י חקיקה. במודל שהשרה בקשה, הכנסת בצורה מפורשת חבשה שני כובעים- מכוננת ומחוקקת. הייתה הבחנה ברורה בין חו"י שנחקק תחת הכובע כרשות המכוננת ולכן לא עלתה שאלה על מודלים אחרים, כך גם הוועדה לבחירת שופטים.

ח"כ קריב: "אני רואה את התזכיר המדובר ויש הדגשה שבסעיף 2 בפרק חוקי היסוד יש הגדרה מהותנית ולא רק צורנית של חוקי היסוד. אם סוקרים את ועדת נאמן והתזכירים, חשוב להתייחס גם לכך".

היו"ר ח"כ רוטמן: השאלה השלישית הייתה שבהנחה שיש הוראה מהותנית לחו"י, לפי תזכירי החקיקה השונים שעלו במשרד המשפטים, אם יש מחלוקת, מי הגוף שאמור לקבוע שמה שחוקק אינו חוק יסוד. מניסיוני במשרד המשפטים יש שעות רבות של דיונים לפני הפצת תזכיר חוק והשאלה אם נעשתה עבודת מטה וחשיב"ה.

המשנה עו"ד סומפולינסקי: "אני מסייגת שוב שהדברים לא התחדדו ולא קיימנו ליבון מאוד מעמיק, מעבר לתזכיר להערות ציבור אך בתזכיר עצמו הוצע לקבוע שחוק אינו תקף זולת אם הליך חקיקתו סטה מההוראות הקבועות בחוק יסוד. לא מצאתי אם התחדדה השאלה אם הדבר הזה בא לתת מענה גם
למה שהיה קיים עד אז בפסיקה- שימוש לרעה בכותרת חו"י. אפשר להבין את הסעיף כך או כך כי הדברים נשארו פתוחים.
לא נעשתה עבודת מטה מסודרת, הפניה הייתה של השרה, עם אמירה ברורה של מה היא רוצה שייעשה, הדבר חזר ליועמ"ש לממשלה שבחן את הדברים והציף את הקשיים והשרה ביקשה בכל זאת להפיץ את התזכיר ומעבר לשלב הערות הציבור התזכיר לא התקדם. לעניין הביקורת- לא מצאתי תיעוד לחידוד הסוגיה האם הסעיף של הביקורת השיפוטית מאפשר גם ביקורת שיפוטית במקום בו עושים שימוש בכותרת חו"י כשאינה מתאימה למאטריה שהובאה. יש חשיבות גדולה לכך שבחו"י חקיקה הדברים האלו היו קיימים וכן דובר על כך שבמקרים שבקצה של הקצה כן תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
חשוב לזכור שכל עוד היינו בשלב פרסום הערות לציבור לא לובנו כל הסוגיות שכרגע מלובנות בוועדה. מאז 2017 עברו כמה שנים והחכמנו גם בנושא השחיקה המתמדת של חוקי היסוד ואנחנו סבורים שיש צורך בהגנות משמעותיות תהליכיות יותר כדי שלא ייעשה שימוש לרעה.

היו"ר ח"כ רוטמן: "בין היתר למדנו מאז 2017 שבימ"ש העליון בכמה מקרים פסל או הודיע שיפסול חו"י. יש פה שתי רשויות- אחת הכנסת והשנייה בימ"ש. ב-2017 מציעה השרה שקד הצעה עם איזון מסוים. תמונת המצב למול עיניה היא כנסת שעד 2017 מעולם לא עשתה בחו"י משהו שלא היה בסמכותה, הכל בתוך כללי המשחק. מ-2017, הכנסת לפחות פעם אחת חרגה מסמכותה כשחוקקה חו"י ובכך הקצינה. מצד שני בא בימ"ש ולפחות פעם אחת בדעת מיעוט חצה את הרוביקון, פעם שניה חצה את הרוביקון בחוקים עם הצהרות בומבסטיות כולל ביטול רטרואקטיבי עם הצעת בטלות על הסדרים משטריים שחונים בהגדרה מהותנית ובכל זאת אמר לכנסת- לא רק שתחוקקי חו"י ואני אשפוט אם עשית שימוש לרעה בכוחך, אלא אמר שאומר מראש מה אסור לעשות- באופן ששם את עצמו מעל הרשות המכוננת. הכנסת עשתה מאז מינימום שני פאולים בחו"י- פשרת האוזר וחו"י ממשלת חילופין הראשון ששריין ב-70. מצד שני בימ"ש גם עשה שני פאולים לפחות בנושא הזה. עכשיו אנחנו במקום בו רמת חוסר האמון עלתה בין שני המוסדות הללו. כשמדברים על שפיטות חוקי יסוד, כדי לשקם את אי האמון עוד לפני חו"י חקיקה, בהנחה שנוכל להסכים על עקרונותיו, צריכים לומר פוס משחק- אל תבטל חו"י, ומצד שני נשים על עצמנו מגבלות מסוימות כך שלפחות נוריד את האצבע בעין הכי בולטת של חוקי יסוד. כל לפני חו"י חקיקה, בהנחה שנוכל להסכים על עקרונותיו, צריכים לומר פוס משחק- אל תבטל חו"י, ומצד
שני נשים על עצמנו מגבלות מסוימות כך שלפחות נוריד את האצבע בעין הכי בולטת של חוקי יסוד. כל צד יפסיק את ההכי בולט שלו ונגיע לחו"י חקיקה מוסכם".

המשנה עו"ד סומפולינסקי: "אתה אומר שהנקודה האקוטית של חו"י היא להסדיר את חוסר השפיטות של חוקי היסוד ואח"כ לראות את ההסדר הרחב יותר, אך לדבר הזה יש מחיר משטרי גבוה כי ביחס להגדרת חו"י אנחנו נשארים עם עמימות משטרית גדולה. אחת הטענות שעלו פה שוב ושוב הן על הפסיקה המרחיבה ואחת הדרכים לתקנה היא בהירות משטרית למהם כללי המשחק וההתייחסות לסוגיה בדרך עקיפה דרך הביקורת השיפוטית מעבירה בהכרח את ההכרעה לבימ"ש ולא פותרת את הבעיות של תכלית ההסדר".

היו"ר ח"כ רוטמן: ביקש לשמוע את עמדת יועמ"שית הכנסת בנוגע להסדר הכולל המונח בפני הוועדה לעניין הרכב הוועדה לבחירת שופטים- בחירת נציגי הכנסת, ייצוג הסיעות ועוד

יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק התייחסה תחילה להליך החקיקה: אתה נכנס להמשך הליך החקיקה לקריאות 3-2 ועל מנת שיהיה תקין יש להעלות את כלל הסוגיות, ליועמ"ש הוועדה עו"ד בליי יש רשימה ארוכה של סוגיות שהוא מבקש להתייחס אליהן שחלקן לא נדונו בדיונים לקריאה הראשונה ויש למצות את כלל הסוגיות לרמה של לימוד וליבון ובחלקן הטמעה בנוסח, כי זה השלב האחרון לפני חקיקה והוא חייב להיות תקין סדור עם כלל הדברים".

לאחר מכן עמדה על מספר נקודות:
• הנושא של ייצוג הכנסת- ככל שתכלית ההצעה היא לחזק את מעמד הכנסת, כל חלוקה של הכנסת לשני גושים קואליציה ואופוזיציה, מקשה לדבר על חיזוקה של הכנסת כי חוזקה של הכנסת הוא גם ביכולת להגיע להסכמות שונות כששני הצדדים חושבים אחרת. הדרך להסכמות הללו עד היום הייתה באמצעות ההצבעה החשאית, שחסרונה הוא שהיא מנוגדת לעקרונות הפומביות של עבודת הכנסת שהצבעתה נעשית בגלוי ובשקיפות כשכל אחד יכול לדעת מה חבריו הצביעו על אף המשמעות הקואליציוניות המוחלות לעיתים, ועם זאת להצבעה חשאית יש יתרונות רבים כך שכל ח"כ יכול להביע עמדתו מאחורי פרגוד ללא דילים או משמעת קואליציונית ואופוזיציונית. ההצבעה החשאית היא בסוף פרוצדורה אפשרית ואפשר לחשוב על אחרות, אך היא דבר נכון להשאירו כי היא מאפשרת לח"כ להצביע באופן משוחרר כמו שהוא מוצא לנכון.
יש להסתכל על הכנסת כמכלול- אם רוצים לחזק את מעמד הכנסת ויכולתה להשפיע- הכנסת היא לא רק הגורם הקואליציוני שבה. ברגע שבוועדה יש רוב מובנה קואליציוני מכל סוג שהוא וגם בכנסת שמים חברי ועדה שיש להם תפקיד מובנה שתמיד יהיה בקואליציה יש בזה סוג של החלשה. גם כאן יש הרבה מנגנונים שאפשר לעשות כמו הגדלת מספר חברי הכנסת בוועדה, או לייצר חלוקה אחרת שתיתן נציגות ברורה לאופוזיציה.
• הערה שניה שעלתה לאורך הדיונים היא ההבחנה בין בחירת שופטים לעליון לבין הערכאות הנמוכות יותר. יש הבחנה כזו גם במינוי נושאי משרה אחרים, לבחירת ראש הגוף לבין יתר העובדים ועוד. ההבחנה הזו נכון שתישמר גם ביחס לבחירת השופטים בין אם לייצר שתי ועדות או הרכבים שונים לוועדה לבחירת שופטים לבימ"ש העליון לבין הערכאות הנמוכות יותר שם היינו רוצים שהבחירה תהיה מקצועית נטו, לעומת בחירה שיכולה להיות ערכית יותר ביחס לבימ"ש העליון. יש לזכור גם שלמחוזי ולשלום מדובר על כמות גדולה יותר של שופטים. גם בעניין הזה יש למצוא את הפרוצדורה המתאימה ביותר לייצר הבחנה בין הערכאות".

היו"ר ח"כ רוטמן: נכון והוזכר גם ע"י ח"כ מלינובסקי ועל ידך שהבחירה החשאית מייצרת שיח ומצד שני יש פה אחיזה של החבל בשתי קצותיו, בין שתי תפיסות המתנגשות. אחת האומרת שמינוי ע"י הקואליציה זה דבר נורא ואיום. אם אני מקבל מה שאת אומרת ויהיו 5 ח"כים, ללא הבחנה בין קואליציה ואופוזיציה בהצבעה חשאית- קואליציה שבמהלכה נבחרתי הציגה מועמדת אחת וזה לזכותה אבל קואליציה לפני הציגה שני מועמדים בהסכמים קואליציוניים, במנגנון בחירה חשאית עם דיל פוליטי שגרם לכך שלאופוזיציה יהיו אפס חברים. אם אני מאפשר בחירה חשאית ומגדיל את נציגות הכנסת, אני מייצר מצב, שבהחלט יכול להיות- שנגדיל לחמישה נציגי כנסת עם בחירה חשאית ונסיר את יו"ר ועדת החוקה, זה ייצר מצב בו הקואליציה מכתיבה לאופוזיציה מי הנציג שלה, שזה מה שניסינו לברוח ממנו, זה גם פוגע בייצוג הסיעתי. אם החלטתי להחרים סיעה מסוימת זה מייצר פגיעה באופוזיציה. בפרוצדורה הזו מה שאני מייצר, ובבחירה שלי הסיעה הגדולה באופוזיציה לא הצליחה להכניס את נציגתה כי הקואליציה התערבה לה. אני לא רוצה אופוזיציה שנרמסת ע"י הקואליציה כמו שקרה בשתי הכנסות האחרונות".

היועמ"שית עו"ד אפיק: "רואים בסוף שבהצבעה חשאית נבחרו לעיתים גם שני חברים מהאופוזיציה. זה היופי בעבודת הכנסת שיש הסכמות שהן חוצות מחנות. עיקרון ההסכמה הוא עיקרון מחזק".

היו"ר ח"כ רוטמן: "אני מבין את מטרת חיזוק הכנסת כמוסד ואת הרצון לכך שלא תהיה בחירה המוכתבת ע"י הסכמים כובלים, אני מנסה ליצור בחירה אותנטית של האופוזיציה ואם משתתפים כלל חברי הכנסת בבחירה חשאית, הדבר פוגע בייצוג האותנטי של האופוזיציה. לכן כתבתי בחוק שנציג האופוזיציה ייבחר ע"י סיעות האופוזיציה".

ח"כ קריב: אתה נותן ייצוג אבל מעקר את תפקיד האופוזיציה בוועדה. האופוזיציה תהיה קישוט קיר אותנטי על קיר הוועדה. עיקר ההשפעה שלך כנציג אופוזיציה בודד נבעה מהרכב הוועדה הנוכחי שלא העניק לאף רשות לא לקואליציה ולא לשופטים יכולת הכרעה מלאה. חבר אופוזיציה רציני יוכל לתרום מהידע שלו אבל השפעתו תהיה קטנה. הקואליציה בנתה מערכת של הבנות והסכמות עם השופטים ונציגי לשכת עוה"ד.

היו"ר ח"כ רוטמן: "היה אפשר למנות שופטים תוך רמיסה מוחלטת של האופוזיציה ברוב של 8:1. הגדלת מספר חברי הכנסת, יכול לפתור את הבעיה או לשפר את המצב, נשקול את הדבר ונדבר עליו. הטענה של השר לוין שלא נסתרה ע"י אף אדם שמכיר את עבודת הוועדה לבחירת שופטים, היא שבסיטואציה של בימ"ש שהלך למקום מסוים אידאולוגי ואקטיביזם, התוצאה היא שבכסת הקודמת בוועדה לבחירת שופטים נניח שסער שקד ואני למרות פערים תהומיים בינינו אנחנו מתכתבים באותו אזור חיוג בשמרנות המשפטית – והיינו ממירים לשמרנות גם את אפרת רייטן, היו לנו 4 חברים, עדיין לא היינו ויכולים למנות שופט שמרן לעליון. 4 ח"כים שמסכימים על שמרנות משפטית ובצד השני 3 שופטים שאינם שם ושני נציגי לשכת עוה"ד שאינם רלבנטיים כי אין להם זכות וטו. אני יכול לומר בידיעה ברורה וזה המידע הגלוי- אמר סער בצורה ברורה שניסה להגיע להסכמות על שופטים שהוא מעוניין מתוך הפול הראשון ולא הצליח לעשות זאת, לא הצליח להסיר את הווטו של השופטים ויצא לפול שני של הגשת מועמדויות כדי להגיע לארבעה. זה מה שקרה עובדתית. גם אם הגענו למינוי 4 שמרנים משפטיים בוועדה הם לא מצילים למנות כי השופטים מטילים וטו. התוצאה היא שגם אם ייבחר ימין 20 שנה קדימה הוא לא יצליח למנות שופטים שמרנים בעוד השמאל יוכל למנות שופטים פרוגרסיביים אקטיביסטים. זה חוסר האיזון ששר המשפטים רוצה לשנות".

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן ישקול את הצעת יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק להגדלת מספר הח"כים בוועדה לבחירת שופטים: "יכול לפתור את הבעיה או לשפר את המצב"

עוד אמר: "כשמדברים על שפיטות חוקי יסוד, כדי לשקם את אי-האמון שנוצר בין הכנסת לבימ"ש העליון, עוד לפני חו"י חקיקה, צריכים לומר "פוס משחק"- אל תבטל חו"י, ומצד שני נשים על עצמנו מגבלות מסוימות כך שלפחות נוריד את האצבע בעין הכי בולטת של חוקי יסוד"

היועמ"שית לכנסת עו"ד אפיק על הרכב הוועדה לבחירת שופטים: "אם רוצים לחזק את מעמד הכנסת ויכולתה להשפיע- הכנסת היא לא רק הגורם הקואליציוני שבה. ברגע שבוועדה יש רוב מובנה קואליציוני יש בזה סוג של החלשה. אפשר להגדיל את מספר חברי הכנסת בוועדה, או לייצר חלוקה אחרת שתיתן נציגות ברורה לאופוזיציה. עיקרון ההסכמה הוא עיקרון מחזק

יש לשמר את ההבחנה בין בחירת שופטים לעליון לבין הערכאות הנמוכות יותר בין אם לייצר שתי ועדות או הרכבים שונים לוועדה לבחירת שופטים לבימ"ש העליון לבין הערכאות הנמוכות יותר שם היינו רוצים שהבחירה תהיה מקצועית נטו, לעומת בחירה שיכולה להיות ערכית יותר ביחס לבימ"ש העליון

המשנה ליועמ"שית, עו"ד סומפולינסקי, ליו"ר ח"כ רוטמן: "אתה אומר שהנקודה האקוטית של חו"י היא למנוע ביקורת שיפוטית ורק ואח"כ לראות את ההסדר הרחב יותר, אך לדבר הזה יש מחיר משטרי גבוה כי אנחנו נשארים עם עמימות משטרית גדולה. אחת הדרכים לתקן את הטענות על הפסיקה המרחיבה היא ליצור בהירות משטרית ביחס לכללי המשחק, וההתייחסות לסוגיה בדרך עקיפה דרך הביקורת השיפוטית מעבירה בהכרח את ההכרעה לבימ"ש ולא פותרת את הבעיות של תכלית ההסדר"

בהתייחסה לשאלת היו"ר ח"כ רוטמן על תזכיר השרה שקד מ-2017 אמרה: "עברו כמה שנים והחכמנו גם בנושא השחיקה המתמדת של חוקי היסוד ואנחנו סבורים שיש צורך בהגנות משמעותיות הליכיות ביחס לחוקי היסוד כדי שלא ייעשה בהם שימוש לרעה"