ועדת המדע והטכנולוגיה התכנסה היום (ב') לדיון בנושא בינה מלאכותית: סיכונים, הזדמנויות ושאלת הרגולציה. הדיון נוהל ע"י ח"כ אורית פרקש הכהן שכיהנה בקדנציה הקודמת כשרת החדשנות המדע והטכנולוגיה.

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"ע אורית פרקש הכהן: "בממשלה הקודמת בתפקידי כשרת המדע התחלנו לראשונה לעבוד על הנושא שישראל תרתום את המהפכה הטכנולוגית לטובת התעשייה ותהיה מובילה בתחום. הוצאנו לדרך סדרת צעדים וקבענו יעדים בנושא והייתי שותפה בפורום שרים בינלאומיים בתחום. אישרנו תכנית תל"ם להתנעת קידום מחשב העל, קבענו יעדים להגדלת המאגר האקדמי בנושא בינה מלאכותית והטמעת בממשלה בפרויקטים לאומיים. מאז ועד היום – מול עינינו, מתרחשת אחת המהפכות הכי גדולות שידע העולם המודרני. טכנולוגיית ה-AI היא מהפכה הגדולה שידענו. בחודשים האחרונים התרחשה קפיצת מדרגה בתודעה הציבורית בשל קצב חדירה מסחרר של תוכנות כגון צ'אט גי פי טי ורבות אחרות.תהליך זה משפיע דרמטית על חברות טכנולוגיה גדולות ומצליחות בארץ ובעולם שנדרשות להתאים את פעילותן העסקית ולהישאר תחרותיות בעידן הבינה המלאכותית. בנוסף, מתקיים דיון סוער בתעשיית הטכנולוגיה בישראל ובמדינות שונות ברחבי העולם בדבר ההזדמנויות אל מול האתגרים שטכנולוגיה זו מביאה איתה. בשני מכתבים שיצאו בחודש מרץ ובחודש מאי, השנה, הזהירו ראשי תעשיית ההיי-טק העולמית, ביניהם אילון מאסק, מפני סכנת הבינה המלאכותית כבעלת סיכון להכחדת האנושות וקראו לעצור זמנית. לעומת-זאת, ישנם חוקרים, ביניהם מארק אנדרסון שסוברים כי הבהלה מיותרת וביכולתה של הבינה המלאכותית להציל את העולם. השבוע הפרלמנט האירופי צפוי לפרסם חוק בינה מלאכותית רחב היקף שעוסק בהזדמנויות אך גם בסיכונים של הטכנולוגיה משנת חיים זו".

ד"ר זיו קציר, מנהל התכנית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות אמר בדיון כי יצאו למכרזים בנוגע למחשוב תומכי AI ובקרוב ממש יצאו לפילוט בנושא. עוד אמר כי כיום שליש ממענקי הרשות מגיע לחברות המיישמות בינה מלאכותית, מלבד הכספים שמושקעים בתשתיות. בפירוט הסכומים שעברו בהובלת פורום התשתיות הלאומיות למו"פ בפעימה ראשונה בסך 517 מלש"ח אשר אושרה בתקציב 2021-2022, פעימה שנייה כחלק מתקציב 2023-2024 בהיקף של כ-500 מלש"ח.

עוד אמר בדיון כי קיים מאמץ ממשלתי מתואם ורב זרועי, להבטחת מעמדה המוביל של ישראל בתחום הבינה המלאכותית.

ד"ר נעמי בק, סמנכ"ל אסטרטגיה בות"ת אמרה בדיון כי תכנית לקידום מדעי נתונים בבינה מלאכותית תוקצבה ב150 מיליון ש"ח. 20 מלש"ח הוקצו למרכזי גג באוניברסיטאות לחוקרים ברמת מצוינות וכי ע"מ לעמוד באתגרים נבנו תוכניות אלו בהאצה.

עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועמ"ש משפט כלכלי, אמר בדיון כי מעל שלוש שנים עוסקים במשרד בנושא של בינה מלאכותית במטרה לסייע לקובעי המדיניות לאזן בין לעודד טכנולוגיה חדשנית מול הסיכונים והאיומים הקיימים בתחום. לדבריו, "הרגולציה בעולם מסתכלת ומכוונת את פעולותיה ביחס לאדם. שאלות כמו אפליה, האם על אדם לדעת שמערכת מלאכותית מקבלת את ההחלטה, שאלת האחריות המשפטית ועוד. נצטרך לעשות התאמות ופרשנות לחוקים הקיימים. בחלק מהדברים נצטרך לבצע חקיקה חדשה. הרגולציה תהיה בהתאמה סקטוריאלית ולא בהכתבה רוחבית כמו שנקבע באירופה". לוין הוסיף כי התכנון הוא שיהיה מנגנון לתיאום ושיתוף פעולה פנים ממשלתי, תשתית רגולטורית ומשפטית לפיתוח ושימוש בבינה מלאכותית ושיח עם המגזר העסקי והאקדמיה לזיהוי מגמות טכנולוגיות ודרכי התמודדות.

עו"ד אמיר וסרמן, יועמ"ש רשות ניירות ערך אמר בדיון כי הוקם צוות לבחינת נושא הבינה המלאכותית והשימושים הללו בסקטור הפיננסי. הסיבה להקים צוות שכזה היא מכיוון שתחום הפיננסי הוא מפוקח ויש כללים איך לעסוק בו ולכן צריך לבדוק האם כללים אלו יכולים להיות במערכת פיננסית ע"י בינה מלאכותית.

מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית בגוגל, ליאת גלזר: "זה שיח משותף והדרך הנכונה לנהל אותו הוא בפורום הזה של שולחן עגול. זה לא רק תעשייה או אקדמיה. בגוגל פרסמנו לאחרונה כמה מסמכים בנושא שעוסקים בגיבוש מדיניות של בינה מלאכותית. אנו עוסקים בזה. כל המוצרים שלנו כוללים אלמנטים כאלו. יש שימוש במודלים של בינה מלאכותיות לחיזוי אסונות, למשל".

מרצה במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון, ד"ר יובל פינטר: "בינה מלאכותית היא כלי בשימוש של בני אדם. המשתמשים, כולל הגורמים הממשלתיים, צריכים לקבל הכשרה נרחבת והם אלו שצריכים לדעת לעמוד בכללים ולהימנע מהחלטות המבוססות על הטיות".

סגן מנהל מחלקת ייעוץ משפטי ואסדרה ברשות להגנת הפרטיות, עו"ד ניר גרסון: "היינו שותפים לגיבוש טיוטת המדיניות. נקודת המוצא היא שדיני הפרטיות ממשיכים להתקדם בנוגע לטכנולוגיות בינה מלאכותית. אנו מפרשים באופן שוטף את הדין הקיים בשים לב לסיכונים של בינה מלאכותית ובמקביל עובדים על מסמך פרשנות שירכז את סוגיות הפרשנות של דיני הגנת הפרטיות ביחס לבינה מלאכותית. אנו מקווים שיקודמו הליכי חקיקה לתיקון חוק הגנת הפרטיות שיאפשרו לתת מענה לאתגרים".

מנכ"לית סטרטאפ סרנוס AI, עו"ד אורלי הראל: "הפתרון שלנו בתחום ה-AI בעולם הבריאות יכול לשפר את טיב השירותים הניתנים. אנו מוצאים את עצמנו במלחמה קיומית מול קיצוצים ברשות החדשנות. תשקיעו עוד, בואו נפעל לשיקום הנזקים לפני שיהיה מאוחר מדי".