ועדת החקירה הממלכתית לנושא לבחינת תהליכי רכש כלי השיט (ועדת הצוללות) מודיעה כי ישנם חמישה אנשים שעלולים להיפגע ממסקנותיה – בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

שר הביטחון יעלון, ראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל גנץ מקבלים את הצוללת אח"י תנין, ספטמבר 2014 (צילום: AP Photo/Amir Cohen, Pool)

מלבד ראש הממשלה מוזהרים משה יעלון – השר לנושאים אסטרטגיים בשנים 2013-2009 ושר הביטחון בשנים 2016-2013, יוסי כהן, ראש המל"ל בשנים 2013-2015, רם רוטנברג, מפקד חיל הים לשעבר, ואבנר שמחוני, עובד מל"ל. על המוזהרים להודיע אם ברצונם להצטייד בעורך דין תוך 30 יום.

על פי החלטת הוועדה שנמסרה, מהחקירה עולה כי "התנהלותו של מר נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".

בנימין נתניהו בצוללת אח"י רהב (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

נתניהו עלול להיפגע אם יקבע כי "קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות, הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה והפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון".

משה יעלון עלול להיפגע אם יתברר כי פעל בניגוד להחלטת ממשלה בנוגע לרכש ויצר מצג שווא בפני בג"ץ, לפיו גורמים אחרים – ולא הוא עצמו – הובילו לרכש ספינות שונות במאפייניהן ויקרות מאלה שהוצגו ואושרו בממשלה.

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יוסי כהן עלול להיפגע אם הוועדה תגיע לכלל מסקנה כי התנהל בחוסר מקצועיות, בחוסר זהירות ובחוסר שקיפות בשורה של סוגיות מדיניות וביטחוניות רגישות. התנהלותו של כהן, כך נכתב, "הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".

עוד נמסר כי על פי החקירה, יוזמות בניין כוח הועלו על ידי הדרג המדיני והמל"ל ללא בחינה של צרכי הביטחון ובהתעלם ממגבלות תקציביות. וכי יוזמות בניין כוח התעלמו מההשלכות על המוכנות הצבאית להתמודדות עם אתגרים ביטחוניים בטווח הזמן הקצר והארוך ומצרכים אחרים של מדינת ישראל.

בהודעה מועלית ההאשמה כי המל"ל "הפך מגוף מטה לזרוע ביצועית של ראש הממשלה ופעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון ובתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון", וכי "חיל הים חבר למל"ל ולדרג המדיני במטרה להביא להתעצמות החיל על חשבון צרכים ביטחוניים אחרים תוך עקיפת צה"ל ומשרד הביטחון".

מהוועדה נמסר גם כי הנושא של מכר צוללות גרמניות לצד ג' "טופל באופן כאוטי, בערוצים מקבילים, ללא מעקב אחר ביצוע החלטות, ותוך הסתרה מגורמים רלוונטיים. מגעים דיפלומטיים רגישים נוהלו בחוסר מקצועיות, בחוסר זהירות ללא תאום וקו מדיני מוגדר.

הפגנה נגד בנימין נתניהו בגין פרשת הצוללות מחוץ לבית המשפט העליון, ירושלים, 25 בינואר 2021 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

הוועדה קובעת: "הלהיטות לקדם רכש ושיבוש התהליכים הסדורים פגעו בכוח המיקוח של מדינת ישראל והביאו להפסד כלכלי שנאמד במיליארדי ש"ח. מערכת הביטחון וחיל הים ניצלו את הצורך בהגנה על מאגרי הגז כדי להגדיל את צי הספינות שלא על חשבון תקציב הביטחון ותוך הצגת הספינות כמיועדות אך ורק להגנה על אסדות הגז".