חברותיה ובנות משפחתה של נעמה לוי החטופה בעזה, נכנסו לוועדה לקידום מעמד האישה בלבוש ובמראה של נעמה מסרטון החטיפה שלה.
ד"ר אילת לוי שחר, אמה של נעמה לוי אמרה: "פשוט לא מחזירים, הם פשוט נמצאים שם. זה מה שהעולם רואה וזה מה שהמדינה שלנו רואה וזה מה שאנחנו חווים כל יום. אני רוצה להשמיע את הקול של נעמה ואני לא יודעת איזה עוד מילים לומר. המיצג השקט והדומם הזה מזכיר לכולנו שזה מה שנמצא עכשיו, זה הפיגוע של ה07.10 ואנחנו עדיין ב07.10.23.
"אין מה לדאוג מעוד פעם ה07.10 כי הוא עוד לא נגמר, הפיגוע הזה ממשיך כל הזמן. יש פיגוע שעדיין לא הצילו ממנו את הפצועות, הפצועים והנפגעים. תזכרו שזאת הייתה יכולה להיות כל אחת מאיתנו. זאת הילדה שלי והיא צריכה לחזור. הם כולם צריכים לחזור".
שירה אלבג, אמה של לירי אלבג: "קשה לראות את זה, אבל ככה הבנות שלנו נמצאות שם וכנראה כל החטופים, גם הבנים. שנה שהם יושבים אזוקים, אנחנו שמענו את זה מחטופים שחזרו, שהם היו קשורים בידיים וברגליים, שלא היה להם אוכל, מקלחת והיגיינה.
"אני רוצה שכל אחד כאן ידמיין מה זה לנסות לשבת בשירותים כשאי אפשר לפתוח את המים במשך 10 ימים וקבוצה גדולה של חטופים ומחבלים צריכים להשתמש באותם השירותים".
בימים האחרונים עורר ראש הממשלה בנימין נתניהו סערה ציבורית לאחר ששיתף סרטון תחת הכותרת "ביביסט, לא חצי בן אדם". הסרטון מציג סצנה משפחתית הבנויה כפרודיה על "יציאה מהארון": בן צעיר מתיישב מול הוריו, והם מבטיחים לו שיאהבו אותו בכל מקרה. אלא שהגילוי הדרמטי אינו נטייה מינית אלא זהות פוליטית: "אני ימני. אני ביביסט".
מכאן מתגלגלת הסצנה לתגובה מבוהלת של המשפחה הליברלית כביכול, שמתקשה ליישב בין דמותו של הבן המשכיל, עובד ההייטק וקורא הספרים, לבין האפשרות שהוא תומך בנתניהו. הסרטון הפוליטי והבוטה טוען, שבישראל קיימים "ביביסטים בארון", אנשים שמסתירים את עמדתם מפני סביבה חברתית, מקצועית ותרבותית שמביטה בהם בבוז.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומעניין כתרגיל וכחו ר למחשבה, אך לטעמי ראוי להוסיף לכל אחד מהכלים שתי משימות מקדימות:
1. "לצפות" בסרטון שבו מדובר ושאליו מתייחס הטור.
2. להגדיר מהו "ביביסט" (לפחות באחת מהתגובות שמתייחסת לכל "ימני" באשר הוא).
ב-1971 יצא למסכים סרט מינורי של במאי צעיר ולא מוכר, שזה היה סרטו העלילתי הראשון. שמו של הבמאי היה סטיבן שפילברג. ככל שהסרט, שצולם בשלושה עשר יום בלבד, נחשב מינורי, עדיין הוא צבר מוניטין ונעשה מוכר וידוע.
עד כדי כך היה הסרט מוצלח, עד שמבקרי קולנוע היללו את הבמאי הצעיר שהפך סרט בתקציב זעום לאחד מסרטי האקשן המותחים של תקופתו. אני לא ממש זוכר אם מישהו מהמבקרים ניבא לבמאי הסרט הזה עתיד גדול.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.





























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו