לאחר ההסרה החלקית של החרם החרדי על הקואליציה, היא מיהרה לאשר בקריאה טרומית כמה הצעות חוק של ההפיכה המשטרית. 

בין החוקים שאושרו – חוק הג'ובים הפוליטיים של ח"כ ניסים ואטורי, שיאפשר למנות בעלי זיקה פוליטית לדירקטוריונים בחברות הממשלתיות, בשם "חופש העיסוק", ועבר ברוב של 46 תומכים מול 40 מתנגדים. 

הצעת החוק, שתאפשר למקורבים לשרים להתמנות לראשי חברות ממשלתיות גם ללא צורך ב"כישורים מיוחדים", תועבר כעת לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להכנה לקריאה ראשונה.

על פי המצב הקיים, הוועדה המייעצת למינויים בכירים ממליצה על מינוי אדם המקורב לשר לראש חברה ממשלתית רק אם יש לו "כישורים מיוחדים".

בדברי ההסבר להצעת החוק כתב ואטורי כי היא "נועדה לתקן עוול רב־שנים הפוגע בחופש העיסוק ובשוויון של מועמד הפעיל פוליטית".

בקיץ הביעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, התנגדות להצעת החוק. במכתב לשר המשפטים יריב לוין טענה כי ההצעה "פוגעת פגיעה קשה בטוהר המידות של מינויים לחברות ממשלתיות, וכן במינויים לתאגידים ציבוריים שונים, שכן היא מבטלת ערובה מרכזית וחיונית לכך שמינוי של מועמד בעל זיקה פוליטית ייעשה משיקולים מהותיים, בשל כישוריו – ולא בשל קשריו".

היועצת המשפטית הוסיפה כי הצעת החוק היא חלק משורה של צעדים חקיקתיים שנועדו "לפוליטיזציה" של השירות הציבורי, באופן הפוגע במקצועיותו ובאיכותו.

הצעות חוק נוספות שצפויות לעבור היום בכנסת הן הצעת החוק להגברת ההדתה במרחב הציבורי, הצעת חוק שתפקיע מנשיא העליון את הסמכות לקביעת הרכבים בבג"ץ והצעת חוק "יאיר גולן" לשלילת דרגות ופנסיות ממי שבעיני שרים מכהנים "הוציא את דיבת צה"ל".