הכנסת אישרה בקריאה טרומית, ברוב של 49 תומכים מול 35 מתנגדים, את הצעת חוק "מימוש הזהות היהודית במרחב הציבורי" של ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן (הליכוד) וח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית). הצעת החוק תועבר כעת לוועדה להכנה לקריאה ראשונה.

הצעת החוק אושרה, למרות שנכללו בה סעיפים שזכו לביקורת רבה גם בוועדת השרים לחקיקה, ונטען שיוסרו לקראת ההצבעה. במהלך הדיון אף פרץ עימות בנושא בין ח"כ מירב בן ארי לבין מגישת החוק דיסטל־אטבריאן.

ההצעה מחייבת מוסדות ציבור להתקין מזוזות ומעניקה הגנות מיוחדות לפרקטיקות דתיות אורתודוקסיות במרחב הציבורי, לרבות הפללת כל התערבות בהן, מהלך שעורר זעם בקרב מבקריה הליברלים.

לפי ההצעה, טקסים דתיים פומביים כגון הנחת תפילין ותפילה במרחב הציבורי יקבלו הגנה חוקית, וכל התערבות בהם, אפילו חסמים בירוקרטיים קלים, עלולה להיחשב עבירה פלילית.

הסעיף השנוי ביותר במחלוקת בהצעת החוק קובע כי שופטים אזרחיים יחויבו לעבור בחינות בהלכה על מנת לכהן בבתי משפט חילוניים, וכי בית הדין הרבני הגדול יהיה הסמכות הבלעדית להכרעה במחלוקות בתחום – ללא אפשרות ערעור. הסעיף נתפס ככזה שמעניק בפועל לחברי הרבנות הראשית, שאינם מומחים למשפט ישראלי, כוח וטו על מינויים לשיפוט.

אף שסעיף זה נכלל בהצעה שאושרה היום במליאה, הוא זכה להתנגדות ועדת השרים לענייני חקיקה, וסביר שיוסר במהלך הדיונים בוועדה.

מהכאוס שקורה עכשיו במליאה. ח"כ מירב בן ארי הקריאה סעיפים מתוך הצעת חוק הזהות היהודית של ח"כ גלית דיסטל שמאושרת ביום בטרומית. דיסטל זעמה על כך בטענה שכבר התחייבה להוריד אותם בהמשך החקיקה. pic.twitter.com/ZjmL47AggV

— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) December 17, 2025

בדברי ההסבר להצעת החוק נטען "מבחינה היסטורית, בין אם בגלות ובין אם בארץ ישראל, משטרים שביקשו להגביל את היהודים ולערער את קיומו של העם היהודי החלו ברדיפת ביטויים חיצוניים של זהות יהודית". עוד נטען כי "ההיסטוריה לימדה אותנו שהפרעה להנחת תפילין, להתעטפות בטלית, לקביעת מזוזה או ללימוד תורה היא הצעד הראשון במדרון חלקלק ומבעית, שסופו דיכוי אלים ורצחני".

"מדינת ישראל אינה זכאית להתקיים אם אינה מאפשרת ליהודים לקיים את חובותיהם כלפי בורא עולם ולחיות על פי אמונתם בגלוי וללא פחד", נכתב עוד, תוך גינוי "מקרים שבהם נמנעה היכולת להניח תפילין או לקיים תפילה יהודית במרחב הציבורי הישראלי – בין באמצעות הגבלות בירוקרטיות ובין באמצעות לחץ ציבורי". לטענת יוזמי החוק, "כאשר נעשה ניסיון לדחוק סמלים של יהדות אל מחוץ למרחב הציבורי, עלינו להבין שזהו ה'קנרית במכרה הפחם' שלנו".

מנגד, ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) טענה כי מדובר בכפייה דתית, והשוותה את ההצעה ל"חוק החמץ" של הממשלה הקודמת, שאפשר לבתי חולים לאסור הכנסת חמץ בפסח – מהלך שלדבריה הוביל דווקא לריאקציה ציבורית נגד שמירת המצוות במרחב הציבורי.

באופוזיציה מיהרו להוציא תגובות נזעמות נגד הצעת החוק. מפלגת ישראל ביתנו מסרה: "זהות יהודית מתחילה בשירות המדינה. כי יהודי אמיתי לא משתמט! החוק השפל שמקדמת ממשלת ה־7 באוקטובר הוא עוד ניסיון להפוך את ישראל למדינת הלכה והשתמטות, על חשבון האזרחים המשרתים ומשלמי המיסים! בבחירות הקרובות, הציונות תנצח את ההשתמטות".