יותר מ־99% מהתלונות על פגיעה בפלסטינים ביהודה ושומרון על ידי חיילי צה"ל בשנים האחרונות נסגרו ללא הגשת כתב אישום, כך עולה מנתונים חדשים שפרסמה הפרקליטות הצבאית.

הנתונים התקבלו בעקבות בקשת חופש מידע של ארגון יש דין, שמסר אותם באופן בלעדי לזמן ישראל.

כוחות צה"ל בשכם, 20 בנובמבר 2025 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

בין הטענות לעבירות, שרובן מעולם לא נחקרו במלואן, היו לפחות 28 מקרים של הריגת פלסטינים, וכן מקרים שבהם תושבים סבלו מפציעות ירי שגרמו לנכות, הוכו, או שרכושם נבזז או ניזוק.

ארגון יש דין, המעניק סיוע משפטי לפלסטינים, מצא גם כי לפרקליטות הצבאית נדרש באופן קבוע זמן רב מהמותר לבחון טענות לעבירות שהוגשו על ידי ארגון הסיוע – דבר שלטענת הארגון תרם לתחושת החסינות של החיילים במגעם עם פלסטינים.

ארגון יש דין מצא כי לפרקליטות הצבאית נדרש באופן קבוע זמן רב מהמותר לבחון טענות לעבירות שהוגשו על ידו

יחידת דובר צה"ל טרם השיבה לבקשת תגובה, אך הצבא עומד על כך שחקירות נפתחות כאשר חיילים חשודים בהפרת החוק, ומכחיש גרירת רגליים או מתן היתר לחיילים לפעול בניגוד לנורמות משפטיות או אתיות.

פלסטינים מפנים את בתיהם במהלך פשיטת צה"ל במחנה הפליטים ג'נין בגדה המערבית, 27 בנובמבר 2025 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

בשנים 2016–2024, על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות הצבאית, הוגשו בסך הכול 2,427 תלונות על ידי תושבים פלסטינים ביהודה ושומרון נגד חיילי צה"ל.

התלונות הובילו לפתיחתן של 552 חקירות, המהוות 21.6% מהמקרים. כתבי אישום הוגשו ב־23 מקרים בלבד – 0.9% מכלל התלונות לאורך שמונה שנים.

לפי המלצות הקבינט, על התביעה להחליט בתוך 14 שבועות אם לפתוח בחקירה ולהקדיש תשעה חודשים לניהול החקירה עצמה

ביש דין אמרו גם כי ניתוח של 185 המקרים שבהם הארגון היה מעורב בשנים 2016–2025 הראה כי הפרקליטות הצבאית לא עמדה בלוחות הזמנים המקובלים לשלושת השלבים שתלונה עשויה לעבור בדרך לכתב אישום אפשרי.

כוחות הביטחון הורסים בית שנבנה ללא היתר בשכונת ג'בל מוכאבר שבמזרח ירושלים, 10 במאי 2023 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)

על פי המלצות שאומצו על ידי הקבינט המדיני־ביטחוני בשנת 2016, על התביעה להחליט בתוך מקסימום 14 שבועות האם לפתוח בחקירה, להקדיש תשעה חודשים לניהול החקירה עצמה, וייתכן שיידרשו לה תשעה חודשים נוספים כדי להחליט האם להגיש כתב אישום בהתבסס על תוצאות החקירה.

ביש דין אמרו כי נדרשו בממוצע 213 ימים, או כ־30 שבועות, לשלב הראשון בלבד. שלב החקירה חרג מלוח הזמנים המקובל ב־47% מהמקרים, וההחלטה האם להגיש כתב אישום חרגה ב־50% מהמקרים.

ב־11 מקרים שבהם נהרגו פלסטינים נדרשו לפרקליטות הצבאית יותר מ־14 שבועות כדי להחליט על פתיחה בחקירה

עם זאת, הזמן הממוצע לשני השלבים האחרונים חרג מלוח הזמנים הנדרש בחודש אחד בלבד לכל שלב, לפי יש דין.

פלסטינים וכוחות צה"ל בכפר יטה שבגדה המערבית בזמן שמתנחל רועה את עדרו בשטח הכפר, 9 בנובמבר 2025 (צילום: HAZEM BADER / AFP)

בעייתיות במיוחד היו 28 התלונות שהגיש יש דין בטענה שחייל צה"ל הרג פלסטיני. ב־11 מהמקרים הללו, נדרשו לפרקליטות הצבאית יותר מ־14 שבועות כדי להחליט על פתיחה בחקירה. בשישה מקרים זה לקח בין שישה ל־12 חודשים, ובשני מקרים זה לקח שנתיים תמימות.

חלק מהחקירות הפכו לבלתי יעילות בשל סיבוכים שנבעו מהזמן שחלף, נמסר מהארגון. עוד היעדר כמעט מוחלט של ענישה תורגמה ליכולתם של חיילי צה"ל לפעול בחסינות.

"ההמתנה הארוכה עד לפתיחה בחקירה פלילית, ושוב עד לקבלת החלטה בעקבותיה, מסכלת את החקירות בפועל, ומונעת כל אפשרות שמערכת אכיפת החוק הצבאית תעניש עבריינים ותטפל בחשדות להפרת דיני הלחימה", נמסר מיש דין.

"בהימנעותה מטיפול בתלונות באופן מיידי, יעיל ובכובד הראש הראוי, הפרקליטות הצבאית שולחת מסר ברור לחיילים שהצבא משלים עם אלימות, הכאה, ביזה של רכוש, פציעה או אפילו הרג של פלסטינים ביהודה ושומרון", אמר הארגון, הנאבק נגד השליטה הישראלית ביהודה ושומרון.

הארגון ציין מקרה אחד שבו הגיש תלונה בשמו של גבר פלסטיני ששהה בבית קפה כשנורה בעינו בכדור גומי על ידי חייל צה"ל, ונאלץ לעבור ניתוח להסרת העין כתוצאה מכך.

לפרקליטות הצבאית נדרשו שישה חודשים כדי להחליט על פתיחה בחקירה על האירוע, והחקירה עצמה נמשכה שמונה חודשים. לאחר מכן נדרשו 13 חודשים נוספים לפרקליטות הצבאית כדי לסגור את התיק ללא כתב אישום, תוך שהיא מוסרת ליש דין: "לא היו ראיות לכך שלקוחך נפצע כתוצאה מירי מכוון או ירי בלתי מכוון שבוצע תוך הפרת הכללים לשימוש בכדורי גומי".