הרכב מורחב של בית המשפט הגבוה לצדק פסק לטובת הממשלה וקבע שאין צורך למנות את נציב שירות המדינה בהליך תחרותי, ובכך הפך פסיקה של הרכב מצומצם יותר, שכלל את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שבלם את תהליך המינוי המוצע של הממשלה.

הפסיקה היא מכה עבור עמית, שכתב את דעת הרוב במאי 2025, שלפיה, יש למנות את הנציב בהליך תחרותי כדי להבטיח את העצמאות, חוסר הפניות והאופי הא־פוליטי של התפקיד.

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל ומשה שי/פלאש90)

בפסיקת ההרכב המורחב היום, שלושה מעמיתיו של עמית, נעם סולברג, דוד מינץ ויעל וילנר, הפכו את ההחלטה ההיא, כשהנשיא עצמו והשופטת דפנה ברק־ארז נותרו בדעת מיעוט.

הפסיקה היא גם נזיפה ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, שהתנגדה לעמדת הממשלה ותמכה בדרישה לקיים הליך תחרותי.

מינץ ציין כי חוק המינויים לא מחייב הליך תחרותי. הוא פסק בנוסף שאין מקום להתערבות שיפוטית, שכן לא נפל פגם בקבלת ההחלטות של הממשלה שלא לקיים הליך תחרותי, וציין שפסיקה קודמת של בג"ץ בנושא תמכה בעמדה זו.

מינץ גם דחה את טענות העותרים נגד הממשלה, שטענו כי הממשלה השתמשה בשיקולים זרים בגיבוש החלטתה שלא לקיים הליך בחירה תחרותי.

מינץ כתב כי יש להבחין בין החוק כפי שהוא לבין החוק כפי שרצוי שיהיה וציין שגם אם הליך תחרותי עשוי לשפר את תהליך הבחירה של הנציב, אין בכך סיבה מספקת לחייב את הממשלה לעשותו.

התנועה לאיכות השלטון בישראל, אחת העותרות נגד הליך המינוי של הממשלה, תיארה את הפסיקה כפגיעה הקשה ביותר באתוס של שירות המדינה בישראל, כנסיגה מהותית מעקרונות המנהל התקין וכפסיקה שעלולה לסלול את הדרך למינויים פוליטיים לתפקיד.