בג"ץ קבע פה אחד כי מוטלת על צה"ל חובה חוקית לקיים, ככל הניתן, שוויון הזדמנויות בין המינים בשיבוץ לתפקידי לחימה, והוציא צו מוחלט לפתיחת התנסות לנשים בשריון המתמרן בחודש נובמבר 2026.

ההחלטה התקבלה בתשובה לעתירות שהוגשו בשנת 2020, שבהן ביקשו העותרות כי יתאפשר להן להתמיין ולהשתלב בתפקידי לחימה שונים, בדגש על יחידות מיוחדות, חי"ר ושריון מתמרן.

בית המשפט קבע כי מהוראותיהם הברורות של סעיף 16א לחוק שירות ביטחון וסעיף 6ד לחוק שיווי זכויות האישה, כמו גם מתכליתם המפורשת, עולה באופן שאינו משתמע לשני פנים כי המחוקק ביקש לקבוע, כנקודת מוצא, שוויון בין גברים לנשים בכל הנוגע לשירות בצה"ל, כך שנשים תוכלנה לשרת בכל תפקיד, כולל תפקידי לחימה; זאת, לצד חריג המאפשר למנוע מנשים לשרת בתפקידים מסוימים, מקום שבו הדבר מתחייב "ממהותו ומאופיו של התפקיד".

עוד נקבע, כי הנטל להראות כי מתחייב 'ממהותו ומאופיו של תפקיד' מסוים כי נשים לא תוכלנה לשרת בו, מוטל על רשויות הצבא, וכי החלטה כזו צריכה להתבסס על התנסויות רלוונטיות.

כן נקבע, כי הגם שחל שיפור ניכר לאורך שנות גלגוליה של העתירה בהיבט זה, צה"ל עודנו מחויב להמשיך לפעול לטובת מימוש הוראות החוק ועמידה בחובות המוטלות עליו בהיבט זה; זאת, גם בהתאם לעמדת הצבא, אשר עמד על מחויבותו להגשמת השוויון בשירות בין גברים לנשים.

במישור האופרטיבי, ניתן צו מוחלט המורה על פתיחת התנסות בשריון המתמרן בחודש נובמבר 2026. זאת, בהתאם לדעתן של השופטות דפנה ברק-ארז ורות רונן, שראו לתת תוקף מחייב להחלטת הרמטכ"ל על פתיחת ההתנסות במועד האמור; ובניגוד לדעתו החולקת של המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, שסבר כי בהתחשב בהחלטת הרמטכ"ל, ממילא אין מקום למתן צו מוחלט.

לגבי שאר ראשי הצו על-תנאי שהוצא בעתירה, הוסכם פה אחד כי בהתחשב בפעולות שביצע הצבא לטובת עמידה בהוראות הצו על-תנאי, והגם שהמלאכה טרם הושלמה, אין הצדקה למתן צו מוחלט.

עוד נקבע, על דעת כלל חברי ההרכב, כי משיבי המדינה יִשאו בהוצאות בסך של 40,000 אלף שקלים לטובת העותרות.