ועדת השרים לחקיקה צפויה להצביע ביום ראשון על הצעת תיקון לחוק השבות של חבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית, שתגדיר גיור לצורכי עלייה כגיור שנערך "על פי ההלכה".

אם ההצעה תעבור, היא תשלול למעשה את ההכרה בגיורים לא־אורתודוקסיים לצורכי עלייה וקבלת אזרחות. בדברי ההסבר להצעה כתב רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, כי היא באה בתגובה לפסיקת בג"ץ מ־2021, שקבעה כי מי שהתגיירו בישראל בתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית יוכרו כיהודים לצורך חוק השבות, ולכן יהיו זכאים לאזרחות ישראלית.

ח"כ שמחה רוטמן בוועדת החוקה של הכנסת, 27 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

רוטמן ציין כי השופטים כתבו אז שנמנעו במשך שנים מהכרעה כדי לאפשר למדינה להסדיר את הסוגיה, אך המדינה לא עשתה זאת. לדבריו, שינוי נוסח החוק "מבטא חזרה לעקרונות שקבעו מייסדי המדינה ונחוץ לאחדות העם היהודי בישראל ובתפוצות".

מנהיגים לא־אורתודוקסים וליברליים גינו את ההצעה. מנכ"לית התנועה הרפורמית בישראל, אנה קיסלנסקי, אמרה כי "כידוע, התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית הן הציבור הגדול ביותר בקרב יהדות העולם, וגם בישראל רוב היהודים אינם מקיימים אורח חיים אורתודוקסי. במקום לתמוך באחינו ואחיותינו בתפוצות שמתמודדים עם מתקפות אנטישמיות, ממשלת ישראל טורקת את הדלת בפניהם.

"העברת החוק הזה תוביל להשלכות חסרות תקדים על יחסיה של יהדות התפוצות עם ישראל".

חבר הכנסת גלעד קריב מהדמוקרטים, רב רפורמי בהסמכתו, אמר כי "שמחה רוטמן וחבריו אינם מסתפקים בהרס הנורא שזרעו בתוך החברה הישראלית, ועכשיו הם מבקשים להתניע מחדש את מסע ההרס בתוך העם היהודי ולמוטט את הגשר בין מדינת ישראל ליהודים ברחבי העולם".

"כל אדם בר דעת חייב לתהות בקול אם החבורה הזאת מופעלת בידי שונאי ישראל", הוסיף קריב.

ח"כ גלעד קריב בוועדת החוקה של הכנסת, 17 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בקיץ שעבר דחתה הכנסת הצעת תיקון אחרת לחוק השבות של חבר הכנסת אבי מעוז ממפלגת נעם, שנועדה לשלול ממי שאינם יהודים את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות אוטומטית גם אם יש להם לפחות סב יהודי אחד.