שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וחברת הכנסת מטעם "ישראל ביתנו" שבאופוזיציה יוליה מלינובסקי קיימו מסיבת עיתונאים משותפת על הצעת החוק להעמדה לדין של משתתפי טבח 7 באוקטובר, שצפויה לעבור מחר בקריאה שנייה ושלישית בתמיכה רחבה במליאת הכנסת. 

מדברי לוין: 

"ימים ספורים לאחר טבח השביעי לעשירי, הנחתי להתחיל באופן מיידי בעבודת מטה שתכליתה להבטיח כי המחבלים ושותפיהם יועמדו לדין ויבואו על עונשם, וכי הדין ימוצה עד תומו. החוק מסדיר זאת, ובכלל זה מסדיר סמכות מלאה למתן עונשי מוות.

"מאז, בוצעה עבודה בהיקף עצום וחסר תקדים. הוקם צוות משותף של פרקליטות המדינה משטרת ישראל והשב"כ, אשר אסף את כל החומרים והראיות מכלל עשרות הזירות שבהן התרחש הטבח.

"הצוות צפה באלפי שעות של סרטונים, עבר על מספר עצום של ראיות, ובמקביל ביצע את חקירתם של המחבלים שביצעו את הטבח ונלכדו על ידי צה"ל וכוחות הביטחון. העבודה היסודית שבוצעה על ידי הצוות מניחה תשתית ראייתית איתנה לשם קיום המשפטים ומיצוי הדין עם המחבלים.

"אני מבקש להודות ליושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, ולחברת הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי, אשר יזמו את הצעת החוק שאנו עתידים להשלים את אישורה. ביחד, עלה בידינו לגבש הסכמה רחבה מאוד בכנסת, חוצת מחנות של קואליציה ואופוזיציה, כדי שהליך ההעמדה לדין ההיסטורי הזה, יתקיים על בסיס מוסכם ויזכה לאמון העם כולו.

בתשובה לשאלת כתב, לוין טען כי הצעת החוק "תבטיח שההליכים יעמדו בכל הסטנדרטים, כך שיזכו להכרה ולאמון בינלאומיים, במיוחד בארה"ב", ובה בעת תבטיח שהמשפטים "ינוהלו ביעילות כך שיסתיימו בתוך פרקי זמן סבירים, למרות שמדובר באירוע עצום הכולל מאות נאשמים".

כוחות הביטחון לכדו כ-300 מהפולשים בתוך ישראל לאחר המתקפות, ומאז החזיקו אותם במתקני כליאה שונים, בעוד רשויות האכיפה והתביעה בישראל דנו בשנתיים האחרונות בדרך הטובה ביותר להעמידם לדין.

לפי החקיקה, בית הדין יוכל להאשים את התוקפים בכל העבירות הרלוונטיות, בהן רצח עם לפי חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם מ-1950, פגיעה בריבונות ישראל, גרימת מלחמה, סיוע לאויב בזמן מלחמה, ועבירות טרור לפי חוק המאבק בטרור מ-2016.

מי שיורשעו בעבירות רצח עם יהיו צפויים לעונש מוות.

רוטמן ציטט את הפסוק המקראי "ארדוף אויביי ואשמידם, ולא אשוב עד כלותם", ותיאר את הצעת החוק כ"מסר ברור לאויבי ישראל".

מלינובסקי, מצידה, טענה כי בתי הדין שיתאפשרו בעקבות החקיקה יהיו "משפט אייכמן מודרני", בהתייחסה למשפטו של הנאצי אדולף אייכמן ב-1961, והוסיפה כי "החוק הזה נהנה מההסכמה הרחבה ביותר שנראתה כאן זה שנים".

כשנשאלה מדוע הצעת החוק נחוצה בהתחשב בכך שהקואליציה העבירה לאחרונה חוק עונש מוות למחבלים, השיבה מלינובסקי כי "מההתחלה היה ברור שאירוע 7 באוקטובר הוא מקרה נפרד. כידוע, יש כלל בחקיקה שאין רטרואקטיביות. נשענו על חקיקה שהייתה רלוונטית באותם ימים, וכך בנוי כל החוק… החוק שלנו בנוי על חקיקה ועל עבירות שכבר היו קיימות בספר החוקים ב-7 באוקטובר".

ג'רמי שרון תרם לדיווח