חברי הכנסת צפויים להצביע היום בקריאה טרומית על הצעת חוק לפיזור הכנסת, שתוביל להקדמת הבחירות. לאחר שתעבור בקריאה הטרומית, הצעת החוק עדיין תצטרך לעבור דיונים בוועדה ושלוש קריאות נוספות בכנסת לפני שתהפוך לחוק.

בעלי בריתו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו במפלגת יהדות התורה הודיעו בשבוע שעבר כי יקדמו את פיזור הכנסת. בתגובה, ובניסיון לשלוט הן בהליך החקיקה והן במועד הבחירות, הגיש יו"ר הקואליציה אופיר כץ הצעת חוק שלפיה הבחירות החדשות יתקיימו לא פחות משלושה חודשים ממועד אישור החוק, ומועד הבחירות ייקבע בידי ועדת הכנסת.

על הצעת החוק חתומים גם חברי כנסת מיהדות התורה, ש"ס, תקווה חדשה, הציונות הדתית ועוצמה יהודית. בראש ועדת הכנסת עומד כץ מהליכוד. גם באופוזיציה הוגשו הצעות חוק דומות.

חברי הכנסת משה גפני ויצחק גולדקנופף במליאת הכנסת, 14 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם חברי הכנסת יצביעו בעד פיזור הכנסת, הבחירות חייבות להתקיים בתוך חמישה חודשים מאישור ההצבעה, כלומר לכל המאוחר באמצע עד סוף אוקטובר. לפי דיווחים, המפלגות החרדיות מעדיפות לקיים את הבחירות בתחילת ספטמבר. בכל מקרה, הבחירות חייבות להתקיים עד 27 באוקטובר.

נתניהו הפציר במפלגות החרדיות שלא לכפות בחירות מוקדמות בספטמבר, והזהיר בשיחות סגורות כי לוח זמנים כזה "יסכן" את סיכויי גוש הימין לנצח, כך דיווח ערוץ 12 ביום חמישי שעבר.

בניסיון לשכנע את החרדים ולהימנע מבחירות בספטמבר, נתניהו החזיר לסדר היום של הכנסת את הצעת חוק הפטור מגיוס לחרדים של הקואליציה, ודיון בנושא מתקיים כעת בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

הרב דב לנדו משתתף בדיון בנושא גיוס חרדים לצה"ל, בני ברק, 5 באפריל 2024 (צילום: שלומי כהן/פלאש90)

הצעת נתניהו נדחתה על ידי החרדים, ומנהיגה הרוחני של דגל התורה, הרב דוב לנדו, אמר לחברי הכנסת מוקדם יותר השבוע "לא להיגרר למשחקים פוליטיים ולתמוך בפיזור הכנסת ביום רביעי הקרוב".