בג"ץ דחה את העתירות נגד מינוי רומן גופמן לראשות המוסד, למרות שציין בהחלטתו כי גופמן פעל "שלא כשורה" בהפעלת הנער אורי אלמקייס.

פסק הדין המלא

העתירות התמקדו בפרשת אורי אלמקייס, שבמסגרתה נטען כי התנהלותו של גופמן, בעת ששימש כמפקד אוגדה 210, מעידה על פגם חמור בטוהר מידותיו.

השופט עופר גרוסקופף קבע כי אף שנפלו כשלים בהתנהלותו של גופמן בפרשה, הם אינם עולים כדי פגם ערכי שמצדיק את פסילת המינוי. לטענתו, הטענות שלפיהן גופמן הפעיל במודע קטין, הטעה במכוון גורמים בצה"ל או "הפקיר" את מי שפעל בשליחות האוגדה לא בוססו בראיות. 

"הוא מודה בכך ששגה", טען השופט גרוסקופף במסקנותיו, אליהן הצטרף השופט אלכס שטיין. "המרחק שבין כשל בהתנהלות לבין פגם בטוהר המידות הוא משמעותי – ובהקשר של כשירות לשמש בתפקיד ציבורי כראש המוסד, מכריע". 

השופט שטיין הצטרף למסקנה כי דין העתירות להידחות, וקבע כי הטענות נגד גופמן נשענו ברובן על סברות ועדויות מפי השמועה.

השופטת דפנה ברק-ארז הייתה בדעת מיעוט והתנגדה לאישור מינויו של גופמן. היא הדגישה את החשיבות החריגה של טוהר המידות במינוי ראש המוסד, בשל אופיו החשאי של התפקיד והעובדה שפעילות המוסד אינה מוסדרת בחקיקה רגילה ואינה נתונה לביקורת ציבורית שוטפת. 

בפסק הדין נמתחה ביקורת על עבודת הוועדה המייעצת למינויים בכירים, בין היתר בשל ליקויים בבירור העובדתי ובאופן שבו טופלו החומרים שהוצגו לה. עם זאת, לאחר שבג"ץ הורה על השלמות, לרבות שמיעת אלמקייס וגורמים נוספים, קבע רוב השופטים כי התשתית שהונחה בפניו מספיקה כדי לקבוע שלא דבק בגופמן פגם בטוהר המידות.

מנגד, השופטת ברק ארז סברה כי על הוועדה להמשיך ולבחון את האופן הבעייתי שבו גופמן טיפל באירוע המדובר. כעת הוא צפוי להיכנס לתפקיד מחר.

הנשיא יצחק הרצוג בירך את גופמן על המינוי, וכך גם השר איתמר בן גביר.