בג"ץ פותח בדיון בעתירות נגד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים – החוק שעבר במרץ 2025, ואשר יגדיל משמעותית את כוחם של פוליטיקאים בהליך.

העתירות נשמעות בפני כל 11 השופטים המכהנים כיום בבית המשפט – הרכב שמתכנס רק במקרים החוקתיים המשמעותיים ביותר שבג"ץ דן בהם.

כמה ארגוני פיקוח על השלטון וארגוני זכויות אזרח עתרו נגד החקיקה, בטענה שהגברת השליטה הפוליטית בכל מינויי השופטים במדינה, ובמיוחד לבית המשפט העליון, תפגע בעצמאות הרשות השופטת – ובכך תציב סכנה חמורה לדמוקרטיה הישראלית.

לטענתם, השינויים גם מצמצמים באופן דרמטי את השפעתם של גורמי המקצוע המשפטיים בהליך בחירת השופטים, לטובת השפעה פוליטית, מה שיוביל בסופו של דבר לפוליטיזציה של מערכת המשפט כולה.

הקואליציה טענה בעת העברת החוק כי למערכת המשפט עצמה יש שליטה רבה מדי במינוי שופטים, וכי לדרג הפוליטי יש זכות להשפעה גדולה יותר על ההליך, במיוחד כאשר לבג"ץ יש סמכות לפסול חקיקה.

החוק עצמו עבר כתיקון לחוק יסוד: השפיטה, ולכן יש לו מעמד מעין־חוקתי. ביקורת שיפוטית על חוקים כאלה מעוררת מחלוקת מיוחדת בבג"ץ, כאשר הימין הישראלי טוען כי לבית המשפט אין סמכות להתערב בהם בשל אופיים החוקתי.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז הטוען בשם משמר הדמוקרטיה הישראלית, הוא הפרשן המשפטי של זמן ישראל