בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבל היום פה אחד שתי עתירות נגד מבקר המדינה, קבע כי אין בסמכותו לחקור את טבח ה-7 באוקטובר והורה לו לחדול מניהול ארבעה הליכי ביקורת מרכזיים הנוגעים לטבח ולמלחמה.

לפי תקציר פסק הדין, ארבעה הליכים נוספים יוכלו להימשך, אך מבקר המדינה לא יוכל להסתמך על טיוטות הדוחות שכבר הוכנו עבורם.

העתירה הראשונה התמקדה בארבעה הליכי ביקורת העוסקים בליבת המחדל, ובהם הגנת הגבול ברצועת עזה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני מול תוכניות חמאס, התנהלות הדרג המדיני ומערכת הביטחון ביום הטבח עצמו ומדיניות ההסדרה מול הרצועה.

השופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין העיקרי, קבעה כי הליכים אלה נעשו בחוסר סמכות. לפי פסק הדין, תפקידו של המבקר הוא לערוך ביקורת הבוחנת התנהלות מול נורמות מקובלות, ולא לנהל חקירה לבירור המציאות העובדתית או לעסוק בנושאים מובהקים של אסטרטגיה ומדיניות חוץ וביטחון. השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ואלכס שטיין הסכימו עם פסיקה זו.

השופט עופר גרוסקופף הסכים לתוצאה מנימוקים שונים. לשיטתו, למבקר יש סמכות לעסוק בנושאים אלה, אך נוכח הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית – מנגנון שנועד להתייחס למכלול היבטי המחדל – אין זה המקום להמשיך בביקורת בעת הזו.

העתירה השנייה נסבה על ארבעה דוחות שכבר גובשו לטיוטות, בנושאי ההסברה הבינלאומית, הטיפול בחללים האזרחיים, היערכות ההגנה על ערי הדרום ואבטחת המסיבה בחניון רעים.

שופטי ההרכב קבעו כי אופן הכנת הטיוטות פגע בזכות הטיעון של המבוקרים. לפי פסק הדין, מאחר שהמבקר הודיע כי יוטלו מסקנות אישיות, היה עליו לשמוע את הגורמים העלולים להיפגע עוד בטרם גיבוש הטיוטה, ולא להסתפק במתן זכות טיעון רק לאחר מכן.

במישור המעשי בית המשפט קבע כי המבקר מנוע מהמשך העיסוק בארבעת ההליכים הראשונים. לגבי ארבעת ההליכים האחרים נקבע כי הביקורת תוכל להימשך, אך הטיוטות שגובשו מבוטלות. יצוין כי ההחלטה אינה נוגעת ליתר הליכי הביקורת הרבים שמנהל המבקר סביב אירועי המלחמה ושלא נכללו בעתירות.