שתי עתירות סותרות שנוגעות למינויו של דוד זיני לראש שב"כ עלו הבוקר לדיון אצל שופטי בג"ץ. העתירות מבקשות לפסול או לשנות את חוות דעתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שקבעה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו יכול לעסוק כלל במינוי ראש שב"כ הבא, מאחר שלשכתו נתונה לחקירת שב"כ בפרשת קטאר-גייט, מה שמייצר ניגוד עניינים מובהק.

על פי חוות הדעת של היועמ"שית, הדרך לפתור את הבעיה היא להאציל את הסמכויות לשר בממשלה (עניין בעייתי כשלעצמו, בהינתן שספסלי הממשלה הנוכחית מלאים באנשים שתכונתם הבולטת היחידה היא נאמנותם המוחלטת לנתניהו).

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלוף דוד זיני בעת ביקורו של ראש הממשלה בבסיס צאלים, 8 במאי 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)

הדיון בעתירות הבוקר החל בהתפרעות של פעילי ימין בבית המשפט ובקריאות "בושה!" לעבר השופטים. חברת הכנסת טלי גוטליב נתנה את השואו הקבוע שלה והורחקה מהאולם. בסופו של דבר, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית החליט להעביר את הדיון – שמועבר בשידור חי – לדיון ללא קהל.

את העתירה הראשונה הגישו עשרים בני משפחות שכולות וקרובי חטופים, שמבקשים לבטל את חוות הדעת של היועמ"שית מאחר שיש צורך ביטחוני מובהק ודחוף למנות ראש שב"כ, ועל פי התגובה של נתניהו לבית המשפט, רק הוא כשיר ומוסמך לקבוע מי האדם המתאים לתפקיד הרגיש.

נתניהו טוען כי חוות הדעת של בהרב-מיארה שוללת ממנו למעשה סמכות מרכזית המסורה לו כראש ממשלה ויוצרת "יצור כלאיים של ראש הממשלה" שמצד אחד אחראי על הפעלת שב"כ אבל מצד שני לא קובע מי יעמוד בראש הארגון.

העתירה השנייה שבה ידונו היום השופטים הפוכה לעתירה הראשונה. גם אותה הגישו בני משפחות של נרצחים או חטופים מהשבעה באוקטובר ולצידם בכירים לשעבר במערכת הביטחון, הדורשים כי איתור מועמד לראשות שב"כ ייעשה על ידי ועדה מקצועית ובלתי תלויה.

ערב הדיון הרגיש בבית המשפט העליון, פרסם אתמול גידי וייץ ב"הארץ" כי דוד זיני, מועמדו היחיד של ראש הממשלה לתפקיד ראש שב"כ, אמר בשיחות סגורות לאנשים שמילאו תפקידים בכירים במערכת הביטחון, כי שירות הביטחון הכללי כפוף "קודם כל לראש הממשלה", וכי לדעתו "המערכת המשפטית היא דיקטטורה ששולטת בכל המדינה".

על פי הפרסום, זיני אמר באותן שיחות כי ראשי שב"כ בעבר "התבלבלו" מאחר שהם האמינו שהם "כפופים קודם כל לחוק. אבל זה לא נכון. הם צריכים לפעול על פי חוק, אבל הם כפופים קודם כל לראש הממשלה. המצב שבו ראש הממשלה נותן לשב"כ הוראות והוא לא מבצע אותן לא יכול להמשיך להתקיים".

זיני סירב להגיב על הדברים, שמאשרים את החרדה העמוקה ביותר שחשים רבים במחנה המתנגד למינוי. הם מבטאים את הסכנה הקרובה והמיידית הגלומה בהכפפת שב"כ לרצונו השרירותי של ראש ממשלה, שמסובך עד צוואר במשפט פלילי (שהוא עושה הכול כדי להתחמק ממנו) ושיועציו הקרובים ביותר מסובכים עד צוואר בחקירת שב"כ, שעלולה להיות לה משמעויות מרחיקות לכת.

גדי איזנקוט בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 31 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ישראל נכנסת כעת לשנת בחירות. בין אם יתקיימו במועד שנקבע להן בסוף 2026, ובין אם הן יוקדמו מתישהו – כפי שקורה כמעט תמיד בשנת בחירות.

זה אומר שאנו נחזה מכאן והלאה ביותר ויותר מהלכים, אירועים, בחישות, הדלפות ותזוזות שנועדו לשפר את מצבם של השחקנים הפוליטיים לקראת הקלפי. אירוע כזה התרחש אתמול, כשגדי איזנקוט הודיע כי בכוונתו להתפטר מהכנסת ולעזוב את המחנה הממלכתי.

הבוקר הודיע גם ח"כ מתן כהנא כי הוא מתכוון להתפטר מהמפלגה ומהכנסת. כהנא, לפי ההערכות, צפוי להצטרף למפלגתו של נפתלי בנט.

באשר לאיזנקוט – רמטכ"ל לשעבר, אב שכול ממלחמת "חרבות ברזל" ואחד האנשים המוערכים והאהובים בזירה הפוליטית – ההערכות הן כי מאס בהנהגתו של מפקדו לשעבר וחברו הקרוב בני גנץ, והחליט לצאת לדרך פוליטית עצמאית.

מוקדם לדעת מה איזנקוט יחליט לעשות. גורמים פוליטיים מעריכים כי ראש האופוזיציה יאיר לפיד עשוי להציע לאיזנקוט לעמוד בראש רשימת "יש עתיד" לכנסת הבאה.

על פי "מקורות במחנה הממלכתי" המצוטטים הבוקר בכלי התקשורת, המחלוקת העיקרית בין איזנקוט לגנץ נוגעת להמשך דרכם הפוליטית, כשגנץ חותר להגיע אחרי הבחירות ל"ממשלת הסכמות" בזמן שאיזנקוט דוחף לריצה משותפת בגוש מרכז-שמאל.

"גורם המקורב ללפיד" המצוטט הבוקר ב"ידיעות אחרונות" אומר ש"לפיד כבר הוכיח שאין לו בעיה של אגו ואין לו אובססיה להיות ראשון. הוא כבר עשה את זה כשוויתר על הבכורה לבנט".

סיכום זמני: גם האירוע הזה מתכנס לבסוף, כמו רוב האירועים במדינה בשנים האחרונות, לבחירה בין "רק לא ביבי" ל"בעצם למה לא ביבי?"

קשה להאמין שזו הדילמה שתעסיק אותנו גם אחרי שבעה באוקטובר, עם כל ההרס והצער העצומים שחווינו. כרגע לפחות, נראה שזה מה שצפוי לנו. שוב.

פרופסור אהרן ברק בכנס השנתי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן. 3 באפריל 2025 (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

מאז שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ קרא ברשתות החברתיות לבטל את משפטו של נתניהו או לחון אותו לאלתר, חזר הנושא למקום גבוה בסדר היום של ישראל.

ראש הממשלה עצמו ממשיך להצהיר שהוא מחכה בקוצר רוח לחקירתו הנגדית שבה יוכיח לכל הבייס ולמלעיזיו הבוגדניים שהוא צדיק כתמר, וכי אין כלום כי מעולם לא היה כלום. ואז עושה כל שביכולתו לחמוק, לדחות ולמסמס את המשפט, בטענה שלוח הזמנים שלו כראש ממשלה מונע ממנו להגן על עצמו (וזה אחרי ששכנע את שופטי בג"ץ שהוא יכול בלי בעיה גם לכהן כראש ממשלה, גם לעמוד למשפט פלילי וגם לעשן סיגר – הכול באותו זמן).

השם הישן-חדש שעולה עכשיו בהקשר הזה הוא של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, שכבר הביע בעבר תמיכה במציאת הסדר יצירתי שיפטור את מדינת ישראל מהתסבוכת הזו שמשתקת אותה כבר שנים.

בסוף השבוע פורסם ריאיון עם ברק ב"מקור ראשון", שבו נכתב כי ברק תומך במתן חנינה לנתניהו. אתמול זומן ברק לפגישה בארבע עיניים עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, ולקראת הפגישה פרסם מאמר ב"הארץ" שבו הבהיר את עמדתו בסוגיה הרגישה.

ברק חוזר לעתירות נגד החנינה לאנשי שב"כ בפרשת השב"כ בשנות השמונים, שבהן הוא עצמו ישב כשופט. הוא מזכיר את פסק הדין ההוא, שבו כתב כי מתן החנינות לאנשי שב"כ היה בלתי חוקי (מאחר שעל פי חוק נשיא המדינה מוסמך לחון רק "עבריינים", ולפיכך אין לו סמכות לחון למפרע את מי שטרם הורשע בדין).

אלא שחוות הדעת ההיא של ברק, המשקפת את עמדתו הפרטית, הייתה דעת מיעוט. נשיא העליון דאז מאיר שמגר והשופטת מרים בן-פורת פסקו כי הנשיא מוסמך לחון גם את מי שלא הורשע במשפט פלילי. כלומר, על פי הפסיקה המחייבת, לנשיא המדינה יש סמכות לחון את נתניהו למפרע.

השאלה היא האם ראוי להשתמש בסמכות הזו, ובאילו נסיבות.

ברק מבהיר כי הוא תומך בהגעה ל"הסכם עם נתניהו. לא חשוב אם זה חנינה או הסדר טיעון, העיקר שנגיע להסכם" ואז מוסיף ומחדד שכוונתו היא אך ורק להסדר שבו נתניהו יודה בביצוע חלק מהעבירות המיוחסות לו ויפרוש מהחיים הפוליטיים.

בעבר ברק כבר ניסה לקדם הסדר כזה. נתניהו סירב לקבל את התנאים. ספק אם הוא יקבל אותם עכשיו.

שר הביטחון ישראל כ"ץ, מפקד פיקוד מרכז, אלוף אבי בלוט, ומפקד מחוז ש"י במשטרה, ניצב משה פינצ'י, בדיון על אלימות מתנחלים בשטחים, 1 ביולי 2025 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

שר הביטחון ישראל כ"ץ ערך הלילה ישיבת חירום עם בכירי מערכת הביטחון, בעקבות ההתפרעויות של מתנחלים אלימים בימים האחרונים. עד כה היה נראה שתקיפת פלסטינים בשטחים לא ממש מעסיקה את המערכת, אבל המתפרעים עברו לתקוף גם את חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל, וזה כבר סיפור אחר.

בסיום הישיבה הלילית הודיע כ"ץ על שורה של צעדים שנועדו לצמצם את האיום על חיילי צה"ל בגדה המערבית ממתפרעים יהודים.

"לא נאפשר מקרים כאלה בשום אופן", אמר השר כ"ץ בישיבה, והתחייב להקים כוח משימה מיוחד – שיכלול את המשטרה, צה"ל ושב"כ – שיפעל לטיפול בתופעה. במקביל ובנוסף, אישר כ"ץ תקציב של עשרות מיליוני שקלים לתוכניות חברתיות שנועדו לשלב פעילים קיצוניים מצד "נוער הגבעות" במסגרות חינוכיות נורמטיביות.

התחזית: ההתפרעויות יימשכו, התקציבים יועברו לגורמים עלומים ואיש לא ידע מה עלה בגורלם, ובהמשך יתברר ש"כוח משימה" מיוחד כזה לטיפול באלימות המתנחלים כבר הוקם בעבר אבל לא עשה דבר.

בנימין נתניהו, מאי 2008