כל קוסם וכל להטוטן קרקס יודעים, שכדי להצליח הם חייבים להמם את הקהל בשלל הסחות דעת שיאפשרו להם לבצע מול עיני הקהל את הטריקים שלהם, בלי שהקהל יבין מה הוא רואה. רק כך אפשר להבין את שלל ההתרחשויות בישראל בתקופה האחרונה. הפוקוס זז כמעט מדי יום למקום אחר. מצמצת, פספסת.

בחודש שעבר היינו כולנו בפאניקת הטילים הבליסטיים מאיראן. בתחילת החודש היינו על סף מלחמה בסוריה (רק בשבוע שעבר מטוסי חיל האוויר הפציצו את דמשק – חישבו כמה זה מטורף). בדרך היו עוד ועוד הודעות "הותר לפרסום" שוברות לב. ועוד ועוד עדויות על מעשי הזוועה שישראל מחוללת בכוונת מכוון ברצועת עזה. ועוד ועוד ידיעות על חיילי סדיר ומילואים ששמו קץ לחייהם.

ח"כ יולי אדלשטיין מוביל דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 21 ביולי 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

משפט נתניהו קרטע אל עבר פגרת הקיץ. היועמ"שית נאחזת בשארית כוחותיה בקרנות המזבח. וכעת הפוקוס עובר בחדות אל יולי אדלשטיין: יו"ר ועדת החוץ והביטחון שעומד לאבד את תפקידו כדי לאפשר את העברת חוק ההשתמטות.

רוב הישראלים כבר לא מסוגלים לעקוב אחרי כל תפניות העלילה המהירות, הפראיות ולעתים השרירותיות האלה. מאות אלפים יצאו פעם לרחובות כדי להגן על שר הביטחון יואב גלנט. ספק רב אם נראה הפגנות תמיכה ביולי אדלשטיין. גם המפגינים הותשו. ולאלו מהם שעוד מצליחים להוציא את עצמם החוצה, יש מטרות בוערות יותר (תמיכה במשפחות החטופים, התנגדות להמשך הזוועות בעזה).

מחר צפוי אדלשטיין להגן בסיעת הליכוד על תפקידו כיו"ר ועדת חוץ וביטחון מול הטוענים לכתר ח"כ ניסים ואטורי, ח"כ בועז ביסמוט (שכנראה יסירו ברגע האחרון את מועמדותם) וח"כ חנוך מילביצקי, שצפוי לנצח.

הנושא הזה – מי יהיה יו"ר ועדה בכנסת – לא אמור להעסיק את הציבור הרחב. ובעבר הוא אכן לא העסיק. אבל היום זה הנושא המרכזי על סדר יומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעדיין מתאושש ממחלת המעיים המסתורית שתקפה אותו רגע לפני שחזר לדוכן העדים לחקירה הנגדית. נתניהו פועל כעת בכל הכוח לוודא שלא תהיה הצבעה חשאית, ושאדלשטיין יעוף מהתפקיד ויפסיק להפריע לו.

אדלשטיין מצוטט הבוקר ב-Ynet כמי שאמר "בשיחות סגורות עם גורמים במפלגתו":

חיילים שנפצעו במלחמה באוהל מחאה ליד הכנסת, 30 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

קשה להאמין – שלא לומר: בלתי נתפס – שבזה עוסקת כנסת ישראל בשעה שחיילי צה"ל ממשיכים להילחם ולמות ברצועת עזה, במלחמה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

על מנחם בגין המנוח סיפרו שכל ידיעה על נפילת חייל הייתה מפילה עליו דיכאון. זו המשמעות של כובד האחריות, להיות מי ששולח את חיילי ישראל לסכן את חייהם.

הימים האלה חלפו. לראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו אין בעיה להתעסק עכשיו במלוא המרץ בהתקנת חוק השתמטות – גם כשידיעות ה"הותר לפרסום" המצמיתות ממשיכות להגיע בקצב יומי.

ההרוג האחרון במלחמה שתכליתה כבר לא ברורה הוא רס"ם ולדימיר לוזה, בן 36 מאשקלון, שנהרג אתמול בדרום הרצועה, כשקרס עליו מבנה. זמן קצר לפניו נהרג סמ"ר עמית כהן, בן 19 מחולון, בתאונה מבצעית בחאן יונס. בתקרית שבה נהרג כהן, נפצע קשה קצין בגדוד שלו, גדוד 13 של גולני.

הפצועים הרבים במלחמה כבר בקושי מוזכרים, בשולי החדשות. כ-18,000 חיילים נפצעו במלחמה. רבים מהם יתמודדו עם הפציעה עד יומם האחרון. קשה כעת להאריך כמה רבבות חיילים יתמודדו עם פוסט-טראומה בעקבות השנתיים האחרונות. כדאי לקרוא את הפוסט שכתב על כך חנוך דאום:

הרמטכ"ל אייל זמיר בהערכת מצב בחאן יונס, עזה, 7 ביולי 2025 (צילום: דובר צה"ל)

מיד אחרי הפסקת האש עם איראן וסיום מבצע "מרכבות גדעון", הורה הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר לדלל את כוחות המילואים.

"עומס המילואים קשור קשר ישיר לחוק הגיוס וזמיר בדרכו השקטה לא הסתיר לאורך כל הדרך את דעתו כיצד, את מי וכמה צריך לגייס", כותב הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן לענייני צבא וביטחון של זמן ישראל.

"בשבוע הבא המאבק השקט הזה צפוי לעלות מדרגה עם תחילת האכיפה של צווי הגיוס ואולי גם גל מעצרים של בחורי ישיבה. אם מהלך כזה יצא לפועל, זה יקשה מאוד על נתניהו להחזיר את הגלגל לאחור מול החרדים, והקרע יעמיק עוד יותר".

בצה"ל עוקבים בדאגה רבה אחרי ההתפתחויות הפוליטיות הללו, כי כל המהומה הזו תופסת את הצבא ערב מהלך קרקעי משמעותי במחנות המרכז ברצועה. בצה"ל מנסים להרגיע את החרדות המובנות של משפחות החטופים, וחוזרים ומדגישים שמדובר במהלך זהיר המבוסס על מודיעין מעודכן.

"זו אמירה שחייבים לקחת בעירבון מוגבל", כותב בר-שלום ומזכיר: "גם בפעולה ברפיח באוגוסט 2024 צה"ל לא ידע על הימצאותם של ששת החטופים במנהרה ברפיח, והתקדמות הכוחות מעל הקרקע הביאה בסופו של דבר לרציחתם".

יירוט טיל ששוגר מתימן מעל ירושלים, 1 ביולי 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אלפי ישראלים יסתובבו הבוקר מעט מבולבלים וטרוטי עיניים אחרי שהצליל המחריד של התרעת פיקוד העורף והאזעקות בעקבותיו הקפיצו אותנו לפנות בוקר למרחבים המוגנים.

שוב טיל חות'י שיורט בלי לגרום נזק, חוץ מהטרטור הבלתי נסבל לאוכלוסייה עצומה. ישראל ממשיכה לתקוף את תימן באגרסיביות, מטוסי חיל האוויר ביקרו שם גם השבוע, אבל החות'ים – כך נראה – לא נרתעים ולא מתכוונים להתקפל.

החות'ים לא תוקפים רק את ישראל אלא גם את צי הסוחר הבינלאומי. "הפעם, כך נראה, שיטות הלוחמה שלהם נעשו ברוטליות אף יותר מאלה שהעולם התרגל אליהן מאז נובמבר 2023", כותבת אליזבת בראו בזמן ישראל, "כעת הימאים עצמם הופכים למטרות ישירות, ורוב הקורבנות הם אזרחים ממדינות מערביות".

מה עושים? אולי מחכים שהודו תפעל. "עם צי של כ-130 אוניות, הודו יכולה לפעול בנחישות צבאית", כותבת בראו, "אם הצי ההודי יחל ללוות אוניות דרך ים סוף על בסיס קבוע – ולהגן עליהן מפני תקיפות חות'יות – יהיה קשה עוד יותר לחות'ים לטעון כי הם נלחמים במערב בלבד.

"ולנוכח העובדה שהצי ההודי כבר פועל באזור סמוך יחסית, מול חופי סומליה, פריסתו גם בים סוף תהיה מהלך טבעי".

 שוער באיירן מינכן דניאל פרץ, דצמבר 2024 (צילום: AP Photo/Matthias Schrader)

אחרי הבשורה על מעברו הצפוי של הקשר הישראלי אוסקר גלוך לאייאקס אמסטרדם, בשורה משמחת נוספת לכדורגל הישראלי: דניאל פרץ, השוער הישראלי בן ה-25 (שהוא גם בן זוגה של נועה קירל) חתם על מעבר לקבוצת הכדורגל המבורג.

פרץ היה השוער השני (ולפעמים השלישי) של מועדון הפאר הגרמני באיירן מינכן, ולפיכך בקושי עלה מהספסל ושיחק. בשנתיים האחרונות שיחק פרץ בשבעה משחקים בלבד.

כעת הוא עובר להמבורג במטרה לעלות על כר הדשא כשוער ראשון. תג המחיר שלו דומה לתג המחיר של גלוך: 15 מיליון אירו.

אלה חדשות טובות לנבחרת ישראל בכדורגל, שזקוקה לפרץ בשער, עם מלוא הניסיון שמשחקים קשים בבונדסליגה מעניקים לשוער ברמתו.

בנימין נתניהו, מאי 2008