גם הכתובת הזו הייתה על הקיר, אבל ישראל שוב בחרה לשלוח דחפור ולמוטט את הקיר. על הראש שלנו.

לעולם נמאס מאיתנו. ישראל היא כרגע האומה השנואה ביותר על פני כדור הארץ, בלי תחרות. אפשר להמשיך לטעון שמדובר בצביעות, באנטישמיות, במה לא. אבל אי אפשר להתעלם מהעולם, לזלזל בו, להתנשא, ללעוג, ואז להתפלא כשנמאס מאיתנו והנהי האינסופי שלנו.

הפגנה נגד ישראל מול בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, הולנד, 15 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

והעולם מפנה לנו עורף. האיחוד האירופי מקדם כעת השעיית מימון של סטארטאפים ישראליים בעלי היבט צבאי. ממשלת בריטניה צפויה להצהיר בקרוב על הכרה רשמית במדינה פלסטינית (כך על פי דיווח ב"טלגרף").

חוקרים ישראלים באקדמיה לא מקבלים תשובות על פניות שהם שולחים לאוניברסיטאות זרות. מענקים שהובטחו – מבוטלים. עולם התרבות שומם: קולנוענים ומוזיקאים זרים מסרבים לשתף פעולה עם ישראלים.

תוכנית "הוריזון 2020", תוכנית המחקר הגדולה ביותר בעולם, מתכוונת להדיר את מדעני ישראל (עניין שהתקבל בצהלות בערוץ 14: "מגיע לחבר'ה האלה באקדמיה. כמה שטינפתם ולכלכתם, בסוף זה גם חוזר אליכם").  

והבוקר גם הולנד. במשך שנים הייתה הולנד אחת המדינות האירופיות הידידותיות ביותר לישראל. המדינה שניסתה להגן על אזרחיה היהודים בשואה. ביתה של אנה פרנק. מאחר שנבחרת הכדורגל של ישראל לא נהגה להעפיל לטורנירים גדולים, אוהדי כדורגל ישראלים רבים אימצו את הנבחרת הכתומה של הולנד. אייאקס אמסטרדם נקראה בכל אירופה "הקבוצה של היהודים".

ופתאום – גם הולנד אנטישמית. ולמה? כי ממשלת הולנד הודיעה הבוקר שמכאן והלאה היא תאסור את כניסתם של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר לשטחה. שר החוץ ההולנדי קספר פלדקמפ נימק את ההחלטה בכך שהשניים "הסיתו שוב ושוב לאלימות מצד מתנחלים כלפי האוכלוסייה הפלסטינית וקראו לטיהור אתני ברצועת עזה".

שר האוצר סמוטריץ' הגיב הבוקר בציוץ:

אולי נתחיל מלחיות במדינת ישראל בביטחון השנה? כי לא נראה שהפרויקט הזה מצליח במיוחד.

"בהולנד ובאירופה בכלל, היהודים לא חיו בביטחון בתחילת המאה הקודמת", המשיך סמוטריץ' להזכיר את ההיסטוריה, "ולפי הצביעות האירופית, הכניעה של מנהיגיהם לשקרים של האסלאם הרדיקלי שמשתלט שם, והאנטישמיות הגואה – גם בעתיד הם לא יוכלו לחיות שם בביטחון".

הסיפא של ההצהרה הזו נכונה. האנטישמיות גואה, ויהודים לא יכולים להסתובב בעולם בביטחון – ולממשלת ישראל בכלל ולסמוטריץ' בפרט, יש חלק לא מבוטל בגל השנאה הזה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון על תקציב המדינה, 7 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם יתברר שהתוכנית החדשה של ממשלת ישראל – בהשראה ובעידוד של סמוטריץ' – היא לספח שטחים מרצועת עזה, החרם ההולנדי הוא הפרומו של מה שעוד מצפה לנו בזירה המדינית.

כשסמוטריץ' נשאל בימים האחרונים איך זה שהוא נשאר בממשלה למרות שהתחייב שיתפטר אם יחודש הסיוע ההומניטרי לרצועה, הוא ענה שמתבשל עכשיו משהו חדש שהוא רוצה לתת לו צ'אנס.

חיים לוינסון פרסם אמש ב"הארץ" כי ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להציע לקבינט המדיני-בטחוני תוכנית לסיפוח שטחים ברצועת עזה. לפי התוכנית, ישראל תציב לחמאס אולטימטום להסכים להפסקת אש, ולא – ישראל תתחיל לספח בהדרגה חלקים מרצועת עזה.

על פי הפרסום, תחילה יסופחו שטחים באזור החיץ, ולאחר מכן שטחים בצפון הרצועה. אם חמאס לא ייענה לאולטימטום, התהליך יימשך עד לסיפוח מלא של הרצועה כולה.

"לפי הפרטים שהציג נתניהו בשיחות עם שרים", כותב לוינסון, "התוכנית קיבלה אור ירוק מממשל טראמפ".

אין צורך בתואר מתקדם ביחסים בינלאומיים כדי להבין שהמשמעות המעשית של תוכנית כזו היא שישראל תהיה זו שתצטרך לנהל את רצועת עזה החרבה – כשבמקביל לא רק סמוטריץ' ובן גביר, אלא כל מי שמחזיק בדרכון ישראלי יהיה אישיות לא רצויה בעולם.

השחקן אלון אבוטבול בפרמיירה של "העונה של רובין" בסדרת הטלוויזיה "אטלנה", לוס אנג'לס, קליפורניה, 19 בפברואר 2018 (צילום: Frazer Harrison/Getty Images/AFP)

השחקן אלון אבוטבול, מהבולטים והחשובים בשחקני הקולנוע והטלוויזיה בישראל בעשורים האחרונים, הלך לעולמו בגיל 60 לאחר שהתמוטט בחוף הבונים.

לפי דיווח מד"א, בשעה 08:22 התקבל דיווח על על גבר שנמשה מהמים כשהוא מחוסר הכרה סמוך לחוף הבונים. חובשים ופראמדיקים ביצעו בו פעולות החייאה, אך נאלצו לקבוע את מותו במקום.

אבוטבול, יליד קריית אתא, נולד ב־28 במאי 1965. הוא למד בתיכון תלמה ילין, שירת בחטיבת דובר צה"ל, ובמהרה הפך לשחקן פעיל ומבוקש בקולנוע הישראלי.

• אמיר בן-דוד נפרד מידידו אלון אבוטבול

בראשית דרכו בלט בסרטים כמו "שתי אצבעות מצידון" (1986), "מאחורי הסורגים", "אחד משלנו" ו"החיים על פי אגפא", ובהמשך גם "האסונות של נינה", "נודל", "שבעה" ו"מקום בגן עדן". בטלוויזיה שיחק בין השאר ב"שבתות וחגים" ו"אימאל'ה".

מאמצע שנות ה־2000 חי בלוס אנג'לס עם בת זוגו, הבמאית שיר ביליה, ולהם ארבעה ילדים. אבוטבול הצליח להשתלב גם בתעשייה האמריקאית ושיחק בין היתר בסרטים "גוף השקרים" של רידלי סקוט, "עלייתו של האביר האפל" של כריסטופר נולאן, ו"ספטמבר בשיראז" לצד סלמה הייק ואדריאן ברודי.

הוא השתתף גם בסדרות אמריקאיות רבות בהן "הומלנד", "מכת מחץ", "פרינג'", "NCIS", "שלג צח" ואחרות.

נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לאבוטבול עם היוודע החדשות על מותו:

עודה הד'לין (צילום: אלדד רפאלי)

פלסטינים שנהרגים בעימותים עם מתנחלים או עם צה"ל בגדה המערבית זוכים למעט מאוד תשומת לב בישראל. הם כמעט תמיד אלמונים גמורים לרוב הישראלים, והידיעות על מותם נדחקות לשולי החדשות, בדרך כלל תחת הכותרת "פלסטיני נהרג בעימות עם מתנחלים".

עודה הד'לין שנורה למוות אתמול על ידי המתנחל ינון לוי הוא מקרה יוצא דופן: הריגתו תועדה בווידיאו, והד'לין הוא פעיל ותיק שישראלים רבים הכירו, והם סופדים לו ביממה האחרונה ברשתות החברתיות.

הד'לין סייע להפקת הסרט התיעודי זוכה האוסקר "אין ארץ אחרת", ומאחר שהיה מורה לאנגלית, הוא גם ליווה לא פעם עיתונאים, דיפלומטים ופעילי שלום.

גם אני פגשתי אותו לשיחה ארוכה לפני חמש שנים, שבה סיפר על כמיהתו לשלום. "אין לנו שום קשר עם המתנחלים מכרמל (ההתנחלות הסמוכה לכפרו אום אל חיר)", סיפר לי הד'לין, "ניסינו המון פעמים ליצור איתם קשר, בתקווה שאולי אם הם יכירו אותנו, הם יבינו את המצב שלנו. הם יבינו שכל מה שהם חושבים עלינו שגוי.

"הם בעצם לא יודעים עלינו כלום… אז הם תוקפים אותנו. כל הזמן. וכשהם זורקים עלינו אבנים אנחנו קוראים למשטרה, והשוטרים תמיד אומרים שהם לא יכולים לעשות כלום, כי הם לא יודעים מי זרק את האבנים".

ינון לוי – מתנחל שמופיע ברשימת הסנקציות שהטילו האיחוד האירופי וארצות הברית (בתקופת ביידן) ואשר תועד יורה בהד'לין – יובא בהמשך היום להארכת מעצר. הפעם המשטרה לא תוכל לטעון שהיא לא יודעת מי ירה.

המשטרה צפויה לבקש את הארכת מעצרו בארבעה ימים כדי להשלים את החקירה. אל תתפלאו אם הוא ישוחרר בהמשך.

טקס הריסת הבניינים בחולון שנפגעו מטיל ששוגר מאיראן, 28 ביולי 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

אם מישהו עוד היה צריך הוכחה ששרי הממשלה התנתקו לחלוטין מכל התנהגות אנושית מקובלת – היא ניתנה אתמול באחד הטקסים ההזויים ביותר שנראו אי פעם בישראל (והתחרות גדולה).

בטקס מנותק ונפוח מחשיבות עצמית בחולון, בהשתתפות שר הביטחון ישראל כ"ץ, לרגל הריסת שני בניינים בעיר שנפגעו מטיל איראני, הוגש כיבוד קל, יין, הושמעו נאומים פאתטיים – והכול בהנחייתה של מגי טביב, מגישת מהדורת החדשות של ערוץ 14.

"הטקס היטיב לזקק את שלושת היסודות שמהם מורכבת התרבות הישראלית העכשווית", כותבת יוענה גונן ב"הארץ", "תשוקת הרס חולנית, תאוות נדל"ן בורגנית ופאדיחות של השר ישראל כ"ץ. הנאומים נשמעו כאילו כתבה אותם בינה מלאכותית אומללה.

"בסיום האירוע החל המחפר לכרסם באיטיות את אחד הקירות, והנוכחים המשועממים התפנו מהזירה. מאחור נותרו רק שורות-שורות של כסאות כתר פלסטיק ריקים מתחת לבניינים מוזנחים וחרבים. דימוי כה מדויק, שאפשר לדמיין אותו בעתיד מתנוסס על דגלה של מדינת ישראל".

בנימין נתניהו, מאי 2008