(הערת מערכת: אמיר בן-דוד בחופש. את המהדורה היום הכינה בירנית גורן)

בזמן שעוד ועוד מדינות מצהירות כי יכירו במדינה פלסטינית בעצרת האו"ם בספטמבר – האחרונה שבהן היא קנדה, שהודיעה על כך הלילה – בישראל מתנחמים בממשל טראמפ של ארצות הברית. מי צריך את שאר העולם כשיש לך מעצמת-על לצידך.

אין ספק שהנשיא דונלד טראמפ זרם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ותמך בו בחודשים האחרונים, עד כדי התערבות של ממש במשפטו הפלילי של ראש הממשלה.

יחסי ישראל-ארצות הברית. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

אבל כל הסימנים מעידים שגם טראמפ מאבד סבלנות ולא מבין מדוע ידידו הקרוב מסובב אותו בספינים והכחשות כשבפועל ישראל טובעת יותר ויותר עמוק בסבך העזתי – וגוררת איתה את בעלת בריתה.

"האנשים שלי מתחילים לשנוא את ישראל", טראמפ מצוטט כאומר הבוקר ב"פיננשיאל טיימס". ואכן, הרפובליקאים מאבדים סבלנות עם נתניהו – והדבר ניכר במיוחד בערוצי המדיה שחשובים לטראמפ, ביניהם "פוקס ניוז" ומספר פודקאסטים מובילים.

"מה זו מערכת היחסים המוזרה, המבחילה והמעוותת שיש לנו עם ישראל?" שאלה-אמרה הפודקאסטרית הפופולרית קאנדס אוונס. במקביל, חברת הקונגרס מרג'ורי טיילור-גרין הנחשבת ממובילת תנועת ה-MAGA של טראמפ, הכריזה כי ישראל מבצעת "רצח עם" בעזה.

"הדמוקרטים שמתחו ביקורת קשה על ישראל כבר לא לבד. זוהי מגמה שייתכן שלא נצפתה בישראל: יחד עם 'פוקס ניוז', גם מובילי הדעה מקרב אנשי MAGA – תומכיו הבולטים של טראמפ – אינם מהססים לומר בגלוי את מה שהם רואים", כותבת הבוקר טל שניידר, הכתבת המדינית של זמן ישראל.

שניידר מציינת שאפילו סגן הנשיא ג'יי די ואנס, שנחשב אוהד ישראל ואינו נוהג לתקוף את הממשלה הישראלית ישירות, הביע זעזוע מהרעב בעזה. "התמונות שיוצאות משם שוברות את הלב", אמר באירוע באוהיו. "ישראל צריכה לעשות יותר כדי להכניס סיוע, ועלינו לשקול להילחם בחמאס כדי שהחבר'ה האלה יפסיקו למנוע את הגעת המזון לציבור".

לפני שעה קלה נחת בישראל השליח המיוחד סטיב ויטקוף, שצפוי לדון עם נתניהו על המשך המלחמה בעזה והמצב שם. ויטקוף גם צפוי לבקר במרכזי חלוקת האוכל ברצועת עזה, כדי לאמוד מקרוב את המצב ההומניטרי שם.

כשבמקביל גוברים הדיווחים על כוונות הממשלה לספח שטחים מהרצועה, וכשהכחשת הרעב בעזה גוברת בקרב חוגי הימין בישראל ובין חברי הקואליציה בפרט – אפשר רק לקוות שוויטקוף הגיע לכאן כדי לשים לטירוף הזה סוף.

מחאה ליד הכנסת בגין אירועי האלימות בחברה הערבית, 27 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בזמן שישראל מדשדשת בעזה ובכל יום חיילים נופלים או מתאבדים, יותר ויותר לוחמים מוכרים כפוסט-טראומטיים, ועשרות אלפי ישראלים נותרו ללא בית – וממחר ללא תמיכת המדינה, שאר העניינים במדינה ממש מתנהלים כהרגלם: הנה, למשל, מספר הנרצחים בחברה הערבית ממשיך להאמיר ולשבור שיאים.

כי למה שהמדינה תפקיר את אזרחיה רק בתחום אחד כשאפשר להזניח כל תחום ותחום.

הנרצח ה-150 הוא מוחמד שמאלי, צעיר בן 34 מרמלה, שנורה אמש בתחנת דלק בעיר. הוא פונה לבית חולים אסף הרופא – ושם נקבע מותו.

לשם השוואה, בתקופה המקבילה ב-2024 נרצחו 133 קורבנות, וב-2023 נרצחו באותה תקופה 134 קורבנות. זאת ועוד: מאז תחילת השנה נרצחו 14 נשים בחברה הערבית – פי-3 ממספר הנשים שנרצחו בתקופה המקבילה אשתקד (5).

רכב שהציתו מתנחלים בכפר סילוואד מזרחית לרמאללה, 30 ביולי 2025 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים, מטוויטר)

ועוד עניין שממשיך לקרות יומיומית ולאיש לא אכפת: גם הלילה התפרעו מתנחלים בגדה המערבית.

יהודים פרצו לעיירות סילוואד, רמון ואבו פלאח הנמצאות מזרחית לרמאללה, העלו שם באש רכבים ובתי פלסטינים, וריססו כתובות נאצה. לפי דיווחים, פלסטיני תושב המקום, ח'מיס עבד אל-לטיף עיאד, מת משאיפת עשן כשניסה לכבות את האש שהציתו המתנחלים בביתו.

כמובן שאיש לא נעצר. צה"ל מסר שהוא חוקר את האירוע.

• המלצת קריאה: עו"ד מיכאל ספרד על המצב כרגע בשטחים

במקביל, ערלות הלב של המדינה ויחסה המפלה כלפי פלסטינים בשטחים (שזה דרך מנומסת להתחמק מלומר "אפרטהייד") זועקים לנוכח הטיפול של המשטרה ובית המשפט באירוע שבו נהרג עודה הד'לין בכפרו אום אל-ח'יר.

היורה ינון לוי, מתנחל אלים בעל עבר שכבר הוביל אותו לרשימת הסנקציות של מספר מדינות, שוחרר על ידי בית המשפט למעצר בית – למרות שהעדויות מראות כי נהג לכל הפחות ברשלנות פושעת שהובילה למותו של הד'לין.

הד'לין, אגב, כלל לא היה מעורב באירוע שבו לוי החל לירות לכל עבר – הוא ישב בכפרו כ-30 מטר מהמקום שבו לוי התעמת עם פלסטינים שחסמו את דרכו. אין ולא יכולה להיות שאלה שהד'לין חף מפשע וקורבן של ירי "בקלות דעת", כפי שהחוק מגדיר זאת – ושוב, לכל הפחות.

אם כך, מדוע שוחרר לוי למעצר בית? לא ברור. ח"כ לימור סון הר-מלך, בכל אופן, כבר מיהרה להכריז שלוי הוא "חלוץ". מפחיד לחשוב מה לדעתה צריך לבוא אחריו.

ואם לא די בכך, המשטרה מסרבת לשחרר את גופתו של הד'לין לידי משפחתו למרות שהנתיחה שלאחר המוות כבר הסתיימה. הסיבה: המשטרה דורשת שהמשפחה לא תקים סוכת אבלים וכי בהלווייתו של עודה ישתתפו רק 15 איש. המשפחה, בצדק, מסרבת לדרישות הללו.

הנה הצעה למתנחלים שטוענים שהקיצונים אינם מייצגים אותם: קומו ועשו מעשה – תודיעו שאתם תאבטחו את הלווייתו של מי שהיה מורה נערץ על ילדי כפרו, איש שוחר שלום שהאמין בכל מאודו שאפשר אחרת. תבואו ותכנסו גם אתם מתחת לאלונקה הנושאת את גופתו.

לא? לא מתאים? אז אין הבדל ביניכם לבן הר-מלך, לוי או המתנחלים שביצעו פוגרום הלילה, כבכל לילה, בכפרים ממזרח לרמאללה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מזכיר הממשלה יוסי פוקס שלח הבוקר זימון לעו"ד גלי בהרב-מיארה, המכהנת כיועצת המשפטית לממשלה, לישיבת הממשלה ביום שני הקרוב שבה יוחלט על הדחתה.

אתמול, עם פרסום הצעת ההחלטה שתובא בנושא בפני הממשלה, התברר כי בכוונת הממשלה לפטר "לאלתר" את בהרב-מיארה – ולא לדחות את הביצוע עד להחלטת בג"ץ, כפי שציפה המשנה לנשיא נעם סולברג. מתברר שלממשלה יש בעיה עם בית המשפט העליון גם כשמדובר באחד מהשופטים הימנים/שמרנים ביותר שישנו בהרכב כיום.

סולברג, שכבר הבהיר בשתי החלטות עוקבות כי בג"ץ לא ידון בהדחת היועמ"שית עד אשר תודח הלכה למעשה, צפוי לקבל עתירות בהולות כבר ביום שני אחרי ישיבת הממשלה. סביר להניח שהוא יוציא צו ביניים המונע את ההדחה עד לביאור הנושא בבג"ץ.

אלא שחברי הממשלה כבר הצהירו כי אין בכוונתם להמשיך לעבוד עם היועמ"שית מרגע שתודח, בהתעלמות מוחלטת ממה שיגיד בג"ץ. מי שיושב מזה שנתיים וחצי ומצפה למשבר חוקתי – יקבל אותו על סטרואידים. וזה לא שעד עכשיו המצב החוקתי היה מיטת שושנים.

בנימין נתניהו, מאי 2008