בצה"ל עוקבים בדריכות אחר המהלכים הפוליטיים בעניין חוק הגיוס. יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת יולי אדלשטיין, שהתגלה לבסוף כמחסום האחרון מפני חוק בעייתי, ככל הנראה הודח מתפקידו ויוחלף על ידי חבר כנסת אחר שייבחר השבוע בסיעת הליכוד. ככה יעשה לאיש.

גורלו של אדלשטיין נחרץ על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלמען שרידותו הפוליטית לא מוכן לוותר על חוק שיפטור חרדים מגיוס – למרות התנגדות נרחבת לחוק גם בקרב בחורי הימין. ועוד לא הגענו לארגוני המילואימניקים, שמובילים מאבק לוחמני נגד החוק המוצע.

אורן שביל מארגון "אחים לנשק" פרסם אתמול (שני) הודעה חריפה בעניין הזה שמרמזת אולי שהמאבק בחוק יהיה נחוש לא פחות מזה שהיה נגד המהפכה המשפטית – וזה רק ארגון אחד מקשת שלמה של התארגנויות מקרב אנשי המילואים.

שרי הליכוד מבצעים מכרז על מי יוביל את פירוק החברה הישראלית.

בזמן שרוב הציבור דורש חוק גיוס אמיתי עם סנקציות, שרי הליכוד בקרבות פנימיים על מי יעביר את חוק ההשתמטות שיפרק את החברה הישראלית. המאבק הפנימי הזה מוכיח שהלחץ הציבורי נושא פרי – הם יודעים שהחברה הישראלית לא תקבל עוד…

— אחים לנשק ????️ (@ahimlaneshek1) July 21, 2025

בינתיים צה"ל ממשיך בתוכנית סדורה של הרמטכ"ל המנהלת במקביל את הפעילות המבצעית וכוח האדם. אחרי הפסקת האש עם איראן וסיום מבצע "מרכבות גדעון", רב-אלוף אייל זמיר לא המתין הרבה והורה להתחיל בדילול כוחות המילואים.

בצה"ל מנסים עכשיו לחזור לגרף תעסוקת המילואים שאושר בתחילת השנה והשתנה בבת אחת בשל המערכה באיראן.

המהלך הזה לחלוטין לא מפתיע, כפי שהוצג בחלק מכלי התקשורת: הוא תוכנן מראש במקביל לתוכניות התקיפה באיראן, אבל עם תאריך הפעלה גמיש בהתאם להתפתחויות הביטחוניות. עכשיו מבחינת זמיר בשלה העת, ולכן ההחלטה תתחיל להיות מיושמת בהדרגה בשבועות הקרובים.

בהיבט אחר, העיתוי הפוליטי של המהלך הזה משמעותי. עומס המילואים קשור בקשר ישיר לחוק הגיוס וזמיר בדרכו השקטה לא הסתיר לכל אורך הדרך את דעתו כיצד, את מי וכמה צריך לגייס.

העיתוי הפוליטי של המהלך הזה משמעותי. עומס המילואים קשור בקשר ישיר לחוק הגיוס וזמיר בדרכו השקטה לא הסתיר לכל אורך הדרך את דעתו כיצד, את מי וכמה צריך לגייס

הרמטכ"ל אייל זמיר ברצועת עזה, 16 ביולי 2025 (צילום: אתר צה"ל)

בשבוע הבא המאבק השקט הזה צפוי לעלות מדרגה עם תחילת האכיפה של צווי הגיוס ואולי גם גל מעצרים של בחורי ישיבה. אם מהלך כזה יצא לפועל, זה יקשה מאוד על נתניהו להחזיר את הגלגל לאחור מול החרדים והקרע יעמיק עוד יותר.

לכן, לא מן הנמנע שאת זה נתניהו מנסה למנוע גם במחיר של מחאה חברתית חוצת מחנות וסיכון ממשי לקרע בבייס, במפלגה ובגוש.

הקלחת הפוליטית הזו תופסת את צה"ל בפתחו של מהלך קרקעי חדש במחנות הפליטים במרכז רצועת עזה. חשוב לומר, המהלך הזה אינו צעד הכרעתי אלא עוד מנוף לחץ. בישראל מנסים לגרום לחמאס להתגמש במשא ומתן דרך פעולה צבאית, באזורים שעד כה ישראל לא פעלה בהם וחמאס מרגיש שם נוח.

בצה"ל ניסו להרגיע כי מדובר במהלך מחושב, אמירה שחייבים לקחת בערבון מוגבל – גם בפעולה ברפיח באוגוסט 2024 צה"ל לא ידע על הימצאותם של ששת החטופים במנהרה ברפיח

ההחלטה לפעול במחנות המרכז העלתה מייד את מפלס הדאגה בקרב משפחות החטופים. בצה"ל ניסו להרגיע כי מדובר במהלך מחושב, אמירה שחייבים לקחת בערבון מוגבל – גם בפעולה ברפיח באוגוסט 2024 צה"ל לא ידע על הימצאותם של ששת החטופים במנהרה ברפיח, והתקדמות הכוחות מעל הקרקע הביאה בסופו של דבר לרציחתם.

שלט ענק שנתלה בירושלים עם תמונתו של הרש גולדברג פולין ז"ל בקריאה לשחרור החטופים שעדיין מוחזקים בעזה, 3 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לא ברור, אגב, היכן נמצא ראש הממשלה במצב הזה בין האמירה הברורה של צה"ל בדבר פעולה זהירה לבין האמירה של השרה אורית סטרוק בריאיון לרדיו החרדי "קול ברמה" כי "מי שנמצא באזור יכול להיפגע, שלא בכוונת מכוון, אלא כתוצאה מהפצצה, וזה נכון לגבי כל מי שנמצא ברצועה – חיילים, האנשים שם שמסביב.

"אני לא יודעת לעשות חשבון אם חיים של פלוני חשובים יותר מחיים של אלמוני, אני לא חושבת שזה דבר סביר".

בינתיים הכניסה הקרקעית לדיר אל-בלח החלה בזהירות רבה, ולא ברור עד כמה עמוק היא תלך. דיר אל-בלח גובלת במחנות פליטים שישראל לא פעלה בהם עד כה בשל חשש לחיי חטופים, ומצד שני היא קרובה מאוד למתחם ההומניטרי במואסי.

לכן נראה שגם המהלך הזה מוגבל מאוד בהיקפו ומחושב מאוד בעוצמתו. אלא אם מישהו ילחץ בעניין הזה את ראש הממשלה ללכת עמוק יותר, חזק יותר. בעניין הזה, השרה סטרוק לא לבדה בממשלה.