אישיות
חסן נסראללה

מיוחד נסראללה ואני

"על עקבים במזרח התיכון", ספרה החדש של חברת הכנסת לשעבר והעיתונאית קסניה סבטלובה, מסכם את מסעותיה בין מדינות אויב, במסווה של כתבת רוסיה ● בספר, שקטעים ממנו מתפרסמים כאן לראשונה, כותבת סבטלובה גם על ביקורה במטה חזבאללה בביירות, על הסיכונים היומיומיים שנטלה, ועל הרגע שבו צפתה מקרוב בנאומו של נסראללה - והתפללה שאיש לא יגלה את זהותה

עוד 3,040 מילים ו-1 תגובות

שתי אצבעות מביירות כאן זה לא שווייץ, אבל גם ממש לא לבנון

בעקבות הפיצוץ הענק בביירות, ריכוז המפעלים הפטרוכימיים בחיפה מושך את עיקר תשומת הלב ● המפרץ בהחלט דורש מעקב צמוד, אך כמו תמיד במלחמות, צריך לקחת בחשבון שההפתעה עלולה לבוא דווקא מכיוון אחר ● למשל, מהרכבות והמשאיות שמובילות חומרים מסוכנים בסמוך לבתי מגורים ● ויש גם את המפעל בדימונה, שעליו איש לא מדבר

עוד 806 מילים

ההרתעה הישראלית התחזקה - בלי אף ירייה

הפיצוץ בלבנון מבחינת הלבנונים, הימצאות חומרי נפץ של חזבאללה במתחמי מגורים הייתה כל השנים משהו אמורפי ● אבל אחרי הפיצוץ האדיר בנמל ביירות, כולם מבינים את פוטנציאל הנזק והסכנה ● כשמוסיפים זאת למצב הכלכלי בלבנון, חזבאללה הוא הכתובת למחאה ● "דוקטרינת הדאחייה" הישראלית - שמדברת על הרס תשתיות נרחב בלבנון - קיבלה אתמול ממד הרתעתי משמעותי, מבלי שנורה אף כדור ישראלי ● פרשנות

עוד 539 מילים

ההיגיון שנכון ללבנון נכון גם לסוריה - ישראל תגיב

ההתקפה של חוליית המחבלים בגולן הבוקר אינה יוזמה מקומית של ארגון קטן ● הכנת מטענים, תנועה בציר מוסתר וגיבוש חוליה, אלה פעולות שמצריכות ידע והכוונה ● ישראל פעלה על בסיס מודיעין מדויק, הרגה את חוליית המחבלים, ושידרה מסר שמבחינתה החשבון יכול להיסגר כאן ועכשיו - מול חיזבאללה, לא מול סוריה ● פרשנות

עוד 646 מילים

בדקות הראשונות נראה היה כאילו שני הצדדים השיגו את שלהם: מדינת ישראל מנעה אתמול פיגוע בגבול לבנון, וארגון חזבאללה הוכיח כי הוא עומד במילתו - ונוקם על מות פעיל הארגון בסוריה בשבוע שעבר ● אלא שמשהו קרה כאשר עשן התקרית נמוג, וראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גנץ בחרו לצאת יחד לתקשורת ולאיים ● פרשנות

אי אפשר לכנות את האירוע אתמול בהר דב כסוף הסבב הנוכחי. ישראל עשתה הכל כדי לספק לחזבאללה את הסולם הנדרש. היא זיהתה מוקדם את החוליה, הכינה את הכוחות, ואפילו תדרכה אותם לירות – אבל לא לפגוע.

בדקות הראשונות נראה היה כאילו שני הצדדים השיגו את שלהם.

ישראל מנעה פיגוע, וחזבאללה הוכיח כי הוא עומד במילתו ופועל נגד ישראל כנקמה על מות פעיל הארגון בסוריה בשבוע שעבר. אלא שמשהו קרה לקראת אחר הצהריים, כשעשן התקרית, תרתי משמע – נמוג.

חזבאללה הבין כי לא נגבה מחיר בצד הישראלי, ולכן הסולם שהוגש לו לא מספק.

במקרה דומה בעבר, הסתפק חזבאללה בפגיעה והשמדה של כלי משוריין לא מאויש, כדי לסגור את הסבב. במקרה הזה, ישראל כנראה לא הייתה מספיק חכמה לספק לו את תמונת הניצחון.

חשש מפעולת הסחה

הימים הקרובים ימשיכו להיות מתוחים מאד. בכלל, בישראל מתייחסים ברצינות רבה לאיומים הנוכחיים של חזבאללה. תעיד על כך ההחלטה המידית אתמול, לסגור את כל קו הגבול – מהר דב במזרח ועד רמת אדמית במערב – ולהכניס את כל התושבים לבתיהם.

סגירה כל כך נרחבת של הגבול מבטאת חשש ישראלי כי הפיגוע בהר דב הוא בסך הכל פעולת הסחה למשהו גדול יותר. אמנם כעבור כשעתיים הוכרז על חזרה לשגרה, אבל החשש כי חזבאללה יפעל בשני מוקדים ולא רק בהר דב, הוא ממשי, וסביר להניח נשען גם על מודיעין מדויק.

סגירה כה נרחבת של הגבול מבטאת חשש כי הפיגוע בהר דב הוא פעולת הסחה למשהו גדול יותר. אמנם כעבור כשעתיים הוכרז על חזרה לשגרה, אבל החשש כי חזבאללה יפעל בשני מוקדים ולא רק בהר דב, הוא ממשי

כאן המקום לדבר על מושג שגור בעגה הביטחונית, "מרחב ההכחשה". לא פעם לפני פעולות גדולות ומורכבות, בעלות פוטנציאל השפעה אסטרטגי, נקראים מומחי מודיעין ואפילו פסיכולוגים לחדר הדיונים, כדי לשרטט את "מרחב ההכחשה".

כך קרה לפני התקיפה הישראלית להשמדת הכור הגרעיני הסורי בספטמבר 2007. גבי אשכנזי, הרמטכ"ל דאז הקדיש שעות רבות לניתוח אופיו של אסד הבן, כדי לבנות את "מרחב ההכחשה" הסורי. בסופו של דבר, יצירת "מרחב ההכחשה", התמקדה בפעולת אחת בסיסית – שתיקה ישראלית. אסד בלע את הרוק והמשיך, כמובן לא לפני שהבין כי כל הרפתקה צבאית תסתיים מבחינתו בכי רע.

עוברים לאיום ישיר

זה בדיוק הדיון המנוהל בקריה בכל פעם שישראל תוקפת מטרות שיעיות או של חזבאללה בסוריה. הרג הפעיל לא אפשר לחסן נסראללה לצלול למרחב ההכחשה, ולכן הוא פעל אתמול וכנראה יפעל בעתיד.

שתיקה ישראלית במקרה הזה לא בהכרח תשרת את המטרה. זו הסיבה שראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גנץ בחרו אתמול לצאת לתקשורת יחד ולאיים.

בראייתם, הם אפשרו לחיזבאללה מרחב הכחשה בכך שלא הרגו פעילים שלו שהפרו את הריבונות הישראלית. ארגון הטרור סירב להשתמש בו, ולכן מבחינת ישראל עוברים לשלב הבא, איום ישיר.

עוד 411 מילים

נאמן למשוואה, חזבאללה רוצה לגבות מחיר בחיי אדם

חזבאללה מייחס לישראל את מותו של לוחם הארגון בתקיפה שבוצעה באמצע השבוע באזור דמשק ● וכמו במקרים קודמים, הארגון מחפש לאזן את החשבון ● השאלה היא עד כמה רחוק ילך נסראללה, בתקופה שבה לבנון מבעבעת והמחאה ברחובות עלולה להתהפך נגדו ● פרשנות

עוד 596 מילים

לוב המדממת עלולה להתפצל לשתי מדינות יריבות - האחת בחסות טורקית והשנייה בחסות מצרית ● סין ממלאת את החלל שהותירו הסנקציות האמריקאיות בלבנון ובסוריה, ולא כולם בביירות אוהבים את זה ● מנהיגי האזור חוששים לפעול בנחרצות נגד סיפוח חד-צדדי, כדי לא להרגיז את ארצות הברית ● ומי הפמיניסטית הערבייה שנולדה השבוע לפני 141 שנה? ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,045 מילים

מה עומד מאחורי השתיקה המשותפת של ישראל וחזבאללה

מאחורי הירי לעבר ג'יפ חזבאללה בשבת עשוי לעמוד "דיאלוג" שקט בין ישראל לבין ארגון הטרור הלבנוני, שנתמך על ידי איראן ● לפי התאוריה הזו, התקרית הסתיימה בשקט יחסי - כי כך רצו שני הצדדים ● אבל עצם העובדה שאנשי חזבאללה חתכו בתגובה את גדר הגבול, צריכה להדליק נורה אדומה ● חזבאללה הוא ארגון מחושב, ולכל צעד שלו יש משמעות ● גם השתיקה הלא-אופיינית של נסראללה מעוררת תהיות ● פרשנות

עוד 607 מילים

מעבר לגבול כשהילדה בסוריה צוחקת, לעולם נותר רק לבכות

בירדן, האזרחים קיבלו חשבונות חשמל גבוהים מהרגיל, והכעס על יוקר המחייה מאיים על יציבות הממלכה ● בסוריה, רגע אנושי הפך לוויראלי וחושף את אוזלת ידם של המוסדות הבינלאומיים ● בלבנון, נסראללה קרא להחרים מוצרים מארה״ב - אבל שכח לעדכן את הבן שלו ● ובישראל, השבוע לפני 51 שנה, גיבור אחד מנע אסון כבד ● קסניה סבטלובה מסכמת עוד שבוע במזרח התיכון

עוד 776 מילים

פרשנות נסראללה הבטיח, וקיים

נסיון הפלת המל"ט הישראלי אתמול מעל שמי לבנון, הוא המשך ישיר למדיניות חיזבאללה ● אלא שחשיבות התקרית איננה במישור המבצעי כי אם סימן לבאות: כשאיראן מעיזה יותר, גם חיזבאללה מעיז יותר

חסן נסראללה נחשב למנהיג שאומר את מה שהוא מתכוון ומתכוון למה שהוא אומר. מן תכונה מוזרה שכזו, במציאות המזרח תיכונית. וכשנסראללה אומר משהו, האזניים הישראליות בדרך כלל כרויות והעין צופיה.

כך קרה עם פרויקט המנהרות שנחפרו במשך חמש שנים. המודיעין הישראלי לא הבין מדוע מנהיג חיזבאללה חוזר כל הזמן על המנטרה "נכבוש שטחים בגליל"; הזרקור המודיעיני הופנה לכיוון, ופרויקט הדגל נחשף והושמד.

ניסיון הפלת המל"ט הישראלי אתמול (חמישי) מעל שמי נבטיה בדרום לבנון, הוא המשך ישיר למדיניות הזו של נסראללה. אחרי תקרית הרחפנים בלב רובע הדאחייה, הוא הכריז כי מעתה והלאה חיזבאללה יירט כל כלי טיס ישראלי שיטוס מעל לבנון. אמר וקיים.

עם זאת, לא מן הנמנע שחיזבאללה החליט להגיב אתמול דווקא בגלל ההפגנות בביירות, אשר מסכנות את מעמד הארגון במדינה וגרוע מכך, מפלגות את המחנה השיעי. תקרית בטחונית עם ישראל היא מבחינת ספין מצויין ותזכורת רועמת לאזרחי לבנון, מי באמת מגן על המדינה – או לפחות מתיימר לעשות זאת.

אלא שהחשיבות בתקרית המל"ט איננה במישור המבצעי – צה"ל וחיל האוויר ידעו להתמודד עם האיום הזה – אלא כסימן לבאות. כשאיראן מעיזה יותר, גם חיזבאללה מעיז יותר.

לא בכדי, ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר אתמול להתמקד באיראן, במהלך הנאום שלו בטקס סיום קורס קצינים. המפתח נמצא שם. מבחינת איראן מה שהיה, עם תקיפות ישראליות תכופות נגד כוחותיה בסוריה ועיראק, כבר לא יהיה. באגד קראו לזה פעם "נגמרו הניקובים בכרטיסיה".

האם זו הסיבה שבתקופה האחרונה שומעים פחות על תקיפות עלומות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ״ל רא״ל אביב כוכבי בטקס סיום קורס קצינים בבה״ד 1. 31 באוקטובר 2019 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ״ל רא״ל אביב כוכבי בטקס סיום קורס קצינים בבה״ד 1. 31 באוקטובר 2019 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

מה שברור הוא, שישראל מבחינתה מעלה את הרף ההצהרתי כדי להימנע משיח קינטי עם איראן. היא עשתה זאת בעבר, כשהבינה שטהרן עומדת להגיב על הפלת המל"ט או הרג פעילי משמרות מהפיכה בתקיפות בסוריה.

עד כה, ההצהרות מירושלים אמנם לא הרתיעו את טהרן מלפעול, אבל בהחלט גרמו למנהיגי איראן לחשוב ולחשב את גובה הלהבות, שמא זה ירגיז את הקרמלין שמבקש שקט בסוריה. לא מן הנמנע שבצר לה, תפנה ישראל שוב למנוף הלחץ הרוסי, משום שעל זה האמריקאי לא כל כך ניתן לסמוך לאחרונה.

לכן, כנראה, הטונים הישראלים הפעם שונים במקצת, ותעיד על כך תכיפות ההצהרות. אי אפשר להתעלם מההרגשה שהפעם ישראל נותרה לבדה במשחק. ארצות הברית אמרה את דברה עם פינוי הכוחות מסוריה, וחוסר הרצון הבולט מלהגיב על התוקפנות האיראנית, כולל זו הישירה כלפיה עם הפלת המל"ט מעל שמי המפרץ.

אף אחד לא מפרש את חיסולו של מנהיג דעא"ש אבו-בכר אל-בגדאדי, כפניית פרסה של וושינגטון. יש הגורסים בדיוק את ההיפך: זו היה אקורד סיום של תקופה ועכשיו לא הנשק מופנה כלפי איראן אלא היד.

רמז עבה במיוחד לכך ניתן למצוא במשפט הזה של נתניהו אתמול: "רף התעוזה של איראן באזור עולה ומתגבר עוד יותר נוכח היעדר תגובה". לא נראה שיש כתובת אחרת לאצבע המאשימה הזו מלבד הבית הלבן.

עוד 415 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה