מאז הוכרזה הפסקת האש עם ישראל ב־16 באפריל, חזבאללה חזר בשקט־בשקט לדפוס הפעולה הישן והמוכר שלו: מדיניות המשוואות. איך זה נראה בפועל? הדוגמה העדכנית היא ההתמקדות של חזבאללה בירי לעבר כוחות צה"ל בדרום לבנון, לצד נצירת האש לעבר היישובים הישראליים לאורך קו העימות.
מהצד השני, ישראל לא תוקפת מעבר לקו הצהוב, וברגע שעשתה זאת לפני שבועיים עם חיסול מפקד כוח רדואן בביירות, חזבאללה הגיב מייד בירי לעבר מפרץ חיפה. מידה כנגד מידה, גרסת חזבאללה.
את מדיניות המשוואות מול ישראל התווה במשך שנים מזכ"ל הארגון לשעבר חסן נסראללה. לשיטתו, כל פעולה של ישראל נגד חזבאללה בלבנון, או מחוצה לה, צריכה להיענות בתשובה הולמת מצד הארגון. בעיניו, רק כך תושג הרתעה הדדית.
יש אינספור דוגמאות בשני העשורים האחרונים לדרך הפעולה הזו של חזבאללה, שבפועל הלכה והתעצמה עד כדי הצרת צעדיה של ישראל במענה הצבאי בגבול הצפוני
יש אינספור דוגמאות בשני העשורים האחרונים לדרך הפעולה הזו של חזבאללה, שבפועל הלכה והתעצמה עד כדי הצרת צעדיה של ישראל במענה הצבאי בגבול הצפוני.
השיא היה בתקרית האוהל בהר דב. חזבאללה הקים במהלך 2023 אוהל בשטחה של ישראל בהר דב. מאחר שאין גדר גבול באזור הזה, הפעולה לא הייתה מורכבת ואפשרה לחזבאללה לקבוע עובדות בשטח ולטעון כי מדובר בשטח ריבוני של לבנון, שישראל תופסת באופן לא חוקי.
הר דב הוא שטח שנוי במחלוקת היסטורית בין לבנון לסוריה, וחזבאללה מנצל את הנוכחות הישראלית בו לצורך טענה של הפרת ריבונות לבנונית. במצב הדברים של קיץ 2023, ישראל חששה לפעול מול חזבאללה ולהסיר את האוהל משטחה הריבוני, מחשש לתגובה חריפה של הארגון.
איך זה נגמר בסוף כולם יודעים.
ב־7 באוקטובר, מייד אחרי שחזבאללה הצטרף ללחימה, ישראל תקפה מהאוויר את האוהל כבר ביום הראשון למלחמה, כאילו היה זה סימן להורדת הכפפות: מה שהיה לא יהיה.
תקרית האוהל בהר דב הייתה שיאו של מדרון חלקלק שאליו נקלעה ישראל, כשאיש בדרג המדיני לא הורה בשנים הללו על חישוב מסלול מחדש מול חזבאללה.
תקרית האוהל בהר דב הייתה שיאו של מדרון חלקלק שאליו נקלעה ישראל, כשאיש בדרג המדיני לא הורה בשנים הללו על חישוב מסלול מחדש מול חזבאללה
אחת התקריות המביכות מבחינת ישראל אירעה באפריל 2020. ישראל רצתה לאותת לחזבאללה באותם ימים, כשהארגון הרגיש אז בשיא כוחו, שהיא עוקבת אחרי פעילותו הנרחבת בסוריה ושלא תאפשר לו לבנות את הפרויקט השאפתני "חזבאללה 2" ברמת הגולן הסורית.
שני פעילי הארגון חצו את הגבול מלבנון לסוריה באחד המעברים בצפון המדינה. ישראל עקבה אחריהם, וברגע שחצו את הגבול לסוריה ירתה טיל מכטב"ם, שכוון מלכתחילה לפגוע ליד הג'יפ שבו נסעו. שני הפעילים עצרו, ברחו מהרכב, וכמה דקות אחר כך נורה טיל נוסף שהשמיד אותו. בשפה הצבאית זה איתות ברור: יכולנו לפגוע ולא פגענו.
אלא שיש כאן נדבך נוסף של חשש ישראלי מחזבאללה. להחלטה לירות לעבר פעילי הארגון בצד הסורי הייתה סיבה: אם הירי היה מתבצע בשטח לבנון, חזבאללה היה מגיב בירי לעבר ישראל.
חזבאללה הבין את המסר והגיב באופן מתוחכם. יומיים אחרי הירי בסוריה, פעילים של כוח רדואן הצליחו להגיע לשלוש נקודות שונות לאורך גדר הגבול ולחתוך אותה מבלי שצה"ל הבחין בהם. הרמז היה ברור: אתם פגעתם בנקודת גבול ואנחנו ענינו בהתאם; אתם הוכחתם יכולת מעקב מודיעינית, אנחנו הוכחנו יכולת מבצעית.
העובדה שחזבאללה מרגיש נוח במצבו להתנהל כך מול ישראל היא הוכחה לתחושת הביטחון שלו אחרי שנה וחצי של הבלגה על ירי ישראלי רציף וחיסול שיטתי של פעילי הארגון
מדוע תזכורת המדרון החלקלק במדיניות המשוואות חשובה היום? משום שישראל חייבת לעצור אותה עכשיו. העובדה שחזבאללה מרגיש נוח במצבו להתנהל כך מול ישראל היא הוכחה לתחושת הביטחון שלו אחרי שנה וחצי של הבלגה על ירי ישראלי רציף וחיסול שיטתי של פעילי הארגון.
העובדה שהוא לא יורה לעבר יישובים ישראליים בשלב הזה היא מסר כוחני של הארגון כלפי ישראל, ולא פחות חשוב מכך, כלפי הזירה הפנים־לבנונית, שבה חזבאללה מנהל מאבק חשוב לא פחות מבחינתו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו