בתוך יממה ישראל חיסלה השבוע שלושה פעילי טרור בלבנון – שני פעילים של חזבאללה ופעיל של חמאס ששהה בצפון לבנון. מנין החיסולים הישראלי בשורות שני הארגונים הללו עומד כרגע על יותר מ-200 מאז הוכרזה הפסקת האש בין ישראל ולבנון בנובמבר 2024.
אתמול (רביעי) בבוקר חוסל בכיר נוסף – פעיל שהיה אחראי על מערך האש הרקטית באחד היחידות של חזבאללה בדרום המדינה.
בינתיים חזבאללה בוחר שלא להגיב לפעולות הללו, שכל אחת מהן לפני השבעה באוקטובר הייתה עבורו בבחינת הכרזת מלחמה.
חזבאללה נתון בימים אלה בסד לחצים שלא היה כמותו מאז ייסוד הארגון. הקולות לפרק אותו מנשקו לא חדשים – הם עלו במהלך השנים כמה פעמים, בכמה גלים ודוכאו מייד בכוח הנשק. חזבאללה היה אז עם גב חזק של איראן וסוריה, ולכן אגרוף הברזל שהפעיל בתוך לבנון עם תהליך התעצמות צבאית חסר תקדים, השאיר את שאר הצדדים בלבנון חלשים ומורתעים.
הקולות לפרק את חזבאללה מנשקו לא חדשים – הם עלו במהלך השנים כמה פעמים, בכמה גלים ודוכאו מייד בכוח הנשק. אלא שהמצב הזה השתנה מיסודו עם נפילת משטר אסד בסוריה והכרעת איראן במלחמת 12 הימים
אלא שהמצב הזה השתנה מיסודו עם נפילת משטר אסד בסוריה והכרעת איראן במלחמת 12 הימים.
חזבאללה ללא המזכ"ל המיתולוגי חסן נסראללה – המנהיג הבולט שידע לנווט את הארגון בחוכמה רבה – מבין שהוא הגיע לצומת החלטה מכריע: האם לשמר את הנשק שברשותו ולהיות חשוף למהלכים ישראלים נוספים, או להיכנע לדרישות וללחץ שמפעילה עליו ממשלת לבנון בגיבוי אמריקאי.
שלשום יצא מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם לתקשורת הלבנונית. הוא התראיין בערוץ המקורב לארגון "אל מיאדין" ובשלב מסוים אף פרץ בבכי כאשר דיבר על חסרונו של נסראללה. ניכר היה שקאסם כן מאוד בריאיון, והוא הודה כי חזבאללה הוכה קשות והיה חדור מודיעינית ומבצעית על ידי ישראל.
קאסם גם סיפק הסבר מעניין מדוע חזבאללה לא הצטרף מייד למלחמה ב-7 באוקטובר, אף שקיבל הודעה ובקשה אישית מיחיא סנוואר בשעות הראשונות של אותו יום: "לאחר שעברו שבועיים-שלושה של סיוע, התגבשה אצלנו במועצת השורא ואצל המזכ"ל נסראללה ההכרעה שעלינו להילחם בחזית סיוע ולא במלחמה כוללת".
קאסם התראיין בערוץ "אל מיאדין" ובשלב מסוים אף פרץ בבכי כאשר דיבר על חסרונו של נסראללה. ניכר היה שקאסם כן מאוד בריאיון, והוא הודה כי חזבאללה הוכה קשות והיה חדור מודיעינית ומבצעית על ידי ישראל
כלומר, מלכתחילה חזבאללה היה זהיר מאד במסלול הכניסה שלו לעימות עם ישראל, במטרה לא להיכנס למלחמה כוללת, שתביא הרס רב על לבנון ותסבך את הארגון במאבקי לגיטימציה פנימיים. בעניין הזה קאסם פתח צוהר נדיר אל מאחורי הקלעים של הארגון ולמערכת השיקולים הזהירה ולהבנה של הממד האסטרטגי.
זו הוכחה נוספת לשוני של הארגון הזה תחת נסראללה מארגוני טרור אחרים וכיצד נכנס כאן למעשה שיקול מדיני ולאו דווקא רק תאולוגי-משיחי – כפי שקרה אצל יחיא סנוואר. במילים אחרות, הכניסה לעימות עם ישראל לא צעד פזיז, למרות הצלחת הפלישה של חמאס, כפי שהצטיירה בימים הראשונים.
במשתמע מהדברים של קאסם, ההחלטה שנפלה במועצת השורא של חזבאללה הייתה לנהל את המלחמה הזו בשליטה חזקה ככל הניתן על גובה הלהבות. בעימות עצמו זה ניכר בירי הזהיר של הארגון למרכזי אוכלוסייה בתחילת המלחמה ובהתמקדות בשבועות הראשונים בירי על יישובי קו הגבול ומטרות צבאיות.
בכל שלב של הלחימה מול ישראל, חזבאללה נשאר נאמן למדיניות הסימטריה שלו מתוך מחשבה שכך הוא לא נגרר למהלכים מסוכנים מבחינתו. בסופו של דבר זה התברר כמלכודת הישראלית: בכל שלבי המלחמה ישראל שידרה לחזבאללה כי גם היא מקבלת על עצמה את כללי העימות המוגבל.
אחד הקצינים הבכירים בצה"ל תיאר את זה כחימום איטי של הסיר, עד שהמים ירתחו מבלי שהצפרדע תקפוץ ממנו. במילים אחרות, ישראל קידמה מלחמה בצעדים איטיים מאוד וחזבאללה לא זיהה את זה בזמן.
אחד הקצינים הבכירים בצה"ל תיאר את זה כחימום איטי של הסיר, עד שהמים ירתחו מבלי שהצפרדע תקפוץ ממנו. במילים אחרות, ישראל קידמה מלחמה בצעדים איטיים מאוד וחזבאללה לא זיהה את זה בזמן
כשזה קרה, אחרי מתקפת הביפרים וההשמדה המהירה של מערך הטילים ארוכי הטווח, זה היה כבר מאוחר מדי מבחינת נסראללה.
המזכ"ל נותר ללא הנהגה צבאית סביבו ועם ארגון שנמצא בתחושת חדירות ורדיפה. שבוע בדיוק אחר כך הוא חוסל, וחזבאללה שקע לכאוס שהביא אותו להסכים בנובמבר 2024 להפסקת האש.
מאז, למעשה, הארגון השיעי נמצא בתהליך שקיעה שהואץ עם שינוי המשטר בסוריה. ההבלגה של חזבאללה על החיסולים הישראליים נתפס בלבנון כחולשה עצומה של מי שהגדיר את עצמו "מגן לבנון".
מאז, למעשה, הארגון השיעי נמצא בתהליך שקיעה שהואץ עם שינוי המשטר בסוריה. ההבלגה של חזבאללה על החיסולים הישראליים נתפס בלבנון כחולשה עצומה של מי שהגדיר את עצמו "מגן לבנון"
מכאן הדרישה החד-משמעית שהציבה ארצות הברית לממשל הלבנוני כבר לפני מספר שבועות – דרישה שעלתה שוב השבוע בפגישה בביירות של השליח האמריקאי המיוחד תומאס ברק עם נשיא לבנון ג'וזף אעון.
התוכנית שמציגים האמריקאים כוללת שלושה שלבים, שהשורה התחתונה שלהם היא חוק אחד ונשק אחד:
- מסירת כל הנשק שבידי חזבאללה לגורמי השלטון המוסמכים;
- שליטה מלאה של ממשלת לבנון בגבול עם סוריה;
- וחוק שיאסור על ארגונים לא מדינתיים להחזיק נשק.
הצעדים הללו, אם ייושמו, ייענו על ידי ארצות הברית בשיקום הכלכלה הלבנונית ובמימון מיידי של 2.5 מיליארד דולר בתשתיות.
אלא שלצד זאת הונח גם אולטימטום אמריקאי ליישום עד חודש נובמבר. מבחינת האמריקאים, זו הורדת כפפות מול הממשל הלבנוני שהם התאמצו מאד לייצב ולמצב.
ברק, על פי פרסום ב"ניו יורק טיימס" בשבוע שעבר, הגדיר את הפסקת האש "כישלון טוטאלי". הוא תלה את הדברים בהמשך התקיפות של ישראל לנוכח מה שהוא הגדיר כהפרות של חזבאללה באי מסירת הנשק ובניסיון להשתקם צבאית, גם מדרום לליטני. ברק נשמע נחרץ מאוד.
בימים האחרונים היו מספר פרסומים בלבנון כי תיתכן פשרה בעניין הנשק: חזבאללה ימסור את כל הנשק הרקטי והיכולות הצבאיות שצבר, אבל פעיליו ימשיכו להחזיק בנשק אישי. בינתיים לא ברור איך זה יתקבל בצד האמריקאי. ברק לא תמים: הוא ממוצא לבנוני. סבו, בן העדה הנוצרית, היגר לארצות הברית מביירות.
בימים האחרונים היו מספר פרסומים בלבנון כי תיתכן פשרה בעניין הנשק: חזבאללה ימסור את כל הנשק הרקטי והיכולות הצבאיות שצבר, אבל פעיליו ימשיכו להחזיק בנשק אישי. לא ברור איך זה יתקבל בצד האמריקאי
ייתכן שהשליח האמריקאי מתחיל לשדר תחושות אכזבה מהנשיא הלבנוני עאון ומכאן הלשון הנחרצת וקביעת אולטימטום מדיני. באופן לא מפתיע, ממשל טראמפ רוצה הישגים ומהר, אלא שלעיתים השפה האמריקאית לא חופפת לתרבות המזרח תיכונית.
ניסיון העבר של ארצות הברית באזור צריך ללמד אותה שהכרזה על דמוקרטיה איננה מספיקה בשכונה הזו – כמו במצרים שלפני ואחרי הנשיא מורסי, או עיראק שאחרי סדאם חוסיין. למזרח התיכון יש קצב משלו, ולבנון איננה האמירויות או סעודיה. היא מדינה מקרטעת שיכולה עדיין לקרוס בבת אחת.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו